גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לחברות יש חזון, ולמדינה? 5 מבכירי המשק על תכנון לטווח ארוך

ביקשנו מ-5 בכירים בשוק העסקי - ישי דוידי, גיל שויד, רוחה לוין, שלמה דוברת ומיכל עבאדי-בויאנג'ו - לענות על שאלות העוסקות בתכנון לטווח ארוך ● על דבר אחד כולם מסכימים: כל עוד יש חזון ברור - השינויים והטלטלות שבדרך יהיה פשוטים יותר לחצייה ● ישראל 2048, פרויקט מיוחד

גיל שוויד / צילום: שלומי יוסף
גיל שוויד / צילום: שלומי יוסף

השאלות שהוצגו:

1. כמה רחוק חברות עסקיות יכולות וצריכות לתכנן?

2. האם חברות עסקיות יכולות לתכנן לטווח ארוך בעולם של רגולציה משתנה?

3. אם ישראל צריכה להתמקד בתחום אחד כדי להבטיח חוזקה כלכלית-חברתית - מהו התחום?

לכל הכתבות בפרויקט ישראל 2048

רוחה לוין, לשעבר מנכ"ל גזית גלוב | "חינוך למדעים ופיתוח תשתיות לאומיות"

רוחה לוין / צילום: עמית שעל

1. "ודאי שכן. הן חייבות לתכנן לטווח ארוך. חברת נדל"ן מסחרי ששואפת להכפיל את היקף הנכסים שלה בתוך עשור, חייבת תוכנית שכוללת היבטים פיננסיים, פיתוח עסקי ועוד. האם התוכנית הזו תהווה בסיס לשינויים? כן, אבל לחברה צריך להיות בסיס עסקי שהיא יכולה להתפתח על פיו".

2. "חברות עסקיות צריכות לתכנן לשנה הקרובה, לחמש השנים הקרובות ולעשור הקרוב. כמובן שהתוכניות ארוכות הטווח צריכות להיות נתונות לשינויים, בשל שינויים בשוק, במצב הגיאופוליטי, שינויים ברגולציה, שינויים במפת התחרות ועוד. חשוב שחברות יכירו בשינויים בשוק ויוכלו להתאים את עצמן במהירות".

3. "קשה לי להחליט מה יותר חשוב מבין שני התחומים הללו: חינוך למדעים מהגיל הרך או פיתוח תשתיות לאומיות".

ישי דוידי, מנכ"ל ומייסד קרן פימי | "להתמקד בפרמטרים הניתנים לשליטתנו"

ישי צוידי / צילום: יונתן בלום

1. "בהתייחס לאופק התכנון של חברות, אנו פועלים בשלושה רבדים של תכנון: תוכנית רב שנתית, תכנית אסטרטגית ותכנית מיקרו-אופרטיבית ממוקדת. תוכנית רב שנתית - נבנית לטווח זמן של 5 עד 7 שנים.

"תכנון של למעלה משבע שנים הוא בחזקת 'מעבר להרי החושך'; תוכנית אסטרטגית - תבטא את יעדיה ומהלכיה האסטרטגיים של החברה בשלוש עד חמש השנים הבאות. טווח זמן כזה מאפשר הן ניהול תהליכים ארוכי טווח המיישמים את אסטרטגיית החברה בהקשר של צמיחה ותחרות בסביבה משתנה והן קביעת פרמטרים ברורים שלאורם תפעל החברה בסביבה זו; תוכנית אופרטיבית - תוכנית עבודה ממוקדת ומפורטת לשנה הקרובה, מאפשרת לדרגי הניהול בתחומים השונים לבצע ולבחון את העמידה שלהם בתוכנית, גם במהלך השנה".

2. "חברות עסקיות יכולות וחייבות לתכנן מדיניות לטווח ארוך, על אף השינויים התכופים בעולם. שינויים רגולטורים תכופים הם רק דוגמה אחת לסביבה מקרו-כלכלית דינמית אשר הופכת את מלאכת התכנון בחברות למשימה מאתגרת. מחקרים רבים מצביעים על כך שקצב השינויים ועצמתם בעולם הולכים וגוברים. לפי תפיסתנו, הדרך הנכונה לתכנון לטווח ארוך בסביבה עתירת טלטלות זו היא להתמקד בפרמטרים הקריטיים להצלחת החברה, ובעיקר בפרמטרים אשר נמצאים בשליטתנו. לדוגמה: כוח אדם איכותי, השקעה בטכנולוגיה ובמחקר ופיתוח ומינוף נמוך".

3. "מדינת ישראל חייבת לשים את צמצום הפערים החברתיים כיעד ראשון במעלה. צמצום זה, על כל נגזרותיו, ייצור חברה חזקה, מאוזנת וצומחת ויאפשר למדינת ישראל להגיע להישגים משמעותיים הרבה יותר. בכדי להגיע ליעד זה יש להשקיע בחינוך ובעיקר בתחומי יסוד כגון מתמטיקה, אנגלית, מדעים, הבנת הנקרא וחינוך טכנולוגי. השקעות גדולות במיוחד צריכות להיות מבוצעות באוכלוסיות הדורשות חיזוק בתחומים אלה. אנחנו בפימי גאים מאוד במנהלים ובעובדים (כ-27 אלף עובדים), בהתקדמות שלהם, ביכולת שלהם להתחרות ולהיות בלא מעט מקרים חוד החנית של התעשייה והכלכלה בעולם".

גיל שויד, מייסד ומנכ"ל צ'ק פוינט | "יש לנו ניסיון של 70 שנה כדי לדעת מה עובד"

גיל שוויד / צלם: איל יצהר

1. "כל ארגון צריך לחשוב קדימה, להגדיר יעדים ברורים ומדדי הצלחה ולנסות לעצב את העתיד של עצמו במקום להיות מושפע אך ורק מפרמטרים חיצוניים. חשוב מאד להחזיק בחזון ברור, ובמקביל לזכור שאין לנו באמת יכולת לשלוט מתי החזון עצמו יתממש.

"התכנון העתידי חייב להביא בחשבון שלא את הכול אפשר לצפות מראש, וארגון בריא צריך לשמר לעצמו את הגמישות להתמודד גם עם דברים בלתי צפויים. כך שבסופו של דבר, ארגון חייב להיות בעל חזון מוגדר, לנתב את הדרך שלו קדימה ולתכנן אותה, תוך שהוא מאפשר מרחב תמרון גם להתמודדות עם דברים שלא בשליטתו".

2. "רגולציה היא פקטור אחד מבין שורה של פקטורים שמשפיעים על עתיד החברה. חברות צריכות לבחור לעצמן כיוון וחזון ברורים ולכוון את עצמן, בכל שנה, בהתאם לנסיבות הקיימות בשטח וליכולות הארגוניות. חלק מהתכנון העתידי צריך לצפות גם את מגמות הרגולציה ואת התרחישים שעשויים להתלוות אליה, אולם לא נכון יהיה לקבוע שבשל שינויים רגולטוריים ארגונים וחברות יכולים להרשות לעצמם שלא לתכנן קדימה".

3. "אני מאמין שקיים כוח בלתי מבוטל בגיוון בעוגנים הכלכליים והחברתיים של ישראל, והעובדה שהכלכלה שלנו לא מבוססת על תחום אחד היא בפירוש לטובתה. יש לנו ניסיון של 70 שנים, מהן אנו יכולים ללמוד כמדינה אילו השקעות הניבו את התוצאות הרצויות ומהם התחומים בהם אסור לנו להישאר מאחור. בעיני, החינוך והתשתיות הנלוות אליו תמיד יהיו תחומים שמחייבים השקעה והתגייסות, שכן כשמדובר בחינוך מדובר בדורות הבאים שלנו. כל השאר ימדד ויקבע על ידי המציאות בשטח והשוק החופשי.

שלמה דוברת, ממייסדי קרן ויולה | "חברות שיתכננו שנה או רבעון קדימה ייכנסו למשבר" 

שלמה דברת / צלם: איל יצהר

1. "בבסיס של חברות עסקיות מצטיינות עומדת חשיבה ארוכת טווח. חברות המתמקדות ביעדים קצרי טווח כמו הרבעון הקרוב או השנה הקרובה, במוקדם או במאוחר יתקלו בשנוי שוק או טכנולוגיה ויכנסו למשבר. הבסיס לחשיבה ארוכת טווח הוא חזון ברור המתווה את סוג החברה אליה שואפים, שוק היעד שלה ובעיקר הערך המוסף הייחודי שלה.

"חזון ברור ומעורר השראה מהווה את כוכב הצפון של כל חברה עסקית מוצלחת. הוא משמש את הבסיס להחלטות עסקיות, להתוויית אסטרטגיה ולבניית תחושת מטרה ברורה בקרב הנהלת החברה ועובדיה. חזון מנוסח היטב אינו זקוק לשינויים והתאמות תכופים ומחזיק מעמד שנים רבות. בהינתן חזון על החברה לגבש אסטרטגיה למימושו. חברות צריכות לבחון הנחות ולעדכן את האסטרטגיה מעת לעת לאור שינויים בסביבה חיצונית או התקדמות החברה".

2. "בהינתן אסטרטגיה ברורה, חברות עסקיות מצטיינות מכינות תוכנית עסקית ל 3-5 שנים ובה מוגדרים יעדים עסקיים ופיננסים, תכניות מוצרים ושווקי יעד, משאבים וצרכי הון. תוכנית עסקית יכולה וצריכה להתעדכן מידי שנה ועל החברה לגזור תוכנית שנתית מפורטת ותקציב שנתי רק לאחר שעדכנה את התוכנית ארוכת הטווח".

3. "האסטרטגיה הכלכלית החברתית של מדינת ישראל צריכה לשמר את המובילות העולמית של תעשיית ההייטק, אבל להתמקד גם במימוש יכולות החדשנות בענפי התעשייה המסורתית והשירותים. האסטרטגיה של מדינת ישראל צריכה לשאוף למימוש פוטנציאל ההון האנושי על ידי מערכות חינוך, השכלה והכשרה מקצועית מובילות בעולם ויצירת ניידות חברתית אמיתית על ידי פתיחת חסמים מגדריים, מגזריים וגאוגרפים.

"בכל התחומים המרכזיים, על משרדי הממשלה לעבוד עם תכנית עבודה מפורטות ל-3-5 שנים ולגזור את התקציב השנתי מהחזון, האסטרטגיה ותכנית העבודה הרב שנתית. תהליכים כאלו מומשו באופן חלקי בשנים האחרונות, בתחומים כמו תעסוקה וחינוך, וכמי שהיה שותף לחלקם - אני יכול להעיד שגם בסביבה פוליטית סוערת ולא יציבה ניתן לעשות שינויים גדולים ובעלי חשיבות אסטרטגית. מה שנדרש הוא חזון ברור ומנהיגות מחויבת".

מיכל עבאדי-בויאנג'ו, יו"ר פסגות | שאלות ותשובות

מיכל עבאדי בויאנגו / צילום רמי זרנגר

האם בכלל אפשר לגבש תוכנית לעתיד של מדינה כמו ישראל? ואם כן מאיפה אפשר צריך להתחיל ומי אמור להוביל את זה?

"כל מדינה צריכה לבצע תכנון ארוך טווח שמביא בחשבון גם את הצורך להשאיר מקום לשינויים בלתי צפויים בסביבה העולמית, לאירועים לא צפויים מבחינה ביטחונית ועוד. ממשלת ישראל צריכה וחייבת לגבש תוכנית אסטרטגית. זו המחויבות שלה כלפי האזרחים. אני מאמינה שאת בניית האסטרטגיה הלאומית צריך להוביל גוף במשרד ראש הממשלה, בהובלתו של מנכ"ל משרד ראש הממשלה.

"גוף זה צריך לכלול את מיטב אנשי המקצוע ממשרדי הממשלה, ממערכי התכנון הלאומיים, נציגי המגזר העסקי והגופים המממנים ומיטב המוחות מהאקדמיה. גוף זה צריך להיות מופרד מהניהול השוטף של המדיניות הממשלתית ולכן חייב להיות בלתי תלוי לחלוטין במשרדי הממשלה האחרים לרבות בהיבט התקציבי.

"אני בטוחה שרק גוף ברמת עצמאות כזו (כמו של מבקר המדינה ושל בנק ישראל) יכול להיות מנותק מהשפעות פוליטיות, לראות תמונה כוללת ולהביא לתכנון עתידי אמיתי.

"גוף התכנון הלאומי צריך למפות את כל תחומי החיים המשמעותיים לאזרחים ובהם - בריאות, חינוך, ביטחון, תשתיות ושירותים חברתיים ולקבוע "בנק פרויקטים לאומיים" נדרשים וחלופיים לכל תחום. בנק הפרויקטים יכלול גם את תמחור הפרויקטים וגם את בחירת סוכנות הביצוע לפרויקט (חברות ממשלתיות, תקציבים ממשלתיים או BOT). ממשלה נבחרת, עדיף בתחילת הכהונה שלה, תוכל לבחור ממלאי הפרויקטים האמורים, בהתאם למדיניות שלה".

האם המדינה כולה לתכנן לטווח ארוך, כשאנו רואים שאפילו תקציב המדינה משתנה כל הזמן?

"היום קיים פער משמעותי בין התקציב המקורי לבין הביצוע בפועל. הפער מתבטא באלפי שינויים תקציביים שנעשים לאורך השנה. כלומר, בישראל יש בעיה אמיתית בתכנון הממשלתי לטווח הקצר.

"למרות בעיה זו אני סבורה ומאמינה שחייבים לתכנן לטווח ארוך ולכן רק גוף עצמאי בלתי תלוי, שפועל במקביל לפעילות השוטפת הממשלתית, עם סמכויות עצמאיות ותקציב עצמאי - יכול לייצר חלופות אמיתיות שיועלו בפני הממשלה שתכריע לגבי סדרי העדיפויות".

האם ועד כמה חברות עסקיות יכולות לתכנן קדימה במציאות של רגולציה משתנה וכשלמדינה אין תוכניות-על?

"הממשלה משפיעה על הסקטור העסקי בכל פעולה שהיא מבצעת. כאשר יש פערים בעבודת הממשלה לטווח ארוך הם בהכרח משפיעים על פעילות הסקטור העסקי. במצב כזה של חוסר ודאות לחברות הגדולות, המבוססות ובעלות היכולת לרכז כוח מול הרגולטור, קל יותר לתכנן את פעילותן לטווח ארוך ואילו החברות הקטנות, שתלויות גם הן בפעילות הממשלה, כמובן נפגעות יותר. לאור זאת, קיים הכרח ביציבות רגולטורית של הממשלה".

איך המדינה יכולה לשלב את המגזר העסקי בתכנון - ובביצוע - ארוך הטווח?

"למגזר העסקי בישראל יש מקום של כבוד בפיתוח המשק, בצמיחת המשק ובוודאי בכל הקשור לפיתוח תשתיות לאומיות. בתקופת כהונתי כחשבת כללית, שולב המגזר העסקי במימון ובפיתוח פרויקטי תשתית לאומיים, דוגמת פרויקט הרכבת הקלה, עיר הבה"דים, מתקני האנרגיה באשלים ועוד. בגוף התכנון המרכזי אני מאמינה שקיים הכרח לשלב את הסקטור העסקי, גם את גופי הביצוע וגם את הגורמים המממנים (המערכת הבנקאית והמערכת המוסדית).

"האם לא היה כדאי שהמדינה תנצל את תקופת הריבית האפסית לטובת הגדלת הגירעון והקמת מיזמי תשתיות לטווח הארוך? האם אפשר לוותר או להפחית קצת במשקל החשיבות שניתנת ליחס חוב/תוצר ולהגדיל השקעות?

"לפני שמעלים את החוב, שהוא הירושה שאנו משאירים לדורות הבאים, אני סבורה שממשלת ישראל צריכה להגביר את היעילות והאפקטיביות בניהול תקציב המדינה. להערכתי, יש מקומות רבים שמהם ניתן למצוא מקורות להגדלת ההשקעה בתשתיות לפני שהולכים לדרך הקלה של הגדלת הגירעון. בנוסף, אני סבורה שיש בעיה אמיתית בחברות התשתית הממשלתיות שמבצעות את רוב הפרויקטים.

"ולכן לפני שמגדילים את ההוצאה צריך לטפל בממשל התאגידי ובדרכי ההתנהלות של חברות אלה. אני לא מאמינה בהגדלה מסיבית של ההוצאה הממשלתית ללא בדיקה והבנה שגופי הביצוע או הפרטיים יכולים לתת את התוצאה המתבקשת".

עוד כתבות

הפגנה פרו־פלסטינית באוניברסיטת קולומביה, אתמול (ש') / צילום: Reuters, Cristina Matuozzi

"ארגון טרור השתלט": גל הפגנות נגד ישראל באוניברסיטת קולומביה

ביום חמישי האחרון, נעצרו מעל מאה סטודנטים שהשתתפו בהפגנה פרו־פלסטינית באוניברסיטת קולומביה, וההפגנות מאז נמשכות במלוא עוזן ● פרופ' שי דוידאי מבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה צייץ בעקבות האירועים: "ארגון טרור השתלט על האוניברסיטה והמדינה צריכה להתערב ולהשתלט על הקמפוס"

תערוכת הרכב בבייג'ינג, לפני שנתיים / צילום: ap, Andy Wong

החל מ-170 אלף שקל: הרכבים שיוצגו השבוע על הבמה החשובה בעולם ובקרוב יגיעו לישראל

כלי רכב חדשים יוצגו על בימת התערוכה הבין־לאומית מהחשובות בעולם שנפתחת השבוע בבייג'ינג, ואמורים לבסס החל מהשנה את אחיזתה של סין בשוק הרכב האירופי והישראלי ● בדקנו מי עשויים להגיע לישראל כבר בעתיד הנראה לעין

הסופרקמפיוטר של חברת Cerebras בחוות שרתים בקליפורניה / צילום: Reuters, REBECCA LEWINGTON/CEREBRAS

בחסות אלטמן ומשקיעים מישראל, המתחרה באנבידיה יוצאת להנפקה

סריבראס, יצרנית "השבב הגדול בעולם", בה מושקעים מייסדי OpenAI וכן ישראלים ואמירותים רבים, מתקדמת להנפקה ● בינתיים היא גייסה 723 מיליון דולר

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / חומרים: אתרי החברות, Shutterstock

תוספים וטריקים: כך קונים ברשת חכם ובזול

היקף הרכישות של ישראלים באונליין נמצא בעלייה מתמדת, אבל רבים לא מכירים את הכלים שמאפשרים לחסוך בתשלום ● מתוספים שמשתלם להתקין בדפדפן ועד שיחה עם צ'אטבוט

מטבע דני עתיק. האוסף של ברון מוערך בכ-72 מיליון דולר / צילום: Shutterstock, ABARONS

בעשרות מיליוני דולרים: אוסף המטבעות העתיק שעומד למכירה

מתוך חשש לעתיד התרבות הדנית, יצרן החמאה לארס אמיל ברון, שאסף מטבעות, מדליות ושטרות חוב אסר על מכירתם במשך מאה שנים ● כעת האוסף מותר למכירה והוא שווה סכום עתק

ראש אמ''ן אהרון חליווה

מבריק ויהיר, כריזמטי ונהנתן: הכירו את אהרון חליוה, האלוף השנוי במחלוקת שפרש היום

מבריק, כריזמטי, האיש הכי מקושר במטכ"ל, רוקסטאר, ומנגד נהנתן, יהיר ויש שיאמרו בוטה • ראש אמ"ן, שהודיע היום על פרישה מצה"ל, מיהר לקחת אחריות על הכישלון, אבל מאז, עלו עוד ועוד סימני שאלה סביב התנהלותו ● נראה שגם הוא - שיודע להתנהל מול התקשורת "אפילו יותר מדובר צה"ל" - לא צפה את עוצמות המתקפה ולא מפסיק למשוך אליו אש

שלומי ויוסי אמיר / צילום: יח''צ, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כאב הראש החדש של האחים אמיר בשופרסל

‎בבקשה לאישור תובענה ייצוגית, נטען כי האחים אמיר ביקשו לרכוש את השליטה בשופרסל באופן שיפטור אותם מלשלם לציבור את מלא פרמיית השליטה, כדי לא להיקלע לתחרות על השליטה בחברה ● התובעים מעריכים את הנזק בסכום הנע בין 232-146 מיליון שקלים

סקטור השבבים יורד / צילום: Shutterstock

אנבידיה יורדת למקום החמישי בשווי שוק: מה עובר על הסקטור הלוהט בוול סטריט?

ביום אחד איבדה החברה הלוהטת של וול סטריט 10% מערכה, והיא רק דוגמה לסגמנט השלילי שאפיין את שוק השבבים כולו ● אנליסטים מנתחים את הסיבות: מנתוני מאקרו בעייתיים שמכבידים על השוק כולו ועד ל"תיקון" בתחום, שנהנה מפריחה משמעותית בשנה האחרונה

הבורסה בוול סטריט / צילום: Unsplash, Ahmer Kalam

נעילה ירוקה בוול סטריט; מניות השבבים קפצו

הנאסד"ק קפץ ב-1.5% ● אירופה ננעלה במגמה חיובית ● נעילה מעורבת באסיה, מדד ההנג סנג זינק בכ-1.9% ● מחירי הנפט עלו ● הביטקוין עומד על כ-66.27 אלף דולר למטבע ● מחיר הזהב נחלש בכ-1% ● מדד מנהלי הרכש במגזר הייצור בארה"ב ירד והוביל לירידה בתשואות האג"ח הממשלתיות

נשיא ארה''ב, ג'ו ביידן / צילום: ap, Mark Schiefelbein

סיוע הענק האמריקאי אושר רשמית: איזה נשק תקנה ישראל במיליארדים?

אחרי בית הנבחרים, גם הסנאט האמריקאי אישר את הסיוע לישראל. חבילת הסיוע עומדת על כ-26 מיליארד דולר, מתוכם 14 מיליארד דולר לרכש ביטחוני ● מה יהיה ניתן לרכוש איתו, מה האינטרס האמריקאי הרחב, ועד כמה תהנה ממנו התעשייה הישראלית? ● גלובס עושה סדר

עמית גל, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

המפקח על הביטוח עושה סדר וקובע כללים ברורים לבעלי שליטה לקבלת היתר אחזקה

עמית גל, ממלא מקום הממונה על שוק ההון, מציג מתווה שיאפשר לקרנות הזרות ששולטות בחברת הביטוח הפניקס למכור את השליטה בה בחלקים ● הקרנות סנטרברידג וגלאטין רכשו את אחזקותיהן בחברה ב-2019, ומאז הוכפל שווי הקבוצה

רס''ן דור זימל ז''ל / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: מת מפצעיו רס"ן במיל' דור זימל, שנפצע מכטב"ם הנפץ בצפון

דור זימל שנפצע אנושות מהתפוצצות הכטב"ם בערב אל-עראמשה מת מפצעיו ● ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס למבוי הסתום בסוגית העסקה לשחרור חטופים ● השר בני גנץ תקף את השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר והתייחס בדבריו לציוץ שלו שלשום ● חיל האוויר תקף יעדי טרור של חיזבאללה, מחבל חוסל ומבנים צבאיים הושמדו ● הקונגרס אישר חבילת סיוע של מיליארדי דולרים לישראל, גלנט בירך ● עדכונים שוטפים

הפגנה פרו פלסטינית באוני' קולומביה, ניו יורק / צילום: ap, Yuki Iwamura

האוניברסיטה שהפכה למוקד הפגנות פרו פלסטיניות סגרה את שעריה: "הקמפוס נראה כמו בסיס צבאי"

השיעורים בקולומביה שבניו יורק הופסקו עד הודעה חדשה בשל מחאות פרו פלסטיניות ● סטודנטים יהודים קיבלו המלצה שלא להגיע למקום ונמנעה כניסתו של פרופ' שי דוידאי לקמפוס ● עומר לובטון גרנות מבית הספר למדיניות ציבורית: "האוניברסיטה נכנסה ללחץ. הכול מגודר שוטרים מסביב כל השערים נעולים, בריקדות, עשרות ניידות ומסוקים באוויר"

מפגינים פרו פלסטינים באוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Lev Radin

ההפגנות הפרו-פלסטיניות באוניברסיטאות העלית בארה"ב צוברות תאוצה

כניסתו של פרופסור שי דוידאי, ישראלי המרצה באוניברסיטת קולומביה, נחסמה ● עשרות נעצרו באוניברסיטת ייל לאחר שהקימו מחנה אוהלים בקריאה לשחרור עזה

איסמאעיל הנייה / צילום: ap, Lebanese Official Government

מומחים מסבירים: אלו הסיבות שבגללן בכירי חמאס שוקלים לעזוב את קטאר

בסוף השבוע האחרון, התפרסמו דיווחים על כך שההנהגה הפוליטית של חמאס שוקלת לעזוב את קטאר ולהעתיק את בסיסה לעומאן או לטורקיה ● שני חוקרים בכירים במכון למחקרי ביטחון לאומי מסבירים מה עומד מאחורי הדיווחים, ואיך הדבר קשור לתפקיד שממלאת קטר במשא ומתן לשחרור החטופים

הירידות הנוכחיות מגיעות אחרי שנה ורבע חלומיות למשקיעים בשווקים בחו''ל / צילום: Shutterstock

אפריל האדום: וול סטריט יורדת בחדות, וזה מה שצפוי לקרות לחיסכון שלכם ולשקל

הבורסה האמריקאית פתחה את 2024 בסערה עם תשואות מרשימות במדדים המובילים ● אלא שכעת הקערה התהפכה, ומתחילת אפריל נמחקה יותר מחצי מהתשואה ● מי החוסכים הישראליים שייפגעו במיוחד, ומהן ההשלכות של המגמה השלילית על שער הדולר?

עלי חמינאי נפגש עם משפחות הבכירים שחוסלו בסוריה, אפריל 2024 / צילום: ap, Office of the Iranian Supreme Leader

החישוב הגרעיני של איראן נעשה כעת מסוכן יותר

המנהיג העליון חמינאי בוודאי תוהה אם מצבה של הרפובליקה האסלאמית היה טוב יותר לו כבר היה ברשותה נשק גרעיני ● המערב אינו צריך להמעיט בצורך של חמינאי להשאיר מורשת מפוארת

הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם  ד''ר עדית זכאי–אור / צילום: באדיבות ראוניברסיטת ייכמן

"חתרתי בים בזמן שהבנים שלי בחזית. לא צריך להתבייש במקומות שטוב לנו"

שיחה עם ד"ר עדית זכאי–אור, מנכ"לית מרכז מיטיב לפסיכולוגיה חיובית באוניברסיטת רייכמן ● על איך עצב ושמחה יכולים להשתלב זה בזה, כיצד להחזיק תקווה בזמן משבר והקשר בין חשיבה חיובית לתקיפה האיראנית • האזינו 

טסלה מודל S ''פלייד'' / צילום: יח''צ

טסלה פספסה את התחזיות ורשמה את הירידה החדה ביותר בהכנסות מאז 2012

למרות שפספסה את התחזיות המוקדמות בשורת הרווח וההכנסות, מניית טסלה מזנקת במסחר המאוחר ● האנליסטים בוול סטריט חזו כי החברה תציג ירידה בהכנסות ברבעון הנוכחי לאחר שורה של חדשות רעות

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?