גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לא כחול, לא לבן: תכירו את עובדי הצווארון החדש

בשוק העבודה הולך ומתגבש מעמד ביניים של עובדים ● במקום תואר אקדמי עוברים הכשרות קצרות וממוקדות בחברות שזיהו את הפוטנציאל שלהם ● התופעה הזאת בולטת במקצועות ההנדסה וההייטק, אבל מתחילה לחלחל גם לתחום שירותי הבריאות והסיעוד

אבי גולן / צילום: ליאור כנעני
אבי גולן / צילום: ליאור כנעני

אם חציתם את גיל 30 מזמן ומאחוריכם לא מעט ניסיון בשוק העבודה, סביר להניח שנטבעה בכם ההכרה שהדרך למשרות בכירות עם שכר גבוה עוברת בתואר אקדמי. אבל בשנים האחרונות הולך ומצטרף אל משרות הצווארון הכחול, המאופיינות בעבודת כפיים ובהכשרה בסיסית, ואל משרות הצווארון הלבן, שדורשות הכשרה ארוכה (ויקרה), צווארון חדש המציע משרות בסטטוס גבוה יחסית, הדורשות הכשרה ממוקדת לבעלי כישורים מתאימים.

המונח "צווארון חדש" נטבע בשנת 2016 על ידי ג'יני רומטי, יו"רית ומנכ"לית ענקית הטכנולוגיה IBM. רומטי תיארה את התפתחותו של מעמד ביניים חדש של עובדים, הבולט בעיקר בענף ההייטק. היא פנתה אז לנשיא ארה"ב הנכנס, דונלד טראמפ, כדי שיסייע בקידום מענה לצורך הגובר בעובדים שניתן להכשיר בזמן קצר יחסית.

רק בשבוע האחרון נכתב ב"וול סטריט ג'ורנל" שחברת AT&T משקיעה יותר מ-1 מיליארד דולר בקורסי לימוד והכשרות. באותה ידיעה הוזכר גם בית הספר שפתחה יצרנית האלומיניום נובליס בתוך החברה. כשיצרניות הרכב הגבירו את השימוש באלומיניום, נובליס הבינה שיהיה עליה להאיץ את התפוקה. היא הקימה בית ספר ניסויי, ובסופו של דבר פרסה ברחבי ארה"ב רשת של 24 בתי ספר שבהם לומדים יותר מ-11,500 עובדים. רשת בתי הספר הזאת תרמה ליצירת מקום עבודה שבו פחתה חשיבותם של התארים האקדמיים. לפי וול סטריט ג'ורנל, בקרוב יקודם מנהל המפעל הראשון ללא תואר אקדמי.

מחפשי העבודה לא הפנימו עדיין את השינוי

מגזרי הייצור, הטכנולוגיה ושירותי הבריאות הם המגזרים המתקשים ביותר לאייש משרות פנויות. הטכנולוגיה משתנה במהירות רבה כל כך, שהמוסדות האקדמיים אינם מצליחים לשמור על הקצב, והמעסיקים טוענים כי הם אינם מלמדים את הסטודנטים את המיומנויות שהם זקוקים להן, ואפילו לא את העקרונות הבסיסיים של חשיבה ביקורתית.

אבי גולן, מנהל מרכז הפיתוח של ZipRecruiter, פלטפורמה לגיוס עובדים, מספר על מחקר בינלאומי שביצעה החברה, המראה את השינוי בשוק התעסוקה. "בחנו את הדאטה שלנו, המבוסס על מעסיקים שמפרסמים משרות ועל מחפשי עבודה באמצעות הפלטפורמה וזיהינו ירידה בדרישה לתואר אקדמי".

לדברי גולן, הולך ונבנה "מעמד חדש" של עובדים, שמצד אחד לא סיימו קולג' או אוניברסיטה, אבל הם ממוצבים באופן יחסי בחזית - התפקיד שלהם דורש יכולות גבוהות, אבל לא בהכרח כאלה המחייבות הכשרה של ארבע שנות לימוד". המגמה הזאת בולטת במקצועות הנדסה והייטק, אך מחלחלת גם לתחום שירותי הבריאות והסיעוד.

"האבטלה בארה"ב היא הנמוכה ביותר אי פעם. מדובר בשוק של מחפשי עבודה, וזה נכון גם בישראל. מעסיקים מבינים שהם חייבים להוריד את הדרישה לתואר", הוא אומר.

נפתחות יותר הכשרות שפעם היו אקדמיות?

"זה בדיוק הרעיון - הכשרה קצרה. השאיפה היום היא לרתום את המעסיקים ואת הממשלות כדי שיפתחו את זה כבר בבתי הספר. שיעשו משהו ויתאימו את עצמם לשוק התעסוקה המשתנה ולצווארון החדש. המגמה אמנם בולטת כרגע יותר בחברות קטנות מאשר בארגונים גדולים, אבל גם ב-IBM כבר מדברים על קליטת 26 אלף עובדים כאלה. זה שוק שפעם הם לא היו פונים אליו".

האם לא מדובר בפשרה?

"לא. הייתי קורא לזה התאמת הארגונים למציאות חדשה. כל זה לא בהכרח מתחרה במקצועות הנלמדים באוניברסיטאות. אלה לא יהיו בהכרח אותם תפקידים".

ברוב המקרים החברות עצמן אחראיות להכשרה. "התעשייה לא עושה את זה למטרות צדקה, אלא כדי לקלוט עובדים שיתאימו לצרכים שלה".

ליאת הדר שרביט, מנכ"לית פורטל חיפוש העבודה "דרושים", אומרת שרואים שתי מגמות חדשות: "הדרישה לתואר הופכת להיות יתרון יותר מחובה והמגמה השנייה היא התפתחות מקצועות חדשים בתחומים ותיקים שבהם הדרישה המרכזית היא לניסיון בלבד. לדוגמה, בנישת השיווק, בקרב מנהלי מוצר ומנהלי שיווק יש דרישה לתואר, אבל בקרב מנהלי שיווק דיגיטלי ומנהלי מסחר אלקטרוני אין דרישה כזאת. שם בעיקר דרוש ניסיון. לדעתנו, ההתפתחות הזאת נובעת מכך שהמעסיקים מבינים שאין תוכניות לימוד שתואמות את הדרישות למקצועות החדשים. לכן הניסיון הוא הפקטור המשמעותי היחיד במקצועות האלו".

"האקר יכול להרוויח יותר ממנכ"ל בית חולים"

שרון נמירובסקי, מנכ"ל חברת הסייבר WhiteHat, הפך את המגמה הזאת למוטו של ממש. "מתוך כ-50 עובדי החברה, "רק לי ולשני סמנכ"לים יש תארים אקדמיים", הוא מצהיר. כשאני שואלת את נמירובסקי אם הדבר לא פוגע בשכר של העובדים ה"זוטרים", הוא מגחך. "זו כבר מזמן לא המתמטיקה שקובעת שאתה מרוויח לפי הדרג. אנחנו מעסיקים 'האקרים לבנים' (האקרים המועסקים על ידי חברות כדי למנוע פרצות אבטחה), והיום האקר מקצועי יכול להרוויח יותר ממנכ"ל בית חולים", הוא אומר.

לדברי נמירובסקי, הדברים האלה נכונים לא רק לחברה שלו. "אני מדבר על האקרים בחברות אמריקאיות שמרוויחים כ-50 אלף שקל בחודש ל-80% משרה. אלה תותחים בלי תואר שגם בכלל לא שקלו לעשות תואר. התזה שלי, ולפיה אחנך את ילדיי, היא שהאקדמיה היא אולד סקול".

יובל וולמן, מנכ"ל CyberProof, זרוע הסייבר של תאגיד UST GLOBAL, מאשר שהתופעה בולטת בתחומו. לדברי וולמן, שכיהן בעבר כמנכ"ל המשרד לענייני מודיעין, כיועץ כלכלי לשר האוצר יובל שטייניץ וכסמנכ"ל פיתוח עסקי באי.די.בי, "זה קורה בעיקר משום שהיכולות שאנחנו מחפשים בתחום נשענות על ניסיון - ביחידות טכנולוגיות בצבא, למשל. אחר כך יש ניסיון נוסף שעוזר, אבל בעולמות שלי התחליף לבסיס האקדמי הנדרש בפרופסיות כמו רפואה, משפטים וראיית חשבון, שם זה קיים ותמיד יהיה קיים - הוא היכולות הטכנולוגיות בצבא".

הצבא הפך למרכז הכשרה רשמי

"אני לא יודע אם הייתי אומר רשמי, אבל הצבא במובן הרחב, כלומר גם סוכנויות שהכינוי שלהן הוא משרד ראש הממשלה וגופים חשאיים, מרחיב את הידע. כשמועמד מגיע אליי לראיון, וכבר קלטתי לא מעט, אני מסתכל בראש ובראשונה על הידע שהוא צבר ועל המסלול המקצועי שמתחיל בשירות הצבאי".

וולמן, בעצמו יוצא יחידת 8200, זיהה תופעת לוואי של ההכשרה הצבאית: "לפעמים, אני רואה שמי שכבר יש לו ניסיון, מרשה לעצמו לפנות לאקדמיה כדי ללמוד דברים להעשרת הרוח והנפש. קלטתי למשל מישהו שלמד בלשנות. הוא יכול להרשות לעצמו לפרוש את הלימודים האקדמיים לאורך זמן, והם לא צורך מקצועי".

עם זאת, וולמן מצביע על תחום אחד לפחות שבו יש עדיין חשיבות לתואר: הבינה המלאכותית, שדורשת בסיס מתמטי ואלגוריתמי רחב יותר.

היתרון שנותנות ההכשרות של מערכת הביטחון מעלה את שאלת שוויון ההזדמנויות והנגישות אליהן, אבל לדברי וולמן, "זו כבר שאלה למשרד החינוך, משרד הכלכלה ומשרד הביטחון".

עוד כתבות

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון / צילום: רונן חורש

האוצר על הצעת משרד הבינוי לעזור לקבלנים: "לא ישימה בעליל"

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון יהודה מורגנשטרן אמר כי יבוצע פיילוט לסיוע לקבלנים שיאחרו במסירת דירה בשל המלחמה, תחילה בשלוש ערים - בשדרות, בקריית שמונה ובשלומי • מנכ"ל האוצר הייזלר: "לא מכיר את ההצעה"

הבורסה בהונג קונג / צילום: Shutterstock, Daniel Fung

מגמה מעורבת באסיה; הניקיי צולל ב-1.6%, ההנג סנג קופץ בכ-1.5%

החוזים העתידיים בארה"ב נסחרים בירידות קלות ● בהמשך היום צפויים להתפרסם נתוני הצמיחה בבריטניה ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025" ● סטלה ממשיכה במומנטום השלילי לאחר שבמורגן סטנלי הורידו את תחזית המכירות של החברה

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עידן גרוס

רשות ניירות ערך הטילה עיצום בסך 700 אלף שקל על אי.בי.אי

העיצום, שהוטל בגין הפרות חוק איסור הלבנת הון, הוא הגבוה ביותר שהוטל לפי חוק זה על מפוקח של רשות ניירות ערך בשנים האחרונות ● אי.בי.אי בתגובה: "ב-2018, התקופה אליה מתייחס דוח הרשות, תחום המטבעות הדיגיטליים היה עדיין חדשני, ולא הייתה כל רגולציה שהסדירה את הנושא"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

עובדים שהוצאו לחל"ת בענף התיירות עומדים להישאר ללא דמי אבטלה

במשרד האוצר הניחו שאין צורך בקביעת מודל חל"ת ארוך־טווח וסברו כי המלחמה תסתיים לפני שהעובדים ימצו את ימי האבטלה והחופשה שצברו ● כעת, עסקים רבים טרם התאוששו, כשהמצוקה הגדולה היא בענף התיירות

יאיר לפיד, יש עתיד / צילום: כדיה לוי

האם עסקת שליט בוצעה זמן לא רב לפני הבחירות לכנסת?

יש קשר בין עסקת גלעד שליט מ־2011 לבחירות שהתקיימו ב־2013? אנחנו לא מצאנו כזה ● המשרוקית של גלובס

הכישלון הכפול של אלקטרה צריכה בתחום המזון / עיצוב: טלי בוגדנובסקי, צילומים: ישראל הדרי, שירה ספיר, גלית חתן

ההבטחה הכפולה התנפצה: המספרים מאחורי הכישלון של סבן אילבן וקרפור

עד לפני שנתיים אלקטרה צריכה נראתה כמו הבטחה גדולה בתחום קמעונאות המזון עם שתי השקות גדולות שעמדו לפתחה: סבן אילבן וקרפור ● אבל דוחות החברה חושפים: הרשתות הבינלאומיות צוברות הפסדים של עשרות ואף מאות מיליוני שקלים, וסבן אילבן אף עשויה להיסגר ● וגם: התיאבון שפגע באחים זלקינד

דורי נאוי / צילום: איל יצהר

דורי נאוי על ישראכרט: "צריכים להחליט אם להכניס שותף או לוותר"

לאחר שבנק ישראל הבהיר לחברת אחים נאוי כי לא תוכל לשלוט בחברת כרטיסי האשראי עם פחות מ-30% מהמניות, בעל השליטה אומר כי "לא תם המשחק מבחינתנו; ישראכרט יכולה להמריא ולייצר תחרות אם יתנו לה את הכלים המתאימים"

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

החברה שביטלה עסקת רכישת דירות ב־97 מיליון שקל והשיא של רפאל

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: רפאל מסכמת שנה עם שיא בהכנסות ובצבר ההזמנות, הרווח של מיטרוניקס בירידה ומשק אנרגיה עברה לרווח של 1.6 מיליון שקל בזכות פרויקט יכיני, אזורים Living ביטלה רכישת 48 דירות בפרויקט בבני ברק וחברת הביטוח איילון עברה לרווח ● מדור חדש

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים שהטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

שר האנרגיה אלי כהן (משמאל) בפגישה עם שר האנרגיה של קפריסין ג'ורג' פפנסטאסיו / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

מתעלמת מטורקיה: ישראל מקדמת את חיבור רשת החשמל עם קפריסין ויוון

בפגישה עם שר האנרגיה של קפריסין, ג'ורג' פפנסטאסיו, דן שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן בנוגע לשיתוף פעולה בתחום האנרגיה ● השניים סיכמו כי פרויקט הכבל החשמלי התת-ימי שיחבר את רשת החשמל של ישראל לקפריסין וממנה ליוון, ואל רשת החשמל האירופית, יקודם בעדיפות גבוהה

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

עידן וולס, מנכ''ל קבוצת דלק / צילום: רון קדמי

העסקה שתגדיל את פוטנציאל הנפט של קבוצת דלק ב-100 מיליון חביות

הקבוצה סיימה את שנת 2023 עם הכנסות של 12.3 מיליארד שקל, צמיחה של 2.8% אבל הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות ירד ב-60% ● החברה הבת איתקה צפויה להתמזג עם חברת נפט הפועלת בים הצפוני ● התגמולים לשלושת בכירי קבוצת דלק הסתכמו ב-2023 בעלות מצרפית של כמעט 50 מיליון שקל

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

הפניקס: רווח של 1.1 מיליארד בשנת 2023 - בדומה ל-2022

חברת הביטוח הגדולה בישראל רשמה שיפור ניכר בתחום הביטוח הכללי ונהנתה מהעליות בשוקי ההון ● הרווח ברבעון האחרון התקרב ל-600 מיליון שקל ● בתחום החיסכון ארוך-הטווח והאשראי עלה הרווח לסך של 450 מיליון שקל

גל בר-דעה, מנכ''ל וואן זירו / צילום: איל יצהר

הבנק הדיגיטלי כבר שרף כ-800 מיליון שקל; המנכ"ל: "המשקיעים ימשיכו לתמוך"

לוואן זירו כבר יש כ-100 אלף לקוחות והמנכ"ל גל בר דעה מעריך כי "נהפוך לרווחיים כשנגיע ל-200 אלף לקוחות" ● את 2023 סיים הבנק של אמנון שעשוע עם הפסד של 357 מיליון שקל, אך בר דעה אופטימי:  "ההכנסה מלקוח יותר גבוהה ממה שחשבנו. אם נמשיך כך ונגביר פעילות אנחנו על דרך המלך"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ירידות קלות בנעילת הבורסה; אופקו הלת' זינקה בכ-8%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.3% ● הבורסה מסכמת את הרבעון הראשון: "מדדי ת"א-35 ות"א-90 רשמו תשואה חיובית של כ-5% וכ-11%, בהתאמה" ● זינוק של כ-50% בצבר ההזמנות של רפאל ● ביל אקמן: "מניית בורסת ת"א זמינה במחיר מציאה" ● דלק תחלק דיבידנד בסך של רבע מיליארד דולר ● בנק ישראל לא יאפשר לאחים נאוי לשלוט בישראכרט עם שיעור החזקות נמוך מ-30%

יזמיות המגורים מדווחות על עלייה בקצב מכירת הדירות בחודשים האחרונים / צילום: שלומי יוסף

דוחות חברות הנדל"ן מגלים: "המשבר ההיסטורי" נמשך בקושי חודשיים

למרות נבואות הזעם והמחסור המתמשך בעובדי בניין בצל המלחמה, יזמיות המגורים מדווחות על התאוששות ● מחודש דצמבר נרשמת עלייה בקצב מכירת הדירות, לא נרשמים עיכובים במסירות, לפי בכירים בענף רוב אתרי הבנייה חזרו לעבוד, ואפילו מדד המניות הענפי רושם תשואת שיא

עופרה שטראוס / צילום: יונתן בלום

ילדיו של מיכאל שטראוס מוכרים מניות של החברה ב-327 מיליון שקל

שלושת ילדיו של מיכאל שטראוס, עפרה (יו"ר החברה), עדי ועירית, מוכרים כ-4% ממניות החברה ● המכירה מגיעה לאחר שביולי אשתקד רכשו 24% מהקבוצה מילדיה של רעיה שטראוס בן דרור, אחותו של מיכאל

שופט בית המשפט העליון חאלד כבוב / צילום: שלומי יוסף

נציב התלונות על השופטים מצא תלונה נגד השופט חאלד כבוב כמוצדקת

בשנת 2019 השופט חאלד כבוב נתן שתי החלטות, במסגרת בקשות לצווים במעמד צד אחד, הקשורות לתיק בו ארבעת ילדיו היו מעורבים בעקיפין ● הנציב אורי שהם ציין כי תמוה שכבוב לא ידע על הדבר, שכן שמותיהם הופיעו בחלק מנספחי התיק, אך כבוב טען כי הנתונים נמצאו בשולי הנספחים, שכללו 200 עמודים

ארגון הטרור שהצטרף לחזית נגד ישראל, והדרישה של גרמניה מאזרחים חדשים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: ארגון הטרור הסוני "הקבוצה האסלאמית" מצטרף לחיזבאללה בשל המלחמה בעזה, הקואליציה נגד החות'ים לא עומדת במשימה ובגרמניה דורשים מאזרחים חדשים לענות על שאלות על ישראל ● כותרות העיתונים בעולם