גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מוסדיים, אילו קרנות סל אתם הכי אוהבים?

כספי הפנסיה שלנו ממשיכים לזרום בקצב גבוה לכיוון מוצרי מדד מעבר לים באיזה סכומים מדובר ואילו מנהלים מובילים את המגמה של ההשקעות הפסיביות בקרב הגופים המוסדיים בישראל? ● מדריך קרנות נאמנות

מוסדיים / איור: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
מוסדיים / איור: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

2017 נרשמה בספרי ההיסטוריה של תעשיית הפיננסים העולמית כעוד שנה של צמיחה מטאורית בעולם מוצרי המדד. מאות מיליארדי דולרים זרמו לקרנות הסל (ETF) ברחבי העולם, כאשר גם המשקיעים בישראל תרמו את חלקם לתמורה הגלובלית.

על פי הדיווחים התקופתיים של הגופים המוסדיים (ללא קרנות נאמנות וכספי נוסטרו) על השקעותיהם בארץ ובחו"ל, ניתן ללמוד כי סך ההשקעה שלהם ב-ETF בעולם גדלה במהלך 2017 בסכום של יותר מ-4 מיליארדי שקלים ועמדה בסוף 2017 על 82.9 מיליארד שקל.

הסיבות לצמיחה בהשקעות במוצרי המדד הן רבות, אולם הפעם אתמקד בניתוח החזקות המוסדיים על מנת לזהות מגמות מעניינות, הן עבור המשקיע הפרטי והן עבור המשקיעים המוסדיים. לצורך כך, נתמקד במנהלי קרנות הסל שזוכים לנוכחות מכובדת בקרב המשקיעים הישראלים, במדדי ההשקעה שזוכים לאמון המשקיעים, ולבסוף גם בגופים המוסדיים המקומיים שבחרו להעניק משקל גבוה לקרנות סל בקופות ובקרנות שהם מנהלים.

משקל מוצרי מדד במניות חול

במנהלים הגדולים - אמונדי מזנקת

את רשימת מנהלי קרנות הסל הפועלים בישראל ניתן לחלק לשלוש קבוצות עיקריות. הקבוצה הראשונה כוללת מספר גופי ענק, שכל אחד מהם מנהל לכל הפחות 7 מיליארד שקל עבור המוסדיים הישראלים. בראש קבוצה זו צועדת בלאקרוק (המוכרת בזכות המותג iShares), אחריה סטייט סטריט (בעלת המותג SPDR), דויטשה בנק, ונגארד, פאוור-שיירס (שרכשה לאחרונה את Source) וקבוצת אמונדי. ששת הגופים הללו אחראים ל-74 מיליארד שקל - כמעט 90% מסך הנכסים המושקעים בקרנות סל על-ידי הגופים המוסדיים המקומיים.

הקבוצה השנייה כוללת מנהלי קרנות סל המנהלים בין חצי מיליארד ל-2 מיליארד שקלים ומורכבת ממנהלים כדוגמת וויזדום טרי, סוסייטה ג'נרל ו-BNP פאריבס. נכון לסוף 2017, קבוצה זו אחראית על ניהול של 7.3 מיליארד שקל - כ-9% מהנכסים המושקעים בקרנות סל.

מעבר לגופים הגדולים הפעילים בשוק המקומי, 18 מנהלי ETF נוספים זוכים להקצאת נכסים בקרב המוסדיים הישראלים, כאשר לרוב מדובר בפתרונות נישתיים לתיקים או במוצרים על אסטרטגיה ייחודית שלא מוצעת על-ידי המיינסטרים.

אין ספק כי את הקפיצה הגדולה ביותר במונחי נכסים מנוהלים בישראל ביצעה אמונדי הצרפתית. אם בסוף 2016 היקף ההשקעות שלה על-ידי מוסדיים בארץ עמד על 4.8 מיליארד שקל, הרי שבסוף 2017 הסכום זינק לקרוב ל-8 מיליארד - צמיחה מרשימה של יותר מ-3 מיליארד שקל.

יותר שווקים מתעוררים, פחות ארה"ב

בחינה של המדדים הבולטים בהם משקיעים המוסדיים הישראלים באמצעות קרנות סל, מלמדת כי חלו לא מעט שינויים בהקצאת הנכסים שלהם במהלך השנה האחרונה. באופן לא מפתיע, המוצר הנפוץ ביותר אצל הגופים המוסדיים הוא על מדד S&P 500, עם חשיפה של 10.3 מיליארד שקל באמצעות קרנות סל.

בפועל, החשיפה למדד זה גבוהה יותר, כיוון שהמוסדיים מחזיקים גם באופציות וחוזים עתידיים על המדד וסך של כ-4 מיליארד שקל בתעודות סל מקומיות העוקבות אחריו. יחד עם זאת, חשוב לציין כי בסוף 2016 ההשקעה בקרנות סל על S&P 500 עמדה על כ-15 מיליארד שקלים.

את הקיטון החד בהשקעה ב-ETF ניתן להסביר במעבר לשימוש בנגזרים על המדדים כדוגמת חוזים עתידיים ועסקאות החלף וכן בהסטת השקעות מארה"ב לשווקים אחרים בעולם.

בניגוד למגמה בארה"ב, המוסדיים הגדילו במהלך 2017 את חשיפתם למדד השווקים המתעוררים -MSCI Emerging Markets. אם בסוף 2016 הסתכמה ההשקעה במדד זה באמצעות קרנות סל ב-3.7 מיליארד שקלים, הרי שבסיכום 2017 גדלה ההחזקה בתיקי המוסדיים לסכום של 7 מיליארד שקלים. חלק מהגידול בחשיפה לשווקים המתעוררים נבע מעליית ערך בשנה האחרונה, אך חלק ניכר נבע מכספים שהושקעו בהם.

מדדים נוספים אליהם הוזרם בשנה האחרונה סכום משמעותי מהמוסדיים הישראליים, הם MSCI Europe ו-MSCI USA, שהחשיפה אליהם באמצעות קרנות סל גדלה ביותר ממיליארד שקלים כל אחד. עיקר הגידול נבע מהגדלת ההחזקה על-ידי גוף אחד דומיננטי - קרנות הפנסיה הוותיקות המנוהלות על-ידי עמיתים.

לעומת זאת, מדד אחר של MSCI, על השוק ביפן, סבל מצניחה מהותית בסך הנכסים המוחזקים בידי מוסדיים מקומיים - ירידה של כ-3 מיליארד שקל לסך של 1.3 מיליארד שקלים בסוף שנת 2017.

אקטיביים במוצרים הפסיביים

המשקיעים המוסדיים בישראל נבדלים מאוד זה מזה בגישה שלהם כלפי השקעות באמצעות מוצרי מדד. כך למשל, אלטשולר שחם החזיק מאז ומתמיד בחשיפה נמוכה מאוד למוצרי מדד באופן כללי, לא רק בקרנות סל. מנגד, מנהלים אחרים דוגמת עמיתים ופסגות מעדיפים חשיפה פסיבית לשווקים הגלובליים באמצעות מוצרי מדד.

גוף שבולט מאוד בשימוש במוצרים אלו במסגרת השקעותיו בחו"ל, הוא קרן הפנסיה של חברת החשמל, המנוהלת כיום בהלמן אלדובי. בקרן זו כ-96% מהשקעותיו במניות חו"ל מתבצעות באמצעות מוצרי מדד (בעיקר תעודות סל מקומיות מנוטרלות מטבע). זאת לעומת חשיפה משוקללת של 58% בקרב כל המשקיעים המוסדיים.

מבין הגופים המשרתים את כלל החוסכים בארץ, בולטות קופות הגמל וההשתלמות של אי.בי.אי וקרנות הפנסיה של הלמן אלדובי, עם חשיפה של יותר מ-90% למניות בחו"ל דרך קרנות ותעודות סל.

