גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"מנהיגים מעדיפים סטטוס קוו - מעשים חושפים אותם לביקורת"

בשנים האחרונות, פרופ' דן אריאלי חורג לעתים מעיסוקו מכלכלה התנהגותית לשאלות פוליטיות רחבות יותר ● בראיון ל"גלובס" הוא מדבר על הסיבות לקיפאון המדיני של העשור האחרון ועל מה שהמנהיגים והאזרחים יכולים לעשות כדי להפשירו ● ישראל 2048, פרויקט מיוחד

דן אריאלי / צילום: Gettyimages ישראל
דן אריאלי / צילום: Gettyimages ישראל

שנות שלטונו הנוכחי של בנימין נתניהו, תשע במספר, מאופיינות יותר מכל בקיפאון מדיני. נאום בר אילן משנת 2009 כבר נשכח, וגם הקפאת הבנייה בהתנחלויות היא זיכרון רחוק. הישראלים אמנם תומכים בפתרון שתי המדינות, אם מאמינים לסקרים בנושא, אך לא בוחרים במנהיגים שמקדמים אותו או כל פתרון אחר. אם היה צריך לבחור במילה אחת שמשקפת את המצב הנוכחי, כנראה שזו הייתה המתנה - בשני הצדדים. המתנה לפתרון קסם, שספק אם קיים; המתנה לייאוש באחד הצדדים שיוביל לפריצת דרך; המתנה למצב כה מסובך שייטיב עם בעלי עמדה מסוימת, למשל תומכי המדינה האחת.

לכל הכתבות בפרויקט ישראל 2048

מה גורם לכך שהישראלים לא דורשים קידום הליך מדיני? לדברי פרופ' דן אריאלי, שעוסק בכלכלה התנהגותית, ניתן לבחון את הנושא באמצעות התחום של קבלת החלטות ופסיכולוגיה. "הדבר הראשון שגורם לקושי במציאת פתרון הוא 'הסטטוס קוו' (ברירת המחדל), כלומר העדפה של אנשים למצב הנוכחי על פני בחירה באופציות אחרות. כל דבר שבו לא צריך לשנות כלום קל יותר לאנשים", אומר אריאלי בראיון טלפוני ל"גלובס".

"בוא נדמיין עולם הפוך, שבו ברירת המחדל היא אחרת - יש הסכם כלשהו עם הפלסטינים, אך אין שקט - מדי פעם יש פיגועים, הרוגים בצד שלנו ובצד שלהם, אבל כן קיים הסכם. האם אתה חושב שבמצב כזה אנשים היו קוראים לביטול ההסכם ותומכים בחזרה למצב של מלחמה? למרות שזה לא מצב אידיאלי, אני חושב שאנשים לא היו רוצים לוותר עליו. התרגיל המחשבתי הזה מלמד אותנו שחלק גדול מהסיבות לקיפאון נובעות מזה שאנחנו לא רוצים לשנות את המצב הקיים".

אריאלי אומר כי הדבר מתחבר גם לחרטה. "אם אנחנו נשארים בברירת מחדל - קשה לנו להתחרט על זה. כשאנחנו יודעים שהייתה אופציה נוספת, אנחנו נוהגים לעשות השוואה בין מה שעשינו לבין מה שהיינו יכולים לעשות. אם אין לנו אופציה נוספת בראש, אז אין חרטה. למשל, אדם נוסע כל בוקר בדרך מסוימת מהבית למשרד. יום אחד הוא החליט לנסוע בדרך אחרת, ועץ נפל לו על האוטו - הוא ישאל את עצמו: 'למה לא נסעתי בדרך הרגילה?'. אם היה נוסע בדרך הרגילה והיה נופל עליו עץ, הוא לא היה מרגיש חרטה.

"בוא נחזור לתחום המדיני - אם המנהיגים יחתמו על הסכם ביום מסוים, אז הם יכולים לבקר את עצמם. אבל אם הם לא יחתמו - הם לא יגידו לעצמם: איך ב-15 באפריל לא חתמתי על הסכם? אנחנו מתרגזים על המנהיגים שלנו שהם לא עושים כלום, אבל לא יכולים להתמקד בתאריך ספציפי, ולכן חרטה היא משהו לא סימטרי".

נקודת האל-חזור היא דבר חמקמק, אבל מי שמאמין בפתרון שתי המדינות היה יכול לדרוש הקפאה של ההתנחלויות כדי לא לטרפד הסכם עתידי.

"גם כאן הסיבה היא ברירת המחדל. נגיד שיש נתניהו א' ונתניהו ב', בשני יקומים שונים - הראשון מחליט להקפיא את ההתנחלויות והשני לא. אל מי מהם יש יותר סיכוי שנבוא בטענות? אל זה שהקפיא את ההתנחלויות. כי למי שלא עשה כלום קשה יותר להגיד - איך לא ראית את זה? אל נתניהו שהקפיא את ההתנחלויות אפשר לבוא בטענות - למה ההקפאה הייתה כל כך מקיפה, למה לא התנית את ההקפאה בקבלת תמורה מהצד מהפלסטינים וכו'".

ראש הממשלה, בנימין נתניהו / צילום: שאטרסטוק

אז איך בכל זאת נחתמו בעבר הסכמי שלום - גם בישראל וגם במדינות אחרות?

"אני לא אומר שזה בלתי אפשרי, אלא שהכוחות נגד הם מאוד מאוד חזקים. אלו כוחות שמאוד קשורים לברירת מחדל ולחרטה לא סימטרית. צריך מנהיג מאוד חזק שמוכן שאנשים יבואו אליו בביקורת. אם מנהיג מפחד מביקורת או לחלופין מאוד חשוב לו לשמור על הכיסא שלו - זה מאוד מקטין את הסיכוי שהוא יהיה מוכן לעשות הסכם שלום".

אתה מזהה את זה אצל המנהיגים שלנו?

"בוודאי. דרך אגב, אצל כל המנהיגים, אבל זאת מגמה מאוד חזקה אצל המנהיגים שלנו. אני גם חושב שזה קרה לערפאת - הוא הבין לאחר הסכם אוסלו, שהאופן שבו הוא ייזכר בהיסטוריה יכול מאוד להשתנות".

"ליצור אמון, ליצור אפשרויות"

"נישואין אלו חוזים לא שלמים, כלומר לא ניתן לדעת מראש מה יהיו כל התרחישים. אנשים משתנים, צרכים משתנים, ובכל זאת אנשים מחליטים להיות ביחד לתמיד, לטפל ולדאוג אחד לשני. אותו דבר בהסכמי שלום. אי אפשר לדעת אם יקום ארגון טרור שינקוט דרכי פעולה חדשות. לכן אנחנו צריכים לסמוך על הצד השני. כרגע האמון שלנו הוא בשפל המדרגה. אנחנו לא מאמינים לממשלה שלנו, ולא מאמינים לצד הפלסטיני. אצלם זה אותו דבר. לכן לדעתי לא צריך לעבוד רק על הסכם, אלא גם על יצירת אמון, כבר עכשיו", אומר אריאלי.

 אבו מאזן / צילום: רויטרס

אריאלי גם מתייחס ליכולת של אנשים ומדינות ליצור לעצמם אפשרויות הצלחה. "אנשים עם מזל אלו אנשים שמנסים דברים חדשים. למשל, יש שני שחקני כדורסל: הראשון זורק לסל רק כשהוא בטוח שיצליח, וקולע פעמיים מתוך שני ניסיונות. השני זורק 20 פעם וקולע מחצית מהזריקות. כלומר השני מצליח יותר, גם אם האחוזים שלו יותר נמוכים. אבל החיים הם לא משחק כדורסל שבו התוצאה היא בינארית. התהליכים האמיתיים ארוכים יותר. אנחנו לא זורקים לסל אלא מתחילים כל מיני יוזמות, ואז אנחנו יכולים לזהות לאיזה יוזמות יש יותר סיכוי ולאילו פחות.

"איזה יוזמות אפשר לעשות? יש המון. יוזמות כלכליות, פארק תעשייה שיתופי פעולה עם עזה, פרויקטים משותפים באוניברסיטה ועוד. הרעיון לחכות עד שיהיה את הפתרון האופטימלי לשלום ורק אז נזרוק לסל - הסיכוי הוא מאוד נמוך. צריך ליצור אפשרויות. אלה לא חייבים להיות פתרונות לטווח הארוך או פתרון לכל הסכסוך הישראלי-פלסטיני, אלא משהו זמני, חלקי. אם ננסה, יש סיכוי שנשיג דברים. האידיאל הוא שהמנהיגים הם אלה שייזמו כי רק להם יש כוח לעשות דברים בקנה מידה גדול, אבל כמובן, אם הם לא יוצרים - אנחנו צריכים לעשות את זה".

בעבר לא התעסקת בנושא המדיני. מה גרם לך להתחיל לעשות זאת?

"גם היום אני לא עושה את זה הרבה. כשהתחלתי את דרכי לפני הרבה שנים כמדען של קבלת החלטות, התעסקתי בכל מיני החלטות קטנות. עם השנים התחלתי להבין טוב יותר את ההשפעה והדמיון גם על החלטות יותר גדולות, וגם התחלתי לרצות להשפיע יותר".

"כן שלום, אבל לא כרגע"

אריאלי נותן דוגמה נוספת שמשקפת איך החשיבה לטווח קצר של המנהיגים פוגעת ביכולת שלהם להגיע להישגים בתחום המדיני. "מישהו בא יום אחד לחבר שלו במחלקה והציע לו להטיל מטבע - אם ייצא עץ, החבר ייתן לו 100 דולר. אם ייצא פלי, הוא ייתן לחבר 120 דולר. החבר לא רצה לשחק והסביר כי הכאב על הפסד יהיה גדול יותר מהשמחה על רווח, אף על פי שהרווח גדול יותר. 'אם אני צריך ללכת הביתה ולספר לאשתי שהפסדתי 100 דולר, זה יגרום לי להרגיש גרוע', אמר החבר. ואז אותו אדם שאל את החבר: 'ואם אני אציע לך לשחק 3,000 פעמים?' והחבר השיב שכן היה משחק. זה אומר שאנחנו חושבים כל פעם על טווח קצר ונרתעים, אך אם היינו חושבים לטווח ארוך - כן היינו מוכנים לקחת את הסיכון.

"צריך לחשוב ככה גם על הסכם שלום - בכל יום אדם יכול להחליט שהוא לא רוצה את הסיכון הגלום בהסכם. ואולם אם היו שואלים אותו - האם אתה רוצה מלחמה עד סוף הדורות, זה היה גורם לו להבין שהוא לא רוצה לחיות ככה. כשאנשים אומרים, 'אני רוצה שלום, אבל לא כרגע, אני לא מוכן לקחת את הסיכון', זה בעצם שקול לאמירה 'אני לא הולך לעשות את זה'".

מה יגרום לאנשים להבין שהם מדחיקים את הנושא?

"אני לא בטוח שאפשר להגיד שהם מדחיקים. אולי זאת דחיינות. יש מה שנקרא 'נקודת החלטה' - הניסוי הכי טריוויאלי זה כשנותנים לאדם בקולנוע פופקורן, בכלי אחד גדול או בארבעה כלים קטנים. כמות הפופקורן זהה. מה שרואים זה שאנשים אוכלים פחות פופקורן כשהם מקבלים אותו בארבעה כלים. הם מפסיקים בין אחד לשני. יש לפעמים נקודות מעבר, נקודות החלטה - שבהן אנחנו מחליטים אם אנחנו רוצים להפסיק או להמשיך. אני לא חושב שזה להדחיק, הבעיה ידועה. אבל אנחנו לא רוצים לקבל החלטות ואנחנו צריכים ליצור איזשהו מנגנון שיכריח אותנו לקבל החלטה.

"למשל, אני חושב שאם היינו יכולים להגיד: יש חלון הזדמנויות עכשיו, צריך להחליט אם לסגור אותו או לא, והחלון הבא ייפתח עוד 10 שנים - זה היה גורם לנו להחליט. לכן אני לא חושב שזאת הדחקה אלא ההבנה שאנחנו בנקודת החלטה כל הזמן ואנחנו לא צריכים להתעלם מזה".

עוד כתבות

ח'ליל אל-חיה, בכיר בזרוע המדינית של חמאס שלקח חלק במשא ומתן לעסקה, במהלך ראיון לסוכנות הידיעות AP / צילום: Associated Press, Khalil Hamra

בכיר חמאס ל-AP: חמאס תניח את נשקה אם תקום מדינה פלסטינית

חבר הזרוע המדינית של חמאס ח'ליל אל-חיה קרא להקים מדינה פלסטינית בגבולות 67 • צה"ל תקף הלילה מטרות חיזבאללה במרחב מרון א-ראס • דובר צה"ל: סרטון החטוף מהשבי - קריאה דחופה לפעולה • אחרי פרסום הסרטון: מחאה בירושלים להחזרת החטופים • עדכונים בולטים

השופט בדימוס איתן אורנשטיין, לשעבר נשיא בית המשפט המחוזי תל אביב / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין

אורנשטיין דחה בקשה להתפטר מבוררות המיליונים גרטנר-גרטלר

דן גרטלר ביקש לפסול את השופט בדימוס איתן אורנשטיין מתיק הבוררות בנימוק כי הבורר סבור שהוא זה שעומד מאחורי חשיפת השיחות עם יו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר אפי נוה - מהן עולה חדש ליחסי תן וקח בין השניים • אורנשטיין, שכבר כתב את פסק הבוררות, דחה את הבקשה

מתנדבי משלחת של Jewish National Fund USA / צילום: ארגון ג'ואיש נשיונל פאנד ארה''ב

כך הגיעו לישראל משלחות של 3,000 מתנדבים בזמן המלחמה - לא כולם יהודים

ארגון ג'ואיש נשיונל פאנד ארה"ב הוביל 11 משלחות שהתנדבו ביישובים כמו שדרות, ארז, גבולות ואורים ● טלי צור־אבנר, ראש המטה בישראל: "הביקוש גבוה, יש רשימות המתנה" ● ישראל מתגייסת

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת פתיחת המסחר בבורסה

יום המסחר בתל אביב צפוי להיפתח במגמה מעורבת ● התנודתיות בשקל נמשכת ● בלידר שוקי הון מעדיפים את האפיקים הצמודים בטווח קצר-בינוני בשוק האג"ח בישראל ● מטא פרסמה את תוצאותיה הכספיות והמניה צללה במסחר המאוחר ● בבלומברד אודייר חיוביים לגבי המניות אמריקאיות, בדגש על אנרגיה ושירותים ● עונת הדוחות בוול סטריט תופסת תאוצה: הערב יפרסמו דוחות אלפאבית ומיקרוסופט ● גלובס עושה סדר לקראת פתיחת המסחר בבורסה

שכונת אשכול ברובע שדה דב / הדמיה: משרד האדריכלים תכנון נוף

בשווי מעל 100 מיליון שקל: עיריית תל אביב מוכרת מגרש ענק בשדה דב

עיריית תל אביב מוכרת מגרש בן כ-4 דונמים בשכונת אשכול בצפון העיר, ששוויו הוערך בכ־115 מיליון שקל ב־2021 ● רמ"י ומשרד השיכון פרסמו מכרזים להקמת מעל 8,000 יח"ד ברחבי הארץ ● והוועדה הארצית לתכנון ולבנייה אישרה תוכנית ראשונה לפינוי-בינוי בעתלית ● חדשות הנדל"ן

שי ג'ינפינג, נשיא סין, עם מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן בבייג'ינג / צילום: Reuters, LEAH MILLIS

סין והמערב: בינתיים ממשיכים לדבר ולחרוק שיניים

מזכיר המדינה האמריקאי מגיע לבייג'ינג עם הפתעה לא נעימה: טיוטת סנקציות על בנקים סיניים, התומכים בתעשיית הנשק הרוסית ● איך לדבר עם סין? איך לחזות את מניעיה ומהלכיה? ומה לעשות במרגליה, ביישומוניה ובסטודנטים שלה? הדמוקרטיות המערביות מוסיפות להתלבט

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון, אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה, אפי סנדרוב, המנהל המיוחד שמינתה רשות שוק ההון / איורים: גיל ג'יבלי

המנהל הממונה מצא: בסלייס לא החזירו ללקוחות 2 מיליון שקל

מבדיקת המנהל המיוחד שמונה לסלייס, עולה שחברת ניהול הקופות לא השיבה למבוטחים את כספם כפי שחויבה ע"י רשות שוק ההון, בגין ניהול לא תקין ● עוד התגלה שהסכומים שצריכים להיות מוחזרים גבוהים יותר ● אסף גולדברג, שעמד בראשות החברה: "לא נגרמה פגיעה בעמיתים"

הבורסה בוול סטריט / צילום: Unsplash, Ahmer Kalam

נעילה ירוקה בוול סטריט; מניות השבבים קפצו

הנאסד"ק קפץ ב-1.5% ● אירופה ננעלה במגמה חיובית ● נעילה מעורבת באסיה, מדד ההנג סנג זינק בכ-1.9% ● מחירי הנפט עלו ● הביטקוין עומד על כ-66.27 אלף דולר למטבע ● מחיר הזהב נחלש בכ-1% ● מדד מנהלי הרכש במגזר הייצור בארה"ב ירד והוביל לירידה בתשואות האג"ח הממשלתיות

רצפת המסחר בבורסת וול סטריט / צילום: ap, Richard Drew

הבורסה האמריקאית בדרך למטה? זה מה שחושבים בבנקים הגדולים

הימים האחרונים בבורסה האמריקאית אופיינו בתנודתיות גבוהה - ירידות חדות שהתחלפו בעליות מרשימות ● בסיטיבנק, ג'יי. פי מורגן וגולדמן זאקס מספקים תחזיות סותרות לגבי ההמשך ● וגם: הסיבות לרכבת ההרים והכיוון של הבורסה בתל אביב

הפגנה פרו פלסטינית באוני' קולומביה, ניו יורק / צילום: ap, Yuki Iwamura

״אוניברסיטת קולומביה נכנסה ללחץ, הקמפוס נראה כמו בסיס צבאי סגור״

השיעורים בקולומביה שבניו יורק הופסקו עד הודעה חדשה בשל מחאות פרו-פלסטיניות ● סטודנטים יהודים קיבלו המלצה שלא להגיע למקום, ונמנעה כניסתו של פרופ' שי דוידאי לקמפוס ● עומר לובטון-גרנות מבית הספר למדיניות ציבורית: "האוניברסיטה נכנסה ללחץ. הכול מגודר, שוטרים מסביב, כל השערים נעולים, בריקדות, עשרות ניידות ומסוקים באוויר"

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

עלי רזא אסגארי, שהיה גנרל במשמרות המהפכה ועקבותיו נעלמו ב-2007 / צילום: ויקיפדיה

האיראנים טוענים: בכיר במשמרות המהפכה ערק לארה"ב. ומה הקשר הישראלי?

סוכנות הידיעות איראן אינטרנשיונל מדווחת כי עלי רזא אסגארי, בכיר לשעבר במשמרות המהפכה שעקבותיו נעלמו ב-2007, מתגורר בארה"ב תחת זהות בדויה ● אסגארי נחשב לדמות קרובה מאוד לראש הזרוע הצבאית של חיזבאללה, עימאד מורנייה, שחוסל ב-2008 בסוריה

טסלה מודל S ''פלייד'' / צילום: יח''צ

טסלה פספסה את התחזיות ורשמה את הירידה החדה ביותר בהכנסות מאז 2012

למרות שפספסה את התחזיות המוקדמות בשורת הרווח וההכנסות, מניית טסלה מזנקת במסחר המאוחר ● האנליסטים בוול סטריט חזו כי החברה תציג ירידה בהכנסות ברבעון הנוכחי לאחר שורה של חדשות רעות

רונן דר (מימין) ועמרי גלר, מייסדי Run:AI / צילום: Run:AI

עכשיו זה רשמי: אנבידיה קונה את החברה הישראלית הזו בסכום עתק

אנבידיה הודיעה על רכישת חברת הסטארט-אפ ראן איי.איי (Run:AI), בסכום המוערך בכ-680 מיליון דולר, ואף עשוי להגיע ליותר מכך ● החברה פיתחה מערכת הפעלה למעבדים גרפיים, המשפרת את יעילות פעילותם

תערוכת הרכב בבייג'ינג, לפני שנתיים / צילום: ap, Andy Wong

החל מ-170 אלף שקל: הרכבים שיוצגו השבוע על הבמה החשובה בעולם ובקרוב יגיעו לישראל

כלי רכב חדשים יוצגו על בימת התערוכה הבין־לאומית מהחשובות בעולם שנפתחת השבוע בבייג'ינג, ואמורים לבסס החל מהשנה את אחיזתה של סין בשוק הרכב האירופי והישראלי ● בדקנו מי עשויים להגיע לישראל כבר בעתיד הנראה לעין

אורי ציחור, ראש תחום בלוקצ'יין במחלקת הייטק, טכנולוגיה והון סיכון במשרד עורכי הדין פישר (FBC) / צילום: יונתן בלום

עורך הדין שהכניס את התחום הלוהט לפירמות ענק בישראל

אורי ציחור, ראש תחום בלוקצ'יין במחלקת הייטק והון סיכון במשרד פישר, מלווה חברות קריפטו בעסקאות והנפקות ומסייע להן להכניס מטבעות דיגיטליים לבנקים ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס  

אמיר כהנוביץ' / צילום: יח''צ

הכלכלן הבכיר שעשה את המעבר המפתיע של השנה מדבר

אמיר כהנוביץ' הפתיע את שוק ההון בספטמבר כשעזב את חברת הביטוח הגדולה ביותר בישראל, הפניקס, ועבר לסוכנות הענק פרופיט ● בראיון לגלובס הוא מסביר את שינוי הקריירה הדרמטי שעשה, מציע את הפרשנות הייחודית שלו להתנהלות בשוק ההון, ומערער על התחזית של בנק ישראל לגבי הצמיחה של הכלכלה

נתב''ג. השהייה נוספת של הקווים לתל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

חברות התעופה שמאריכות את ביטולי הטיסות לישראל

רוב חברות התעופה חזרו לפעול בישראל לאחר שהפסיקו את הטיסות בעקבות המתקפה מאיראן, אך עדיין יש כאלה שמהססות ● שתי חברות תעופה האריכו היום את תוקף השהיית הטיסות לארץ

צבי לנדו, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: איל יצהר

מניית סולאראדג' הידרדרה לשפל של 5 שנים בעקבות תוצאות פושרות של המתחרה

דוחות אנפייז האמריקאית לימדו על התאוששות איטית מהצפוי בשוק הסולארי שבו פועלת החברה מישראל ● מניית סולאראדג' צנחה ב-41% מתחילת השנה

מייסדי קרן פיקצ'ר קפיטל מימין לשמאל: ראקש לונקאר, דן אמיגה, מיקי בודאי ומייק פיי./ צילומים: עמרי אראל, קייט רני, MKJ photography, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המהלך שהפתיע את ענף הסייבר: מנכ"ל איילנד ינהל במקביל גם קרן השקעות

מייק פיי, מנכ"ל איילנד, הספקית הגדולה ביותר של פתרונות סייבר לתחום הדפדפנים, מצטרף כשותף מנהל בקרן ההון סיכון פיקצ'ר קפיטל ● המהלך עשוי ליצור, לכאורה, ניגוד עניינים בין עסקאות השקעה או שותפות בתוך איילנד לבין עסקאות שתערוך הקרן ● "אני מכבד ומקיים את חובות הנאמנות שלי כמנכ"ל איילנד", אומר פיי