גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

נגד כל המצקצקים: נהג המונית שפיתח אפליקציית תיירות

מה קורה כשנהג מונית בן 48 רוצה להקים סטארט-אפ טכנולוגי? ■ הסיפור של יגאל אלחרר מראה לא רק עד כמה השוק מקובע בתפיסות שלו, אלא גם מהו כוח רצון יזמי אמיתי

יגאל אלחרר / צילום: איל יצהר
יגאל אלחרר / צילום: איל יצהר

יגאל אלחרר כבר היה שבע אכזבות כשבסוף 2015, כשנתיים לאחר שהחל לעבוד על הסטארט-אפ שלו, הצליח בפעם הראשונה לבנות סביבו צוות. הוא אומנם היה כבר בן 48, מבוגר בהרבה מגילם הממוצע של יזמים שמקימים חברת סטארט-אפ, אבל היו לו מתכנתים וגרפיקאים, והוא הרגיש ממוקד מאי פעם בחזון של לייב-טריפ (Live Trip), אפליקציית התיירות שהגה וקידם. עד שיחת העבודה הראשונה עם מנהל הפיתוח החדש שביקש לגייס, ושבה קיבל בומבה שכמעט ריסקה אותו לרסיסים.

"הוא התלהב מהמוצר, אבל אז שאל אותי, 'אוקיי, ואיך אתה תורם לרעיון? יש לך ידע בתכנות? יש לך תואר?'", אלחרר משחזר. "כשאמרתי לו שאני נהג מונית הוא אמר לי 'אין לי בעיה לעבוד בינתיים בלי כסף, אבל אתה מצפה שאני - שהרווחתי 60 אלף שקל בחודש בחברת הייטק גדולה - אקבל הוראות מנהג מונית?!'. היו לי דמעות בעיניים וזה שבר אותי. אמרתי לו שגם אם הוא היה המנהל היחיד שנשאר בעולם, אני לא אקח אותו לעבודה, אבל זה היה נורא. זה גרם לי להרגיש שאני לא שווה כלום. בכיתי".

לא כל היזמים שיתחילו בחודש הבא את המסלול בן ארבעה החודשים של קרן מיראז', שפותח בשיתוף פיוצ'ר - גוף שמקדם יזמות עתירת ניסיון - מגיעים עם סיפור דומה לזה של אלחרר. כולם, לעומת זאת, חולקים סטטוס כרונולוגי דומה: האקסלרטור שפותח עם פייסבוק, קרן פראט, משרד עורכי הדין יגאל ארנון וגו פייננס מיועד ליזמים בני 45 ומעלה. התוכנית מעניקה להם מערך תמיכה אינטנסיבי וליווי בבניית החברה, ובסיומה מתקיימת תחרות בין המיזמים, שבסופה יזכה המנצח במענק של 100 אלף דולר לפיתוח המיזם.

רוני פיבלוביץ, שמובילה את תוכנית האקסלרטור ושמסיימת בימים אלו את סינון המועמדים שיתקבלו למחזור הנוכחי שייצא לדרך בעוד כחודש, אומרת שהתוכנית הוקמה מתוך הבנה שישנם בשוק אנשים שצברו שנות ניסיון רבות מאוד בתחומם, ושמעוניינים להמיר אותו למיזם משלהם גם בגיל מאוחר. "האנשים שאנחנו מחפשים החליטו בגיל 50 או 60 לעזוב את הכול ולהגשים את החלום", היא מסבירה. "רובם מגיעים מרקע מקצועי או טכנולוגי, אבל הם לא היו אנשי שיווק או מנכ"לים. יגאל (אלחרר) הוא אנומליה, אבל הוא גם הסיפור הקלאסי. הוא ישב 27 שנים במונית שלו והייתה לו הזדמנות להכיר את קהל היעד שלו בצורה מאוד אינטימית. הרי מה עושים נהגי מוניות? מדברים ומקשיבים".

אלחרר, שנחוש להפיק את המרב מהחוויה האינטנסיבית באקסלרטור ולזכות במענק, עובד כנהג מונית מאז שהיה בן 23. "אני אוהב אנשים ואני אוהב לדבר ולשמוע וזו גם עבודה חושית. לאנשים עם בעיות קשב וריכוז כמוני קשה להיות במקום סגור, אז זה התאים לי. זה לא מה שרציתי לעשות עם החיים שלי, אבל היו בעבודה הזאת שנים טובות. היו הרבה תיירים והכסף היה טוב יותר מהשכר הממוצע בשוק, אבל במשך השנים התחילו להגיע פחות תיירים והכסף נהיה פחות טוב, וכנראה שזה גרם לי להסתכל לכיוונים אחרים".

הרעיון, שבסופו של דבר הפך ללייב-טריפ, היה לשדר מהמונית ולעשות בלוג. "אנשים חושבים שנהגי מונית זה רק האנשים שחותכים אותם בכביש, אבל לנהגי מונית קורים קטעים מדהימים", אומר אלחרר. "מצחיקים, עצובים - מה שאתה רוצה. חשבתי שיהיה מעניין להעביר חוויות של נהג מונית מירושלים עם ארבע מצלמות שאני אתקין במונית, אבל גיליתי שזה לא אפשרי. גם בגלל שב-2014 אי אפשר היה לשדר לייב בקלות, וגם בגלל שאנשים אמרו לי שאני לא אצליח לצלם ולנהוג ולדבר עם נוסעים, ושאני בכלל אקבל סרטן מזה שאני אתקין לידי ארבע מצלמות, ושאני צריך גם שאוטו ייסע אחריי ויצלם ושזה יעלה הרבה כסף, ואז הבנתי שכלכלית זה לא בשבילי וירדתי מזה".

"ואז נפל לי האסימון"

לאחר שהבלוג ירד מהפרק, אלחרר שקל לצלם תוכניות שמבוססות על נסיעות במונית. הטוויסט שהוא הכניס לעניין היה להכניס עמו למונית מדריכי תיירים שיספרו על העיר, אולם גם הרעיון הזה נפסל לאור עלויות העריכה ועלויות העסקתם של המדריכים שלדבריו הגיעו ל-500 דולר ליום.

שני הרעיונות היזמיים הללו אומנם נפסלו, אבל גם הרעיון שהפך בסופו של דבר לאפליקציית לייב-טריפ הגיע מהמונית שלו. אלחרר שם לב שרבים מהתיירים שהוא מסיע ממשיכים להשתמש במפות פיזיות ולהתייעץ איתו למרות ריבוי אפליקציות התיירות, והגיע למסקנה שהאפליקציות הקיימות לא מספקות להם מענה. "התחלתי להבין שאנשים לא מוצאים באפליקציות לא ראש ולא זנב", הוא אומר. "האפליקציות האלו אולי טובות לבתי מלון ומסעדות, והן מוצאות לך את המלון ואת הטיסה הכי זולה, אבל אף אחת מהן לא אומרת 'בוא ניקח את המדינה הזאת ונעיף אותה'.

"התחלתי לעשות מחקר שוק עם התיירים במונית, והם אמרו לי שיש באפליקציות יותר מדי מידע, ושזה מוגזם, ושהם רוצים להגיע לאתרים מעניינים ולקבל מושג איך הם נראים. נפל לי האסימון כששמעתי מאנשים שהם מגיעים לישראל עם כמה ילדים - ילד בן 17 וילד בן 4 נניח, ולא יודעים לאן לקחת אותם. שאם הם הולכים למיני ישראל, הילד בן ה-17 אומר להם מה אני עושה פה? איך אני שורף פה שעתיים? או כשאנשים סיפרו לי שהם נסעו לים המלח ובכלל לא ידעו שמערות קומראן נמצאות בדרך. גיליתי שחסר לאנשים מידע בסיסי ורלוונטי לאנשים בנקודה שבה הם נמצאים.

"בארץ לוקחים תיירים לכותל לבכות וליד ושם לבכות - ואז הם היו באים אליי ושואלים אותי 'זה מה שיש לכם? איך זה יכול להיות?'. אמרתי להם שיש מלא מה לראות - כאן יש מסעדה קטנה וחמודה, בסמטה ההיא יש מעצבת תכשיטים צעירה, והם אמרו לי שעל הדברים האלו אין להם סיכוי לשמוע ואז נפל לי האסימון".

אלחרר החליט שכדי לספק את רצונם של התיירים במידע פחות ממלכתי ויותר יומיומי, הוא יבנה אפליקציה, שתנצל את יכולותיהם המובנות של הטלפונים החכמים ותפנה את התיירים לאטרקציות בתחומים שונים שנמצאות קרוב אליהם. אלא שאלחרר, כדי למנוע מהתיירים לבזבז את זמנם בנסיעה אל מסעדה, חנות, מוזיאון או מתחם שבסופו של דבר לא יהיו לרוחם, יכניס באפליקציה טוויסט שיצמצם את פקטור אי הוודאות: וידיאו. כך, לחיצה על אייקון של מסעדה או של חנות פותחת באפליקציה חלון שבו יכול הגולש להתרשם מהמקום באמצעות סרטון קצר של עד 15 שניות ואז להחליט אם המאמץ שווה לו. "אם תמונה שווה אלף מילים, סרטון שווה אלף תמונות", מחייך אלחרר.

גם במקרה זה המיזם נבט מן השטח: הוא החל לצלם בעצמו כמה סרטונים כאלו, להראות אותם לאנשים ולקבל תגובות. "אנשים אמרו לי 'איטס אמייזינג'", הוא צוחק. אחת הנוסעות במונית חיברה אותו אל אייזיק חסן, שהקים עם אלי וורטמן את פיקו (PICO) פרטנרס, שמשמש כהאב ירושלמי לחברות סטארט-אפ. "נכנסתי אליו ואמרתי לו 'אני יגאל, נהג מונית ואני רוצה שתשמע את הסיפור שלי, ותהיה גבר ותגיד לי את האמת על מה שאתה חושב'. אמרתי לו שאין לי תואר בכלכלה ושאני לא מבין בטכנולוגיה, והוא אמר לי שהוא יעזור לי. הוא נתן לי מקום לשבת אצלו בהאב בחינם, והסביר לי שאני צריך להתקבל לאקסלרטור כדי להבין את המשמעויות של הקמת סטארט-אפ".

ב-2014 אלחרר התקבל לאקסלרטור החברתי של פיקו; שם החל לקדם את הרעיון, אבל הבין שהוא צריך לגייס עובדים וכסף - משימה לא פשוטה לאף אחד, לא כל שכן למישהו עם משאבים מוגבלים וללא ניסיון בתחום. "החלום הזה גמר אותי. קיבלתי מלא פעמים לא. גם עם המשפחה לא קל. אשתי והילדים הם התומכים הכי גדולים שלי, אבל אחרי כמה חודשים גם הם התייאשו. הבעיה בעבודה שלי זה שכשאני לא נוהג, אני מפסיד כסף. איבדתי המון עבודה על פגישות שלא יצא מהן כלום.

"אתה יודע כמה פעמים אנשים שמעו מה אני רוצה לעשות והתלהבו, ואז, כשהם שמעו שאני נהג מונית ושאין לי תואר בשום דבר אמרו, 'נעמוד בקשר' ומאז לא שמעתי מהם כלום? מלא. באיזשהו שלב אשתי אמרה לי 'או אנחנו או הסטארט-אפ שלך'. לא פשוט להגיד את זה, אבל כיסחתי את המשפחה כלכלית. הוצאתי המון כסף על הדבר הזה. הגענו למצב לא פשוט וכשהלכתי להתייעץ עם אייזיק הוא אמר לי 'קודם כול המשפחה', וויתרתי. אמרתי לעצמי זה מה שיש. אני אמשיך עם המונית".

רוני פיבלוביץ / צילום: איל יצהר

הרפתקה בגיל 50

זה גם המקום שאיתו מבקש להשתלב האקסלרטור לבני 45 ומעלה, שהרעיון בבסיסו הוא לסייע לאנשים שפיתחו עסק או מוצר חדשני להתמודד בהצלחה עם האתגרים הכרוכים בהפיכת הרעיון למציאות עסקית. זאת, תוך הבנה שכיזמים מבוגרים הם עומדים בפני קשיים ייחודיים שאינם מנת חלקם של עמיתיהם בני העשרים והשלושים ומשהו.

"כיום", מסבירה רוני פיבלוביץ, "ילדים לומדים יזמות כבר בבית הספר, והם יוצאים לשוק. הם מכירים שותפים עסקיים ויזמים יותר בקלות ויש להם פערי מידע שמצטמצמים מאוד מהר. כשאתה יוצא בגיל 55 להרפתקה הזאת אחרי שהיית 20 שנה באותו מקום עבודה, מאיפה תדע איך מתחילים ומה עושים? הרבה מאוד מהם עושים טעויות שעלולות להיות קשורות לחוסר הידע הזה. המחשבה שלנו הייתה שכשאתה מצמצם את הפער, אתה מייצר מצב שבו היזמים המבוגרים יתחילו מאותה נקודת מוצא".

נעמי גרוסמן, למשל, השתתפה באקסלרטור בשנה שעברה עם החברה שהקימה - Life Journey Books. בת 51 ואם לחמישה מהיישוב חשמונאים, היא עלתה עם משפחתה לישראל מאזור בוסטון לפני שש שנים. בארצות הברית החלה את דרכה המקצועית כעיתונאית ומאוחר יותר עברה לתחום התוכן באינטרנט, כאשר לפני כעשור החלה להעביר סדנאות לכתיבת סיפורי חיים, כתבה ספר הדרכה בנושא וחיפשה דרך לשווק את התחום בצורה רחבה יותר לאחר המעבר לישראל.

"אני והשותפה שלי הבנו שאנחנו צריכות לעבור לרשת", היא מספרת. "אנשים מבוגרים נמצאים יותר ויותר אונליין והדרך שבה אנשים עובדים על ספר אינה תהליך שזורם בקלות. חשבנו שנקים פלטפורמה דיגיטלית שתעזור לאנשים לספר את סיפור החיים שלהם. כתבנו תוכנית עסקית והתקבלנו לאקסלרטור של MassChallenge בירושלים ושם גם שמענו על רוני (פיבלוביץ) ועל התוכנית שלה".

"מה שאהבתי בתוכנית הזאת זה שהיא מאוד תכלס, שזו מילה שתכלס חסרה לי באנגלית", היא צוחקת. "מה שקיבלנו משם זה שפיתחנו אסטרטגיה שיווקית טובה שעד אז לא הייתה לנו. אנשים ממש היו נדיבים עם הזמן שלהם ופגשנו דרך התוכנית המון מנכ"לים ומשקיעים שישבו איתנו שעות ושמאוד עזרנו לנו. הלוואי שהייתי יכולה יום אחד לשבת עם אנשים ולעזור להם ככה".

גרוסמן אומרת שהיא בטוחה שליזמים צעירים קל יותר לעשות את צעדיהם הראשונים בתעשיית ההייטק הישראלית. "אני אפילו חושבת שבישראל קשה יותר להיות מבוגר. כשעלינו לארץ, בעלי היה בן 50 ואני בת 45 ואף פעם לא הרגשנו מבוגרים עד שהגענו הנה. יש כאן תרבות של פוקוס על נעורים, ובסצנת ההייטק וגיוס הכספים במיוחד יש תחושה שאם אתה מבוגר, אז אתה מבוגר מדי".

גרוסמן סבורה שליציאה לדרך היזמות בגיל מתקדם יש שני צדדים. מצד אחד, ליזמים מבוגרים יותר יש יותר מה להפסיד. יש להם משפחות שהם צריכים לתמוך בהן ויש להניח שגם מחשבות על הפנסיה מזדחלות למערכת קבלת ההחלטות שלהם. מצד שני, יש להם תחושה שהם חייבים לנסות עוד משהו חדש לפני שיהיה מאוחר מדי. "אני חושבת שבמובן מסוים אתה רעב יותר כשאתה מבוגר יותר. אתה יודע שזו ההקפה האחרונה שלך מסביב למסלול", היא שוב צוחקת, "אתה רוצה לעשות את זה עכשיו!".

גם בועז זילברמן, בן 60 מרמת השרון, השתתף באותה תוכנית עם Project Ray - החברה שהקים שמנגישה טלפונים חכמים לבעלי לקויות ראייה. הוא עבד בכמה סטארט-אפים בעבר, גם כמייסד וגם כעובד, אבל אומר שהרגיש שהוא צריך שמישהו אחר "יסתכל לו מעבר לכתף", כדי שיוכל לספק לי תובנות מבחוץ. "הגדולה של התוכנית הייתה שאנשים עם הרבה מאוד ניסיון גרמו לי להסתכל בצורה יסודית ובעיניים אחרות על דברים שעשיתי, וככה לפתח רעיונות חדשים".

זילברמן מחמיא לתוכנית בכך שהוא אומר שהתכנים שבה אינם תפורים לבני גיל הזהב, אבל אומר שהוא בהחלט הרגיש בנוח להיות מוקף בה באנשים סביב גילו פחות או יותר. "מכיוון שהיו בה מבוגרים, התוכנית והשפה הותאמו לניסיון שהיה לאנשים שהגיעו אליה. התוכן היה מאוד ענייני ופחות בסיסי. החוויה שלי של להיות בין אנשים שקרובים לגילי ולא הרבה יותר צעירים, עזרה לי. היה בזה משהו מהותי, אבל באופן ענייני, מלבד התאמת התכנים לאנשים עם הרבה ניסיון, זה עבד כמו אקסלרטורים אחרים. היתרון היה שזה נבנה לאנשים עם הרבה מאוד ניסיון".

"אי אפשר אחרת!"

נחזור אל יגאל אלחרר שלזמן מה אכן "תלה את המפתחות", אולם לאחר כמה חודשים הוא נוכח לדעת שחיידק היזמות מסרב לעזוב אותו. מפעם לפעם הוא קרא כתבות על יזמים שהצליחו להפוך את החלום למציאות והרגיש שהוא פשוט לא יכול להשאיר את לייב-טריפ מאחוריו. "אמרתי לאשתי שכל עוד אלוהים לא לוקח אותי, אני חייב להצליח", הוא אומר. "יזמות זה משהו בוורידים. משהו בדם. משהו בנשמה. ביקשתי מהמשפחה שלי שתיתן לי עוד צ'אנס. שאלו אותי כמה זמן אני רוצה. אמרתי שנה. אמרו לי 'אין שנה. קח שלושה חודשים. אנחנו רוצים את אבא שלנו חזרה. אין לנו חיים'".

לקראת סוף 2015 הוא העלה פוסט בפייסבוק על "סטארט-אפ ירושלמי ללא כסף שמחפש עובדים" ונדהם כשקיבל 49 פניות ממתכנתים, מעצבים ומומחים לקידום עסקי. "לא ידעתי לקרוא קורות חיים בכלל ואייזיק עזר לי לבחור אותם וככה גייסתי שמונה עובדים תמורת 2% בחברה". נראה שהדברים עולים על המסלול הנכון, אבל אז אירעה התקרית עם מנהל הפיתוח שתוארה בתחילת הכתבה.

אלחרר נסע ללונדון אל אחותו כדי "לסדר את הראש", אבל שם הרגיש יותר מתמיד שהוא חייב להגשים את האפליקציה ויהי מה. "הרגשתי שהדבר הזה רודף אחריי, שאני חייב את זה, וגייסתי מתכנת, כדי שיהיה לי משהו ביד ואוכל לגייס כסף. לקחתי מתכנת - בחור בן 16 בשם איתמר קופרמן והוא בנה את האפליקציה תמורת כמה אלפי שקלים".

בעצתו של הנער, ומבלי שלשניים יהיה מוצר ביד, הגיש אלחרר מועמדות לתחרות יזמות של משרד התיירות שנערכה בפברואר 2017. הוא התקבל, ובסוף ההאקתון שבסיומו קיבל אישור חריג להציג לחבר השופטים את הרעיון בעברית ולא באנגלית - הוא הוכרז כמנצח. "זו הייתה הפעם הראשונה שקיבלתי אישור חיצוני לזה שיש לי ביד משהו טוב וזה נתן לי המון כוח", הוא מספר. "קיבלתי גם עשרת אלפים שקל ואז אשתי אמרה לי גם 'יאללה, תעוף על זה'".

אלחרר המשיך לקדם את האפליקציה ולהוסיף לה תוכן, אבל במקביל קיבל עוד ועוד תשובות שליליות כשניסה לגייס מימון לסטארט-אפ. "אנשים אמרו לי שהם לא מוכנים לתת לי כסף בלי צוות והיה מישהו שאמר 'איך אתה מבקש ממני מיליון דולר כשאתה מתעסק בעשרים שקל?', אבל הפעם - למרות שזה דקר אותי - המשכתי הלאה.

"הגעתי למכון לב ולמכללת הדסה וביקשתי מהם סטודנטים שיעזרו לי, ובאמת העניינים התקדמו. היה צוות, אבל לא היה לי כסף. אמרתי לבורא עולם 'תן לי היום סימן או שאני עוזב את הדבר הזה, ואז אני עוצר בצד ונכנס לפייסבוק ורואה את הפוסט של קרן מיראז' ושל פיוצ'ר על זה שהם מחפשים יזמים בני 45 ומעלה עם רעיון שקשור לעבודה שלהם. מיד הבנתי שזה בשבילי, ובפגישה הראשונה שלי עם רוני הרגשתי בפעם הראשונה שזה שאני נהג מונית זה לא משהו שפוגע בי. היא אמרה לי 'יופי, זה בדיוק מה שאנחנו מחפשים'".

כשאני שואל את אלחרר אם האקסלרטור מהווה מבחינתו את הצ'אנס האחרון להוציא לפועל את החלום שהוא מפתח כבר ארבע שנים, הוא משיב תחילה ש"כן, אני הולך לנצח בתחרות כי פשוט אין לי ברירה. אם במשך ארבעה חודשים אני לא אעבוד יומיים בשבוע בגלל התוכנית הזאת, יהיה לי חור מאוד עמוק בכיס. אני חייב להצליח לנצח בתחרות כדי להחזיר למשפחה. להראות לה. אני לא חושב שיהיה לי כוח לעוד סיבוב. תראה, אני כבר בן 50 ושלושה חודשים".

אלא שאז הוא מהרהר לרגע, "אבל אתה יודע מה? כשאני שומע את עצמי אומר לך את זה, אני יודע שאני משקר לעצמי. אני אמשיך הלאה. אי אפשר אחרת!".

עוד כתבות

שי אהרונוביץ׳, מנהל רשות המסים / צילום: ניב קנטור

מס דירה שלישית חוזר לשולחן: "המערכות כבר מוכנות"

לדברי מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', המדינה צריכה ליצור אחידות ולהפסיק לשנות את שיעורי מיסוי הנדל"ן בתדירות גבוהה ● עוד הוא הוסיף כי צריך לחשוב על מס דירה שלישית: "מבחינתנו זה צעד נכון שיעלה בתקציב 2025"

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו