טענות נגד פייסבוק: "מנהלים מאגר מידע עצום על ישראלים"

ראש הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים בראיון ל"גלובס" בהקשר לפתיחת החקירה נגד פייסבוק: "היקף המשתמשים של פייסבוק בישראל על פי הפרסומים נע בין 3.5 ל-4.5 מיליון משתמשים. במובן הזה יש פה משהו שמשליך על חלק דרמטי מאוכלוסיית המדינה"

מארק צוקרברג / רויטרס
מארק צוקרברג / רויטרס

"מדובר בחקירה ראשונה שאנחנו מבצעים לתאגיד גלובאלי בחשד מהסוג הזה. התיק הזה הוא בעל השלכות משמעותיות, שכן היקף המשתמשים של פייסבוק בישראל על פי הפרסומים נע בין 3.5 ל-4.5 מיליון משתמשים. במובן הזה יש פה משהו שמשליך על חלק דרמטי מאוכלוסיית המדינה" - כך אומר ראש הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים, עו"ד אלון בכר, בראיון ל"גלובס" בהקשר לפתיחה החקירה נגד פייסבוק, עליה הודיעה הרשות בסוף השבוע. הרשות להגנת הפרטיות היא רשות עם סמכויות חקירה מנהליות ופליליות בכל הקשור להפרות בתחום הפרטיות.

ביום חמישי הודיעה הרשות על פתיחה בחקירה נגד חברת פייסבוק על רקע חשיפת פרשת קיימברידג' אנליטיקס מוקדם יותר השבוע. לפי המידע שחשף כריס ווילי, עובד לשעבר בחברת קיימברידג' אנליטיקס הבריטית, החברה עשתה שימוש באפליקציית שאלון אישיות שפעלה על בסיס הפלטפורמה של פייסבוק, על מנת לאסוף מידע על משתמשים.

ואולם החברה אספה מידע אישי לא רק מהמשתמשים שנתנו הסכמתם לתנאי השימוש שלה, אלא גם מחבריהם, שלא נתנו לאפליקציה כל הסכמה לעשות שימוש במידע שלהם. כך, על פי הערכות, הגיעה החברה באמצעות הסכמות שנתנו כ-270 אלף משתמשים, לאיסוף מידע אישי על כ-50 מיליון משתמשים.

עד עתה כל נושא איסוף המידע הוכר לנו בעיקר בהקשר של פרסום "מטורגט" (פרסום ממוקד המותאם לכל משתמש באופן אישי בהתאם לפרופיל שנבנה לגביו), דבר שנחשב ללא בהכרח מזיק מבחינת רוב המשתמשים. אלא שבמקרה הנוכחי מדובר על איסוף מידע לטובת בניית פרופילים פסיכולוגים למשתמשים (בחברת קיימברידג' אנליטיקס כינו זאת: "פסיכוגרפיקה"), שלאחר מכן נעשה בהם שימוש על מנת לבצע מניפולציות מתוחכמות על המשתמשים, במטרה להשפיע על העמדות הפוליטיות שלהם, ועל אופן הבחירה שלהם במסגרת בחירות דמוקרטיות. שימוש מסוג זה כמובן מטריד הרבה יותר, ומעלה שאלות כבדות משקל בנוגע לאופן שבו הרשתות החברתיות משפיעות על התפיסה הדמוקרטית בעידן הנוכחי.

"על ענקיות המידע שפועלות בישראל לעמוד בדרישות החוק הישראלי. אנחנו נפעיל את סמכויות האכיפה שלנו נגד חברות שלא פועלות בהתאם לחוק הישראלי", אומר בכר, "אנחנו כרשות מצפים ממי שפועלות בישראל מול האזרחים הישראלים, לפעול בהתאם לחוקי ישראל בכלל, וחוק הגנת הפרטיות הישראלי בפרט. החוק הישראלי קובע עקרונות שתואמים לדין האירופי, ולפיהם נדרשת הסכמה מודעת של אנשים לשימוש במידע אישי שנאסף עליהם. חלה חובה על החברות ליידע אותנו מראש לאיזה מטרות נאסף המידע, וחל איסור חמור לחרוג מהמטרות אלה", הוא מסביר.

עו"ד אלון בכר./ צילום:יחצ
 עו"ד אלון בכר./ צילום:יחצ

חקירה ראשונה מסוג זה לתאגיד גלובאלי בישראל

על הבחירה לפתוח בחקירה מנהלית ולא בחקירה פלילית, הסביר בכר כי "סמכות החקירה הפלילית שלנו מצומצמת יותר, רוב החקירות שלנו הן חקירות מנהליות. כאשר יש חשש או שיודעים שקרה משהו ורוצים לבדוק מה ההשלכות על ישראלים, אז נהוג לבצע חקירה מנהלית. החקירה המנהלית לרוב מהירה יותר, אפשר להגיע למסקנות מהר יותר ובצורה אפקטיבית יותר. במקרה הזה אנחנו עדיין לא יודעים בדיוק מה קרה ומה ההשלכות על ישראלים, כמה משתמשים ישראליים בכלל רלוונטיים, ואיך ממזערים את הנזק לגביהם".

בכר הוסיף כי "החקירה לא תתמצה רק בסוגיה הזאת, אנחנו יודעים עכשיו שלכל הפחות היו פרצות משמעותיות שאפשרו לאסוף מידע אישי של אנשים ללא ידיעתם, לשימושים שבטח לא לשמם הם נתנו אישור לפייסבוק. אז החקירה מתחילה משם, אבל תבדוק את כל הסוגיות - אפליקציות נוספות, איך הפלטפורמה לא מאפשרת הישנות של דברים כאלה, ואיך סוגרים את הפרצה. במובן הזה החקירה הרבה יותר רחבה. מכיוון שזה התפוצץ על רקע של אפליקציה מסויימת בבריטניה שאולי השפיעה על בחירות בארה"ב זה עשה רעש גדול, אבל אנחנו מכירים את הפלטפורמה, ואנחנו יודעים שעובדים עליה אלפי אפליקציות, וחשוב לבדוק איך הדבר הזה מנוהל."

בנוגע לשאלת העיתוי, שהרי כבר שנים אנחנו שומעים סיפורים על כך שפייסבוק עושה שימוש במידע של המשתמשים שלה ללא הסכמתם, הסביר בכר כי "יש פער בין שיח ציבורי לבין החלטות של רגולטור, אנחנו פותחים בחקירה על בסיס עובדות. לפני חקירה גלויה יש גם שלב סמוי, המקרה הזה הוא לא שונה. אנחנו חלק מרשויות הגנת פרטיות בעולם, אנחנו משתפים פעולה איתם, וברגע שיש חשד כלשהו בהקשר כלשהו לגבי גורם שפוגע בפרטיות, אנחנו מעבירים את המידע ומשתפים פעולה. עד עתה לא היה משהו שהיו עובדות כאלה שהביאו אותנו להחלטה שיש לנו מספיק מידע כדי לפתוח בחקירה. אנחנו מחפשים עובדות, משהו מוחשי שניתן לבדוק. אבל רק התחלנו, שאלנו את פייסבוק הרבה שאלות, ואין לדעת לאן זה יתפתח."

פייסבוק מנהלת מאגר מידע עצום על ישראלים

בנוגע לסמכויות הרשות הישראלית מול חברה גלובאלית כמו פייסבוק, הסביר בכר כי "אנחנו מעבירים את הדרישות שלנו לחברה בישראל. ההבנה המשפטית שלנו היא שחברה שמספקת שירותים לישראלים, מבצעת "טירגוט" לישראלים, מוכרת לישראלים, עובדת בעברית, בשקלים, ויש לה פה מרכז פיתוח ומחקר - חל עליה הדין הישראלי."

אחת הסיבות שהופכת את הפרשה למשמעותית בחו"ל אבל גם בישראל היא היקף הפעולה של פייסבוק. לדברי בכר, "אין כמעט חברות שיש להן חצי מהמדינה כמשתמשים. הם מנהלים מאגר מידע עצום על ישראלים, ולכן החוק הישראלי חל. אנחנו מצפים לשיתוף פעולה מלא מהם. אנחנו יודעים על ארבע מדינות חוץ מאיתנו שחוקרות, כולל ארה"ב, בריטניה, קנדה, הודו וכנראה גם אוסטרליה".

ולמרות שהחקירה כבר החלה, בכר מעלה סימני שאלה לגבי המצב החקיקתי בישראל שמפגר אחרי היכולות של הרשות וכפועל יוצא מכך מגביל אותה: "החקיקה הישראלית חייבת להתקדם על מנת שנוכל לספק הגנה לישראלים בצורה הטובה ביותר. אנחנו צריכים לקבל כלים נוספים, מודרניים יותר על מנת להיות יותר אפקטיביים. וזה תהליך שקורה, פשוט לאט מדי."

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988