בקשת הערעור של סרנה נדחתה; ישלם לזוג נתניהו 100 אלף ש'

בית המשפט העליון החליט לדחות את בקשת רשות הערעור של העיתונאי • סרנה ייאלץ לשלם את הסכום שנפסק לו בבית משפט השלום - בגובה 100 אלף שקל

יגאל סרנה / צילום: שלומי יוסף
יגאל סרנה / צילום: שלומי יוסף

בית המשפט העליון דחה היום (א') את בקשת רשות הערעור של העיתונאי והפובליציסט יגאל סרנה על החלטת בית משפט השלום לחייב אותו בפיצויים לבני הזוג נתניהו בגין תביעת לשון הרע שהגישו נגדו.

על סרנה הוטל לשלם לבני הזוג 100 אלף שקל פיצויים בגין תביעת לשון הרע שהגישו נגדו, שעסקה בפרסום שלו ברשת הפייסבוק בדבר אירוע אשר במהלכו לכאורה שיירת ראש הממשלה נעצרה בשעת לילה, וראש הממשלה ירד ממנה, תוך פגיעה בכללי האבטחה, רק מחמת גחמתה וצעקותיה של רעייתו. 

השופט יצחק עמית מבית המשפט העליון דחה את בקשתו של סרנה לרשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב לדחות את ערעורו על פסק דינו של בית משפט השלום, שחייב את סרנה בתשלום פיצויים כאמור. 

סרנה: "תביעת השתקה" 

סרנה טען בבקשת רשות הערעור כי מדובר ב"תביעת השתקה" באשר לפרסום שאינו מהווה לשון הרע, וכי המסקנה שניתן להסיק על בני הזוג נתניהו מן האירוע המתואר בפוסט שפרסם היא אמיתית.

עוד טען סרנה כי בתי המשפט השלום והמחוזי לא התייחסו להבדלים בין פרסום ברשת החברתית פייסבוק לבין פרסום בכלי תקשורת ממוסד, לא נתנו דעתן למהפכה "חברתית אנושית טכנולוגית" שחלה בעידן הנוכחי, וכי מן הראוי לקבוע "נקודת שיווי משקל שונה, בין אזרחים, בטח ובטח בין אזרח לשליט".

השופט עמית הדגיש כי מכיוון שמדובר בבקשת רשות ערעור "בגלגול שלישי", "לאחר ששתי ערכאות כבר דנו בהרחבה בעניינו של המבקש", הנטל על סרנה להראות כי מדובר במקרה הדורש הכרעה בסוגיה עקרונית אשר חורגת מנסיבות המקרה הספציפי.

סרנה טען כי אכן מדובר בחידוש הדורש הכרעה בסוגיה עקרונית בשל המאפיינים המיוחדים של פרסום בפייסבוק, אשר דורשים עדכון ופיתוח של הכללים המשפטיים המקובלים. לשיטתו של סרנה, רשת הפייסבוק מתאפיינת במיידיות של הפרסום ושל יכולת התגובה של הנפגע, ולכן הדרך להתמודד עם פוסט מכפיש היא מעל דפי הרשת החברתית ולא בערכאות: "הפייסבוק הוא זירה שוקקת וגועשת, בה כל אחד רשאי להעלות את הגיגיו ותגובותיו; זו כיכר השוק המודרנית, ואין יד מכוונת, ואין יד מצנזרת, זו החוויה הדמוקרטית, ואין לצנזרה ולהשתיקה (למעט הסתה לאלימות)". 

השופט עמית: הפרסום בפייסבוק כפוף לאיסורי לשון הרע

השופט עמית דחה בהחלטתו את הטענות של סרנה, וקבע כי "פרסום מיידי אינו ייחודי לפייסבוק אלא מאפיין אמצעי תקשורת מודרניים רבים, וכך גם לגבי יכולת התגובה. מאפיין זה, כשלעצמו, אינו שולל את זכות התביעה של הניזוק".

עמית הדגיש גם את העובדה שהפרסום של סרנה היה במסגרת פוסט מקורי שהוא יצר בעצמו, ולא במסגרת תגובית (טוקבק) או בחיבוב (like) או בשיתוף של פוסט אחר. במסגרת החלטתו השווה עמית בין פייסבוק לטוויטר, והבהיר כי הפרסומים בשתי הרשתות כפופים לאיסורי לשון הרע: "אציין כי לפחות חלק מהמאפיינים של זירת הפייסבוק, כוחם יפה אף ביתר שאת לזירת הטוויטר... אם נלך לשיטת המבקש, גם כל פרסום דיבתי בזירת הטוויטר צריך לזכות בחסינות למפרסם. גישה זו אינה עולה בקנה אחד עם הפסיקה הרווחת, לפיה גם פרסומים במרשתת ובפייסבוק כפופים לאיסורי לשון הרע בשינויים המחויבים".

עוד הוסיף עמית באשר לטיעוניו של סרנה על המעמד השונה שיש לייחס לפרסומים בפייסבוק, כי "קבלת גישתו של בא-כוח המבקש לגבי זירת הפייסבוק משמעה התרה מוחלטת של הרסן, ובמקום שכיכר השוק תוצף באלף פרחים של חופש הביטוי, עלול דווקא הניחוח הכבד של מי השופכין שעלו על גדותיהם להשתלט על השיח".

באשר לטענת סרנה כי מדובר בתביעת השתקה שהוגשה נגדו, ציין עמית כי על אף שהמקרה הנוכחי "אינו המקרה המתאים לפיתוח הדוקטרינת SLAPP תוצרת הארץ". לדבריו, מדובר בסוגיה עקרונית העשויה להיות ראויה לדיון עקרוני, וכי "תביעה המוגשת על-ידי ראש הממשלה כנגד אדם פרטי מעוררת חשש אינהרנטי לתביעת השתקה, נוכח פערי הכוחות בין הצדדים". 

את משפחת נתניהו ייצג בהליך עו"ד יוסי כהן.