גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פשרה: ניר גלעד ובכירים נוספים ישיבו 45 מ' ש' לחברה לישראל

לפי הפשרה, נושאי משרה בחברה לישראל - בהם המנכ"ל אבישר פז והמנכ"ל לשעבר ניר גלעד - יעבירו לחברה 80% מהבונוסים שקיבלו בעקבות פיצולה ■ בתמורה יסתיימו כל המחלוקות שעמדו בלב תביעה נגזרת נגד הבכירים בטענה לחלוקת בונוסים שלא כדין

ניר גלעד / צילום: איל יצהר
ניר גלעד / צילום: איל יצהר

אושר הסדר הפשרה בפרשת הבונוסים של בכירי החברה לישראל: בית המשפט המחוזי בתל-אביב אישר אמש (א') את הסדר הפשרה בפרשה, שלפיו מנהליה הבכירים של החברה לישראל, שקיבלו בונוסים שמנים מכיסו הפרטי של בעל השליטה, עידן עופר, בעקבות פיצול החברה, יחזירו 80% מהכסף לקופת החברה לישראל.

לפי הסדר הפשרה, יעבירו נושאי המשרה לחברה סכום כולל של 45 מיליון שקל לסיום כל המחלוקות שעמדו בליבה של תביעה נגזרת שהוגשה נגד הבכירים בטענה לחלוקת הבונוסים שלא כדין. מחצית מהתשלום תשולם מיד, והמחצית השנייה תשולם בתשלומים תוך פרק זמן של עד 6 שנים. עוד על-פי ההסדר, ישולמו גמול לתובעת הנגזרת (בעלת מניות מיעוט שהגישה את התביעה כנגד הבכירים בשם החברה) ושכר-טרחה לבאי-כוחה, בסכום כולל ומשמעותי של כ-7.3 מיליון שקל, שייגזרו מהסכום שיוחזר לחברה.

מי יחזיר 45 מיליון שקלים

בהודעה שפרסמה החברה בעניין אישור ההסדר צוין כי "סכום הגמול נקבע בשים לב לעובדה כי מדובר בפסיקה חדשנית, וכזו שטרם נתקבלה בפסיקה הישראלית". אמירה זו מתייחסת להחלטתה של השופטת רות רונן מאפריל אשתקד, שאישרה ניהול תביעה נגזרת נגד עופר ובכירי החברה לאחר שקבעה, בין היתר, כי אישור בונוסים וקביעת שיעורם אינו נתון לשיקול דעתו של בעל השליטה בחברה, אלא של הדירקטוריון בלבד; וכן כי אסור שהגמול המחולק יהיה נוגד את מדיניות התגמול בחברה.

מדובר בהחלטה מהותית, האוסרת למעשה על בעלי שליטה לשנות את מנגנון התגמול שקבעה החברה, וכן מחייבת את הדירקטורים לוודא שהוא אינו מעוות את מדיניות התגמול ואת מערך התמריצים של המנהלים בחברה - ובכך למעשה מחייבת יותר שקיפות במדיניות התגמול בחברות.

השבה ביחס לשיעור הבונוס

הסכום של 45 מיליון השקלים שנקבע שיוחזרו לקופת החברה לישראל על-פי ההסדר, ישולמו על-ידי בכירי החברה על פי חלוקה שנקבעה ביחס לשיעורי הבונוסים השמנים, והשמנים יותר, שקיבלו.

כך, על-פי הסדר הפשרה, מנכ"ל החברה לישראל לשעבר, ניר גלעד, יחזיר לחברה סך של כ-25 מיליון שקל. גלעד, שעזב את החברה לישראל בראשית 2015, הפך סמל לתשלומי עתק שלהם זוכים מנהלים בכירים במגזר העסקי, לא תמיד עם קשר לתרומתם לחברה. עלות העסקתו משכה גלי ביקורת עזים.

בשנת 2014 זכה גלעד לתגמול בעלות של יותר מ-43 מיליון שקל, שכלל מענק של 31 מיליון שקל שקיבל מכיסו של בעל השליטה עופר, על חלקו בפיצול החברה לישראל. מדובר בבונוס שבגינו הוגשה התביעה הנגזרת נגדו ונגד נושאי משרה אחרים בחברה, ושהובילה לפשרה שבמסגרתה ישיב גלעד את רוב הסכום שקיבל.

אבישר פז, המנכ"ל הנוכחי של החברה לישראל, ששימש בזמנו כסמנכ"ל הכספים בחברה וקיבל בונוס של כ-11.7 מיליון שקל בגין הפיצול, ישיב לחברה לישראל על-פי הסדר הפשרה כ-9.5 מיליון שקל; מאיה אלשיך קפלן, שהייתה סמנכ"לית, יועצת משפטית ומזכירת החברה וקיבלה בונוס בסך של 7 מיליון שקל, תשיב סך של כ-5.6 מיליון שקל; וערן שריג, ששימש כסמנכ"ל לפיתוח עסקים ואסטרטגיה של החברה וקיבל בונוס של כ-5.8 מיליון שקל, ישיב לחברה סך של כ-4.7 מיליון שקל.

הבונוסים לבכירים בחברה לישראל ניתנו במסגרת פיצול החברה לישראל בשלהי 2014, אז הועברו החזקותיה, למעט בחברות כיל ובזן, לחברה חדשה - "קנון", המאוגדת בסינגפור. בעקבות המהלך החליט בעל השליטה בחברה לישראל, עידן עופר, לשלם מענקים מיוחדים מכיסו לבכירי החברה, שהותנו בהשלמת המהלך.

עובדות אלה היוו את הבסיס להגשת בקשה לאישור תביעה נגזרת בשם החברה נגד עופר והמנהלים, בטענה כי עופר הפר את האיזון של מדיניות התגמול של החברה כדי לקדם את מהלך החלוקה, שהיה לו בו עניין אישי. המענקים, נטען, שיבשו את ניקיון-הדעת של נושאי המשרה והפכו אותם למי שפועלים למען אינטרס זר.

מנגד, טענו עופר ונושאי המשרה שקיבלו את הבונוסים כי מהלך הפיצול נועד להיטיב באופן מובהק עם החברה ועם כלל בעלי המניות בה, ולכן בעל השליטה בחברה ראה לנכון לתגמל את חברי הנהלת החברה בקשר עם השלמת המהלך.

הסדר הפשרה נחתם על-רקע החלטת השופטת רות רונן, שאישרה את ניהול התביעה הנגזרת נגד עופר ובכירי החברה לישראל שקיבלו את הבונוסים. התובעת הנגזרת, יהודית דה-לנגה, עו"ד במקצועה ובעלת מניות מיעוט בחברה לישראל, ביקשה לחייב את עופר, חברת מילניום (אחת מהבעלים של החברה לישראל) והמנהלים שזכו לבונוסים, להשיב לחברה סכום השווה לסכומי המענקים שקיבלו, בסך כולל של כ-55.6 מיליון שקל. לטענת התובעת, הבונוסים הוענקו בתנאי לכך שבכירי החברה ידאגו להשלמת מהלך הפיצול, שלבעל השליטה היה בו עניין אישי. כתוצאה מכך, נטען, פעלו חברי ההנהלה בניגוד עניינים שלא אושר כדין במוסדות החברה.

השופטת רונן דחתה את טענותיהם של עופר והמנהלים ואישרה את ניהול התביעה הנגזרת נגדם בשם החברה. "משעה שמונה דירקטוריון לחברה, הדירקטוריון הוא המקבל את החלטות המדיניות בה - הוא ולא בעל השליטה. אחת מההחלטות הללו היא ההחלטה אודות מדיניות התגמול", ציינה השופטת רונן בהחלטתה.

סיכול מדיניות התגמול

עוד הוסיפה השופטת כי "אסור לבעל שליטה לשלם לנושא משרה בחברה תשלום שאינו עולה בקנה אחד עם מדיניות התגמול של החברה, שכן תשלום כזה מסכל את מדיניות התגמול ואת מערך התמריצים של נושאי המשרה".

בהחלטה נקבע כי המענקים חרגו ממדיניות התגמול של החברה באופן שהיה יכול לשנות את מערך התמריצים שמדיניות זו ביקשה להשיג; כי התשלום גרם לנושאי המשרה להיות במצב של ניגוד עניינים ביחס למהלך הפיצול; וכי הוא הביא אותם למצב של הפרת חובת האמון שלהם כלפי החברה. עוד, נקבע כי האסיפה הכללית של החברה לא נתנה אישור מפורש למתן המענקים ולשינוי מדיניות התגמול של החברה.

החלטה זו של השופטת רונן הובילה להסכם הפשרה, וזה הוגש לאישור בית המשפט. במסגרת הבקשה לאישור הסכם הפשרה הבהירו בכירי החברה לישראל כי לאור ההחלטה התקדימית של בית המשפט הסתבר להם כי נפלה בידם טעות בתום-לב, ולכן הם ביקשו להגיע להסכמה נושא הסכם הפשרה. זאת, למרות שבמועדים הרלוונטיים הם היו סבורים כי אין כל פגם בקבלת המענקים.

בהתייחס לגמול לתובעת ולשכר-הטרחה לבאי-כוחה, המלצת הצדדים הייתה כי לתובעת ישולם גמול בשיעור של 3.25% (בתוספת מע"מ, אם חל) מסכום התשלום הכולל נושא הסכם הפשרה, וכי לבאי-כוחה ישולם סכום של 13% בתוספת מע"מ מסכום זה. כן הומלץ כי הגמול ישולם במלואו תוך 21 יום לאחר אישור הסכם הפשרה.

תקדימיות: עופר צ'יפר את הבכירים מכיסו - אך החברה היא זו שתקבל חזרה את הכסף

אחד הדברים התקדימיים והמעניינים העולים מהסדר הפשרה הוא הסיטואציה המוזרה שהוא יוצר: מי ששילם בפועל את הבונוסים לנושאי המשרה הבכירים, לא מקבל את הכסף בחזרה לידיו. במקרה הזה, עופר הכניס יד עמוק עמוק לכיסו הפרטי - לא לקופת החברה - כדי לצ'פר את בכירי החברה ולתמרץ אותם. אבל מי מקבל את הכסף מהם בחזרה? החברה. בכך, מצטרף עופר למפסידים הגדולים ביותר בפרשת הבונוסים. הוא הוציא מעל 50 מיליון שקל מכיסו, ולא יקבל שקל בחזרה. המרוויחה הגדולה, כך נראה, זו בעלת מניות מיעוט "קטנה" שזוכה בנתח שמן מהסכום המוחזר לחברה (3.25%), כ-1.4 מיליון שקל, ועורכי דינה שגורפים כ-6 מיליון שקל נוספים.

המהלכים שהובילו להשגת הסכם הפשרה: עופר ויתר על השבת הכסף לכיסו בתמורה לחסינות מתביעות

במסגרת הדיון באישור הסדר הפשרה בין החברה לישראל, בעל השליטה בה, עידן עופר, ונושאי משרה בכירים בה לבין התובעת הנגזרת, המחזיקה מניות מיעוט בחברה, ביקשה שופטת המחוזי בתל-אביב, רות רונן, את עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה בשאלה אם יש לאשר את ההסדר.

היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, לא התנגד לאישורו של הסדר הפשרה, ואולם העיר כי בעל השליטה עופר זוכה להגנה מפני תביעות נגדו במסגרת ההסדר - הגנה, אשר לעמדת היועמ"ש, הוא אינו זכאי לה.

בעמדת היועץ המשפטי לממשלה צוין כי הבקשה לניהול התביעה הנגזרת הוגשה גם נגד בעלי השליטה, ובעלי השליטה זכו, במסגרת הסדר הפשרה, להגנה בדמות "השתק עילה" (כלומר - לא ניתן לתבוע אותם בגין אותן עובדות וטענות שוב). זאת, לדברי היועץ למרות שבעלי השליטה אינם תורמים דבר לפשרה. לגישת היועמ"ש, נכון משום כך לראות בהסכם הפשרה ביחס אליהם כ"הסתלקות" של התובעת על כל המשמעויות שהדבר מעלה.

הצדדים - הן התובעת והן נושאי המשרה ובעלי השליטה - התנגדו לעמדת היועמ"ש; והשופטת רונן קיבלה את עמדתם. רונן קבעה כי "בעלי השליטה אכן אינם תורמים סכום כסף להסכם הפשרה, אולם במסגרת ההסכם הם מוותרים על טענתם שלפיה גם בהנחה שהיה מקום להורות על השבה של סכומי המענקים, ההשבה צריכה להיות לידיהם - כמי ששילמו את המענקים, ולא לידיה של החברה. לוויתור זה (של הבעלים על החזרת הכספים ישירות אליהם - א' ל"ו) יש משמעות לא מבוטלת".

עוד הוסיפה השופטת כי "מעבר לכך, משעה שסכום המענקים ברובו יושב לחברה על-ידי נושאי המשרה, העובדה שבעלי השליטה אינם משלמים לחברה בקשר עם הסכם הפשרה, היא בעלת משמעות מוגבלת בלבד. ממילא חובתם של בעלי השליטה הייתה חובה משנית לזו של נושאי המשרה, שהם אלה שקיבלו את המענקים, בעוד שבעלי השליטה היו כאמור מי ששילמו אותם".

עוד כתבות

מירב בן ארי, יש עתיד טוויטר, 23.5.21 / צילום: שלומי יוסף

האם הרקע המקצועי של המפכ"ל המיועד של בן גביר חריג ביחס למקובל?

האם הרקע המקצועי של המפכ"ל המיועד אבשלום פלד הוא חריג? צללנו להיסטוריה ● המשרוקית של גלובס

משרדי חברת השבבים TSMC, בטייוואן / צילום: ap, Chiang Ying-ying

התחזית האופטימית של ענקית השבבים מטייוואן: ההכנסות יזנקו פי 2

יצרנית השבבים TSMC הציגה דוחות רבעוניים חזקים ועקפה את תחזיות האנליסטים בשורת ההכנסות והרווח ● המומנטום החיובי צפוי להימשך כשעל פי ההערכות החברה צפוי להכפיל את הכנסותיה

אירוע חציית הביטקוין / צילום: Shutterstock

פעם בארבע שנים: כל מה שכדאי לדעת על האירוע הגדול של הביטקוין

אירוע חציית הביטקוין שמתרחש אחת לארבע שנים צפוי לצאת לדרך היום בשעות הערב (שעון ישראל) ● בפעמים הקודמות זה הוביל לקפיצה גדולה בערכו של המטבע, אך בשוק לא תמימי דעים שזה יקרה גם הפעם ● מה קורה בפועל ולמה הוא כה דרמטי עברו משקיעים הקריפטו?

שאריות של טיל בליסטי שאיראן שיגרה לעבר ישראל / צילום: Reuters, Amir Cohen

בהשראת רוסיה: גילויים חדשים על התקיפה האיראנית וההצלחה הישראלית

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● התקיפה של איראן תוכננה באופן ששיחזר במובנים רבים כמה מן התקיפות הרוסיות הגדולות באוקראינה, וכללו תחילה נחיל כטב"מים שנועדו להציף את ההגנה האווירית ● החולשה של היכולת הצבאית הקונבנציונלית של איראן עלולה להוביל את מקבלי ההחלטות באיראן לאופציה הגרעינית

פרופ' יוסי מטיאס / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל יוסי מטיאס עובר לתפקיד בכיר בגוגל העולמית

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל ב-18 השנים האחרונות, פרופ' יוסי מטיאס, צפוי לעבור לעמק הסיליקון ולנהל מארה"ב את פעילות המחקר של גוגל העולמית

אילוסטרציה: shutterstock

החשש מחלחל לשווקים: פרמיית הסיכון של ישראל בשיא של 11 שנים, ומרווחי האג"ח ממשיכים להתרחב

מדד ה-CDS הישראלי, המגלם את עלות הסיכון שמדינת ישראל לא תצליח לשלם את חובותיה, עלה ב-18% בשבוע האחרון ● במקביל, המרווחים של איגרות החוב הדולריות של ישראל מול ארה"ב קופצים

השקל נחלש אל מול הדולר והאירו | עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

הדיווחים על תקיפה באיראן הביאו לצלילת השקל, אך לא לאורך זמן

שני אירועים שהתרחשו הלילה הובילו לפיחות בשער השקל מול הדולר: הורדת דירוג האשראי של ישראל על ידי חברת S&P ודיווחים על תקיפה ישראלית באיראן ● אלא שלאורך שעות הבוקר השקל החל להתייצב ● מה הוביל לשינוי ומה ניתן ללמוד מהעבר?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לראשונה בהיסטוריה: הממשלה אישרה קיצוץ בתקציב בניגוד לעמדת שר האוצר

הקיצוץ בתקציב, בהיקף של כ-225 מיליון שקל, אושר לדרישתו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, ובתום מאבקים בשבועות האחרונים מול שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ● הקיצוץ נועד למימון הקמת מתקני כליאה לאכלוס העצורים הביטחוניים הרבים שנעצרו מאז תחילת המלחמה

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: יוסי זמיר

משרד הכלכלה מציג: כשאין יעדים, אין כישלונות

במקום לעמוד ביעדים, משרדי הממשלה פשוט מוחקים אותם ● בפיקוד העורף שלפו הודעה לילית שהותירה את הילדים באוויר ● והמסעות לפולין התרוקנו מערך ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

הדגם OMODA 5 של צ'רי / צילום: יח''צ

האם הסיניות יתחילו להגיע אלינו מאירופה? צ'רי תייצר כלי רכב בספרד, יצרנים נוספים בדרך

כך מתכוונים הסינים לעקוף את המכס האירופי ● ג'יפ אוונג'ר משיקה בישראל דגם היברידי ● ​נחשף הקרוס־אובר החשמלי החדש של GEELY ● ועוד חדשות מענף הרכב

אסף זגריזק / צילום: כדיה לוי

הם איבדו קרובים, פונו מבתיהם או ראו את מפעל חייהם קורס: 13 אנשים מספרים מה נותן להם כוח

איל וולדמן מנסה להמשיך לבלות כי זה מה שבתו דניאל הייתה רוצה ● ירדן גונן, אחות של רומי החטופה בעזה, לובשת חולצת קשת בענן בימים קשים במיוחד ● חיים ילין ממלא מצברים רק בבית בבארי, למרות הזיכרונות השחורים משם ● ואבישג שאר-ישוב מחפשת קרני אור בצילומים שלה ● 13 אנשים משתפים מהי מכונת ההנשמה שלהם בחצי השנה האחרונה ● פרויקט מיוחד

מטוס אל על / צילום: דני שדה

פעם בחצי שנה זה קורה: איך יראה היום שאחרי עדכון מדדי הבורסה?

השבוע תפרסם הבורסה את עדכוני המדדים שלה ולפי הערכות יצטרפו למדד 125 היוקרתי אל על ואלקטריון ● בפעם הקודמת ששתיהן נכנסו למדד אחרי זינוק חד במניות שלהן, הן צנחו בחדות ● "כך זה עובד בכל העולם", מסבירים בבורסה. אבל ספק אם ההיסטוריה תחזור על עצמה

בנק ישראל מכר 8 מיליארד דולר, אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

הדולר מזנק לשיא של חמישה חודשים. אלה הסיבות

המתיחות הביטחונית בין ישראל לאיראן לצד התחזקות הדולר בעולם הובילה לתיסוף חד מול השקל ● שער הדולר-שקל נסחר ברמה של כ-3.8 שקלים, שיא של חמישה חודשים

פס ייצור החרפנים של XTEND / צילום: כדיה לוי

שורות הצבא התמלאו ברחפנים וברובוטים ואלה המרוויחים הגדולים

שורות צה"ל התמלאו במהלך המלחמה ברחפנים וברובוטים מתוצרת סטארט־אפים ישראליים קטנים, שעד כה נדחקו מהתחום הביטחוני על ידי השחקניות הגדולות ● כעת, משקיעים פרטיים שבעבר נרתעו מהרגולציה הכבדה ומהיקף האקזיטים הנמוך, מגלים עניין בטכנולוגיה צבאית

איך המוסדיים מחליטים איפה תשב הפנסיה שלכם / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

הבכיר שחושף באופן נדיר את הסודות על איך משקיעים את הפנסיה שלכם

הצצה אל מאחורי הקלעים של דיוני ועדת ההשקעות של גוף מוסדי: היכן להגדיל סיכון, כמה פיצוי נדרש עבורו, עד כמה משפיעים השווקים העולמיים על החוסך הישראלי, ואילו אתגרים ייחודיים עומדים בפני מנהלי קופות הגמל וקרנות הפנסיה וההשתלמות המקומיים

יודר שפריר וגיא ברון, מייסדי סקיילאופס / צילום: בן יצחקי

החברה שחוסכת זמן וכסף לסטארט-אפים: זה חביב הקהל בדירוג המבטיחים של גלובס

סקר חביב הגולשים באתר גלובס זכה בשבועות האחרונים לכ-30,000 צפיות וצבר אלפי הצבעות ● על התואר התחרו השנה 30 חברות צעירות שדורגו במקומות הגבוהים ביותר ע"י עשרות קרנות השקעה הפעילות בישראל ● מי זכתה במקום הראשון?

ניסוי שיגור בטילי SM-3 / צילום: Reuters, U.S. Navy/Handout

מספינה בלב ים: הכירו את המתחרה החדש של חץ 3

חברת עין שלישית ביצעה מסירה ראשונה של "חייל רפאים", רחפן זעיר בעל יכולות AI, שמטרתו לסייע לכוחות קרקעיים לגלות אויבים בשטח פתוח ● חץ 3 כבר אינו המיירט המבצעי היחיד מחוץ לאטמוספירה ● עשות אשקלון רוכשת את אי.די.סי ב-40 מיליון שקל  ● ארה"ב אישרה מכירה של מערכות תקשורת בסך כ־100 מיליון דולר לסעודיה, וחיל האוויר האמריקאי רוצה להקים טייסות שיורכבו ממטוסי קרב בלתי־מאוישים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / צילומים: AP, Shutterstock

אוקראינה על סף ייאוש וחור שחור ישאב אותנו ממרחק 2,000 שנות אור

אוקראינה מפתחת קנאת ישראל - גם היא רוצה קואליציה שתציל אותה מטילים באמצע הלילה ● הבריטים קובעים לוח זמנים להפסקה לאומית של העישון ● האקלים יעלה הרבה כסף, והמדינות העניות ייפגעו יותר ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

עלי חמינאי, המנהיג העליון של איראן, בתפילת עיד אל–פיטר בטהרן / צילום: Associated Press

שאלות ותשובות: איך בוצעה התקיפה באיראן ומה היה היעד?

מהבסיס הצבאי שהותקף בוצעו במוצ״ש שיגורים לעבר ישראל ● איך ככל הנראה בוצעה התקיפה ומה יקרה עכשיו? ● וגם: התגובה בשווקים והקפיצה במחיר הנפט

יו''ר בית הנבחרים, מייק ג'ונסון / צילום: ap, J. Scott Applewhite

4 מיליארד דולר לכיפת ברזל: חבילת הסיוע האמריקאית בדרך להצבעה

בוושינגטון, סוגיית חבילת הסיוע לישראל, אוקראינה וטייוואן עשויה להתקדם כבר בימים הקרובים ● יו"ר בית הנבחרים מייק ג'ונסון בשיתוף רפובליקנים נוספים הציגו אמש חבילת סיוע הכוללת 26.4 מיליארד דולר לישראל ● דיווח: ארה"ב הסכימה לתמרון ישראלי ברפיח, בתמורה לתגובה לא נרחבת נגד איראן