גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האוטופיה שיכולה להפוך לדיסטופיה: מי ישלוט בעיר החכמה

ענקיות הטכנולוגיה נמצאות בקרב אימתני על חזון העיר העתידית: הן מנתחות הררי נתונים, מבטיחות לשפר את התחבורה ואת איסוף האשפה ואפילו מקימות שכונות חדשות ומלאות בחיישנים ■ על הדרך, אחריות המדינה לגורל התושבים עלולה להיות מוחלפת באלגוריתם שנועד למקסם רווחים

דנבר, קולורדו / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
דנבר, קולורדו / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

את הלילה שבין 2 ל-3 במרץ ביליתי על רצפת מתנ"ס במחוז מונרו בפנסילבניה, מאות מטרים מהירידה לכביש 80 מערב. לא היינו לבד. דניס אובריון, אימא לשתיים, שגרה רק חצי שעה נסיעה משם, ישבה מתוסכלת ועטופה בשמיכה לבנה שהצלב האדום תרם. פגשתי גם אבא ושני בניו הקטנים, שנתקעו בשלג רק קילומטרים ספורים מהבית שלו, חולצו בידי רכב משטרתי ונלקחו גם הם למתנ"ס. אנחנו ועוד עשרות אחרים ישנו על אותה הרצפה, מקלט ארעי לצד כביש 611 העצוב.

לכולנו היה אותו הסיפור: גוגל מפות או Waze אמרנו לנו לשנות כיוון ולהחליף מסלול, כי פה חסום או שם פקוק. כמו כבשים שינינו מסלול ונתקענו בשלג. שירות 511 של מדינת פנסילבניה, שאמור לעדכן על המצב בכבישים, בחר לשתוק כל הזמן הזה. במקום עדכונים שוטפים, הוא רק המליץ ליושבים בפקק בכביש המהיר להניע את הרכב לעשר דקות בכל שעה, כדי לחסוך בדלק.

עד 12 בצהריים ישבנו במקלט המומים ומניחים שכל הכבישים סגורים. זה מה שאמרו נציגי העירייה והעזרה הראשונה שתפעלו את המקלט. ב-12 נכנס שוטר ובישר לנו - רק כי שאלנו - שהכביש המהיר פנוי. התאפסנו מהר ונכנסנו לרכב. גילינו שהכביש לא סתם פנוי, אלא ריק לחלוטין. לא ראינו אפילו מכונית אחת לאורך קילומטרים על קילומטרים, באף אחד מהצירים הפעילים באזור. הפקק שהיה שם כמעט 24 שעות נעלם כלא היה.

זה לא מפתיע שאנחנו והאלפים האחרים נמלטנו לגוגל כדי שיתאר ויעדכן על מצב הכבישים, ונכווינו. זה מאוד מפתיע שהמדינה ורשויותיה פשוט ויתרו על תפקידן והפרו את החוזה הבסיסי של מסים אל מול שירותים. במקום לעדכן מה קורה, הן זרקו על גוגל מפות את תפקיד שוטר הכבישים. הן גם לא עדכנו אף אחד בנוגע למצבנו. בשביל זה יש את פייסבוק.

האחריות הציבורית נעה באותה סופת שלגים מהרשויות לענקיות הטק, מבלי שאף אחד מהצדדים ממש התכוון לכך. על כן, זה לא צריך להפתיע שכששני הצדדים כן פועלים מתוך מחשבה ותכנון, התוצאה היא שאותן ענקיות נכנסות לנעלי המדינה בצורה עמוקה הרבה יותר. חברות כמו אלפבית, וואווי או פנסוניק עובדות בימים אלה על אחד הפרויקטים השאפתניים בתולדות תעשיית הטכנולוגיה: לבנות ערים ושכונות מאפס.

השכונה הכי מרושתת בעולם

הביטוי "עיר חכמה" קיים יותר מ-100 שנה, מאז המצאת הרמזור. בשנים האחרונות, עם השתכללות הפס הרחב והאינטרנט, היא הפכה למילת באזז ששגורה בפיהם של ראשי ערים בעולם כולו. כן, כולו. בשונה ממהפכות טכנולוגיות רבות, על העגלה הזאת כולם מנסים לעלות, במזרח ובמערב, בצפון ובדרום. כמו בבריטניה, צרפת וישראל, כך גם בגאנה, קניה ואוגנדה מתכננים ערים חכמות, גם אם רוב האוכלוסייה לא מחוברת לאינטרנט.

העובדה שמדובר בקונספט די אמורפי עוזרת לא מעט. ראשי ערים, רשויות וממשלות לנופף בדגל החדשנות בכל נושא, מניצול מירבי של מקומות חניה וייעול הרמזורים ועד מחזור אשפה. כל עוד יש שם איסוף, ולו המצומצם ביותר, של נתונים על העיר, היא תויגה כעיר חכמה. אלא שענקיות הטכנולוגיה רוצות הרבה יותר מזה: הן רואות בערים שפן ניסיונות מרתק במיוחד, ונכנסות אל תוך הווקום הציבורי. דאנקן ווליאמס, מנהל מכון המחקר של אינטל בלונדון, כינה זאת "מעבדה חיה".

אחד הפרויקטים השאפתניים ביותר כיום הוא של Sidewalk Labs, חברה-בת של אלפבית המחזיקה בגוגל, שהוקמה ב-2015. באוקטובר האחרון קיבלה Sidewalk את השליטה על 49 דונם בחלק הדרום-מזרחי של טורונטו, קנדה. כיום מדובר באזור תעשייתי מלוכלך ורצוף בחנויות חשמל, אינסטלציה ומגרשי חניה, אך לפי חזונה של החברה הוא יהפוך לשכונת מגורים חדשנית בשם קיסייד (Quayside). הפרויקט, שכבר החל לרקום עור וכבישים, צפוי לכלול 3,237 דונם, ולאכלס עשרות אלפי משפחות.

הרעיון שעומד מאחורי הפרויקט, ש-50 מיליון דולר כבר הושקעו בו, לא פחות ממהפכני: לבנות שכונה חדשה, שבה יוטבעו חיישנים ומצלמות בכל מקום כדי לייצר זרם מידע בלתי פוסק. ב-Sidewalk קוראים לזה Ubiquitous Sensing, חישה בכל מקום. כך יוכלו החברה והעירייה לאסוף שורה ארוכה של תובנות: מהם הכבישים ושבילי ההליכה המועדפים, איפה חונים, כמה הולכים לפארק, היכן התושבים עושים שופינג ומתי, מהם הרגלי השימוש בפחים, ומהן רמות הרעש ואיכות האוויר.

על הבסיס הזה מתכוונים ב-Sidewalk לבנות כבישים חדשים, שיתאימו כמובן גם למכוניות אוטונומיות, תחום נוסף שאלפבית מתמקדת בו; לחפור תעלות תת-קרקעיות שישמשו לחלוקת דואר או לפינוי האשפה, וגם לבנות מטה קנדי לגוגל בשכונה. ברוח אלפבית, אחרי בניית הפלטפורמה, מתכננת החברה לאפשר לחברות חיצוניות גישה לטכנולוגיה ולנתונים כדי שיעצבו אפליקציות מתאימות. החברה מבטיחה לעשות את כל זה תוך הענקת גישה דיגיטלית מלאה לכל האזרחים לשירותי בית חכם ולשירותים ציבוריים מקוונים. והכוונה ממש לכל האזרחים: גם קשישים, עניים ונכים. מי שיש לו קצת פחות כסף, לא אמור לסבול מכביש איטי או מטמפרטורת בית נמוכה מדי. עד כאן, נשמע אוטופי. אבל יש בעיה רצינית אחת בסיפור הזה: שקיפות.

כשגילו בטורונטו על הפרויקט הזה, הוא זכה לפרסום ועניין כה רב שלפוליטיקאים נותר רק להצטרף לחגיגה. ראש העיר וחברי המועצה שמחו להשתייך למשהו שמדיף ניחוח יצירתי, טכנולוגי, חדשני וירוק ולא הערימו קשיים על התוכנית החדשה. "הפרויקט יהיה מודל עבור אחרים, לא רק בקנדה אלא בעולם כולו", אמר ראש ממשלת קנדה ג'סטין טרודו. בדצמבר, כשהגיע הפרויקט לאישור מועצת העיר, הוא נתקל רק בקול מחאה אחד. "לציבור מגיע להבין את כל ההיבטים של ההסכם, ולהחליט בעצמם אם זה הסכם שטוב לטורונטו", אמר חבר המועצה דנזל מינאן-וונג.

