בזק מערערת לעליון על קנס בסך 8.5 מ' ש' בשל פגיעה בתחרות

לאחר שערעור שלה על הקנס נדחה, מערערת החברה לעליון וטוענת לשגיאות כבדות בהחלטה • בזק מנסה להימנע מהקביעה שפעלה לסיכול רפורמת השוק הסיטונאי

סטלה הנדלר / צילום: איל יצהר
סטלה הנדלר / צילום: איל יצהר

חברת בזק מערערת על דחיית העתירה שלה נגד משרד התקשורת לקנוס אותה ב-8.5 מיליון שקל על הפגיעה ברפורמת השוק הסיטונאי. כזכור, משרד התקשורת הטיל על בזק קנס חסר תקדים של 8.5 מיליון שקל בשל התנהלותה בתחילת הרפורמה לקידום התחרות בשוק התקשורת הנייחת, מה שקרוי רפורמת השוק הסיטונאי.

בזק ערערה על ההחלטה בבית המשפט לעניינים מנהליים בתל-אביב ונדחתה, וכעת החליטה לערער על הדחייה לבג"ץ, בשבתו כבית משפט לערעורים מינהליים, כשהיא מבקשת לבטל את פסק הדין או להפחית את התשלום של הקנס.

עיקרו של הערעור הוא סביב הפרשנות שנתן בית המשפט לדחיית העתירה. בזק טוענת כי משרד התקשורת פעל בחוסר הגינות מתחייב, כאשר שעות לפני תחילת הרפורמה ב-2015 שינה באופן מהותי את נהלי העבודה וההתקשרות של בזק עם ספקיות האינטרנט. בזק טוענת כי בפרק זמן קצר היא לא יכלה לעמוד בשינויים שהמשרד קבע, שכן מדובר ברפורמה הכי מקיפה שהייתה אי-פעם בשוק התקשורת, ונדרשת היערכות מקיפה של החברה, שאכן נערכה לקראתה.

בית המשפט דחה את הטענה, ובזק בערעור לעליון מנסה לשכנע כי מדובר בהפרה של חובת הגינות בסיסית, שכן ימים ספורים לאחר צאת הרפורמה לדרך, משרד התקשורת ערך הליך ביקורת בבזק, שהייתה בעיצומו של ניסיון לעמוד בדרישות המשתנות של המשרד.

בערעור לעליון טוענת בזק כי בית המשפט, שקבע כי משרד התקשורת פעל בצורה תקינה ומידתית בכל הקשור לשמיעת עמדתה, ונועץ עם הוועדה המייעצת לפני הטלת הקנס - שגה. לדברי בזק, ההיוועצות של המשרד עם הוועדה הייתה בניגוד לחוק, ובית המשפט התעלם מכך. בזק טוענת כי לא הייתה היוועצות אמיתית בין מנכ"ל משרד התקשורת והוועדה; וכי הטענה שלוועדה המייעצת אין סמכות לקבוע את גובה הקנס, אינה פותרת את החובה שלה לדון באופן מהותי בשאלה האם בכלל צריך היה להטיל קנס והאם לא מדובר בקנס גבוה ולא מידתי.

ברקע הדברים נסביר כי שני הערעורים של בזק - גם הערעור הראשון על הקנס וגם הערעור השני כעת - משקפים תחושה של עוול שנגרם לחברה, משום שבסופו של דבר משרד התקשורת הודה, ומודה גם היום, כי רפורמת השוק הסיטונאי, כפי שהוא הגה אותה, הצליחה מעל ומעבר. בזק הביאה ציטוטים של מנכ"ל המשרד דאז, אבי ברגר, שצוטט כמי שאומר שהרפורמה היא הצלחה גדולה, והיא תימשך. מבחינת בזק, המספרים מדברים בעד עצמם, והיום יש מעל לחצי מיליון לקוחות שוק סיטונאי.

מנגד, בבזק "שוכחים" להזכיר שחלק גבוה מאד מאותם חצי מיליון לקוחות הם לקוחות שלה - בין אם מדובר בלקוחות סיטונאיים של בזק בינלאומי, או בין אם מדובר בלקוחות של ספקיות אינטרנט שבזק משתמשת בהן בצורה מתוחכמת כדי לרתק אותם אליה ולהתחרות בפרטנר ובסלקום.

עבור משרד התקשורת, הקנס שהטיל על בזק היווה הוכחה לכך שהוא פועל בענייניות מול החברה ולא מנסה להקל עימה. מנכ"ל המשרד שלמה פילבר, שהחליף את ברגר, אף טען בערעור כי ההחלטה לא לבטל את הקנס ולא להקטין אותו חשובה למען הרציפות השלטונית, וכי הוא פועל בדרך של שיתוף-פעולה עם בזק, וזאת במטרה להימנע ככל הניתן מפעולה בדרך של קנסות על חברות מפוקחות.

יש לציין כי עם היוודע ההחלטה על דחיית הערעור של בזק, עלצו במשרד משמחה מההחלטה. ההחלטה זקפה את גו המשרד לדקה וחצי, וזאת לאחר האשמות הקשות שבהן הוא מואשם בזכות הפעילות לטובת בזק בתקופת פילבר.

בסיכומו של דבר, שני הצדדים רואים בתיק מבחן כבוד. בכירים בבזק ראו בערעור (ועדיין רואים) אמצעי לנקות את שמה של החברה כמי שפעלה לסיכול התחרות.