גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

קדישמן ב-34 דולר לחודש: טרנד השכרת אמנות תופס תאוצה

כבר לא צריך לבוא עם כיסים עמוקים למכירות פומביות ■ פלטפורמות ישראליות מאפשרות היום לשכור יצירות מופת תמורת אחוזים בודדים ממחירן ■ הכלכלה השיתופית, גרסת פיקאסו

אמנות און דימנד / צילום: מריון קודנר
אמנות און דימנד / צילום: מריון קודנר

לאחר חתונתם חזרו הזוג הצעיר אדר אגמון וליאונורה פורר לביתם, וכשפתחו את הדלת גילו מחווה מרגשת למדי מצד אביה של הכלה, האספן וסוחר האמנות רוני פורר, שתלה על קירות הבית יצירות מהאוסף שלו, שכולל אלפי פריטים יקרי-ערך. "הוא הפך את הבית למוזיאון", מספר אגמון שנכנס למשפחה לפני שנתיים. "זאת הייתה הפעם הראשונה שנחשפתי לאוסף של רוני ובכלל לאמנות. קיבלתי את הבומבה, אמרתי 'וואו', הבנתי עד כמה עוצמתית יכולה להיות אמנות ואיך היא משנה את החלל. מצאתי את עצמי נכנס לעומק של התחום, נמשך לאמנות, קראתי את הספר שרוני כתב על אמנות ישראלית, דיברנו על האוסף שלו ושל אחרים. הבנתי שכל היצירות מהאוסף נמצאות בכל מיני מחסנים ושמדי פעם הוא משאיל יצירות למוזיאונים. אז חשבתי לעצמי שברוח הכלכלה השיתופית אפשר לקחת את היצירות האלה ולהשכיר אותן. רוני אמר שזה נשמע לו כמו אחלה רעיון ושאני מוזמן לקחת את האוסף שלו ולהריץ את זה".

כך נולד מיזם ARTLANDERS, שעלה בחודש שעבר לרשת בגרסת בטא. מאחוריו עומדים אגמון (32), עורך-דין בתחום המקרקעין "שמחפש תמיד הזדמנויות לעסקים" ביחד עם שותפו מתן קנטי (31), שעוסק בתחום השירותים ו"חוטא באספנות של אמנות ישראלית צעירה". השניים גיבשו לעצמם מודל עסקי להשכרת יצירות אמנות ישירות מהאספנים, בשונה מהמודלים המקובלים כיום בעולם: שכירה ישירות מגלריה לפני קנייה או שכירה של אמנות מאמנים לאירועים מיוחדים.

"אספנים יכולים לראות במודל הזה מכשיר פיננסי חדש, משהו בין אג"ח לנדל"ן, האוסף שלהם יכול לעבוד עבורם", אומר אגמון. "ידוע שלהחזיק אוסף כרוך בעלויות גבוהות של אחסון, שימור וניהול. אז למה לא להפוך את האוסף לנכס מניב שאפשר לקבל עליו תשואה או לפחות להחזיר חלק מההוצאות? שוק האמנות העולמי עומד על 45 מיליארד דולר כיום, זה שוק של החלפת הסחורות שבתוכו ישנה אמנות בשווי מיליארדי דולרים, שלא קורה איתה כלום והיא שוכבת במחסנים. שם טמון הפוטנציאל".

בשלב הראשון מתמקדים השניים במגזר העסקי המקומי ומתבססים בעיקר על האוסף של פורר, שיהיה גם האוצר בפועל ויועץ ללקוחות. אספנים הם באופן מסורתי דיסקרטיים למדי, ובאתר, שכיום מוצגות בו יצירות בעיקר מהאוסף של פורר, לא יהיה מצוין מאיזה אוסף הן לקוחות אלא רק בשיחה סגורה עם הלקוח יימסר המידע שגם הוא בעל ערך. המודל המוצע הוא חוזה להשכרה בת חצי שנה או שנה, שכולל גם את עלויות השינוע והביטוח. לקוח ראשון כבר יש למיזם ובשבועות הקרובים, לדבריהם, חברת גרטנר (Gartner) תתלה במשרדיה החדשים חמש יצירות שנשכרו מתוך האוסף של פורר.

אבל עם כל הכבוד לכסף, עמלות תיווך ולתשואה, המודל של השכרת יצירות אמנות נוגע גם במקום אחר, תרבותי: עבור מי שלא בקי בתחום ורק מתחיל את דרכו, או שאין בידו המשאבים הנדרשים, האפשרות לתלות במשרד יצירות של יוסף זריצקי, יגאל תומרקין או פמלה לוי, בלי לשלם עבורם עשרות אלפי דולרים במכירות פומביות, יכולה להיות גם התחלה של יחסים אינטימיים עם האמנות הישראלית.

מייסדי מיזם ARTLANDERS / צילום: איל עצהר

"אני התחלתי לאסוף לפני חמש שנים ומאז זה לא עוזב אותי", משתף קנטי. "הבנתי שאוסף אמנות משליך על מי שאתה ועבודות אמנות הן תמונת מראה של עצמך, אתה מזהה תהליך של התפתחות, למידה וגיבוש טעם. במודל של השכרה אפשר להחליף את היצירות כל חצי שנה ולהתנסות, להכיר ולחוות".

"זה גם עניין של טיימינג ושל רוח התקופה", מוסיף אגמון. "היום הדור של המנהלים הם כבר בני דור ה-Y ואנחנו לא צריכים להיות בעלים של דברים, מספיק לנו לשכור אותם, רואים את זה בכל התחומים של הכלכלה השיתופית, יש שינוי בתפיסה בעולם שעובר לפלטפורמות ואין סיבה שזה לא יקרה גם בשוק האמנות".

מה יש לפורר באוסף ומה ממנו יוצע להשכרה? על-פי המוצג באתר, ברור שעדיין לא הוצאו התותחים הכבדים: כיום מוצעות להשכרה עבודות נייר של זריצקי, אריה ארוך או רות שלוס לצד אמנים עכשוויים, אבל האוסף של פורר ידוע ככזה שיש בו יצירות מופת של ממש, כמו למשל העבודה "המדונה והילד" של צייר הרנסנס בוטיצ'לי. סיפור הרכישה שלה הוא מיתולוגי בפני עצמו: פורר רכש אותה ב-230 אלף דולר, בלי לדעת שזו עבודה מקורית של האמן - היא יוחסה אז לאחד מתלמידיו - ולאחר שהתגלתה האמת, הערך שלה קפץ באחוזים דמיוניים.

"לא, לא", אומר פורר, "ברור שיש דברים שזה לא בא בחשבון שאני אוציא להשכרה. אפשר לעשות תלייה משובחת מאוד עם אבות האמנות הישראלית, זריצקי, שטרייכמן, סטימצקי, דנציגר. בהמשך, יהיו גם עבודות של רפי לביא, פמלה לוי ואחרים, אין מחסור בעבודת איכותיות שאני יכול להוציא להשכרה מתוך האוסף".

יותר מ-4,000 יצירות

מיזם נוסף להשכרת אמנות מתקיים בשנים האחרונות גם בגלריה בידרמן, בבעלות האספן אפרים בידרמן. את העבודה הראשונה שלו רכש בידרמן בשנות השלושים לחייו, "עבודה של יעקב חרובי שעלתה 500 דולר", הוא מספר. "לא הייתי אז בעל אמצעים ואני לא בן של גלריסט, אבל החלטתי להיות אספן ולהקציב כל חודש 500 דולר ליצירת אמנות כי זאת הייתה הרזרבה שלי בלי לסכן את המשפחה".

כיום מונה האוסף של בידרמן יותר מ-4,000 יצירות. בשנתיים האחרונות צבר מיזם ההשכרה בגלריה תאוצה ואלפי עבודות כבר יצאו להשכרה בבתים פרטיים ובמשרדים, לדבריו.

בשונה מהמיזם הצעיר של אגמון וקנטי, בידרמן פונה גם לשוק הפרטי: "הבנייה החדשה כיום מתאפיינת במאפיינים של לופטינג, שמתאימים לה פורמטים גדולים של אמנות, מה שעונה על צורכי השכירות עבור מי שלא יכול לרכוש אמנות במחירים גבוהים".

אפרים-בידרמן / צילום:  בידרמן - גלריה לאמנות ישראלית

והקהל?

"מגוון. אלה יכולים להיות אנשים פרטיים שרוצים להשלים את הדקורציה בבית, או שוחרי אמנות שרוצים יותר מיצירה אחת מקורית בבית שלהם. אלה יכולים להיות גם אספנים שלא תמיד יכולים להרשות לעצמם מבחינה כלכלית עבודות מקוריות בהיקף שהיו רוצים, ומודל ההשכרה מתאים להם, כי ניתן בכל שלב גם לרכוש את היצירה בקיזוז תשלומי השכירות".

מחירים?

"12% מערך היצירה לשנה, כך שמדי חודש משלמים אחוז מערכה. ניתן לשכור אותה לכל תקופה, מיום אחד ועד לתקופה של שמונה שנים. יוצאות להשכרה יצירות חשובות: ציורים של ראובן רובין שעולים 80 או מאה אלף דולר, או ציורים של יוחנן סימון, קדישמן ואחרים. במודל של השכרה הלקוח יכול להחליף אותה וזה דינמי. היצירות הולכות כל פעם לבית או למשרד אחר ומקבלות שם חיים חדשים".

אין סיכונים בתהליך הזה?

"ברוב המקרים כלום לא קורה לעבודות. נדמה לי שלעולם לא חזרה יצירה מהשכרה שהיה בה איזשהו פגם, ואנחנו משכירים עשרות יצירות בשנה. מה שכן יכול לקרות הוא שהיצירה תיתלה באזור שמעשנים בו או שיש בו אבק ואובך, אבל ניתן לנקות אותה בתהליך פשוט ולא יקר. אם היא נחבלת, יש ביטוח גם לנו וגם לשוכר, ואם הנזק קטן לא עושים עניין ולא מפעילים אותו. אפילו לא אספר ללקוח".

תליינית האמנים

האמירות של בידרמן על נזק פוטנציאלי ליצירות מביאות אותנו לתת-ז'אנר בתעשייה המתהווה, משהו כל-כך חדש שעוד אין לו שם בעברית: "ארט הנדלינג", מגדירה זאת אשת המקצוע מריון קודנר, שמשנעת ותולה עבודות אמנות (במיזם של אגמון וקנטי עלויות השכירות כוללות גם את התלייה והשינוע). "אם עבודה נופלת ונפגעת", מסבירה קודנר, "היא תאבד 30% מערכה, אז גם אם שוכרים עבודה כדאי לתלות אותה בצורה מסודרת עם בעל מקצוע שמבין בזה".

ממה מורכבת העבודה של תליין עבודות אמנות?

"הוא צריך לבחון את הקיר ואת חלל העבודה שבה תהיה מוצגת העבודה, לדעת האם התלייה זמנית או קבועה, מה משקל העבודה, אם יש ויברציות בקיר, לבחון פרמטרים של לחות, טמפרטורה ותאורה. כי אם העבודה היא צבע שמן או עבודת נייר ותיתלה מול חלון, היא יכולה להיהרס. אגב, יש לזה פתרונות כמו מסנני UV שיכולים לשמור על היצירה. זה תחום מאוד עשיר".

מה הטעויות הנפוצות שאנשים עושים כשהם תולים בעצמם עבודות אמנות?

"ראיתי כבר הכול: שמו במקום דיבל חתיכת כבל, תלו עבודות על מסמר ולא על בורג, שהעבודות לא בפלס, יצא לי לראות שטיח קיר גובלן שעבר רסטורציה שתלו על שני ווים כך שהוו נכנס בין הגובלן ללייסט והרס את העבודה. יצא לי לראות עבודות נייר שבמסגור הצמידו להן זכוכית מט וההדפס נדבק לזכוכית בגלל הלחות לאורך השנים. אני ביקשתי מהלקוחות האלה אישור לקחת את העבודה למשמרת נייר כדי להציל את היצירה. ראיתי גם עבודת נייר בצבעי מים של נחום גוטמן שהייתה תלויה מול חלון עם הרבה שמש לאורך היום וללא הגנה".

וכמה זה עולה?

"השירות שלי מתומחר לפי פרויקט, אני עובדת עם יצירות מאוד יקרות וזה תלוי במורכבות התלייה. למשל, יצא לי לעשות תלייה של עבודה מאוד כבדה של Wyatt Kahn, אמנית אמריקאית ידועה, בדירת מגדל על קיר גבס, אחרי התייעצות עם הגלריה. לא ישנתי טוב בגלל זה וביקשתי לבוא לבקר את העבודה אחרי שבועיים, ראיתי שהבורג מתחיל לרדת 3-2 מ"מ והודעתי ללקוחות שיש בעיה רצינית. ביקשתי מהם להוריד את הקיר גבס כדי לעשות חיזוק של העץ, והם הסכימו. עשינו בדירה שיפוץ, הורידו את קיר הגבס, חיזקו וצבעו מחדש, ואז הגעתי עם חמישה אנשים לתלות את העבודה. קרה גם שבנו לי פיגומים בתוך בית כדי לבנות עבודה בגובה".

היצירה: "זוג בנוף"  / צילום: באדיבות בידרמן - גלריה לאמנות ישראלית

איך תדעו שזה לא זיוף

תת-ז'אנר נוסף, או בעצם ז'אנר בפני עצמו, הוא תעשיית האבטחה והקידוד שנוצרת מסביב להשכרת האמנות, ולעולם האמנות בכלל (ובתוכו גם התכשיטנות והיהלומים). הרי מה יקרה לשוק האמנות והיהלומים אם הפריטים יחליפו ידיים באופן תכוף אצל מי שאיננו מומחה לתחום?

בימים אלו יוצאים לאור המשקיע דובי זהבי, המפתח רואי כהן והפרופסור לכלכלה איל וינטר עם מיזם חדש שמציע פתרון למכשול הזה. כדי להדגים את הפיתוח, כהן שולף יהלום חצי קראט שמוחזק בתושבת. אי אפשר לראות, אבל אל תוך היהלום הוחדר קידוד מוצפן לתעודה, בגודל של רבע שערה, שאפשר להגדיל ולסרוק באמצעות הסמארטפון. ביצירות האמנות, המידע נאסף באמצעות קרן לייזר, שמייצרת טביעת אצבע מוצפנת ליצירה (כולל הטופוגרפיה של הצבע ועד לרמת הסיבים של בד הקנבס).

"כל אחד יכול לקרוא את האינפורמציה על היהלום, אבל אף אחד לא יכול לכתוב אותה", מסביר כהן. "הטכנולגיה נתמכת באפליקציה, שמאפשרת לקרוא את הקוד המוצפן על תעודת הציור ולהשוות אותו מול המורפולוגיה של הציור ולקבל את הזיהוי שלה".

איך בדיוק?

"לקחנו את המידע מהתעודה עצמה של היהלום, דחסנו והצפנו על היהלום באמצעות לייזר, שחורט את הצופן בגודל זעיר שלא פוגע באבן. בעצם, הפכנו את היהלום לסוג של הארד דיסק כך שאין מאגר פיזי שניתן לפרוץ. גם הלקוח בקצה יוכל לעשות זאת כשהוא רוכש יהלום, סוחרי היהלומים יכולים להימנע כך מעוקצים ומזיופים ובעיקר מדינות יכולות לממש את הטכנולוגיה הזאת להסדרה של התחום ולרגולציה קפדנית שתמנע העברת הון שחור".

"היה מקרה בבית מכירות הפומביות סות'ביס", מוסיף וינטר, "שמכרו תמונה ללקוח במאות אלפי שקלים ובזמן שבו הקונה חיכה ליצירה היא הוחלפה, והוא קיבל בסופו של דבר זיוף. כיוון שיש סכומי כסף ענקיים בשוק האמנות, עושים את ההונאות האלה כל הזמן. התוכנה שפיתחנו תאפשר לקרב את הסמארטפון למקום מסוים לתמונה וזה נותן לך לפי המורפולוגיה של התמונה בדיוק את הזיהוי שלה. זה עשוי לשים סוף לזיוף תמונות או להשתמש ביצירות אמנות לצורכי מכבסת כספים. התוכנה תאפשר לנו לעקוב מי החזיק בתמונה, האם היא אמיתית, מאיפה באה ולאן הולכת, ממש כמו פספורט אישי שמותאם לחפץ לכל אורך חייו".

היצירה: "איים" / צילום: באדיבות בידרמן - גלריה לאמנות ישראלית

למיטיבי לכת

מבוא בן 80 דקות לאמנות

בסוף השבוע (17-14 במארס) ייערך במוזיאון תל-אביב לאמנות פסטיבל "אפוס" שבמסגרתו יוקרנו חמישים סרטי תרבות ואמנות בהקרנות בכורה בישראל לפי קטגוריות שונות כמו עיצוב, אדריכלות, מוסיקה.

בקטגוריית האמנות הפלסטית יוקרן גם הסרט "גבולות פרוצים - מסע אל תוך עסקי האמנות" (קנדה, 2017, 80 דקות. בימוי והפקה: בארי אבריץ). הסרט, שגם פותח את הפסטיבל, עוסק בעולם האמנות העכשווית, בדגש על הסחר והשוק. יוצרי הסרט ביקשו למפות את עולם האמנות העכשווית והוא מתאים למי שמתעניין בתחום מבחינת צפיית מבוא.

הסרט מחולק לעשרה פרקים קצביים שעוסקים בשחקנים של שוק האמנות העכשווי בצפון אמריקה; אספנים, בתי מכירות פומביות, ירידי האמנות, גלריסטים, אמנים ועוד, כששורה ארוכה של בכירים מעולם האמנות העכשווית מתראיינים.

לא בכדי מתעכבים יוצרי הסרט על אמנים כמו ג'ף קונס ודמיאן הרסט, ששברו שיאי מכירה שטרם נראו בשוק האמנות העכשווית, שנכנס לסחרור בעשורים האחרונים. כמו כן, מובא סיפורו של הגלריסט לארי גגוזיאן, שמצליח להישאר אניגמטי ובלתי מושג, בדומה לסוחרי אמנות רבים ששומרים על פרופיל נמוך.

הסרט מציע לצופה הזדמנות להבין איך המועדון הסגור הזה מתנהל או לפחות לאסוף חומר טוב לסמול טוק הבא בפתיחת תערוכה. הבונוס הוא אסופת הדימויים המוצגת בסרט, שכוללת את היצירות העכשוויות המדוברות ביותר שנוצרו בעשורים האחרונים.

עוד כתבות

ד''ר נטע מימון, מנכ''לית Neuro-Fi, חוקרת מוזיקה ומוח / צילום: יונתן בלום

החוקרת שיכולה להשפיע על המוח שלנו, בלי שנשים בכלל לב

ד"ר נטע מימון משלבת בין מוזיקה לחקר המוח כדי לסייע לחולי אלצהיימר ופרקינסון ● היא גם הקימה חברה שרוצה להפוך את מה שאנחנו שומעים באוזניות לגירוי מוחי שיעזור לנו להירגע ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס 

מציאות הפוכה / צילום: Shutterstock

אם תסתכלו על הנתונים האלה תקבלו רושם שונה לחלוטין על מה שעומד לקרות בשווקים

בזמן שמחירי המניות מאותתים על צפי להורדת ריבית, תשואת השיא באג"ח הממשלתיות משקפת תחזית הפוכה ● בשוק הסחורות הבהלה לזהב שוברת שיאים, תרחיש השמור לחששות מפני גלישה למיתון, בעוד שהנפט משדר עסקים כרגיל ● אז מה ההסבר לנתונים הסותרים לכאורה, וכיצד ניתן להרוויח מכך

בית הנבחרים בוושינגטון / צילום: ap, Jacquelyn Martin

בית הנבחרים האמריקאי אישר סיוע עתק לישראל. מה תכלול החבילה?

בית הנבחרים האמריקאי אישר סיוע בסך כולל של 95 מיליארד דולר לשורה של מדינות ובהן ישראל ● חבילת הסיוע כוללת 26.4 מיליארד דולר לישראל, כולל 4 מיליארד דולר למילוי מלאי טילי טמי"ר של כיפת ברזל; 60.8 מיליארד דולר סיוע לאוקראינה, בדגש על השלמת אמל"ח; וכן, 8.1 מיליארד דולר עבור טייוואן

איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו? / עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

לאמיצים בלבד: איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו

המתיחות בין איראן לישראל הביאה את מדדי הפחד בארץ ובחו"ל להיסחר סביב שיא של חמישה חודשים ● ממה מורכבים מדד הפחד הישראלי והאמריקאי? איך משקיעים בהם? ואיזה פרדוקס גלום בתוכם? ● גלובס עושה סדר

ראש אמ''ן, אלוף אהרון חליוה / צילום: דובר צה''ל

ראש אמ"ן האלוף אהרון חליוה הודיע על פרישה מצה״ל

חליוה הודיע היום על פרישה, חצי שנה אחרי המחדל המודיעיני העמוק של ה-7 באוקטובר ● במכתב שחיבר לרמטכ"ל, כתב כי "אגף המודיעין בפיקודי לא עמד במשימה עליה אנו אמונים. לעד אשא עימי את הכאב האיום של המלחמה"

10 המניות היקרות ביותר בוול סטריט / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

אלה הן 10 המניות הכי יקרות בוול סטריט

הן נחשבות למניות לוהטות במיוחד, אבל האם הן התחממו מדי? ● לאחרונה הצביע מגזין ביזנס אינסיידר על עשר חברות בשווי 10 מיליארד דולר לפחות הנסחרות בתמחור יקר במיוחד ביחס להכנסותיהן ● לרשימה נכנסו אנבידיה, מיקרוסטרטג'י ומניות טכנולוגיה נוספות, אבל גם רשת מזון מהיר ● לאחרונה, כשמשקיעים הופכים סלקטיביים יותר ואנליסטים חוששים מבועה חדשה, גם המניות היקרות חוטפות

שלומי ויוסי אמיר / צילום: יח''צ, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כאב הראש החדש של האחים אמיר בשופרסל

‎בבקשה לתובענה ייצוגית, נטען כי האחים אמיר ביקשו לרכוש את השליטה בשופרסל באופן שיפטור אותם מלשלם לציבור את מלא פרמיית השליטה, כדי לא להיקלע לתחרות על השליטה בחברה ● התובעים מעריכים את הנזק בסכום הנע בין 232-146 מיליון שקלים

עילית רז, טרבור מילטון ואליזבת הולמס / צילומים: AP - Lawrence Neumeister, Jeff Chiu, Brittainy Newman, איל יצהר

בחברות הטק מנסים להילחם בהונאות משקיעים. אלה הכלים החדשים שלהם

בשנים החולפות נרשמו מקרי הונאה רבים בהייטק, בהם יזמים גייסו כספים ממשקיעים, ללא בדיקת נאותות מספקת ● במטרה לצמצם את ההונאות הבאות, חברות רותמות כיום כלי בינה מלאכותית לשלל אוטמציות בהתנהלות החברה ● במקביל, גורמים בענף חוששים מההשלכות

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

נוסעת באל על הגישה בקשה לתביעה ייצוגית על מושב שלא ניתן להטייה. מה נקבע?

חברה שניהלה שנים תביעה על מיליונים נגד יס, הגישו סיכומים באורך חריג. השופטת קבעה כי התביעה תוכרע בלעדיהם ● גבר סירב לבדיקת אבהות כדי להתחמק ממזונות, האשה פנתה לביהמ"ש ● אושרה תביעה יצוגית נגד אל על

הפגנה פרו־פלסטינית באוניברסיטת קולומביה, אתמול (ש') / צילום: Reuters, Cristina Matuozzi

"ארגון טרור השתלט": גל הפגנות נגד ישראל באוניברסיטת קולומביה

ביום חמישי האחרון, נעצרו מעל מאה סטודנטים שהשתתפו בהפגנה פרו־פלסטינית באוניברסיטת קולומביה, וההפגנות מאז נמשכות במלוא עוזן ● פרופ' שי דוידאי מבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה צייץ בעקבות האירועים: "ארגון טרור השתלט על האוניברסיטה והמדינה צריכה להתערב ולהשתלט על הקמפוס"

הסופרקמפיוטר של חברת Cerebras בחוות שרתים בקליפורניה / צילום: Reuters, REBECCA LEWINGTON/CEREBRAS

בחסות אלטמן ומשקיעים מישראל, המתחרה באנבידיה יוצאת להנפקה

סריבראס, יצרנית "השבב הגדול בעולם", בה מושקעים מייסדי OpenAI וכן ישראלים ואמירותים רבים, מתקדמת להנפקה ● בינתיים היא גייסה 723 מיליון דולר

ראש אמ''ן אהרון חליווה

מבריק ויהיר, כריזמטי ונהנתן: הכירו את אהרון חליוה, האלוף השנוי במחלוקת שפרש היום

מבריק, כריזמטי, האיש הכי מקושר במטכ"ל, רוקסטאר, ומנגד נהנתן, יהיר ויש שיאמרו בוטה • ראש אמ"ן, שהודיע היום על פרישה מצה"ל, מיהר לקחת אחריות על הכישלון, אבל מאז, עלו עוד ועוד סימני שאלה סביב התנהלותו ● נראה שגם הוא - שיודע להתנהל מול התקשורת "אפילו יותר מדובר צה"ל" - לא צפה את עוצמות המתקפה ולא מפסיק למשוך אליו אש

מייסדי קוואק: אלון לב, רן רומנו, ליאור פנסו ויובל פרנבך / צילום: QWAK

ארבעת היזמים יוצאי ענקיות הייטק שזיהו את החולשות של הארגונים הגדולים במשק

קוואק הוקמה במטרה לספק פתרון מקצה לקצה לחברות בהטמעה, בתפעול ובניהול יישומי בינה מלאכותית, ועוזרת לחברות ליישם מודלים של למידת מכונה ● בקוואק לא מסונוורים מטרנד ה-AI:" גם אם אנחנו על הגל, חייבים להיות קשובים לשוק"

צילומים: יריב כ''ץ (ידיעות אחרונות), יח''צ, shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המילון העכשווי של ענף השיווק, הפרסום והמדיה

גלובס מציג את המושגים, האנשים, הרשתות והחברות שמסעירים בעת הנוכחית את אנשי השיווק, הפרסום והמדיה ● מהאחים אמיר והשרים ניר ברקת ושלמה קרעי, דרך האיום הסיני משיין, ועד רשתות המזון שעשו עלייה והבינה המלאכותית שכולם מתאמצים לייצר איתה מציאות חדשה

נשיא ארה''ב, ג'ו ביידן / צילום: ap, Mark Schiefelbein

איזה נשק ישראל תקנה בתקציב של 14 מיליארד דולר?

הסיוע האמריקאי לישראל שאושר בבית הנבחרים עומד על כ-26 מיליארד דולר, מתוכו 14 מיליארד דולר לרכש ביטחוני ● מה יהיה ניתן לרכוש איתו, מה האינטרס האמריקאי הרחב, ועד כמה תהנה ממנו התעשייה הישראלית? ● גלובס עושה סדר

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?

קרית שמונה / צילום: אייל מרגולין

בערב החג: רצף אזעקות בגליל העליון והמערבי

מוקדם יותר: מטרה אווירית יורטה באזור קריית שמונה ● יותר מחצי שנה אחרי 7 באוקטובר - ראש אמ"ן חליוה פורש מצה"ל • "לעד אשא איתי את הכאב האיום של המלחמה", כתב לרמטכ"ל • אלוף פיקוד מרכז יסיים את תפקידו בקיץ ● צה"ל פתח במבצע סיכול במסדרון החיץ ברצועה: מחבלים חוסלו, תשתיות טרור אותרו והושמדו • דיווח בניו יורק טיימס: ישראל תכננה מתקפה גדולה יותר נגד איראן, גם בטהראן - אך היא נבלמה ברגע האחרון ● כל העדכונים

מותג משקאות האנרגיה BLUE / צילום: Shutterstock

יצרנית משקאות האנרגיה "בלו" ופרשת זיוף נתוני המיחזור

המשרד להגנת הסביבה שוקל אי הכרה בדיווח על יעדי האיסוף והמיחזור של חברת בלו לשנים 2019-2020, וקביעת תשלום כפל פיקדון בהיקף של כ-100 מיליון שקל ● זאת, לאחר שהחברה לא סיפקה אסמכתאות מספקות לאימות דיווחיה על עמידה ביעדי האיסוף והמיחזור לשנים 2019-2020 ובהמשך לחקירה המתנהלת ברשות המסים ובמשטרה

ג'ו ביידן ובנימין נתניהו / צילום: צילומים: AP, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

היחסים עם ישראל ישתנו ללא היכר? ארה"ב צפויה לאמץ צעד דרמטי ואלה המשמעויות

בית הנבחרים האמריקאי אישר אתמול סיוע צבאי עצום ממדים לישראל, אך במקביל ארה"ב עשויה גם להעניש את ישראל ● ההחלה הממשמשת ובאה של 'חוק לייהי' על פעולות צבאיות של ישראל נגד אוכלוסייה פלסטינית שקולה כנגד הפחתה של דירוג האשראי המוסרי ● בינואר, הסנאט דחה את עצם הרעיון להעמיד את ישראל למבחן זכויות אדם ● עכשיו היא עומדת להיענש על פגיעה בהן

המספרים מאחורי האופציות לעובדים בחברות ההייטק הישראליות נחשפים / צילום: Shutterstock, Lucky-photographer

נעילה חיובית בוול סטריט; טסלה איבדה כ-3%, אנבידיה עלתה בכ-4.3%

בורסות ארה"ב נצבעו ירוק ● מדד ההנג סנג זינק בכ-1.7% ● טסלה ירדה לאחר שפורסם כי הורידה את מחירי הרכבים החשמליים שלה ברחבי העולם; המניה ירדה מתחילת השנה בכ-40% ● ירידות במחירי הנפט והזהב ● האג"ח הממשלתיות בארה"ב נסחרו בעליות