יש בסיס לעמדה של מינאן-וונג: בשום מקום בפרסומים לא הובהר מי יוכל לקבל גישה לנתונים, מי לא, מה בדיוק אפשר יהיה לעשות איתם, ומה רמת המעורבות והאחריות של הרשויות בכל זה. כל מה שפורסם הוא סיכום של ארבעה עמודים בין Sidewalk לתאגיד הפיתוח העירוני Waterfront Toronto, האחראי על המרחב האורבני המדובר, שממנו עולה התחייבות קנדית להשקיע 1.25 מיליארד דולר קנדי בשיפורים סביבתיים. החוזה בין השתיים אינו מסמך ציבורי, וכולל סעיפים סודיים.

בלי משקולות פוליטיות

כשחושבים על זה, הפרויקט של אלפבית לא ממש מופרך. הרי מה עושות חברות טכנולוגיה רבות, ובעיקר סטארט-אפים? לוקחים רעיון קיים ומנסים ליצור גרסאות מוצלחות יותר שלו. הדואר הפך לאלקטרוני, הטלפון הפך לנייד ואז לחכם, המוניות הוחלפו באובר והמלונות ב-Airbnb. אז למה לא להמציא מחדש את העיר? החברות יכולות לעשות זאת כשהן משוחררות מתפיסות קיימות של תכנון ערים, ובעיקר מכבלי מדיניות עירונית ודינמיקה פוליטית שמונעת שינוי.

דיסבורג, גרמניה / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

"אנחנו מאמינים", אמר לאחרונה דן דוקטורוף העומד בראש Sidewalk, "שאם נשלב את התכנון העירוני הטוב ביותר עם הטכנולוגיה המתקדמת ביותר, נוכל לשפר באופן משמעותי את חיי האזרחים. לצערנו, לא מצאנו עיר אחת שנוכל להשתמש בה כמודל". הגב הכלכלי של אלפבית אפשר להם פשוט לבנות שכונה חדשה.

אלפבית לא לבד במירוץ הזה. בנובמבר הזניקה סיסקו תוכנית מימון של עד מיליארד דולר לרשויות כדי לקדם פיתוח של מרכיבים "חכמים" בערים שלהן. זאת מתוך הנחה שכל עיר רוצה להתמקד בממד אחר: מערכת התאורה, ניהול הפסולת, שדרוג הביטחון העירוני או ייעול התנועה. "אנחנו לא יכולים לפתור את כל הבעיות", אמר מנהל מחלקת הערים החכמות בסיסקו, מוניש חטרפאל, "רק לסייע היכן שהתועלת הכספית היא הברורה ביותר והתגובה של העיר לאזרחים משתפרת".

החברה היפנית פנסוניק כבר החלה להניח תשתית חדשה בדנוור, קולורדו. בשטח שומם, המתפרס על פני 400 דונם ליד נמל התעופה המקומי, התקינה פנסוניק אינטרנט אלחוטי חינם, מצלמות אבטחה וחיישנים שמודדים רמות זיהום - ופועלים כולם על בסיס אנרגיה סולרית. גם כאן, מדובר בסוג של ניסוי כלים. וואווי הסינית חתמה בינואר על מזכר הבנות עם העיר הגרמנית דיסבורג, המונה כחצי מיליון תושבים, על מנת לרשת אותה בתאורת רחוב חכמה, לייעל את ניהול התחבורה ולשפר את השירותים המקוונים.

דיסבורג, גרמניה / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

והרשימה נמשכת. IBM הפכה את ריו דה ז'ניירו לעיר חכמה לקראת האולימפיאדה האחרונה, בדגש על הבטיחות העירונית. בנוקיה השיקו בחודש שעבר יחידה שאחראית לדבריה לפתח "חישה כשירות" לערים על גבי רשתות בלוקצ'יין (כי למה לא להוסיף עוד מילת באזז). מדובר בשירות שיציע לערים ורשויות ממשלתיות לאסוף, לנהל ולנתח נתונים מהערים על בסיס חוזים חכמים. החממה הנמרצת Y Combinator מובילה כבר יותר משנה תוכנית בנושא. גם אמזון, מיקרוסופט, GE וקוואלקום בתמונה.

כשהאוטופיה הופכת לדיסטופיה

אז מה הסכנה בפרויקטים האלה, שנשמעים מלאי כוונות טובות? הבעיה היא שבלי פיקוח, האוטופיה העירונית יכולה להפוך בקלות לדיסטופיה, או סתם לא להגשים את מטרותיה. הפרויקט של IBM בריו זכה לתהילה בשל היקפו, אך מחקרים מאוחרים מצאו שהעירייה הפכה אותו לכלי שמעמיק את אי-השוויון ושמטפל בעיקר בשכונות העשירות. בדולרה שבהודו הפקיעו שטחים מחקלאים קשיי יום כדי לצאת בפרויקט עיר חכמה חדש, ובדרום קוריאה העיר החכמה סונגדו נותרה עיר רפאים, שתוארה בידי כ"דוממת ופוסט-אפוקליפטית".

וזה המקום להזכיר את התמריץ שמניע את כניסת ענקיות הטכנולוגיה לשוק הערים החכמות. ההערכות הן שעד 2025 היקפו יהיה 2.6 טריליון דולר, וכפי שלמדנו בשנים האחרונות, מי ששולט במידע - שולט בכסף. ב-Sidewalk אמנם מציינים כי הם לא מתכננים למכור את הנתונים שיאספו, אך דוקטורוף אמר לאתר The Verge "אנחנו בעסק הזה כדי להרוויח". הציפייה שהחברות ישפרו את הערים באופן שתורם בהכרח לרווחת הכלל, ולא לאינטרסים שלהן, נראית מופרכת. במיוחד על רקע התפתחות ענף הבינה המלאכותית, שהופכת את הצמא לנתונים לגדול במיוחד.

דנבר, קולורדו / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

חברות הטכנולוגיה השתלטו בשנים האחרונות על רוב היבטי חיינו. הן עיצבו את הדרך שבה אנו צורכים בגדים, מזון ובידור; הן שולטות בתכנים שניחשף אליהן, ובאיזו תדירות; הן אפילו משבשות את מצב הרוח שלנו, רק כדי לבדוק מה קורה (תשאלו את פייסבוק והניסויים שהיא ערכה בפיד). כעת הן החלו לתכנן מחדש את האופן שבו נכון וחכם לארגן את החיים העירוניים.

משטר אלגוריתמי כזה עלול לטשטש את ההפרדה בין החיים הפרטיים והציבוריים, וליצור ערים שבהן אי אפשר להיעלם. הוא גם צפוי להסיט את האחריות מהעיר ומהמדינה אל חברות הטכנולוגיה, ממש כמו בזמן סופת השלגים שלנו. ההחלטות, יקבלו תיקוף והצדקה בשל האלגוריתם, ולשאול את האזרחים מה הם רוצים יהפוך למיותר, מסורבל. ניתוח הנתונים על כל החלטה, בחירה ופעולה במרחב הציבורי, יאפשר כביכול להבין מה אנחנו באמת רוצים.

טורונטו, קנדה / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

זה אולי נתון לוויכוח או מחאה בערים מערביות כמו טורונטו, אבל במקומות שבהם המשטרים נוקשים יותר, לאזרחים לא נותר אלא לקבל על עצמם את מכבש הניטור. במחוז שינג'יאנג בסין, למשל, מקימים "חומה גדולה" דיגיטלית הכוללת חיישנים, מצלמות ומערכות לזיהוי פנים. היא אמורה למנוע כניסת קבוצות אתניות שונות, או לזהות אם "בעלי עניין" (אסירים משוחררים או אזרחים שנמצאים ברשימות מעקב) מתרחקים יותר מדי מביתם וממקום עבודתם. השאלה מי מארגן את החיים הפרטיים שלנו נענתה כבר מזמן: חברות הטכנולוגיה. עכשיו השאלה היא אם הן ינהלו גם את החיים הציבוריים שלנו.

עוד כתבות

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

שי אהרונוביץ׳, מנהל רשות המסים / צילום: ניב קנטור

מס דירה שלישית חוזר לשולחן: "המערכות כבר מוכנות"

לדברי מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', המדינה צריכה ליצור אחידות ולהפסיק לשנות את שיעורי מיסוי הנדל"ן בתדירות גבוהה ● עוד הוא הוסיף כי צריך לחשוב על מס דירה שלישית: "מבחינתנו זה צעד נכון שיעלה בתקציב 2025"

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד