גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בית המשפט העליון עוצר את סחף התפיסות: יש גבול לחילוטים

השופט יצחק עמית הורה בהחלטה תקדימית לשחרר רכוש שחולט בשווי של 5 מיליון שקל ● "חילוט פרי שלא הגיע לידי העבריין מביא למצב בו מי שכשל בביצוע העבירה ייפגע באופן חמור יותר לעומת מי שהצליח בכך"

בעיצומה של "עונת התפיסות והחילוטים", שם בית המשפט העליון תמרור "האט" בפני המדינה בנוגע להיקף החילוטים ועוצר מעט את הסחף: בהחלטה שניתנה אתמול (ג') קבע בית המשפט העליון כי לאור הוראות חוק הלבנת הון והתכליות הניצבות בבסיס מוסד החילוט, לא ניתן לחלט רכוש של נאשמים בעבירה פלילית בשווי פירות העבירה שמעולם לא הגיעו לידיהם.

מדובר בהחלטה תקדימית, שניתנה בניגוד לעמדת המדינה ולפסיקת בית המשפט המחוזי מרכז, אשר במסגרתה קבע השופט יצחק עמית, הלכה למעשה, כי לא ניתן לתפוס לצורך חילוט רכוש בשוויו של הרכוש שהיה אמור להתקבל אילו היו הנאשמים מצליחים לבצע את העבירה, אך בפועל לא התקבל בידיהם.

ההחלטה ניתנה במסגרת ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, במסגרתה ניתן צו זמני לחילוט רכושם של שלושה נאשמים בעבירות תרמית והלבנת הון. מכתב אישום שהוגש נגד שלושת הנאשמים עלה כי עובר לחודש פברואר 2017 קשרו הנאשמים קשר להונות חברות באירופה על דרך של איסוף מידע על חברות היעד; יצירת מסמכים מזויפים; ופנייה אל חברות היעד מהארץ בדרישה להעברת כספים, תוך הצגת מסמכים כוזבים ושימוש במידע שנאסף. בתוך כך התחזו הנאשמים למנהלי חברות היעד, ולעורכי דין בחברת CMS CONSULTANT המלווה עסקאות פיננסיות ( CMS ), וכן זייפו מסמכים של הרשות הפדרלית הגרמנית לרגולציה פיננסית - BaFin . בעוד יוחסו לנאשמים עבירות של קשירת קשר להונות את חברות היעד השונות, תוך התחזות ושימוש בשמותיהם של מנכ"לי חברות היעד והתחזות לעו"ד מטעם חברת CMS . בעקבות מצגי השווא ומעשי המרמה, העבירו חברות היעד למערערים סכום כולל של כ-17.2 מיליון שקל (הכסף לא הגיע בסופו של דבר לנאשמים). כמו כן, ניסו הנאשמים לקבל במרמה סכומים נוספים בדרך זו, שלא הועברו.

באישום נוסף, בהתבסס על עבירות התרמית והזיוף, יוחסו לנאשמים עבירות של הלבנת הון בסכום של 17.2 מיליון שקל - עבירות הלבנת הון ביחס לעבירות המקור של קבלת דבר במרמה וזיוף; עבירה של ניסיון להלבנת הון - בהתייחס לעבירות ניסיון לקבלת דבר במרמה; ועבירת פעולה ברכוש אסור.

בין הצדדים לא הייתה מחלוקת כי לא נגרם נזק לחברות היעד, שכן כספי המרמה הושבו במלואם משהתעורר חשדם של גורמים בחברות היעד, או עם היוודע דבר המרמה והקפאת ההעברה על-ידי הבנקים. בחלק מהמקרים חברות היעד לא העבירו כלל את הכספים, ובמספר מקרים הכספים הועברו וקיימת מחלוקת עובדתית אם התקבלו בשלב כלשהו בחשבונות המערערים בטרם השבתם. לא היו אף ראיות לכאורה שהכספים הגיעו לחשבונות הבנק של הנאשמים או מי מטעמם.

במקביל לכתב האישום הוגשה בקשת חילוט לכספים בסך 17.2 מיליון שקל. המשטרה והפרקליטות סברו כי בשל העובדה שהכספים הועברו, יש להתייחס למקרה כאל עבירה מושלמת של קבלת דבר במרמה והלבנת הון, תוך מתן פרשנות מרחיבה להוראות חוק איסור הלבנת הון, וטענה כי ניתן לחלט רכוש בשווי הרכוש שהועבר והוחזר, מתוך רכושם הלגיטימי של הנאשמים. בהתאם לכך, התבקש המשך תפיסתם של שני נכסי נדל"ן, שלושה כלי רכב, וחשבונות בנק, בשווי כולל של כ-5 מיליון שקל.

בית המשפט המחוזי קיבל את טענות הפרקליטות, ואישר את המשך תפיסת הרכוש. פרקליטיהם של הנאשמים, עורכי הדין דוד יפתח, ליה פלוס ודוד פאל, גייסו לתיק את עו"ד ד"ר איתן פינקלשטיין, עד לאחרונה הפרקליט אשר היה אחראי על נושא החילוטים והלבנות ההון בפרקליטות מחוז מרכז, וכיום סנגור המתמחה בתחומים אלו, ויחד הגישו ערעור לבית המשפט העליון על החלטה זו.

בין היתר טענו הסנגורים כי לא ניתן להגדיר את הרכוש שהועבר והוחזר כ"רכוש אסור" היות והוא עדיין לא "התקבל" על-ידי הנאשמים, ולכן המקרה לא עומד בתנאים הקבועים בחוק איסור הלבנת הון. טענה מרכזית נוספת שהועלתה היא שחילוט במקרה שכזה לא משרת את התכליות המצדיקות חילוט שקבע בית המשפט העליון, ובוודאי לא את התכלית המרכזית של "הוצאת בלעו של גזלן מפיו", שעה שבלעו של הגזלן מעולם לא הגיע לפיו.

בנוסף, טענו סנגורי הנאשמים כי קבלת עמדת המדינה מביאה לידי מצב אבסורדי, לפיו דינם של מי שניסו לבצע עבירה ולא הצליחו חמור מדינם של מי שהצליחו לשלשל לכיסם רווחי עבירה בפועל. זאת, מאחר ובמקרה שבו עבריינים מצליחים לרמות ולשלשל לכיסם רכוש אסור, הרי שהחילוט יביא אותם לכל היותר למצב שבו היו לפני העבירה, ואילו לפי גישת המדינה במקרה של ניסיון שלא צלח, החילוט יביא את המנסה לחסרון כיס של מיליוני שקל ביחס למצבו הראשוני.

השופט יצחק עמית מבית המשפט העליון קיבל את טענות המערערים, והורה בהחלטה תקדימית לשחרר את כל הרכוש שנתפס במסגרת פרשה זו. "חוק איסור הלבנת הון הוא חוק גורף, וכלי החילוט הוא אמצעי מרכזי במאבק הגלובלי בהלבנת הון. פשוטו של מקרא, שהחילוט נועד לשלול את ההנאה שצמחה מהעבירה, את ההתעשרות של העבריין", ציין השופט עמית. בנסיבות אלה קבע כי "החלת חובת החילוט על שווי פירות העבירה, על מי שלא צמחו לו פירות מהעבירה ולא צמחה לו טובת הנאה מביצוע העבירה, מרחיבה עוד יותר את מוטת כנפיו של החוק, בבחינת הרחבה על גבי הרחבה".

השופט הבהיר את האבסורד הנובע ממצב זה: "חילוט פרי שלא הגיע לידי העבריין, מביא למצב בו מי שכשל בביצוע העבירה ייפגע באופן חמור יותר לעומת מי שהצליח בכך. מי שמזימתו צלחה בידו וקיבל רכוש אסור לידיו, נכסיו לא ייפגעו משום שיחולט מהם רק מה שנוסף עליהם בעקבותיה. אך מי שנכשל בביצוע העבירה, ומצבת נכסיו לא גדלה, ייעשה החילוט מנכסיו האישיים, בבחינת קנס נוסף על הקנס שעשוי להיות מוטל עליו עקב ביצוע העבירה. ובקיצור, עדיף לעבריין להשלים את העבירה ולהצליח במזימתו, מאשר להיכשל בה".

השופט החליט להדגים את האבסורד באופן ציורי במיוחד, תוך שהוא פונה אל עלילות קולנועיות הוליוודיות מוכרות, ובהן הסרט "אושן 11", בכיכובו של השחקן בראד פיט. "נדגים את הדברים בעזרת עלילה קולנועית מוכרת (כגון הסרט "אושן 11", בבחינת דוגמה אחת מיני רבות): צוות עבריינים מתכנן לשדוד את חדר הכספות המוגן הממוקם במרתף של קזינו או בנק, בו מוחזק הון משוער של כחמישים מיליוני דולרים, ולאחר מכן להלבינו בדרכים שונות. לצורך כך העבריינים רוכשים ציוד מסוגים שונים בשווי של כחצי מיליון דולר (כגון ציוד אלקטרוני מתוחכם, ציוד פריצה, רכבי מילוט וכיו"ב), ונניח כי הם אף מקימים חברה פיקטיבית לצורך טשטוש והסתרה של פעולות ההכנה ורכישת הציוד. אלא שבניגוד לסוף העלילה בסרט הנ"ל, ניסיון השוד לא עולה יפה, והם נתפסים בשעת מעשה. במצב זה, אין חולק כי ניתן להרשיעם בעבירה של ניסיון שוד... בנסיבות אלו, ברי כי ניתן לחלט את הרכוש ששימש את העבריינים לביצוע ניסיון השוד, קרי רכוש בשווי של חצי מיליון דולר. בד-בבד, קשה להלום כי ניתן יהיה לחלט רכוש בשווי של כחמישים מיליון דולר מרכושם של העבריינים, שכן ניסיון העבירה לא הצמיח כל פירות".

בנקודה זו הזכיר השופט כי ניתן לחלט רכוש מכוח עבירת המקור עצמה, לפי חוק סדר הדין הפלילי, אך ציין כי המדינה לא הציגה תקדים לפיו הורה בית משפט על חילוט של פירות עבירת מקור, מקום בו עבירת המקור לא הצמיחה פירות.

לעומת זאת, ציין עמית, אילו ניסיון השוד היה עולה יפה, ברי כי ניתן היה לחלט הן את הרכוש ששימש לצורך ביצוע העבירה (או רכוש בשווי זה), והן את פירות העבירה (או רכוש בשווי זה). "חילוט זה היה אפשרי בין אם הושלמה העבירה של הלבנת הון ובן אם ניסיון ההלבנה לא צלח, שכן אין חולק כי פירות העבירה הם בבחינת רכוש "שיועד" להיות מולבן, וממילא ניתן לחלטו גם מכוח עבירת המקור לפי סעיף 39 לפסד"פ (חוק הסדר הדין הפלילי, א' ל"ו)".

לבסוף, בית המשפט קבע כי קיימות 5 תכליות לחילוט, ובהם הרתעה, הוצאת בלעו של העבריין מפיו, מניעת שימוש עתידי באמצעים, פגיעה במקורות מימון של תשתיות עברייניות וארגוני פשיעה, ואף במקרים מסויימים, תכלית עונשית. לצד קביעה זו קבע בית המשפט העליון כי התכלית העונשית לא יכולה לעמוד כתכלית עצמאית, ו"המסקנה היא כי ניתן להצביע על מאפיינים עונשיים של חילוט, אך ספק אם התכלית העונשית יכולה לעמוד בפני עצמה ולהוביל את ההחלטה בדבר החילוט".

לאור קביעה זו, קבע בית המשפט העליון כי ארבעת התכליות הראשונות לא מתקיימות במקרה זה, ואין בתכלית העונשית, כשלעצמה, כדי להביא לחילוט במקרה זה.

עו"ד ד"ר איתן פינקלשטיין התייחס לפסיקת בית המשפט העליון ואמר כי "מעבר לעצם ההחלטה התקדימית על שחרור כל הרכוש שנתפס בפרשיה רחבת היקף, מדובר בפסק דין חשוב ביותר אשר פורס באופן שיטתי וסדור נושאים רבים הקשורים לחוק איסור הלבנת הון והחילוט המתבצע מכוחו, ומתווה גבולות לשימוש באמצעי החילוט, גבולות שהפרקליטות עושה ניסיון להרחיבם מתיק לתיק, עד כדי הגעה לאבסורד אליו הגענו בתיק זה".

עוד ציין עו"ד פינקלשטיין כי "נגרם קושי מיותר לנאשמים ולמשפחותיהם עת נאלצו במשך שנה שלמה להתמודד עם כתב האישום ועם מעצר אבי המשפחה כאשר המשפחה נותרת ללא אמצעים כלכליים, כאשר כיום מסתבר כי הטענה שנטענה מהיום הראשון לפיה לתפיסת רכושם לא הייתה כל הצדקה - היא נכונה".

עוד כתבות

גל בר-דעה, מנכ''ל וואן זירו / צילום: איל יצהר

הבנק הדיגיטלי כבר שרף כ-800 מיליון שקל; המנכ"ל: "המשקיעים ימשיכו לתמוך"

לוואן זירו כבר יש כ-100 אלף לקוחות והמנכ"ל גל בר דעה מעריך כי "נהפוך לרווחיים כשנגיע ל-200 אלף לקוחות" ● את 2023 סיים הבנק של אמנון שעשוע עם הפסד של 357 מיליון שקל, אך בר דעה אופטימי:  "ההכנסה מלקוח יותר גבוהה ממה שחשבנו. אם נמשיך כך ונגביר פעילות אנחנו על דרך המלך"

אילן ששון, מנכ''ל ובעלי רום כנרת / צילום: אלון רון

נאמני חברת הנדל"ן שקרסה חושפים: החוב מגיע ליותר ממיליארד שקל

עורכי הדין שמייצגים את נושי חברת הנדל"ן רום כנרת ביקשו מבית המשפט לדחות את הצעת הרכישה שהוגשה, בטענה כי היא "חסרת ערך" מול ההיקף העצום של תביעות החוב, שעומד על פי 5 מההערכות הקודמות ● "ההצעה תוריד לטמיון את המאמצים להצלת הפרויקטים ותזיק פי כמה וכמה למעורבים"

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

הבית הלבן בהודעה רשמית אחרי קרב הגרסאות: נתניהו אישר שתצא משלחת לוושינגטון

דובר צה"ל: ""במסגרת האימונים יתורגלו תקיפות מאסיביות וארוכות טווח" • גבר בן 38 נהרג מפגיעת רקטה במפעל בקריית שמונה, כמה נוספים נפצעו קל • נתניהו לסנטור ריק סקוט: "החלטת ארה"ב עודדה את חמאס. שלא יסמכו על הלחץ הזה - זה לא יעבוד"  • עדכונים שוטפים

מוצרים המיובאים על-ידי חברת דיפלומט

"נעביר את ההתייקרויות ללקוחות": בדיפלומט מזהירים מאפשרות של העלאות מחירים

יבואנית המזון והטואלטיקה פרסמה את תוצאותיה לשנת 2023 ולרבעון האחרון והציגה צמיחה בהיקפי הפעילות בישראל וכן בפעילותה העולמית ● למרות זאת - החברה הזהירה, שוב, מפני אפשרות להעלאת מחירים בהמשך השנה

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ירידות קלות בנעילת הבורסה; אופקו הלת' זינקה בכ-8%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.3% ● הבורסה מסכמת את הרבעון הראשון: "מדדי ת"א-35 ות"א-90 רשמו תשואה חיובית של כ-5% וכ-11%, בהתאמה" ● זינוק של כ-50% בצבר ההזמנות של רפאל ● ביל אקמן: "מניית בורסת ת"א זמינה במחיר מציאה" ● דלק תחלק דיבידנד בסך של רבע מיליארד דולר ● בנק ישראל לא יאפשר לאחים נאוי לשלוט בישראכרט עם שיעור החזקות נמוך מ-30%

ביל אקמן ואישתו נרי אוקסמן / צילומים: RICHARD BRIAN, רויטרס; ויקיפדיה, Noah Kalina

המיליארדר ביל אקמן: "בורסת ת"א זמינה במחיר מציאה בגלל המלחמה"

אקמן ואישתו נורי אוקסמן רכשו בתחילת השנה כ־5% ממניות הבורסה תמורת כ־100 מיליון שקל ● "אני מאוד מתרשם מההנהלה, התוכניות העסקיות שלהם והיכולות הטכנולוגיות שלהם", כתב בציוץ ב-X

שר האנרגיה אלי כהן (משמאל) בפגישה עם שר האנרגיה של קפריסין ג'ורג' פפנסטאסיו / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

מתעלמת מטורקיה: ישראל מקדמת את חיבור רשת החשמל עם קפריסין ויוון

בפגישה עם שר האנרגיה של קפריסין, ג'ורג' פפנסטאסיו, דן שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן בנוגע לשיתוף פעולה בתחום האנרגיה ● השניים סיכמו כי פרויקט הכבל החשמלי התת-ימי שיחבר את רשת החשמל של ישראל לקפריסין וממנה ליוון, ואל רשת החשמל האירופית, יקודם בעדיפות גבוהה

ארגון הטרור שהצטרף לחזית נגד ישראל, והדרישה של גרמניה מאזרחים חדשים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: ארגון הטרור הסוני "הקבוצה האסלאמית" מצטרף לחיזבאללה בשל המלחמה בעזה, הקואליציה נגד החות'ים לא עומדת במשימה ובגרמניה דורשים מאזרחים חדשים לענות על שאלות על ישראל ● כותרות העיתונים בעולם 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

עובדים שהוצאו לחל"ת בענף התיירות עומדים להישאר ללא דמי אבטלה

במשרד האוצר הניחו שאין צורך בקביעת מודל חל"ת ארוך־טווח וסברו כי המלחמה תסתיים לפני שהעובדים ימצו את ימי האבטלה והחופשה שצברו ● כעת, עסקים רבים טרם התאוששו, כשהמצוקה הגדולה היא בענף התיירות

מטולה בחודש האחרון / צילום: Reuters, Raphael Gotheil

הצפון בוער, היישובים ריקים - והממשלה "מנותקת קשר"

ראשי הרשויות בצפון דוחפים כבר זמן רב להקמת מנהלת מסודרת, בדומה למינהלת "תקומה" בעוטף עזה - אך גורמים המעורים בנושא אומרים: "זה לא על הפרק" ● בינתיים המלחמה נמשכת, והמציאות בצפון בלתי אפשרית

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה שהוא גם בעלים של חלק מהחצר ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עידן גרוס

רשות ניירות ערך הטילה עיצום בסך 700 אלף שקל על אי.בי.אי

העיצום, שהוטל בגין הפרות חוק איסור הלבנת הון, הוא הגבוה ביותר שהוטל לפי חוק זה על מפוקח של רשות ניירות ערך בשנים האחרונות ● אי.בי.אי בתגובה: "ב-2018, התקופה אליה מתייחס דוח הרשות, תחום המטבעות הדיגיטליים היה עדיין חדשני, ולא הייתה כל רגולציה שהסדירה את הנושא"

השופט עוזי פוגלמן. דחה בקשה לדיון נוסף שהגישה המדינה / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

המדינה התנגדה לפצות אדם שקנה דירה ממתחזה - ונדחתה פעמיים בעליון

המדינה הגישה באופן חריג בקשה לדיון נוסף, בטענה כי הדרישה להציג צו ירושה מקורי תשפיע באופן שלילי על שוק הנדל"ן ● בשבוע שעבר בית המשפט העליון דחה את בקשתה

דורי נאוי / צילום: איל יצהר

דורי נאוי על ישראכרט: "צריכים להחליט אם להכניס שותף או לוותר"

לאחר שבנק ישראל הבהיר לחברת אחים נאוי כי לא תוכל לשלוט בחברת כרטיסי האשראי עם פחות מ-30% מהמניות, בעל השליטה אומר כי "לא תם המשחק מבחינתנו; ישראכרט יכולה להמריא ולייצר תחרות אם יתנו לה את הכלים המתאימים"

עובדי חברת הביומד גמידה סל / צילום: איל יצהר

חברת הביומד גמידה סל תהפוך לפרטית ותפטר 25% מהעובדים

קרן הייברידג' משתלטת על גמידה סל באמצעות המרת אג"ח ותהפוך אותה לחברה פרטית ● מנכ"ל החברה אבי ג'נקינס: "החיפוש שלנו אחר חלופה אסטרטגית לא הניב תוצאות" ● המניה צונחת ביותר מ-80%

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מהצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

נשק אמריקאי נוחת בישראל אחרי המתקפה ב־7 באוקטובר / צילום: ap, Lolita Baldor

אמברגו הנשק הקנדי על ישראל רק נכנס לתוקף, וכבר עומד בסימן שאלה

ברקע החלטת הפרלמנט הקנדי לעצור את היצוא הביטחוני לארץ, הודיע משרד החוץ במדינה כי חברות עם אישורים בתוקף, יוכלו להמשיך ● בשלהי 2023, זינק יצוא הנשק מקנדה לישראל

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?

יזמיות המגורים מדווחות על עלייה בקצב מכירת הדירות בחודשים האחרונים / צילום: שלומי יוסף

דוחות חברות הנדל"ן מגלים: "המשבר ההיסטורי" נמשך בקושי חודשיים

למרות נבואות הזעם והמחסור המתמשך בעובדי בניין בצל המלחמה, יזמיות המגורים מדווחות על התאוששות ● מחודש דצמבר נרשמת עלייה בקצב מכירת הדירות, לא נרשמים עיכובים במסירות, לפי בכירים בענף רוב אתרי הבנייה חזרו לעבוד, ואפילו מדד המניות הענפי רושם תשואת שיא