גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

זכויות הפרט נסוגות לאחור

מה שמנחם בגין הבין - ונתניהו, בנט, שקד וחבריהם לא תופסים

מנחם בגין / צלם: יעקב סער, לע"מ
מנחם בגין / צלם: יעקב סער, לע"מ

ערב הפלישה הישראלית ללבנון ביוני 1982, כינס ראש הממשלה דאז, מנחם בגין, את שרי ממשלתו, ובניסיון לשכנע אותם כי הפלישה מוצדקת, אמר: "אתם יודעים מה עשיתי ומה עשינו כולנו כדי למנוע מלחמה ושכול, אבל גורלנו הוא שבארץ ישראל אין מנוס מלהילחם במסירות נפש. האמינו לי שהאלטרנטיבה לכך היא טרבלינקה, ואנו החלטנו שלא תהיה עוד טרבלינקה" (אריה נאור, "ממשלה במלחמה", הוצאת "ידיעות אחרונות").

מאוחר יותר, לאחר שהמבצע שכונה "שלום הגליל" הפך למלחמה מעוררת מחלוקת, כתב בגין לנשיא ארה"ב כי חיסול המטה של יאסר ערפאת בבירות נותן לו הרגשה ששלח את צה"ל לברלין לחסל את אדולף היטלר בבונקר שלו (אריה צימוקי. "ידיעות אחרונות", 3.8.1982).

ככלל, בגין הירבה להזכיר את השואה ואת היטלר כדי להצדיק החלטות מדיניות שקיבל, בעיקר סביב מלחמת לבנון הראשונה.

הלקח של מנחם בגין מהשואה לא הסתכם בצורך בהתעצמות צבאית ובמלחמה חסרת פשרות באויב. הוא היה מורכב הרבה יותר. האסון שחווה העם היהודי גרם לבגין להיות רגיש גם לזכויות אדם ולזכויות הפרט. ב-1977, כחודש לאחר שנבחר לראשות הממשלה, הורה בגין על קליטתם של פליטים וייטנאמים שנמלטו מארצם בסירות עקב המלחמה ונאספו על-ידי אוניות ישראליות. את החלטתו לקלוט את הפליטים הווייטנאמים נימק בגין בכך ש"עם ישראל, שידע רדיפות ויודע אולי יותר מכל עם אחר את משמעות המושג 'פליט', לא יכול היה לראות בסבלם של אומללים אלה".

בגין יצא לא אחת גם להגנת המיעוטים בארץ. בנאום שנשא בכנסת ב-20 בפברואר 1962, הוא אמר: "יש אומרים כי אי-אפשר לנו לתת שיווי זכויות מלא לאזרחים הערבים של המדינה, משום שאין חל עליהם שיווי חובות מלא. אף זאת טענה מוזרה. נכון, אנחנו החלטנו לא לחייב את התושבים הערבים, בניגוד לדרוזים, בשירות בצבא. אבל כך החלטנו מרצוננו החופשי.

"ואני סובר כי נהנימוק המוסרי הוא בר-תוקף. והיה כי תיקראנה מלחמה, איננו רוצים שאזרח ערבי אחד יעמוד לפני הניסיון האנושי החמור הזה, שבו עמדו בני עמנו במשך דורות... אנחנו מאמינים שבמדינת היהודים צריך להיות ויהיה שוויון זכויות לכל אזרחיה, ללא הבדל דת, לאום ומוצא".

בשל החשיבות הרבה שראה בהגנה על זכויות הפרט והאזרח, תמך בגין נמרצות בחקיקת חוקה לישראל. ב-9 ביולי 1956, הוא אמר בנאום בכנסת: "יבוא יום ותיבחר על-ידי עמנו ממשלה אשר תקיים את ההבטחה הראשונה שניתנה לעם, עם קום המדינה, לאמור: לבחור באסיפה מכוננת שתפקידה העיקרי בכל מדינה שקמה לתחייה הוא לתת חוקה לעם, ותתקבלנה הערובות התחיקתיות לחירות האזרח ולחירות העם כולו".

בגין ורוב חברי הכנסת ששאפו לכונן כאן חוקה (והצהירו על כך כבר ביוני 1950 בהחלטת הררי), לא היו לבדם. אחרי החורבן של מלחמת העולם השנייה הכירו כל מדינות המערב בתפקיד החשוב של חוקה נאורה ואמיתית בהגנה על זכויות האדם והפרט. אבל אותן מדינות הבינו גם שעצם קיומה של חוקה אינו מספיק. אירועי המלחמה הראו שגם מסורת חוקתית לא מבטיחה את השמירה על הזכויות.

אחד הביטויים לכך היה דווקא בארצות-הברית, בעלת המסורת החוקתית המוצקה. במהלך המלחמה כלאו האמריקאים יותר מ-112 אלף אזרחים אמריקאים ממוצא יפני במחנות. הנימוק להפרה הכה-בוטה של חירות וחופש התנועה של אזרחים חפים מפשע, היה כי בשל מוצאם הם עלולים להיות גיס חמישי, ולסייע ליפן. לאחר התקיפה שלה בפרל-הארבור ב-7 בדצמבר 1941, על בסיס חיל הים האמריקאי, הפכה יפן לאויבת מרה של ארה"ב.

לכן, הבינו כולם כי קיומו של מסמך חוקתי אינו מספיק. כדי שלחוקה יהיה תוקף ממשי, כדי שהעקרונות הגלומים בה ייאכפו, יש צורך גם בבית משפט חוקתי שבו ישבו טובי השופטים. בית משפט שיזכה לאמון הציבור, ויוכל לפקח על הרשות המבצעת ועל הרשות המחוקקת, באמצעות פרשנות חוקתית.

מסיגים לאחור

בישראל, למרות הכוונות הטובות לא חוקקה חוקה, אבל חוקקו בה שני חוקי יסוד שהחשוב בהם הוא - חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, שנועד להגן על זכויות האדם הבסיסיות בארץ. ב-1992 קבע בית המשפט העליון כי החוק הוא בעל מעמד חוקתי. כלומר, על-פיו ניתנה לבתי המשפט הסמכות להכריז על בטלותו של חוק העומד בסתירה אליו. בשונה מ"אחיו", חוק יסוד: חופש העיסוק, בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, אין פסקת התגברות והכנסת יכולה לשנותו ברוב רגיל.

חקיקת חוקי היסוד, והיכולת של בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ ליישם את העקרונות הגלומים בהם, בזכות האמון שקיבל מהציבור, קידמו מאוד את החברה הישראלית בעשורים האחרונים. הוכח כי דמוקרטיה ללא עקרונות יסוד שמגנים על הפרט מפני עריצות שלטון הרוב, היא לא דמוקרטיה. והפרט הזה יכול להיות גם מבקש מקלט מאפריקה שעתידו לוט בערפל, אסיר שפוחד ממתן אפשרות לחברה פרטית מסחרית לשלול את חירותו, או אישה שרוצה שיתייחסו אליה באופן שוויוני ויאפשרו לה ללכת לקורס טיס.

ודומה, שאת כל אלה רוצים עכשיו ראש הממשלה בנימין נתניהו, שרת המשפטים איילת שקד, שר החינוך נפתלי בנט וחבריהם, להרוס. הם רוצים להסיג אותנו שנים לאחור, ולכן החליטו לקדם חקיקה שלפיה רק הכנסת תוכל לבטל חוקים, ולא בג"ץ. למה הם עושים זאת? כנראה בגלל שהם חושבים (או חושבים שציבור המצביעים שלהם חושב), שהאינטרס הלאומי עומד בניגוד לאינטרס הפרט. נראה כי נתניהו, שקד, בנט וחבריהם לא מבינים את מה שהבין בגין - שהשקפה פוליטית, לאומית וביטחונית לא מחייבת גם כרסום במחויבות לחירויות האזרח והתושב ובעקרונות של דמוקרטיה ליברלית. 

Chen-m@globes.co.il

עוד כתבות

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

בורסת טוקיו / צילום: Associated Press, Eugene Hoshiko

נעילה ירוקה באסיה. מחיר הזהב זינק במרץ ב-9.8%

היום חוגגים את יום שישי הטוב, ולכן לא יתקיים מסחר בבורסות באירופה ובוול סטריט ● אמש ננעלה וול סטריט בירוק, מדד ה-S&P 500 שבר שיא בפעם ה-23 מתחילת השנה ● מחיר הביטקוין עומד על 70.5 אלף דולר למטבע ● מדד שנגחאי עלה ב-1%

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

ראסל אלוונגר, מנכ''ל טאואר סמיקונדקטור / צילום: ענבל מרמרי

ראסל אלוואנגר: "אני חייב הרבה לישראל. היא אפשרה לטאואר להפוך למה שהיא"

טאואר הייתה האקזיט המדובר של 2022, אולם הצעת הרכישה החלומית של אינטל נפלה ● המנכ"ל ראסל אלוואנגר ניצל אותה כדי להכניס רגל בדלת למפעל של אינטל בניו מקסיקו: "זו לא הייתה סטירת לחי גדולה. יש לנו עכשיו קיבולת ייצור" ● את דעותיו על המצב בישראל הוא שומר לעצמו: "להעיר על הנושא זה כמו להתארח אצל מישהו לארוחת ערב ולהגיד לו שהבית מבולגן"

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

ניסאן X-TRAIL / צילום: יח''צ

המכונית של ניסן שמוכיחה: שוק הבנזין עדיין חי ובועט

ניסאן X-TRAIL, הטורבו-בנזין החדשה של ניסאן, מוכיחה שגרסאות הבנזין לא אמרו את המילה האחרונה: היא זריזה, נוחה ומרווחת

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות