גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הדוח השנתי של הממונה על השכר: תורת הפערים והפריון הנמוך

הרושם הוא שהשכר ותנאיו במגזר הציבורי טובים לאין ערוך מהמגזר הפרטי - זה נכון, אבל גם מטעה ■ מיעוט קטן מושך את הממוצעים כלפי מעלה, וזו השחיתות הגדולה של המגזר הציבורי ■ פרשנות

1. כמדי שנה, הדוח של הממונה על השכר באוצר, מספק אין-ספור עדויות על ההתנפחות של המגזר הציבורי בישראל ועל ההתנפחות השכר בו, בכל קנה מידה השוואתי, הן עולמיות ובוודאי שביחס למגמות השכר בסקטור הפרטי. אז הנה כמה מהעדויות הללו בדוח האחרון, ואחר כך אנסה לאזן את התמונה המצטיירת.

הדוח, כרגיל, מחלק את עובדי המגזר הציבורי לגופים ציבוריים ולגופים ממשלתיים. בגופים הציבוריים, לבד ממשרדי הממשלה, כמו רשויות מקומיות, חברות עירוניות, איגודי ערים, חברות ממשלתיות, מועצות דתיות, תאגידים וגופים נתמכים (כמו אוניברסיטאות), מועסקים כ-365 אלף עובדים, בכ-291 אלף משרות. השכר הממוצע עומד על קרוב ל-16 אלף שקל ברוטו בחודש, עלייה ריאלית של 2.7% לעומת 2015, כאשר את השכר מובילים החברות הממשלתיות, ובתחתית השכר נמצאים המועצות הדתיות והחברות העירוניות עם שכר של מתחת ל-10 אלפי שקלים. בסך הכול, הוצאות השכר של הגופים הללו עומדים על כ-71 מיליארד שקל. כזכור, השכר הממוצע במשק עומד על מתחת ל-10 אלפי שקלים.

בשירות המדינה (משרדי הממשלה, משטרה, שב"ס, ביטחון, שכר שליחים בחו"ל) מועסקים כ-230 אלף עובדים בכ-206 אלף משרות. השכר הממוצע שם עולה על 17 אלף שקל ברוטו בחודש (כ-17.2 אלף שקל בדיוק). בסך הכול, 50% מתקציב המדינה מושפע מהוצאות שכר וכולל הוצאות שכר ישירות וגמלאות, שכר עקיף, וכן רכיבים הצמודים לשכר ומושפעים ממנו כמו סל בריאות והשתתפות בגביית ביטוח לאומי. הסעיף הזה כאמור, עולה כ-175 מיליארד שקל, כאמור כמחצית מתקציב המדינה.

כמה נתונים השוואתיים על התנפחות מספר העובדים והתנפחות השכר. ראשית, שיעור המועסקים במגזר הציבורי בישראל מכלל המועסקים במשק גבוה ביחס למדינות ה-OECD. שנית, מספר המועסקים והוצאות השכר במגזר הציבורי נמצאים במגמת עלייה מתמשכת. מספר המועסקים עלה בעשור האחרון ב-22% ריאלית - שיעור גבוה יותר מקצב גידול האוכלוסייה באותן שנים. כמו כן, השכר הממוצע של עובדי המדינה ושל העובדים בשירותים הציבוריים האחרים עלה בעשור האחרון בכ-20%-23%, ואילו השכר הממוצע במגזר העסקי עלה ב-6% בלבד.

השורה התחתונה: השכר עולה בקצב מהיר וגם מספר המועסקים.

2. ועכשיו לאיזון התמונה. הרושם שנוצר הוא שהשכר ותנאיו במגזר הציבורי טובים לאין ערוך מהמגזר הפרטי (ככל שמדובר בממוצעים, ויש נטייה מאוד ברורה לממוצעים להטעות). זה נכון, אבל גם מטעה, כי זה נכון במיוחד לקצפת של העובדים במגזר הציבורי, קרי שרשרת הבכירים הדי שמנמנה במגזר הציבורי שהולכת ומתארכת. מרבית העובדים, חייבים להדגיש, לא ממש נהנים משכר בשמיים. ראשית, השכר הממוצע בשירותים הציבוריים עומד על כ-9,200 שקל ברוטו בחודש, פחות מהשכר הממוצע במשק שעומד על כ-9,500 שקל. כיצד זה קרה אחרי שסיפרתי לכם שהשכר נע סביב 16-17 אלף שקל בחודש?

ובכן, דוח הממונה על השכר אינו לוקח בחשבון שורה של גופים פרטיים ועמותות שמספקים שירותים ציבוריים (כמו בתי ספר, מעונות יום, בתי אבות וכד'), ומועסקים בהם, בדרך-כלל, עובדי קבלן. סל השירותים הציבוריים הללו שאיננו מתבצע על-ידי עובדי מדינה בהגדרתם הרשמית, הוא זה שגורם לירידה דרמטית בשכר הממוצע.

יתר על כן, גם בקרב עובדי המגזר הציבורי המצב של ה"חלשים" מדבר בעד עצמו: כ-43% מהעובדים בגופים הציבוריים השתכרו בשנת 2016 פחות מהשכר הממוצע במשק, ושכרם הממוצע למשרה מלאה היה כ-6,600 שקל ברוטו בחודש. ועוד נתון שממחיש עד כמה השכר של מרבית העובדים לא כזה גבוה: כ-27% מהעובדים מקבלים רכיב השלמה לשכר המינימום ושכרם הממוצע למשרה מלאה בשנת 2016 עמד על קרוב ל-8,000 שקל בחודש.

השורה התחתונה: חלק גדול מעובדי המגזר הציבורי מרוויח אף פחות מהמגזר הפרטי.

תיכף נראה כי מיעוט קטן מושך את הממוצעים כלפי מעלה. זו, למעשה, השחיתות הגדולה של המגזר הציבורי.

עובדי המגזר הציבורי

3. הביטו לתנאי השכר של בכירי השב"ס, המשטרה והצבא. חסר שם את בכירי המערכת המשפטים שאינם כלולים בדוח השכר, לבד ממשרד המשפטים, ולכן ביקשתי דרך חוק חופש המידע את שכרם. מה שקרה לחבורת הבכירים ששכרם התנפח, וילך ויתנפח בעקבות הצמדות אוטומטיות, בין היתר, לשכר השופטים. ברור שמגיע לבכירים שכר גבוה, אבל איך הוא התנפח לרמות של 80-90-100 אלף ויותר ברוטו בחודש, ואף הרבה יותר אם לוקחים בחשבון את הברוטו למס שכולל הטבות בכסף כמו רכב וכד'?

כיצד הגיעה נציבת שירות בתי הסוהר לכ-100 אלף שקל ברוטו בחודש ולכ-140 אלף שקל ברוטו למס בחודש, גם אם חלק מהברוטו למס זה רכיבים חד-פעמיים? האם לא השתגענו בשכר הבכירים בסקטור הציבורי? בוודאי שכן, על אחת כמה וכמה אם עושים השוואה לשכר של ראש הממשלה ושרי הממשלה וגם השוואה לתקרת השכר בסקטור הפיננסי. האוצר עצם עין לאורך שנות ההתנפחות, השופטים התחילו עם ההצמדות הבלתי מידתיות, כל האחרים ראו כי טוב ורצו גם הם ליישר קו עם השופטים - והנה לנו השחיתות החוקית הגדולה ביותר במגזר הציבורי. שחיתות חוקית, כי הכול היה כרגיל עם האישורים המתאימים, עם החתימות המתאימות ועם מעבר כדת וכדין בוועדות הכנסת. אבל השחיתות החוקית הזו הרבה יותר גרועה מהשחיתות הרגילה - והיא עולה למדינה מיליארדים.

למה מיליארדים? כתבתי זאת בעבר. הניפוח של שכר הבכירים בסקטור הציבורי הוא רק קצה הקרחון. שאר הקרחון הוא מה שקורה לשכר הזה עם היציאה לפנסיה, והכוונה היא לזכאי הפנסיה התקציבית במערכת המשפט ובמערכות הביטחון. כיוון שהשכר התנפח, גם חבילות הפנסיה התקציבית הנגזרת מהשכר נופחה. כך "שווים" כל בכירי הסקטור הציבורי חבילות פנסיה תקציבית שנעות בין 20 ל-30 מיליון שקל, תלוי בגיל הפרישה ובתוחלת החיים של הפנסיונר/ת. כל זה, כמובן, על חשבון תקציבים אחרים ועל חשבון העובדים הצעירים יותר במערכת. זו השערורייה החוקית במלוא תפארתה.

4. הממונה על השכר מקדיש בדוח שלו פרק שלם (ומבורך) על הפריון במשק הישראלי בדגש על הסקטור הציבורי. המסקנה היא אותה מסקנה טבעית: הפריון נמוך. אלא שהממונה על השכר כותב בעבודתו שמשרד האוצר פיתח מתודולוגיה לאמידת הפריון במגזר הציבורי בתחומי שונים כמו בריאות, חינוך, תשתיות, רווחה, ביצועים כלכליים, חוק וסדר ויציבות - בשנים 2003-2015 - ובהשוואה למדינות שנבחרו כקבוצת ביקורת.

תוצאות המחקר - שפורסמו בחודש שעבר וחמקו מהעין הציבורית - הראו שלישראל קיים יתרון קל בתחום הביטחון האישי בזכות השיפור שחל בעשור האחרון, ומנגד, שימו לב, תפקודה של מערכת המשפט בישראל ירוד לעומת מדינות ההשוואה וכתוצאה מכך ציון המדד הכולל הוא שלילי. "החלה הרעה מתמשכת ביעילות שרשרת הטיפול ובאיכות מערכת המשפט שהשפיעו לשלילה על המדד הכולל", כתב בעבודת האוצר.

לא להאמין: המערכת השיפוטית נהנית מתנאי השכר הטובים ביותר במערכת הציבורית, אבל היעילות שלה היא בתחתית.

עוד כתבות

גל בר-דעה, מנכ''ל וואן זירו / צילום: איל יצהר

הבנק הדיגיטלי כבר שרף כ-800 מיליון שקל; המנכ"ל: "המשקיעים ימשיכו לתמוך"

לוואן זירו כבר יש כ-100 אלף לקוחות והמנכ"ל גל בר דעה מעריך כי "נהפוך לרווחיים כשנגיע ל-200 אלף לקוחות" ● את 2023 סיים הבנק של אמנון שעשוע עם הפסד של 357 מיליון שקל, אך בר דעה אופטימי:  "ההכנסה מלקוח יותר גבוהה ממה שחשבנו. אם נמשיך כך ונגביר פעילות אנחנו על דרך המלך"

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

הכפר פטריצ'ה באיטליה. ראש העיר מנסה למכור בתים באירו / צילום: Shutterstock

באיטליה מנסים למכור בתים באירו אחד. אז למה זה לא עובד?

ראשי עיירות קטנות באיטליה, שהתרוקנו מתושבים בשל מגמת עיור ארוכת־שנים, מציעים בתים למכירה באירו אחד בלבד, כאשר עלות השיפוץ מוטלת על הקונה ● התקשורת האמריקאית רווייה בסיפורים על בתים עתיקים שעברו שיפוץ והפכו לבתי נופש משפחתיים, אך בפועל, עסקי "הבתים באירו" עומדים בפני חסמים רבים

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

קריסת גשר פרנסיס סקוט קי בבולטימור / צילום: ap, Steve Helber

אמריקה סופקת כפיים וחוששת: עד כמה חסינים הגשרים שלה?

את הגשר בבולטימור הפילה ספינת ענק של 95 אלף טונות ● זו הייתה כנראה, אם כי לא בטוח, תוצאה בלתי נמנעת - הגשר קיבל ציון "מניח את הדעת" לפני שלוש שנים ● הנשיא ביידן רשאי לטעון שהשקעת טריליון דולר בשיקום תשתית מגינה על אמריקה מפני אסונות רבים כאלה

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

אייל בן סימון מימש אופציות של הפניקס בהיקף של 1.65 מיליון שקל

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

מגמה מעורבת בוול סטריט; רשת הרהיטים RH מזנקת ב-16%, שיאומי ב-12%

נאסד"ק יורד ב-0.2% ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ●  אמזון השקיעה 2.75 מיליארד דולר באנטרופיק ● מחר "יום שישי הטוב" לא יתקיים מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

פרופ' דניאל כהנמן / צילום: יח''צ מטר

פרופ' דניאל כהנמן, זוכה פרס נובל לכלכלה, הלך לעולמו

כהנמן, בן 90 במותו, זכה בפרס נובל בכלכלה בשנת 2002 על מחקר בתחום של קבלת החלטות בתנאי אי-ודאות

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה