גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

טענות נגד פייסבוק: "מנהלים מאגר מידע עצום על ישראלים"

ראש הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים בראיון ל"גלובס" בהקשר לפתיחת החקירה נגד פייסבוק: "היקף המשתמשים של פייסבוק בישראל על פי הפרסומים נע בין 3.5 ל-4.5 מיליון משתמשים. במובן הזה יש פה משהו שמשליך על חלק דרמטי מאוכלוסיית המדינה"

מארק צוקרברג / רויטרס
מארק צוקרברג / רויטרס

"מדובר בחקירה ראשונה שאנחנו מבצעים לתאגיד גלובאלי בחשד מהסוג הזה. התיק הזה הוא בעל השלכות משמעותיות, שכן היקף המשתמשים של פייסבוק בישראל על פי הפרסומים נע בין 3.5 ל-4.5 מיליון משתמשים. במובן הזה יש פה משהו שמשליך על חלק דרמטי מאוכלוסיית המדינה" - כך אומר ראש הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים, עו"ד אלון בכר, בראיון ל"גלובס" בהקשר לפתיחה החקירה נגד פייסבוק, עליה הודיעה הרשות בסוף השבוע. הרשות להגנת הפרטיות היא רשות עם סמכויות חקירה מנהליות ופליליות בכל הקשור להפרות בתחום הפרטיות.

ביום חמישי הודיעה הרשות על פתיחה בחקירה נגד חברת פייסבוק על רקע חשיפת פרשת קיימברידג' אנליטיקס מוקדם יותר השבוע. לפי המידע שחשף כריס ווילי, עובד לשעבר בחברת קיימברידג' אנליטיקס הבריטית, החברה עשתה שימוש באפליקציית שאלון אישיות שפעלה על בסיס הפלטפורמה של פייסבוק, על מנת לאסוף מידע על משתמשים.

ואולם החברה אספה מידע אישי לא רק מהמשתמשים שנתנו הסכמתם לתנאי השימוש שלה, אלא גם מחבריהם, שלא נתנו לאפליקציה כל הסכמה לעשות שימוש במידע שלהם. כך, על פי הערכות, הגיעה החברה באמצעות הסכמות שנתנו כ-270 אלף משתמשים, לאיסוף מידע אישי על כ-50 מיליון משתמשים.

עד עתה כל נושא איסוף המידע הוכר לנו בעיקר בהקשר של פרסום "מטורגט" (פרסום ממוקד המותאם לכל משתמש באופן אישי בהתאם לפרופיל שנבנה לגביו), דבר שנחשב ללא בהכרח מזיק מבחינת רוב המשתמשים. אלא שבמקרה הנוכחי מדובר על איסוף מידע לטובת בניית פרופילים פסיכולוגים למשתמשים (בחברת קיימברידג' אנליטיקס כינו זאת: "פסיכוגרפיקה"), שלאחר מכן נעשה בהם שימוש על מנת לבצע מניפולציות מתוחכמות על המשתמשים, במטרה להשפיע על העמדות הפוליטיות שלהם, ועל אופן הבחירה שלהם במסגרת בחירות דמוקרטיות. שימוש מסוג זה כמובן מטריד הרבה יותר, ומעלה שאלות כבדות משקל בנוגע לאופן שבו הרשתות החברתיות משפיעות על התפיסה הדמוקרטית בעידן הנוכחי.

"על ענקיות המידע שפועלות בישראל לעמוד בדרישות החוק הישראלי. אנחנו נפעיל את סמכויות האכיפה שלנו נגד חברות שלא פועלות בהתאם לחוק הישראלי", אומר בכר, "אנחנו כרשות מצפים ממי שפועלות בישראל מול האזרחים הישראלים, לפעול בהתאם לחוקי ישראל בכלל, וחוק הגנת הפרטיות הישראלי בפרט. החוק הישראלי קובע עקרונות שתואמים לדין האירופי, ולפיהם נדרשת הסכמה מודעת של אנשים לשימוש במידע אישי שנאסף עליהם. חלה חובה על החברות ליידע אותנו מראש לאיזה מטרות נאסף המידע, וחל איסור חמור לחרוג מהמטרות אלה", הוא מסביר.

חקירה ראשונה מסוג זה לתאגיד גלובאלי בישראל

על הבחירה לפתוח בחקירה מנהלית ולא בחקירה פלילית, הסביר בכר כי "סמכות החקירה הפלילית שלנו מצומצמת יותר, רוב החקירות שלנו הן חקירות מנהליות. כאשר יש חשש או שיודעים שקרה משהו ורוצים לבדוק מה ההשלכות על ישראלים, אז נהוג לבצע חקירה מנהלית. החקירה המנהלית לרוב מהירה יותר, אפשר להגיע למסקנות מהר יותר ובצורה אפקטיבית יותר. במקרה הזה אנחנו עדיין לא יודעים בדיוק מה קרה ומה ההשלכות על ישראלים, כמה משתמשים ישראליים בכלל רלוונטיים, ואיך ממזערים את הנזק לגביהם".

בכר הוסיף כי "החקירה לא תתמצה רק בסוגיה הזאת, אנחנו יודעים עכשיו שלכל הפחות היו פרצות משמעותיות שאפשרו לאסוף מידע אישי של אנשים ללא ידיעתם, לשימושים שבטח לא לשמם הם נתנו אישור לפייסבוק. אז החקירה מתחילה משם, אבל תבדוק את כל הסוגיות - אפליקציות נוספות, איך הפלטפורמה לא מאפשרת הישנות של דברים כאלה, ואיך סוגרים את הפרצה. במובן הזה החקירה הרבה יותר רחבה. מכיוון שזה התפוצץ על רקע של אפליקציה מסויימת בבריטניה שאולי השפיעה על בחירות בארה"ב זה עשה רעש גדול, אבל אנחנו מכירים את הפלטפורמה, ואנחנו יודעים שעובדים עליה אלפי אפליקציות, וחשוב לבדוק איך הדבר הזה מנוהל."

בנוגע לשאלת העיתוי, שהרי כבר שנים אנחנו שומעים סיפורים על כך שפייסבוק עושה שימוש במידע של המשתמשים שלה ללא הסכמתם, הסביר בכר כי "יש פער בין שיח ציבורי לבין החלטות של רגולטור, אנחנו פותחים בחקירה על בסיס עובדות. לפני חקירה גלויה יש גם שלב סמוי, המקרה הזה הוא לא שונה. אנחנו חלק מרשויות הגנת פרטיות בעולם, אנחנו משתפים פעולה איתם, וברגע שיש חשד כלשהו בהקשר כלשהו לגבי גורם שפוגע בפרטיות, אנחנו מעבירים את המידע ומשתפים פעולה. עד עתה לא היה משהו שהיו עובדות כאלה שהביאו אותנו להחלטה שיש לנו מספיק מידע כדי לפתוח בחקירה. אנחנו מחפשים עובדות, משהו מוחשי שניתן לבדוק. אבל רק התחלנו, שאלנו את פייסבוק הרבה שאלות, ואין לדעת לאן זה יתפתח."

פייסבוק מנהלת מאגר מידע עצום על ישראלים

בנוגע לסמכויות הרשות הישראלית מול חברה גלובאלית כמו פייסבוק, הסביר בכר כי "אנחנו מעבירים את הדרישות שלנו לחברה בישראל. ההבנה המשפטית שלנו היא שחברה שמספקת שירותים לישראלים, מבצעת "טירגוט" לישראלים, מוכרת לישראלים, עובדת בעברית, בשקלים, ויש לה פה מרכז פיתוח ומחקר - חל עליה הדין הישראלי."

אחת הסיבות שהופכת את הפרשה למשמעותית בחו"ל אבל גם בישראל היא היקף הפעולה של פייסבוק. לדברי בכר, "אין כמעט חברות שיש להן חצי מהמדינה כמשתמשים. הם מנהלים מאגר מידע עצום על ישראלים, ולכן החוק הישראלי חל. אנחנו מצפים לשיתוף פעולה מלא מהם. אנחנו יודעים על ארבע מדינות חוץ מאיתנו שחוקרות, כולל ארה"ב, בריטניה, קנדה, הודו וכנראה גם אוסטרליה".

ולמרות שהחקירה כבר החלה, בכר מעלה סימני שאלה לגבי המצב החקיקתי בישראל שמפגר אחרי היכולות של הרשות וכפועל יוצא מכך מגביל אותה: "החקיקה הישראלית חייבת להתקדם על מנת שנוכל לספק הגנה לישראלים בצורה הטובה ביותר. אנחנו צריכים לקבל כלים נוספים, מודרניים יותר על מנת להיות יותר אפקטיביים. וזה תהליך שקורה, פשוט לאט מדי."

עוד כתבות

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

כספים הוקפאו, אבל מבחינת המדינה ניתן להפקיד בסלייס חיסכון לילדים

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?

שופט בית המשפט העליון חאלד כבוב / צילום: שלומי יוסף

נציב התלונות על השופטים מצא תלונה נגד השופט חאלד כבוב כמוצדקת

בשנת 2019 השופט חאלד כבוב נתן שתי החלטות, במסגרת בקשות לצווים במעמד צד אחד, הקשורות לתיק בו ארבעת ילדיו היו מעורבים בעקיפין ● הנציב אורי שהם ציין כי תמוה שכבוב לא ידע על הדבר, שכן שמותיהם הופיעו בחלק מנספחי התיק, אך כבוב טען כי הנתונים נמצאו בשולי הנספחים, שכללו 200 עמודים

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: קיסטון מציגה תוצאות חזקות בזכות אגד, הרווח הנקי של רציו ירד ל-127 מיליון דולר, אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, וכלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס ● מדור חדש

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

אחרי שהפסידה 1.6 מיליארד שקל בשלוש שנים - פתאל חזרה לרווח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

פרופ' דניאל כהנמן / צילום: יח''צ מטר

פרופ' דניאל כהנמן, זוכה פרס נובל לכלכלה, הלך לעולמו

כהנמן, בן 90 במותו, זכה בפרס נובל בכלכלה בשנת 2002 על מחקר בתחום של קבלת החלטות בתנאי אי-ודאות

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

תוכנית בת גלים / הדמיה: דרמן ורבקל אדריכלות

1,300 דירות במקום בסיס חיל הים בחיפה

תוכנית 'בת גלים' להקמת שכונה חדשה אושרה בוועדה המחוזית חיפה ● הרשויות שיכולות לקבל תמיכה מהרשות להתחדשות עירונית ● וגם: מאות יחידות דיור חדשות בגליל המערבי ● חדשות הנדל"ן

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בעליות; אנבידיה צללה בכ-3%

הנאסד"ק עלה ב-0.5% ● מדד דאקס עלה ב-0.5%, הקאק ירד ב-0.3% ● גולדמן סאקס: לשוק המניות בארה"ב יש אפסייד מוגבל ● נובוקיור וסייברוואן מזנקות בטרום מסחר ● ערב הפסחא, מחירי הקקאו בשיא כל הזמנים, מה זה אומר לגבי יצרניות הממתקים הגדולות ומחירי השוקולד?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

יזמיות המגורים מדווחות על עלייה בקצב מכירת הדירות בחודשים האחרונים / צילום: שלומי יוסף

דוחות חברות הנדל"ן מגלים: "המשבר ההיסטורי" נמשך בקושי חודשיים

למרות נבואות הזעם והמחסור המתמשך בעובדי בניין בצל המלחמה, יזמיות המגורים מדווחות על התאוששות ● מחודש דצמבר נרשמת עלייה בקצב מכירת הדירות, לא נרשמים עיכובים במסירות, לפי בכירים בענף רוב אתרי הבנייה חזרו לעבוד, ואפילו מדד המניות הענפי רושם תשואת שיא

הכפר פטריצ'ה באיטליה. ראש העיר מנסה למכור בתים באירו / צילום: Shutterstock

באיטליה מנסים למכור בתים באירו אחד. אז למה זה לא עובד?

ראשי עיירות קטנות באיטליה, שהתרוקנו מתושבים בשל מגמת עיור ארוכת־שנים, מציעים בתים למכירה באירו אחד בלבד, כאשר עלות השיפוץ מוטלת על הקונה ● התקשורת האמריקאית רווייה בסיפורים על בתים עתיקים שעברו שיפוץ והפכו לבתי נופש משפחתיים, אך בפועל, עסקי "הבתים באירו" עומדים בפני חסמים רבים

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מהצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם