גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שנה לבחירות ברשויות המקומיות: דרעי כבר יחתום

כמו בכל שנת בחירות, גם את 2018 צפויות הרשויות המקומיות לסיים עם שיא בגרעונות המופיעים בדוחות הכספיים; בפועל, מדובר בסינוס שחוזר על עצמו מדי חמש שנים ובגרעונות שיכוסו בדיעבד על ידי משרד הפנים, ובעיקר מלמדים כמה חלשה הממשלה מול השלטון המקומי ● פרויקט מיוחד לרגל ועידת ישראל לנדל"ן

רחוב בטייבה / צילום: תמר מצפי
רחוב בטייבה / צילום: תמר מצפי

ב-30 באוקטובר יתקיימו הבחירות לרשויות המקומיות. בעוד שמועד הבחירות ידוע ומוכר, ישנו תאריך פחות מוכר - ה-30 במארס 2019, המועד שבו מרבית הרשויות המקומיות ישלימו את הגשת הטיוטות של הדוחות הכספיים המבוקרים למשרד הפנים, בראשות השר אריה דרעי. ב-1 לאפריל 2019 כבר יהיה ברור ששוב, כפי שקורה כל חמש שנים בשנת בחירות, היקף הגרעונות של הרשויות המקומיות שילש את עצמו, במרבית המקרים בעקבות חריגות בתקציבי הפיתוח - התב"רים (תקציב בלתי רגיל).

עד יוני 2019 יאושרו בדיעבד חלקן הארי של החריגות בתקציבי הפיתוח. רשויות רבות יאבדו את מעמד "רשות יציבה", ואולי חלק מהרשויות האיתנות יאבדו את היתרונות הנובעים ממעמד זה למשך שנתיים-שלוש. ייתכן שבחלק מהמקרים, משרד הפנים אף ימנה חשבים מלווים. במקרים חריגים הוא גם עשוי להפעיל את הוועדה לחיוב אישי (שעד היום חלק מבדיקותיה לגבי החריגות בשנת 2013 טרם פורסמו).

באוקטובר-נובמבר 2019, עת יפורסמו הדוחות הכספיים המבוקרים של הרשויות, ירעשו כותרות העיתונים ליום יומיים. התקשורת תספר על הגרעונות הרבים ברשויות המקומיות, הכותרות ידברו על שחיתויות, ראשי ערים חדשים ילינו על הירושה שקיבלו מקודמיהם, ועד סוף 2019 אף אחד כבר לא יזכור דבר, לפחות עד 2024. אבל מה שרוב הציבור בישראל לא יודע הוא שמרבית הגרעונות הללו, שחוזרים כמו גל סינוס כל חמש שנים, הם גרעונות רישומיים שנובעים מביורוקרטיה, מהכוח המתעצם של הרשויות המקומיות מול חולשתו של משרד הפנים ולא ממחסור בכסף בקופת הרשויות.

מספר הרשויות המקומיות שיש להן גירעון נמצא בירידה

גרעון בתקציב הפיתוח

בשנת 2003, בשיא המשבר של הרשויות המקומיות, היה הגרעון של הרשויות המקומיות כ-6.8% מכלל הכנסות הרשויות. 18% ממנו שויך לגרעון בתקציבי הפיתוח של הרשויות.

בחלוקה בין הרשויות היהודיות לערביות, בלטה העובדה שהרשויות היהודיות "הצטיינו" בגרעוניות בתקציב הפיתוח, בעוד שהרשויות הערביות היו גרעוניות בעיקר בתקציבן השוטף. כ-13 שנים לאחר מכן ולאחר אין ספור ועדות קרואות וחשבים מלווים, הרשויות הערביות יישרו קו ומאז הגרעון הדומיננטי של כל הרשויות בישראל הוא גרעון בתקציב הפיתוח (לרוב מעל 70% מהגרעון).

דבר אחד לא השתנה בכל אותה תקופה. כל חמש שנים - בשנת בחירות, הגרעון המצטבר של כלל הרשויות המקומיות מגיע לשיא.

ניתן היה לחשוב שבעקבות הגרעוניות המחזורית הזאת נראה גם גידול בהיקף המלוות של הרשויות המקומיות לצורך כיסוי הגרעונות, אך בפועל רמת החוב של הרשויות המקומיות בישראל לא השתנתה משמעותית (13.9 מיליארד בממוצע, עם שינויים של עד 3% לכל כיוון). רק כאשר שואלים האם לרשויות הגרעוניות אכן חסר כסף, מתברר נתון מפתיע - בממוצע, לכ-60% מהרשויות שבמאזן תקציב הפיתוח שלהן יש גרעון, היו כספים בקופת הפיתוח בהיקפים הגדולים מהיקף הגרעון שאיתו סיימו את השנה.

אם יש כסף - מדוע יש גרעון?

כאשר רשות מקומית מאשרת פתיחה של פרויקט ומקצה לו כספי פיתוח היא "פותחת תב"ר" לטובת הפרויקט, ומעבירה את התב"ר לאישור משרד הפנים, תוך שהיא מפרטת את מקורות המימון של אותו פרויקט. כאשר התב"ר מאושר על ידי משרד הפנים, הרשות יכולה להקצות כספים ממקורות המימון השונים (מלוות, קרן פיתוח וכו') לטובת התב"ר. אבל אם משרד הפנים לא מאשר את התב"ר - לרשות אסור להוציא כספים לטובת התב"ר עד לאישורו.

אם רשות בכל זאת מוציאה כספים לטובת הפרויקטים (או חורגת מהתקציב ללא אישור), אזי בסוף השנה כשהיא מבצעת מאזן בדוח הכספי, היא מחויבת לרשום כי הפרויקט מומן מגרעונות זמניים, כי מקורות המימון לא אושרו.

במילים אחרות - הגרעון הוא תוצאה של מינהל לא תקין מצד הרשות המקומית.
בשנת בחירות מקשיח משרד הפנים את תהליך אישור התב"רים מחשש לשימוש בכספים לטובת הבחירות. אך כאמור, ברוב המקרים התב"רים מאושרים בדיעבד כשנה לאחר מכן. כך יוצא שקשיחותו של משרד הפנים באישור התב"רים בשנת הבחירות מאבדת ממשמעותה - והמחזוריות בגרעונות מעידה יותר מכל שהרשויות יודעות זאת ולא מתרגשות.

החמרת ענישה

אם לשפוט לפי מחזוריות הגרעונות, אנו בפתחה של עוד שנה של שיא בגרעון. אבל ניתן למנוע את הוצאת הכספים הלא תקינה על ידי הרשויות המקומיות בכמה צעדים פשוטים.

ראשית, על משרד הפנים לפרסם באופן פומבי את רשימת התב"רים שאושרו או נדחו על ידו ולתת למועמדים למועצות הרשויות לעשות בשבילו את פעולת השיטור והבדיקה שהרשויות לא מוציאות כספים על מיזמי ראווה שלא אושרו.

שנית, משרד הפנים יכול לבחון טוב יותר שהרשויות המקומיות לא נכנסות לגרעון בתב"ר, כאשר מקבלים אנשי המשרד את הדיווח החצי שנתי מהרשויות בחודשים יוני-יולי. פעולה משמעותית אחרונה היא להחמיר באופן משמעותי את הענישה האישית, באמצעות הוועדה לחיוב אישי, של ראשי רשויות וגזברים שבתקציבם מתגלים גרעונות "רישומיים" - עקב ביצוע תב"רים שלא אושרו.

רשויות מקומיות יהודיות לעומת ערביות

דעה: דרושה שקיפות גם ביום שאחרי הבחירות

הבחירות לרשויות המקומיות בסוף אוקטובר צפויות להיות בסימן רוח התקופה. על רקע תחושת הגאות בשחיתות השלטון המקומי, הבנייה הלא מבוקרת והתכנון הבעייתי הדוחס את כולם לשכונות פקוקות, אפשר לצפות שכדי לזכות בנקודות מהבוחרים, המועמדים למועצות ולרשויות המקומיות ידברו בסיסמאות של מינהל תקין, בנייה שפויה וטיפול בבעיית הפקקים.

נושא נוסף שכבר עולה לקראת הבחירות הוא השקיפות - שקיפות בהתנהלות, שקיפות ביומן, שקיפות בהצהרות הון, שקיפות בניגודי העניינים ושקיפות של תהליכים על ידי שיתוף הציבור.

השיח על שקיפות מתחזק בשנים האחרונות בעיקר בהקשר של הכנסת והממשלה. הצוהר מתרחב בזכות גופים פרטיים כמו קרן התחקירים העצמאיים ועמותות שקיפות ומינהל תקין כגון התנועה לחופש המידע, הסדנא לידע ציבורי, המרכז להעצמת האזרח, עמותת הצלחה והתנועה לאיכות השלטון, שהובילו לשקיפות ונגישות גבוה של תקציבים ממשלתיים, הסכמי ניגוד עניינים של שרים ופקידים, חשיפת יומני הפגישות של השרים ועוד. הפעילות נתנה רוח גבית גם לגופים ממשלתיים, כמו היחידה הממשלתית ליישום חוק חופש המידע, צוות תוכניות העבודה הממשלתיות במשרד ראש הממשלה וגופים נוספים שקידמו שיקוף של תוכניות עבודה, הנגשה מוסדרת של התקשרויות, והנחלה של שקיפות בהיקף הולך וגדל בפעילות משרדי הממשלה. ההבנה כי הציבור הוא חלק בלתי נפרד מתהליך העבודה של הממשלה וששקיפות היא אמצעי לשיפור פעילות הממשלה חילחלה ומחלחלת במשרדי ממשלה רבים, ונראה כי תהליך זה רק תופס תאוצה.

לא כך הדבר ברשויות המקומיות. בעוד שברחבי העולם הרשויות המקומיות וראשי הערים הגדולות הם שמובילים את מהפכת השקיפות והנגשת המידע, ואילו הממשלות מפגרות אחרי השלטון המקומי בתחום השקיפות, הרי שבישראל המצב הפוך והפערים רק גדלים.

אבל שקיפות היא הבטחה שקל לתת בערב הבחירות. האם פרסום הלו"ז של ראש הרשות מבטיח שקיפות? האם מספיק לשים קובץ תקציב באתר העירוני, או מסמך מעוצב של תוכנית עבודה? ומה מבטיח שהשקיפות תישמר אחרי הפעם הראשונה או השנייה, לאחר שאותה שקיפות מבורכת גם גררה ביקורת, שלא נעמה לאוזנו של ראש הרשות או לבכיריה?

על מנת ששקיפות תישמר ולא רק תאמר, על ראשי הרשויות המקומיות שייבחרו, ותיקים וחדשים, להשריש את השקיפות בתהליכים הארגוניים של הרשות. להנחיל את ההכרה בכך שבקרה (וביקורת) של הציבור תשפר את השירות לתושב. שפתיחות מול הציבור - פתיחות בתהליכים, תקציבים ותוכניות עבודה - משפרת את אמונו במערכת. שהמידע שקיים בידי הרשות המקומית שייך לציבור, וששיתוף הציבור אולי מגדיל את העומס בתחילת הדרך, אבל רתימת הציבור לתהליך מפחיתה את הקשיים והחיכוכים בהמשך.

עד ה-30 באוקטובר נשמע יותר ויותר על הצורך בשקיפות בשלטון המקומי. החל מה-1 בנובמבר נוכל לבחון האם זו הייתה רק סיסמת בחירות, או דרך פעולה. רק כאשר השקיפות תהפוך לחלק מהתרבות האירגונית של הרשויות המקומיות, היא תהיה מספיק חזקה בשביל להישאר עד הבחירות של 2023 ומעבר להן.

גרעונות בתקציבי הרשויות המקומיות

הכותב הוא עורך הבלוג "המדד המוניציפלי"

עוד כתבות

עגלת קפה הקבינה בכפר הס / צילום: שני בריל

ארבע הצעות לטיולי יום שרק המקומיים מכירים - ומשהו טעים ליד: מדור מיוחד לפסח

תצפית מרהיבה אל המדבר בשקיעה, פארק שמרגיש כמו ההיי ליין בניו יורק, האחות הקטנה של מקדש הבשרים משוק הכרמל וקרם לימון ומסקרפונה לקינוח ● יצאנו לארבעה מקומות שונים בארץ כדי לשמוע מהתושבים מהי פינת החמד שרק הם מכירים ומה יש לאכול שם, שגם כשר לפסח

שי-לי עטרי וינר / צילום: צילום: עוז שמש | איפור ושיער: שלומית פדידה | סטיילינג: בר פרידמן

שי-לי עטרי וינר: "שייה לא ילדה עצובה. היא בערך הדבר הכי מצחיק שיש"

בפסח שעבר שי-לי עטרי ויהב וינר היו אם ואב הסדר של קיבוץ כפר עזה. השנה היא מסרבת לחגוג ● אבל בדבר אחד היא מצליחה להיאחז ● פרויקט מיוחד

שכונת עומרים באופקים. 45 דירות בפרויקט של בראל־סלעית בשכונה נמכרו מאז ה־7 באוקטובר / הדמיה: אול אין

הנתונים מגלים שהמסר ברור: התותחים לא עוצרים את המרוץ לדירה

אלפים ממשיכים להאמין בהשקעה בארבעה קירות שעומדים במוקד העימות והסכנה הכי גדולים כרגע במזרח התיכון, ומאות עסקאות נרשמו גם על הגבול עם עזה, בשדרות ובאופקים ● סיבות כלכליות יש, אך יותר מכל, החלום הנדל"ני של עם ישראל עדיין בועט

שכונת בית וגן ירושלים / צילום: אוריה תדמור

לא תמיד ניתן להגיע לחלוקה שוויונית בפרויקט תמ"א 38

כל תכנון פרויקט מסוג תמ"א 38 כולל אילוצים תכנוניים, אולם בפרויקטים מסוג חיזוק ועיבוי, האילוצים התכנוניים רבים, שכן הבינוי נעשה על גבי הבניין הקיים, על מגבלותיו ● כך דחתה ועדת הערר המחוזית בירושלים התנגדות של שני דיירים לתכנון של פרויקט

פעילות צה''ל במערב חאן יונס / צילום: דובר צה''ל

אזעקות הופעלו באשקלון, לראשונה מזה כשבועיים

שני טילי נ"ט פגעו במרחב קיבוץ יראון, לא היו נפגעים אך נגרם נזק ● ארה"ב מטילה עיצומים חדשים על איראן בעקבות המתקפה על ישראל ● בהודעת ביידן נכתב: "איראן ביצעה נגד ישראל את אחת ממתקפות הטילים והכטב"מים הגדולות שהעולם ראה אי פעם" ● גם האיחוד האירופי צפוי להטיל עיצומים ● שר החוץ האיראני נחת בניו יורק ● עדכונים שוטפים 

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / צילומים: AP, Shutterstock

אוקראינה על סף ייאוש וחור שחור ישאב אותנו ממרחק 2,000 שנות אור

אוקראינה מפתחת קנאת ישראל - גם היא רוצה קואליציה שתציל אותה מטילים באמצע הלילה ● הבריטים קובעים לוח זמנים להפסקה לאומית של העישון ● האקלים יעלה הרבה כסף, והמדינות העניות ייפגעו יותר ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

חברת TRULLION / צילום: TRULLION

"כמו מערב פרוע": חרדי אמריקאי וחילוני יוצא 8200 הקימו חברה מבטיחה

מאחורי חברת טרוליון עומדים חרדי אמריקאי וחילוני יוצא 8200 שחולקים חזון משותף: ייעול עבודה חשבונאית בארגונים באמצעות בינה מלאכותית • נגד מה הם מתחרים? "הלקוחות שדבקים באקסל" ● הסטארט-אפים המבטיחים

גבול לבנון / צילום: Shutterstock

דיווחים: לפחות 3 הרוגים בתקיפה ישראלית בדרום לבנון

כלי תקשורת לבנוניים מדווחים על לפחות 3 הרוגים בתקיפה ישראלית באל-ג'בין • ראש הלשכה המדינית של חמאס נפגש עם נשיא טורקיה ארדואן • נמשך המבצע בנור א-שמס, עשרה מחבלים חוסלו •הפצצה בבסיס מיליציות פרו-איראניות בעיראק, גורמים ישראלים ואמריקנים: לא קשורים לתקיפה • שרי החוץ של מדינות ה-G7: נמשיך לפעול למניעת הסלמה של הסכסוך בין ישראל לאיראן • כל העדכונים

וול סטריט / צילום: Unsplash, lo lo

נעילה מעורבת בוול סטריט; S&P 500 ירד זה היום החמישי ברציפות

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● סולאראדג' בשפל של 5 שנים ● מחיר הקקאו זינק לשיא כל הזמנים ● למה טראמפ מדיה זינקה ב-22% ● ליתיום אמריקס צללה ב-25% ● טסלה בשפל של שנה, מתחת ל-150 דולר, בדויטשה בנק צופים לה ירידה נוספת של 30% ● נטפליקס ניפצה את התחזיות, אבל תחזית מאכזבת מפילה את המניה במסחר המאוחר

משפחות חטופים חוסמות את כביש 1 בדרך לירושלים

משפחות חטופים חסמו את כביש 1: "כל חטוף חייב לשוב"

שרי החוץ של מדינות ה-G7: נמשיך לפעול למניעת הסלמה של הסכסוך בין ישראל לאיראן • הקרמלין: "קוראים לצדדים להפגין איפוק" • דיווח: ביידן שוקל לשלוח סיוע ביטחוני בסך מיליארד דולר לישראל • בפעילות סמוך לטול-כרם: ארבעה לוחמים נפצעו בינוני וקל, מפקד גדוד טולכרם של גא"פ חוסל • עדכונים בולטים 

אסמעיל הנייה, ראש הלשכה המדינית של חמאס / צילום: Reuters

דיווח בארה״ב: הנהגת חמאס שוקלת לעזוב את קטאר לטובת המדינה הזו

על פי הוול סטריט ג׳ורנל ברקע המו״מ השברירי לעסקת חטופים והלחץ שמופעל עליהם, בכירים בהנהגה המדינית של חמאס פנו לשתי מדינות באזור ובהן עומאן

מטה s&p בניו יורק / צילום: valeriy eydlin

חברת S&P הורידה את דירוג האשראי של ישראל: "המלחמה תימשך כל 2024"

בהודעה שלא מן המניין, הורידה החברה את הדירוג של ישראל מרמה של AA- ל-A+ ● התחזית להמשך נותרה "שלילית", כך שבחברה מאותתים שבעתיד הדירוג עשוי להיפגע שוב ● "רואים עלייה נוספת בסיכונים הגיאו-פוליטיים"

מטוס קרב מדגם סוחוי 35 ממריא מבסיס חיל האוויר הרוסי חמיימים בסוריה / צילום: ap, Alexander Zemlianichenko

היישר מרוסיה: איראן תקבל השבוע נשק חדש

לפי סוכנות הידיעות האיראנית הממלכתית, איראן תקבל כבר בשבוע הבא אספקת מטוסי קרב מדגם סוחוי 35 ● כיום חיל האוויר של משטר האייתוללות מתבסס על מטוסים מיושנים מאוד כמו פנטום - כך שמאזן הכוחות האווירי הנוכחי צפוי להשתנות, אך ישראל עדיין מתקדמת יותר

אירוע חציית הביטקוין / צילום: Shutterstock

פעם בארבע שנים: כל מה שכדאי לדעת על האירוע הגדול של הביטקוין

אירוע חציית הביטקוין שמתרחש אחת לארבע שנים צפוי לצאת לדרך היום בשעות הערב (שעון ישראל) ● בפעמים הקודמות זה הוביל לקפיצה גדולה בערכו של המטבע, אך בשוק לא תמימי דעים שזה יקרה גם הפעם ● מה קורה בפועל ולמה הוא כה דרמטי עברו משקיעים הקריפטו?

