גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

זליכה נגד תנובה: הכחישה קיום דו"ח על מחירי מוצרי חלב

פרופ' ירון זליכה שהגיש ייצוגית נגד תנובה בטענה לגביית מחיר מופרז על מוצרי חלב, מגיב לבקשת תנובה להותיר את הדוח שקיבלה מחברת הייעוץ מקינזי - חסוי ■ תנובה: "אמרנו אמת. דברי זליכה רצופים עובדות לא נכונות"

מוצרי חלב של תנובה / צילום: שלומי יוסף
מוצרי חלב של תנובה / צילום: שלומי יוסף

בימים אלה מתנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים קרב משפטי-צרכני-ציבורי סביב מחיר מוצרי החלב שגבתה חברת תנובה מכלל הציבור בשנים שקדמו למחאת הקוטג' ב-2011; וסביב השאלה אם יש הצדקה להטיל חיסיון על דוח שהזמינה תנובה בינואר 2008, ושבו לכאורה קיימת בחינה של יכולת החברה להעלות את מחירי מוצרי החלב מבלי לפגוע בביקוש למוצרים.

לפני כשבוע וחצי הגישה תנובה למחוזי בירושלים מעטפה סגורה שבה מוחבא מעין כל הדוח שהזמינה מחברת מקינזי. הדוח הוגש לעיונו של ביהמ"ש במסגרת תביעה ייצוגית שהוגשה נגד החברה בטענה לגביית מחיר מופרז על מוצרי החלב גבינה לבנה ושמנת מתוק. תנובה מבקשת מביהמ"ש לקבוע כי הדוח יישאר חסוי, וייחשף לעיני השופטת הדנה בתיק בלבד, ולא לעיני התובעים או הציבור.

אמש (ד') הגיש התובע הייצוגי, פרופ' ירון זליכה, לשעבר החשב הכללי במשרד האוצר (החשכ"ל) את תגובתו לבקשה של תנובה בעניין הדוח. פרופ' זליכה מבקש מביהמ"ש לחשוף את כל פרטי הדוח וכן תוקף את התנהלותה של תנובה בהליך. זאת לאחר שלטענתו - באמצעות עוה"ד רנן גרשט ואופיר נאור - תנובה הצהירה הצהרות שקריות בביהמ"ש, כשטענה בתחילת ההליכים המשפטיים נגדה כי "לא קיים" דוח שכזה.

דוח מקינזי שקיומו נחשף לראשונה ב"גלובס", נחשב לבסיס שעליו נשענה תנובה כדי להעלות את מחירי מוצרי החלב לאחר רכישת תנובה על-ידי אייפקס. כפי שפורסם ב"גלובס" (בכתבות שפורסמו בשנים 2011-2014), לאחר הרכישה ביקשה אייפקס לייצר רווחים מהירים ושכרה לשם כך את חברת הייעוץ מקינזי, שיחד עם הכלכלנית הראשית של תנובה, ד"ר שולה פסח, הגישו דוח בעניין מחירי מוצרי החלב. מסקנת הדוח הייתה שהביקוש לגבינה צהובה, גבינה לבנה וקוטג' קשיח, וניתן להעלות את המחיר ב-15% לפחות מבלי לפגוע בביקוש.

עם קבלת הדוח, תנובה הקפיצה את מחירי המוצרים, ועליית המחיר נמשכה עד שכדור הנפץ הזה התפוצץ בחרם הקוטג' שפרץ בקיץ 2011, בעקבות תחקיר "גלובס" על המתרחש בשוק המזון.על הרקע הזה, בין היתר, הוגשה ב-2014 תביעתו של פרופ' זליכה נגד תנובה. במסגרת התביעה והבקשה לאישורה כייצוגית בהיקף כחצי מיליארד שקל, טען פרופ' זליכה, כי "מחירי מוצרי החלב המופקעים במדינת ישראל אינם גזירה משמיים, אלא תוצאה ישירה של ניצול לרעה של כוח מונופוליסטי תוך פגיעה חמורה בציבור הצרכנים, על-דרך של קביעת מחירים מופרזים ובלתי הוגנים עבור הנכסים בתחום המונופולין, על-ידי תנובה".

במסגרת התביעה, בספטמבר 2015, הגיש זליכה בקשה לביהמ"ש לגילוי ועיון במסמכים, ובין היתר ביקש לקבל לידיו העתק דוח מקינזי המלא, לרבות ההמלצות והמסקנות. הדוח הוגש לביהמ"ש רק החודש כאמור, בחלוף כשנתיים וחצי, תוך שתנובה מבקשת להותיר את תוכנו חסוי (לחסות את הדוח) מטעמים של חשש לחשיפת דוחות מסחריים, וכן בטענה לחוסר רלבנטיות של ממצאי הדוח לתביעה. זאת, מאחר שלטענת החברה הדוח אינו עוסק במוצרים שבגינם היא נתבעת.

"הכחשה כוזבת של קיום הדוח"

בתגובה שהוגשה אמש לבקשה לחסות את הדוח, מגולל פרופ' זליכה את רצף התגובות של תנובה עד ליום שבו הוגש הדוח לביהמ"ש. לטענתו, תנובה הצהירה הצהרות כוזבות בפני ביהמ"ש, כאשר הכחישה תחילה את קיומו של הדוח.

לדברי זליכה, בתשובתה הראשונה לבקשה לחשיפת דוח מקינזי מאוקטובר 2015 - ושאליה צורף תצהירו של דב רביד, לשעבר היועץ המשפטי של תנובה - הכחישה החברה קיומו של דוח ספציפי כלשהו, וטענה כי עבודות הייעוץ של מקינזי אינן מסתכמות לכדי דוח סדור כלשהו, אלא נפרשות על-פני שיחות טלפוניות, פגישות, סדנאות, כמות עצומה של מסמכים וכיוצב'. על-בסיס טענת תנובה והמידע שהציגה, טוען זליכה, דחה ביהמ"ש את הבקשה לקבל את דוח מקינזי, תוך שהוא קובע כי הבקשה לגילוי של חומר כה רב רחבה ומכבידה יתר על המידה על תנובה.

אולם בכך לא תמה סאגת דוח מקינזי. באוקטובר 2010 פרסם מבקר המדינה את דוח המבקר השנתי, שבמסגרתו קבע כי קיים כשל בעבודת רשות ההגבלים העסקיים בעניין אכיפת האיסור על ניצול מעמד מונופולין לרעה בדרך של גביית מחיר מופרז. המבקר ציין כי כשל זה "בא לידי ביטוי במלוא חומרתו" לאחר רכישת תנובה על-ידי קרן אייפקס, כאשר תנובה נסמכה על דוח ספציפי של חברת הייעוץ מקינזי (בשפה האנגלית, הנושא כותרת ותאריך מסוימים), ובו מידע שעל בסיסו היא ניצלה את כוחה המונופוליסטי והעלתה את מחירם של מוצרי מזון בסיסיים.

כחלק מהתייחסותו לדוח מקינזי, צטט המבקר מדוח מקינזי, שכותרתו הייתה "הגשמת מצוינות בתמחיר". כך, למשל, ציטט המבקר את המשפט הבא מהדוח: "ככלל, נראה שצרכני מוצר מסוים הינם, יחסית, לא רגישים לשינויים במחיר. העלאת מחיר של 10% תגדיל את רווחי קטגוריה זו ב-31 מיליון שקל... כאשר לוקחים בחשבון את ההשפעה המצרפית גם על הרווחים וגם על נתח השוק, נראה שהאופטימום להעלאת מחירי מוצרי המדף הינה בין 10%-12%".

עוד צוין בדוח המבקר, כי בספטמבר 2011 הגיע לממונה על ההגבלים דוח מקינזי, ובו מידע שעל בסיסו לכאורה ניצלה תנובה את כוחה המונופוליסטי והעלתה את מחירם של מוצרי מזון בסיסיים. על בסיס זה, טוען זליכה בתגובתו לביהמ"ש, כי תנובה מסרה לו ולביהמ"ש ולו "דיווח שאינו אמת!".

בעקבות פרסום דוח המבקר פנה זליכה בנובמבר 2017 לביהמ"ש בבקשה נוספת לגילוי דוח מקינזי, אך לטענתו גם בשלב זה, עמדה תנובה על הכחשתה כי לא קיים מסמך שכזה. "גם בשלב זה, המשיכה תנובה שלא לומר אמת - במנותק מהמידע ומהאינדיקציות שהונחו בפניה והמורים אחרת, ומבלי שצירפה לכך תצהיר - בטענה להיעדר קיומו של דוח ספציפי של חברת מקינזי", נכתב בתגובתו של זליכה לביהמ"ש.

בנסיבות שנוצרו, קבע ביהמ"ש דיון בטענות, תוך שהוא מורה לתנובה להצטייד בהעתק של המסמכים השנויים במחלוקת, ובכללם דוח מקינזי. בתגובה לכך, בינואר השנה, הגישה תנובה "בקשה למתן הבהרה" שבמסגרתה חזרה על גרסתה בדבר היעדר קיומו של דוח ספציפי של חברת מקינזי; אך ביהמ"ש הורה לחברה שוב להצטייד בכל המסמכים הרלבנטיים לדיון.

"מהימנות תנובה מוטלת בספק"

וכך מתאר פרופ' זליכה את השתלשלות האירועים לאחר מכן: "משחשה מלכוד, לאחר שגם ניסיונה האחרון לטעון בדבר היעדר קיומו של דוח ספציפי כשל, ב-18.2.2018, ערב הדיון, הודיעה תנובה במסגרת 'בקשה דחופה למתן הוראות' כי באי-כוחה ערכו (סוף כל סוף) חיפוש בין שלל המסמכים שנתפסו על-ידי רשות ההגבלים העסקיים במסגרת החקירה שערכה בעניינה של תנובה, אך לא מצאו את דוח מקינזי המבוקש".

וזליכה ממשיך: "לדברי תנובה, החיפוש העלה מצגת אחת שערכה חברת הייעוץ מקינזי - שאינה כוללת את המובאות ואינה נושאת את התאריך המופיעים בדוח המבקר והמיוחסים לדוח מקינזי המבוקש... במסגרת הדיון שנערך למחרת, ביום 19.2.2018, שבה תנובה על הודעתה מיום קודם לכן, שלפיה לא הצליחה לאתר את דוח מקינזי, והציגה לביהמ"ש ניירות עבודה של מקינזי, אשר הובהר שאינם רלוונטיים כלל לדוח מבקר המדינה (בנושא)".

בתגובה שאלה השופטת תמר בזק רפפורט את נציגי תנובה: "האם למעשה טענתה של תנובה היא שאין בידיה המסמך שתואר בדוח המבקר, כפי שצוטט בבקשתו של זליכה? ... האם לפני שדוח המבקר נערך, הוא לא הועבר לתגובתה של תנובה?".

בסופו של הדיון, הוחלט כי על תנובה להגיש תצהיר עדכני שבו תתמוך את טענתה, שלפיה לא ניתן לאתר את דוח מקינזי, שכן קיימים עשרות אלפי מסמכים, והדבר מהווה נטל מכביד ביותר.

אולם אז, לדברי זליכה, חלה התפנית בעמדת תנובה - הדוח הנעלם נמצא. "במועד האחרון להגשת התצהיר - ב-51 במארס - הגישה תנובה תצהיר מטעם ענת גרוס שון, המשמשת כמנכ"לית חטיבת החלב של תנובה, ובו הצהירה כי - הפלא ופלא - היא דווקא הצליחה לאתר מסמך ש'ככל הנראה' הוא מסמך מקינזי הנזכר בדוח המבקר", נכתב בתגובת זליכה לבקשה לחסות את המסמך. אולם, תנובה הצהירה כי המסמך האמור מתייחס למוצרים שונים מהמוצרים שבייצוגית נגדה. את המסמך שאותר העבירה תנובה (לצד התצהיר) לעיונו של ביהמ"ש בלבד, בד בבד עם בקשה להטיל עליו חיסיון.

"השתלשלות האירועים והלך פעולותיה של תנובה כפי שהוצגו לעיל, מטילים ספק רב במהימנות הצהרותיה, הן ביחס להימצאותו של המידע המבוקש והן ביחס לתוכנו. תנובה הוכיחה פעם אחר פעם כי לא ניתן לייחס מהימנות רבה לאמור בכתבי טענותיה, ובאופן מצער, אף לאמור בתצהירים המוגשים מטעמה", כותב זליכה.

פרופ' זליכה מבקש כי המסמך יימסר לעיונו, מאחר שלדבריו קיימות אינדיקציות רבות לכך כי בדוח מקינזי קיימות התייחסויות ספציפיות למוצרים המופיעים בייצוגית. עוד נטען כי גם אם המסמך שהועבר לביהמ"ש, אינו עוסק במישרין במוצרים שבייצוגית, קיימת חשיבות לאפשר לו לעיין בו, ו"זאת מאחר שניתן ללמוד ממנו על המגמה והכוונה הברורה של תנובה להעלות את מחיר מוצרי החלב".

מתנובה נמסר בתגובה: "תגובת זליכה רצופה עובדות לא נכונות, אבל הנייר סובל הכל. ביהמ"ש קיבל את המסמך שביקש במלואו. תנובה לא הטעתה את ביהמ"ש, לא מסרה עובדות שאינן אמת והיא עומדת מאחורי הצהרותיה לביהמ"ש".

"מחירי החלב הם ניצול לרעה של כוח מונופוליסטי"

"מחירי מוצרי החלב המופקעים במדינת ישראל, אינם גזירה משמיים, אלא תוצאה ישירה של ניצול לרעה של כוח מונופוליסטי, תוך פגיעה חמורה בציבור הצרכנים על דרך של קביעת מחירים מופרזים ובלתי הוגנים עבור הנכסים בתחום המונופולין, על-ידי תנובה". כך טען החשב-הכללי לשעבר באוצר (החשכ"ל), פרופ' ירון זליכה, בבקשה לאישור תביעה ייצוגית, שהגיש בשנת 2014 נגד תנובה, בהיקף של כחצי מיליארד שקל.

בתביעה הייצוגית נטען, כי תנובה פגעה באופן חמור בציבור הצרכנים כמונופולין בתחום מוצרי החלב, על-ידי גביית מחיר מופרז שאינו הוגן - וזאת לגבי מוצרי הגבינה הלבנה והשמנת המתוקה, "העולה כדי נזק של מאות מיליוני שקלים, תוך רמיסה גסה של הוראות חוק ההגבלים העסקיים, שתכליתו הראשונה במעלה הינה שמירה על תחרות חופשית והגנה על זכויות הצרכן".

בתביעה הייצוגית שהגיש פרופ' זליכה, נטען עוד, כי במסגרת חוק ההגבלים העסקיים אסר המחוקק באופן מפורש על מונופולין לעשות שימוש לרעה בכוחו המונופוליסטי, בין היתר על-ידי גביית מחיר בלתי הוגן בגין הנכס שבתחום המונופול. "אולם מסתבר", נכתב בתביעה הייצוגית, "כי חרף זאת תנובה מתעלמת מהוראה זו וגובה מחיר מופרז, המגלם רווח העולה במאות אחוזים מעל הרווח הנורמלי הבלתי מופרז וההוגן".

זליכה העריך בתביעתו, כי הקנס שאותו עלולה החברה לשלם לאחר שיתקיים הליך בעניינה, אם בכלל, קטן עשרות מונים מן הרווח האדיר שצברה עקב גזילת הציבור לאורך תקופת מכירת המוצרים, במחיר מופרז ובלתי הוגן.

עוד טען זליכה בתביעתו, כי "מדובר בתופעה נפוצה במדינתנו שיש להוקיעה לאור הריכוזיות הגבוהה הקיימת כיום במשק הישראלי - ניצול תאגיד את העובדה שצבר כוח מונופוליסטי רב-ממדים על-מנת להגדיל את רווחיו על-חשבון פגיעה קשה בכיסם של הצרכנים".

עוד כתבות

אילוסטרציה: shutterstock

החשש מחלחל לשווקים: פרמיית הסיכון של ישראל בשיא של 11 שנים, ומרווחי האג"ח ממשיכים להתרחב

מדד ה-CDS הישראלי, המגלם את עלות הסיכון שמדינת ישראל לא תצליח לשלם את חובותיה, עלה ב-18% בשבוע האחרון ● במקביל, המרווחים של איגרות החוב הדולריות של ישראל מול ארה"ב קופצים

משרדי חברת השבבים TSMC, בטייוואן / צילום: ap, Chiang Ying-ying

התחזית האופטימית של ענקית השבבים מטייוואן: ההכנסות יזנקו פי 2

יצרנית השבבים TSMC הציגה דוחות רבעוניים חזקים ועקפה את תחזיות האנליסטים בשורת ההכנסות והרווח ● המומנטום החיובי צפוי להימשך כשעל פי ההערכות החברה צפוי להכפיל את הכנסותיה

ייפוי-כוח מתמשך. זה ההליך שיחליף אותו / אילוסטרציה: Shutterstock, REDPIXEL.PL

חקיקה חדשה: תומך החלטות לקשיש או בעל מוגבלות - במקום אפוטרופוס

השבוע נחקק המוסד של "תומך החלטות" ● מה זה אומר, מה ההבדל בין התומך לבין אפוטרופוס, ולמה בעצם צריך מינוי פורמלי מבית המשפט רק כדי לסייע לאדם קשיש או מוגבל?

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: יח''צ, איל יצהר

בדיקת רשות ניירות ערך והשאלה: מה שמותר לנתן חץ ולדוד פורר, אסור לאחים אמיר?

האחים יוסי ושלומי אמיר משופרסל התקפלו השבוע בפני הרגולטור והחילו על עצמם "וולונטרית" את ההגבלות של בעלי שליטה ● אבל האחים אמיר הם לא היחידים שהתנהלו כמו בעלי שליטה ללא ההגבלות, אז מדוע דווקא הם תפסו את תשומת-הלב של רשות ניירות ערך?

מירב בן ארי, יש עתיד טוויטר, 23.5.21 / צילום: שלומי יוסף

האם הרקע המקצועי של המפכ"ל המיועד של בן גביר חריג ביחס למקובל?

האם הרקע המקצועי של המפכ"ל המיועד אבשלום פלד הוא חריג? צללנו להיסטוריה ● המשרוקית של גלובס

מסורק תת קרקעי ועד רחפנים: הכירו את 10 הסטארט-אפים המבטיחים לשנת 2024

גלובס בוחר את הסטארט-אפים המבטיחים של ישראל השנה ה-18 ברציפות: חברות הייטק הצומחות והמסקרנות ביותר, אלה שמייצרות אימפקט על תעשיות וצרכנים רבים, ונמצאות על המסלול הבטוח להנפקה ● הרשימה מתבססת על בחירות של קרוב ל-70 קרנות השקעה מקומיות וזרות מובילות בהייטק הישראלי ● החשיפה המלאה

עומר אלפרן, מנהל השקעות ושותף בחברת רובי קפיטל / צילום: דין אהרוני רולנד

"עד עכשיו יזמי נדל"ן לא יצאו עם פרויקטים שכבר מוכנים, מכאן נראה מבול"

חברת המימון החוץ־בנקאי רובי קפיטל משיקה קרן השקעות שנייה, במטרה לגייס חצי מיליארד שקל לפחות ● עומר אלפרן, מנהל השקעות ראשי ושותף בחברה: "בקרוב הרבה מאוד יזמים בתחום ההתחדשות העירונית יוציאו הרבה מאוד פרויקטים לשוק"

סניף של ביטוח לאומי בבאר שבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

אלפי עסקים עלולים לגלות בקרוב שהם חייבים לביטוח לאומי מיליוני שקלים

אלפי מעסיקים קיבלו לאחרונה מכתב מהמוסד לביטוח לאומי, שממליץ להם לדווח מרצון על ניכוי הוצאות עובדיהם השכירים מהברוטו לצורכי תשלום דמי הביטוח הלאומי ● הדיווח יהיה רטרואקטיבי, משנת 2017 ואילך ● מעסיק שלא יעשה זאת חשוף לביקורת ולקנסות

יו''ר בית הנבחרים, מייק ג'ונסון / צילום: ap, J. Scott Applewhite

4 מיליארד דולר לכיפת ברזל: חבילת הסיוע האמריקאית בדרך להצבעה

בוושינגטון, סוגיית חבילת הסיוע לישראל, אוקראינה וטייוואן עשויה להתקדם כבר בימים הקרובים ● יו"ר בית הנבחרים מייק ג'ונסון בשיתוף רפובליקנים נוספים הציגו אמש חבילת סיוע הכוללת 26.4 מיליארד דולר לישראל ● דיווח: ארה"ב הסכימה לתמרון ישראלי ברפיח, בתמורה לתגובה לא נרחבת נגד איראן

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בוול סטריט; מחירי הנפט צללו בכ-3%

הנאסד"ק ירד ב-1.2% ● מדד הקאק עלה ב-0.6% ● ירידה במדד המחירים לצרכן בבריטניה, אך מעל הצפי ● יצרנית השבבים ההולנדית ASML יורדת ב-5% ●  ג'יי.פי. מורגן: "היסטורית, רכישת זהב לא מצדיקה את הסיכון" • מיקרוסופט תשקיע 1.5 מיליארד דולר בחברת ה-AI מאיחוד האמירויות • יו"ר הפד מודה: "אין התקדמות במאבק באינפלציה"

פרויקט מתחם אילת של אאורה ברמת השרון / הדמיה: 3dvision ltd טרי די ויז'ן בע''מ

פינוי בינוי: אאורה שילמה היטל חריג עבור הדיירים לעיריית רמת השרון והם נדרשים להחזיר לה את הכסף

פרויקט הפינוי בינוי של אאורה במתחם אילת בשכונת מורשה, נבנה בשני שלבים ויכלול בסופו של דבר 687 יח"ד בשישה מגדלים עם שטחי מסחר ● כדי לא לעכב את הפרויקט וקבלת היתר הבנייה, החברה שילמה לפני כארבע שנים את התשלום וכעת מבקשת את הכסף ששולם בחזרה מהדיירים

חן אמסלם ודביר בנדק בקמפיין מזרחי טפחות / צילום: עופר חג'יוב

מזרחי טפחות משקיע את התקציב הגדול ביותר, ומתברג במקום השני בזכירות

הפרסומת הזכורה ביותר זה השבוע השלישי שייכת לבנק לאומי, עם גל תורן והשיר "יש מוצ"ש" - כך עולה מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הופעה קצרה של אירנה בקמפיין קטן ורזה מספיקה לשופרסל כדי להתברג בדירוג ולזכות באהדה

חנן מור / צילום: אייל טואג

חנן מור מכר מניות ב-2 מיליון שקל, המניה נפלה ב-37%

המשקיעים של חברת הנדל"ן שנמצאת בהסדר חוב הרימו גבה כשראו את בעל השליטה לשעבר מוכר מניות, בהיקף של 78% ממחזור המסחר ביומיים, מה שהפיל את המניה ● ניתן להניח שמור היה מוכר עוד לולא עו"ד גינדס שביקש שיעצור

רונית אשל, לירון ישראלי ושי כהן, בשיחה עם גלית חתן, גלובס / צילום: כדיה לוי

המומחים שקוראים: יש להגדיר יעדי ייצור בחקלאות כדי להפחית את התלות ביבוא

במסגרת כנס ביטחון המזון של גלובס ותנובה, התקיים פאנל מומחים בנושא פתרונות הביטחון התזונתי הלאומי ● "אנחנו חייבים גם לתמוך בייצור מקומי בצורה הרבה יותר משמעותית, לרבות תמיכה ישירה בחקלאים ובתעשיינים", קרא שי כהן, מנהל החדשנות של תנובה

שרון גל / צילום: סטודיו תומאס תומר שלום, ויקימדיה

האיום עשה את שלו? שרון גל יישאר בערוץ 14

לפני כשלושה שבועות הודיעה רשת 13 כי העיתונאי שרון גל חוזר לשורותיו, ובערוץ 14 מיהרו להוציא לגל מכתב התראה, מאחר שהוא חתום על חוזה עד סוף 2024 ● כעת נראה כי המהלך עשה את שלו, וגל יישאר בערוץ 14 ויגיש שם את רצועת 19:00

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: יוסי זמיר

משרד הכלכלה מציג: כשאין יעדים, אין כישלונות

במקום לעמוד ביעדים, משרדי הממשלה פשוט מוחקים אותם ● בפיקוד העורף שלפו הודעה לילית שהותירה את הילדים באוויר ● והמסעות לפולין התרוקנו מערך ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

הבורסה ננעלה בעליות חדות; מדד הבנקים זינק ב-1.8%

ת"א 35 עלה ב-1.3% ● הדולר בשיא של חמישה חודשים מול השקל ● בגוגל פוטרו כ-30 עובדים שמחאו נגד מתן שירותים של החברה לישראל ● בבלקרוק אופטימיים לגבי עונת הדוחות בארה"ב ומעריכים צמיחה ברווחיות גם מחוץ לסקטור הטכנולוגיה

איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו? / עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

לאמיצים בלבד: איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו?

המתיחות בין איראן לישראל הביאה את מדדי הפחד בארץ ובחו"ל להיסחר סביב שיא של חמישה חודשים ● ממה מורכבים מדד הפחד הישראלי והאמריקאי? איך משקיעים בהם? ואיזה פרדוקס גלום בתוכם? ● גלובס עושה סדר

מארק קיובן / צילום: ap, Mark Schiefelbein

המיליארדר שהתחיל כמוכר שקיות אשפה חושף כמה מסים שילם ואומר: "אני שמח"

"אני משלם את מה שאני צריך. ארה"ב עשתה הרבה בשבילי, ואני גאה להחזיר לה במסים כל שנה", אומר המיליארדר מארק קיובן, שצפוי שלם מס של 275.9 מיליון דולר על הרווחים שלו ב-2023

שיגור כטב''ם איראני / צילום: Reuters, dpa via Reuters Connect

ישראל וארה"ב בוחנות נשק חדש נגד איום הכטב"מים האיראני

לפי דיווח בוול סטריט ג'ורנל, ארה"ב וישראל בוחנות מערכות נשק מיקרו־גל ולייזר נגד כלי טיס בלתי מאוישים ● בזמן שיירוט באמצעות כיפת ברזל, למשל, מוערך בכ־30 אלף דולר, עלות יירוט באמצעות לייזר היא זניחה