בעקבות ייצוגית: רמ"י תרמה 1.2 מיליון שקל לארגון לתת

התרומה ניתנה בנוסף לפיצוי של כ-11 מיליון שקל שתשלם רשות מקרקעי ישראל לקבוצה שניזוקה עקב גביית יתר של הרשות ■ התביעה הוגשה לפני חקיקתו של תיקון המעניק לרשות הגנות מפני תובענות ייצוגיות בגין גביית יתר

בניין מינהל מקרקעי ישראל / צילום: איל יצהר
בניין מינהל מקרקעי ישראל / צילום: איל יצהר

רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) העבירה בימים האחרונים את החלק האחרון מתרומה בסך 1.2 מיליון שקל לארגון לתת עבור נזקקים, במסגרת הסכם פשרה בתביעה ייצוגית שהוגשה נגד הרשות. התרומה ניתנה בנוסף לפיצוי של כ-11 מיליון שקל שתשלם הרשות לקבוצה שניזוקה עקב גביית יתר של הרשות. התרומה ניתנה על רקע תיקוני חקיקה אחרונים אשר מגבילים הגשת ייצוגיות נגד רמ"י, ואשר בעקבותיהם לא ניתן היה להגיש תובענה זו שהביאה לתרומה.

התרומה לארגון לתת הושלמה עתה, ערב חג הפסח 2018, לאחר שבפברואר 2016 אישר בית המשפט המחוזי בתל-אביב הסדר פשרה שלפיו רשות מקרקעי ישראל תשלם פיצוי בסך 11.23 מיליון שקל לקבוצה של 700 איש. זאת בשל פגמים שביצע מינהל מקרקעי ישראל בחישוב הפרשי הצמדה וריבית, ששילם להם מאז סוף שנת 2003.

מדובר בפיצוי המשולם במסגרת תביעה ייצוגית שהגיש גיל זיו אלכסנדר כנגד מינהל מקרקעי ישראל באמצעות עו"ד יצחק יערי, ראש מחלקת ליטיגציה אזרחית במשרד חן, יערי, רוזן-עוזר ושות'. פסק הדין, שניתן עוד בשנת 2014, אישר הסכם פשרה לפיו ימונה רואה חשבון אשר יערוך תחשיב הפיצוי המגיע לכל אחד מהזכאים. תחילה העריך רו"ח מטעם רמ"י כי הפיצוי יעמוד על כ-4 מיליון שקל, אולם לאחר בדיקת רו"ח מוסכם, קבע בית המשפט כי סכום הפיצוי יעמוד על למעלה מ-11 מיליון שקל. בהתאם לכך, 22 זכאים קיבלו סכום העולה על 100 אלף שקל לכל אחד, כ-130 זכאים קיבלו למעלה מ-10,000 שקל כל אחד, ומעל 250 זכאים קיבלו למעלה מ-1,000 שקל.

בהסכם הפשרה שאושר בידי השופט יצחק ענבר, נקבע גם כי כספים אשר מגיעים לזכאים שלא ניתן לאתרם, לא יישארו בידי רשות מקרקעי ישראל, אלא יועברו כתרומה לעמותת "לתת". בשלב הראשון נתרמו כ-800 אלף שקלים, וכעת, כאמור, נתרמו עוד כ-400 אלף שקל נוספים, ובסך הכול תרומה של 1.2 מיליון שקל לעמותת רווחה לנזקקים.

פיצוי מהסוג שנקבע בתיק זה, לא יוכל להתקבל עוד בהליך ייצוגי, וזאת לאחר שהוטלו מגבלות בחקיקה על הגשת תובענות יצוגיות נגד רמ"י. בסוף פברואר 2018 אישרה ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת צו תובענות ייצוגיות, אשר מעניק לרמ"י את ההגנות שיש בחוק במקרה של תביעת השבה כנגד "רשות" על סכום שנגבה שלא כדין, במקרה שבו הודיעה רמ"י על חדילה מאותה גבייה שנעשתה שלא כדין.

הכוונה היא כי כאשר רשות מקרקעי ישראל תודיע כי תחדול מהגבייה האסורה, לא ייפסק פיצוי לנפגעים ולתובעים בתביעה הייצוגית. בנוסף, לפי התיקון, לא ניתן להגיש תובענה ייצוגית כנגד רמ"י כ"עוסק" אלא רק כרשות, גם אם מדובר בתשלום שנגבה במסגרת פעילותה של רמ"י כ"עוסק", כמו למשל דמי חכירה, שכבר הוגדרו בפסיקת העליון כפעילות מסחרית ולא כמס. לפיכך, מעתה רמ"י נהנית מההגנות המוענקות לרשות, בין אם הסכום שנגבה היה תשלום חובה, ובין אם היה ­סכום שאינו תשלום חובה. המשמעות היא שלאחר התיקון לא ניתן היה להגיש את התובענה שהביאה לפיצוי ולתרומה.