נטפליקס / צילום: Shutterstock, Vantage_DS

נטפליקס עקפה את הציפיות; המניה יורדת במסחר המאוחר

ענקית הסטרימינג דיווחה על הכנסות של 9.37 מיליארד דולר לעומת צפי של 9.28 מיליארד דולר ● הרווח זינק ב-86%, לעומת צפי לעלייה של 56% ● החברה הוסיפה כ-9.3 מיליון מנויים ברבעון, ב-80% יותר מהצפי ● למרות התוצאות המדהימות, התחזית המאכזבת של החברה מפילה את המניה במסחר המאוחר

יודר שפריר וגיא ברון, מייסדי סקיילאופס / צילום: בן יצחקי

החברה שחוסכת זמן וכסף לסטארט-אפים: זה חביב הקהל בדירוג המבטיחים של גלובס

סקר חביב הגולשים באתר גלובס זכה בשבועות האחרונים לכ-30,000 צפיות וצבר אלפי הצבעות ● על התואר התחרו השנה 30 חברות צעירות שדורגו במקומות הגבוהים ביותר ע"י עשרות קרנות השקעה הפעילות בישראל ● מי זכתה במקום הראשון?

מייסדי טורק. מימין: אלדד לבני (CINO), לאוניד בלקינד (CTO) והמנכ''ל עופר  סמדרי / צילום: גיא חמוי

הטייס האוטומטי שרוצה להחליף את צבא מומחי הסייבר

האנליסטים במרכזי בקרת הסייבר של הארגונים הגדולים נאלצים להתמודד עם אלפי התרעות מדי יום, והטכנולוגיה של טורק מאפשרת להפוך את התהליכים לאוטונומיים למחצה • האם ה"טייס האוטומטי" של החברה יצליח לשלול איומים חמורים? ● הסטארט-אפים המבטיחים

אסף זגריזק / צילום: כדיה לוי

הם איבדו קרובים, פונו מבתיהם או ראו את מפעל חייהם קורס: 13 אנשים מספרים מה נותן להם כוח

איל וולדמן מנסה להמשיך לבלות כי זה מה שבתו דניאל הייתה רוצה ● ירדן גונן, אחות של רומי החטופה בעזה, לובשת חולצת קשת בענן בימים קשים במיוחד ● חיים ילין ממלא מצברים רק בבית בבארי, למרות הזיכרונות השחורים משם ● ואבישג שאר-ישוב מחפשת קרני אור בצילומים שלה ● 13 אנשים משתפים מהי מכונת ההנשמה שלהם בחצי השנה האחרונה ● פרויקט מיוחד

דיקלה כהן שיינפלד, ראשת הסגל של נשיא המדינה / צילום: קובי גדעון, לע''מ

מהילדות בבית שמש והלימודים בפנימייה דתית, לפגישות עם הנשיא ביידן

אחרי אחד הנאומים של יצחק הרצוג, אי שם ב־2010, ניגשה אליו דיקלה כהן שיינפלד  וביקשה להתנדב אצלו ● גם היא לא האמינה ששנים אחר כך היא תקבל שיחת טלפון שתהפוך אותה לראשת הסגל של נשיא המדינה:"ברגעים היסטוריים, אני שואלת את עצמי איך הצלחתי להגיע לזה. בפעם הראשונה שלי בבית הלבן, הייתי צריכה לסגור פה פעור"

השקל נחלש אל מול הדולר והאירו | עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

הדיווחים על תקיפה באיראן הביאו לצלילת השקל, אך לא לאורך זמן

שני אירועים שהתרחשו הלילה הובילו לפיחות בשער השקל מול הדולר: הורדת דירוג האשראי של ישראל על ידי חברת S&P ודיווחים על תקיפה ישראלית באיראן ● אלא שלאורך שעות הבוקר השקל החל להתייצב ● מה הוביל לשינוי ומה ניתן ללמוד מהעבר?