בכיר גרמני: "הצבא הגרמני זקוק למל"ט של התעשייה האווירית"

חוזה קואליציוני חדש של ממשלת גרמניה סולל את הדרך לאישור חכירת 5 מל"טים בשווי של מיליארד יורו • בכיר גרמני: "הסכם ייחתם בקרוב"

מל"ט מסוג TP-HERON / צילום: יחצ
מל"ט מסוג TP-HERON / צילום: יחצ

חוזה בין משרד ההגנה הגרמני לבין חברת איירבאס והתעשייה האווירית לישראל (תע"א) לחכירת מל"טים בשווי כמיליארד אירו "צפוי להיחתם כבר בשבועות הקרובים", כך טען בשיחה עם "גלובס" האחראי על ענייני ביטחון במפלגה הסוציאל-דמוקרטית, חבר הפרלמנט הגרמני ד"ר פריץ פלגנטרוי.

לדבריו, ההסכם הקואליציוני החדש שנחתם בין מפלגת השלטון של הקאנצלרית אנגלה מרקל (CDU/CSU) לבין מפלגתו, סלל את הדרך לאישור החוזה ללא בעיות. "גרמניה צריכה את המל"טים הישראלים הללו", הוסיף פלגנטרוי.

ההסכם, שכולל חכירת 5 מל"טים מסוג TP-HERON המיוצרים על ידי תע"א בשיתוף-פעולה עם חברת איירבאס, מוערך על ידי משרד ההגנה הגרמני בעלות של כמיליארד אירו לתקופה של תשע שנים. המל"טים אמורים לספק לצבא הגרמני יכולות איסוף מודיעין ותמיכה במשימותיו השונות ברחבי העולם, עד שיפותח מל"ט-אירופי (Euro-Drone) בשותפות עם צרפת, איטליה וספרד.

סוגיית השימוש במל"טים לצורך סיכולים ממוקדים ותקיפות עוררה בשנים האחרונות ביקורת ציבורית בגרמניה. העובדה כי ארה"ב הגבירה את השימוש בהם במבצעים ברחבי העולם, לצד דיווחים על קורבנות חפים מפשע בתקיפות מל"טים, הפכו את השימוש ההתקפי בכליי הטיס הללו לשנוי במחלוקת בציבור הגרמני. מספר ארגונים פועלים בגרמניה במיוחד נגד השימוש במל"טים התקפיים. אליהם מצטרפת בעקביות האופוזיציה הגרמנית - נציגי מפלגת השמאל די לינקה ומפלגת הירוקים - שיצאו בעבר נגד העסקה עם ישראל.

עצומה שעלתה לפני שבוע לאתר האינטרנט של עיתון השמאל TAZ, למשל, תחת הכותרת "אומרים לא למל"טים התקפיים לבונדסווהר (צבא גרמניה)" קוראת לציבור הגרמני ללחוץ על הממשלה לדחות באופן גורף כל שימוש ב"כלי נשק אגרסיוויים אלה".

למרות זאת פלגנטרוי אינו צופה בעיות פוליטיות באישור העסקה בממשלה הנוכחית. "אם החוזה מול איירבאס והתעשייה האווירית כתוב וחתום לפי ההגדרות המופיעות בהסכם הקואליציוני, הרי שלא תהיה שום בעיה באישורו בפרלמנט הגרמני. זאת היתה מהות הבעיה בפעם שעברה. אולי ייעשו שינויים מינוריים בלבד בחוזה, אבל הם לא יהיו כרוכים בהיקף העסקה או בתשלומים שהיא כוללת, אלא הם יהיו יותר פוליטיים בטבעם".

שלב בדרך לפיתוח מל"ט אירופי

לפי הדיווחים על העסקה בתקשורת הגרמנית בקיץ האחרון, מי שתהיה אחראית לתפעול ולשימוש במל"טים שייחכרו מהתעשייה האווירית תהיה הזרוע הצבאית של חברת איירבס האירופית. זאת בעוד חלק קטן מהחוזה העוסק בתחזוק המל"טים, ככל הנראה ייחתם ישירות מול התעשייה האווירית.

המל"טים אמורים להיות זמינים לשימוש צבא גרמניה החל מסוף 2019, וכחלק מהחוזה, הידע המעשי שייצבר לגבי השימוש במל"טים יסייע לאיירבס בפיתוח המל"ט האירופי. גם מערכות החישה והתצלומים שעל המל"טים יסופקו על ידי חברות ישראליות, לפי התקשורת הגרמנית.

החוזה עם תע"א הגיע לדיון במערכת המשפט הגרמנית, בעקבות עתירת מתחרה של תע"א במכרז - חברת ג'נרל אטומיקס האמריקאית. בית משפט גבוה בדיסלדורף קבע בתחילת השנה שעברה כי לא נפל מום בהליך קבלת ההחלטות, ונתן לעסקה אור ירוק.

באשר לדעת הקהל הגרמנית, עד כה לא זכתה העסקה לסיקור שלילי בתקשורת הגרמנית. שגריר ישראל בגרמניה ג'רמי יששכרוף, אף התייחס לעסקה בראיון שהעניק בפברואר, עוד לפני שקמה ממשלת גרמניה, ואמר כי הוא "רואה חשיבות גדולה בהסכם לחכירת המל"טים. מדובר לא רק בחיזוק שיתוף-הפעולה בין המדינות", אמר לתוכנית החדשות טגסשאו, "אלא ביצירת מערכת יחסים שוויונית ביניהן. אנו כבר מקיימים תרגילים אוויריים משותפים, והעבודה על הצוללות (שגרמניה מספקת לישראל - א.א.) כרוכה בשיתוף-פעולה הדוק בין חילות הים שלנו". פלגנטרוי מסכים עם הדברים וציין כי "יש לנו שיתוף-פעולה ביטחוני מלא עם ישראל, אנחנו מחויבים לביטחונה וגם שמחים להסתייע במדינת ישראל כדי לשמור על ביטחוננו".

מל"ט מסוג TP-HERON / צילום: יחצ
 מל"ט מסוג TP-HERON / צילום: יחצ

שר ידידותי יותר לישראל

החוזה כבר היה ערוך להיחתם בקיץ האחרון, אולם התנגדות ברגע האחרון של המפלגה הסוציאל-דמוקרטית, שהובלה על ידי שר החוץ דאז מטעמה זיגמר גבריאל, טירפדה את החתימה ברגע האחרון. משרד ההגנה הגרמני חזר וטען כי השימוש במל"טים יהיה לצורכי מודיעין ותמיכה בלבד, אולם עצם האפשרות הטכנית שלהם לשגר טילים הספיקה לסוציאל-דמוקרטים כדי לטעון שמדובר בהפרה של ההסכם הקואליציוני הקודם, ולהתנגד לעסקה. בינתיים גבריאל פרש מצמרת המפלגה, ואת מקומו במשרד החוץ תפס הייקו מאס, הנחשב לידידותי לישראל והבטיח "לאתחל מחדש" את היחסים בין המדינות. מאס היה מעורב במגעים בין המפלגות על הקמת הממשלה החדשה.

"בקיץ האחרון, החוזה שהוצג לפרלמנט חרג מההסכם הקואליציוני הקודם בינינו לבין ה-CDU, בשל האפשרות שחיילים גרמניים יאומנו בשיגור טילים באמצעות המל"טים, והעובדה שכליי הטיס עשויים להיות חמושים", הסביר ד"ר פלגנטרוי, "זו הסיבה שהמפלגה שלנו 'לחצה על הבלמים' בעניין". "כעת", הוא אומר, "היה סיבוב חדש של שיחות קואליציונית והסוגייה הפוליטית הוסדרה בין המפלגות במסגרת ההסכם החדש. למעשה, החוזה הוא אותו חוזה, אבל ההסכם הקואליציוני בין המפלגות הוא שונה. זו השורה התחתונה".

ההסכם הקואליציוני הנוכחי, שעל בסיסו הוקמה ממשלת גרמניה בחודש שעבר, קובע כי ייחכרו מספר מל"טים מישראל, אך כי כל חימוש שלהם בטילים או שימוש התקפי בהם יידון בנפרד על ידי הפרלמנט הגרמני "בהתחשב בשיקולים אתיים, חוקים בינלאומיים והחוקה הגרמנית. חימוש של מל"טים תמיד יהיה תלוי בהגדרות המשימה של צבא גרמניה, וזה משהו שהפרלמנט שלנו יצטרף להחליט עליו בכל מקרה לגופו", אומר פלגנטרוי, "אך בכל מקרה, כעת בפעם הראשונה יהיו לצבא גרמניה מל"טים שיוכלו לשאת חימוש. זאת היתה השאלה הגדולה עד עכשיו: אם גרמניה רוצה שיהיו לה מל"טים מסוג כזה או לא". 

"יש עדיין רתיעה רבה מהשימוש במל"טים התקפיים בציבור הגרמני"

ד"ר אולריקה פראנקה, מומחית לצבא הגרמני ולענייני ביטחון במועצה האירופית ליחסי חוץ בבריסל טוענת כי העיכוב בחתימה על ההסכם עד כה, נבע בעיקר ממניעים פוליטיים פנים גרמניים.

כיצד את מסבירה את סיבוב הפרסה של הסוציאל-דמוקרטים?

"זה לא ממש סיבוב פרסה, אלא יותר חזרה למדיניות קודמת. למעשה, מה שהיווה הפתעה היה הצעד שלהם בקיץ האחרון, אז הם הסירו את התמיכה שלהם בעסקת המל"טים שבה תמכו קודם לכן.

"הסוציאל-דמוקרטים עשו זאת בין השאר על רקע טענה לכך שלא היה מספיק דיון ציבורי בעניין. אני לא לגמרי מסכימה עם נקודה זו מכיוון שבגרמניה, הדיון הציבורי על מל"טים התקפיים היה מקיף ורחב יותר מאשר בנוגע לכל מערכת נשק אחרת. לדעתי, היה מדובר בהחלטה פוליטית, שנועדה למנוע התנכרות מצד מצביעים מהמרכז-שמאל לפני הבחירות הכלליות במדינה. לדעתי, ישנה הסכמה כללית בקרב מקבלי ההחלטות הגרמניים שהצבא הגרמני זקוק למל"טים התקפיים".

מה מהות העסקה בין גרמניה לישראל?

"אני מעריכה שהעסקה בין ישראל לגרמניה אינה כרוכה בחכירת מל"טים, אלא יותר הסכם למסגרת שימוש ב'שעות טיסה' של מל"טים, בזמן שגרמניה מחכה לפיתוח המל"ט האירופי. גרמניה השתמשה במגוון מל"טים בעשור האחרון, כולל באפגניסטן. עד עכשיו, כולם היו בלתי-ניתנים לחימוש, אולם הצבא הגרמני קורא להתחיל להשתמש במל"טים התקפיים כבר שנים רבות. הרקע לקריאה הוא ההבנה שמל"טים התקפיים היו יכולים לסייע לו, למשל במלחמה באפגניסטאן".

מהיכן יפעלו המל"טים: ישראל או גרמניה?

"עד כה גרמניה השתמשה במל"טים שלה בשדה הקרב. I-HERON , למשל, הופעל מבסיס במזאר-א-שריף באפגניסטן. נכון להיום, משרד ההגנה לא אמר שהוא מתכוון לשנות מודל פעילות זה (כלומר להשתמש במל"טים מבסיסים בגרמניה או בישראל), בשל מה שהוא תופס כיתרונות בהפעלה בשדה הקרב. אבל זה יכול להשתנות, בהתחשב במשימות. איני יודעת אם נעשו עד כה הכנות מיוחדות להפעלת המל"טים מישראל או מגרמניה, מכיוון שהדבר דורש תשתיות, כולל שדה תעופה, חיבורי לוויין ותחנות שליטה ובקרה על הקרקע".

מה משמעות ההסתייגות המופיעה בהסכם הקואליציוני של ממשלת גרמניה לגבי חימוש המל"טים?

"לפי נוסח ההסכם הקואליציוני, למרות ששתי המפלגות (SPD ו-CDU/CSU) הסכימו לחכור 'מל"טים בעלי יכולת לשאת חימוש', ה-SPD רוצים לוודא כי יהיה דיון נפרד ונוסף בנוגע לחימוש שהם נושאים. יש עדיין רתיעה רבה מהשימוש במל"טים התקפיים בקרב הציבור הגרמני וגם במערכת הפוליטית, מכיוון שרוב הציבור רואה בשימוש במל"טים סוג של 'סיכול ממוקד' בלתי חוקי".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988