אילו מנהלי ETF זוכים בנוכחות גבוהה של המשקיעים המוסדיים מישראל

הכותב הוא מייסד ומנכ"ל אינדקס מחקר ופיתוח מדדים בע"מ, המתמחה במחקר ופיתוח, חישוב ועריכת מדדי ניירות ערך למגוון צרכי השקעה. לכותב יש אינטרס אישי באמור לעיל וכן, יובהר כי חלק מהמוצרים המצוינים לעיל מנוהלים על ידי לקוחות החברה. אין באמור ייעוץ/שיווק השקעות ו/או ייעוץ מס המתחשב בנתונים ובצרכים האישיים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא ואין באמור משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירת ני"ע או מוצר פיננסי כלשהו

עוד כתבות

עומר אלפרן, מנהל השקעות ושותף בחברת רובי קפיטל / צילום: דין אהרוני רולנד

"עד עכשיו יזמי נדל"ן לא יצאו עם פרויקטים שכבר מוכנים, מכאן נראה מבול"

חברת המימון החוץ־בנקאי רובי קפיטל משיקה קרן השקעות שנייה, במטרה לגייס חצי מיליארד שקל לפחות ● עומר אלפרן, מנהל השקעות ראשי ושותף בחברה: "בקרוב הרבה מאוד יזמים בתחום ההתחדשות העירונית יוציאו הרבה מאוד פרויקטים לשוק"

שאריות של טיל בליסטי שאיראן שיגרה לעבר ישראל / צילום: Reuters, Amir Cohen

בהשראת רוסיה: גילויים חדשים על התקיפה האיראנית וההצלחה הישראלית

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● התקיפה של איראן תוכננה באופן ששיחזר במובנים רבים כמה מן התקיפות הרוסיות הגדולות באוקראינה, וכללו תחילה נחיל כטב"מים שנועדו להציף את ההגנה האווירית ● החולשה של היכולת הצבאית הקונבנציונלית של איראן עלולה להוביל את מקבלי ההחלטות באיראן לאופציה הגרעינית

מטוס אל על / צילום: Shutterstock

אחרי הצניחה בתחילת המלחמה: התאוששות בענפי התיירות והבילויים

חג הפסח שיחול בקרוב מחולל רכישות בתחום החופשות והמופעים ● אתר KSP מרחיב את שיתוף־הפעולה עם שטראוס לצד מותגים כמו ויסוצקי ולוואצה ● הדירוג החודשי של אתרי האונליין

אילוסטרציה: shutterstock

החשש מחלחל לשווקים: פרמיית הסיכון של ישראל בשיא של 11 שנים, ומרווחי האג"ח ממשיכים להתרחב

מדד ה-CDS הישראלי, המגלם את עלות הסיכון שמדינת ישראל לא תצליח לשלם את חובותיה, עלה ב-18% בשבוע האחרון ● במקביל, המרווחים של איגרות החוב הדולריות של ישראל מול ארה"ב קופצים

מטוס אל על / צילום: דני שדה

פעם בחצי שנה זה קורה: איך יראה היום שאחרי עדכון מדדי הבורסה?

השבוע תפרסם הבורסה את עדכוני המדדים שלה ולפי הערכות יצטרפו למדד 125 היוקרתי אל על ואלקטריון ● בפעם הקודמת ששתיהן נכנסו למדד אחרי זינוק חד במניות שלהן, הן צנחו בחדות ● "כך זה עובד בכל העולם", מסבירים בבורסה. אבל ספק אם ההיסטוריה תחזור על עצמה

פס ייצור החרפנים של XTEND / צילום: כדיה לוי

שורות הצבא התמלאו ברחפנים וברובוטים ואלה המרוויחים הגדולים

שורות צה"ל התמלאו במהלך המלחמה ברחפנים וברובוטים מתוצרת סטארט־אפים ישראליים קטנים, שעד כה נדחקו מהתחום הביטחוני על ידי השחקניות הגדולות ● כעת, משקיעים פרטיים שבעבר נרתעו מהרגולציה הכבדה ומהיקף האקזיטים הנמוך, מגלים עניין בטכנולוגיה צבאית

וול סטריט / צילום: Unsplash, lo lo

נעילה מעורבת בוול סטריט; S&P 500 ירד זה היום החמישי ברציפות

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● סולאראדג' בשפל של 5 שנים ● מחיר הקקאו זינק לשיא כל הזמנים ● למה טראמפ מדיה זינקה ב-22% ● ליתיום אמריקס צללה ב-25% ● טסלה בשפל של שנה, מתחת ל-150 דולר, בדויטשה בנק צופים לה ירידה נוספת של 30% ● נטפליקס ניפצה את התחזיות, אבל תחזית מאכזבת מפילה את המניה במסחר המאוחר

בניין הבורסה בשנזן, סין / צילום: Shutterstock, Fabio Nodari

לאחר התקיפה הישראלית באיראן: הבורסות יורדות, הנפט מזנק ומה צפוי לשקל?

הדיווחים על תקיפה ישראלית באיראן שלחו את בורסות אסיה לירידות: הניקיי מאבד כ-2.5% ● מחירי הנפט מזנקים: מחיר חבית ברנט קפץ ל-89 דולר ● מחיר הזהב בשיא של כל הזמנים ● הדולר צפוי להתחזק באופן משמעותי מול השקל

איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו? / עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

לאמיצים בלבד: איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו

המתיחות בין איראן לישראל הביאה את מדדי הפחד בארץ ובחו"ל להיסחר סביב שיא של חמישה חודשים ● ממה מורכבים מדד הפחד הישראלי והאמריקאי? איך משקיעים בהם? ואיזה פרדוקס גלום בתוכם? ● גלובס עושה סדר

שרון גל / צילום: סטודיו תומאס תומר שלום, ויקימדיה

האיום עשה את שלו? שרון גל יישאר בערוץ 14

לפני כשלושה שבועות הודיעה רשת 13 כי העיתונאי שרון גל חוזר לשורותיו, ובערוץ 14 מיהרו להוציא לגל מכתב התראה, מאחר שהוא חתום על חוזה עד סוף 2024 ● כעת נראה כי המהלך עשה את שלו, וגל יישאר בערוץ 14 ויגיש שם את רצועת 19:00

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / צילומים: AP, Shutterstock

אוקראינה על סף ייאוש וחור שחור ישאב אותנו ממרחק 2,000 שנות אור

אוקראינה מפתחת קנאת ישראל - גם היא רוצה קואליציה שתציל אותה מטילים באמצע הלילה ● הבריטים קובעים לוח זמנים להפסקה לאומית של העישון ● האקלים יעלה הרבה כסף, והמדינות העניות ייפגעו יותר ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

איך המוסדיים מחליטים איפה תשב הפנסיה שלכם / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

הבכיר שחושף באופן נדיר את הסודות על איך משקיעים את הפנסיה שלכם

הצצה אל מאחורי הקלעים של דיוני ועדת ההשקעות של גוף מוסדי: היכן להגדיל סיכון, כמה פיצוי נדרש עבורו, עד כמה משפיעים השווקים העולמיים על החוסך הישראלי, ואילו אתגרים ייחודיים עומדים בפני מנהלי קופות הגמל וקרנות הפנסיה וההשתלמות המקומיים

עמיקם בן צבי, יו''ר דירקטוריון אל על / צילום: דוברות אל על

יו"ר דירקטוריון אל על נחקר בחשד למעורבות בפרשת שחיתות בנתיבות

משטרת ישראל אישרה כי עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, נחקר בחשד למעורבות בפרשה בתחום טוהר המידות שבה נחקר גם ראש העיר נתיבות, יחיאל זוהר ● בא כוחו של בן צבי, עו"ד נתי שמחוני: "מר בן צבי מכבד את רשויות אכיפת החוק, משתף פעולה באופן מלא והוא סמוך ובטוח כי בסופה של הבדיקה יוברר שלא דבק כל רבב בהתנהלותו"

שלומית וייס / צילום: שלמה שהם

"חייבים להיות מהירים וגמישים יותר": העזיבה של הבכירה הישראלית והשינוי הארגוני באינטל

לפי מכתב שנשלח לעובדי החברה אמש נראה כי באינטל החליטו לאחד פעילויות בתחום הפיתוח ולהעביר את המשקל לפיתוח בתחום השרתים ובינה מלאכותית ● צעד זה הוביל בסופו של דבר להחלטתה של הישראלית הבכירה בחברה, שלומית וייס, לפרוש ממנה ● "עלינו להגביר את המהירות והגמישות בביצועים שלנו", נכתב במכתב

מטה s&p בניו יורק / צילום: valeriy eydlin

חברת S&P הורידה את דירוג האשראי של ישראל: "המלחמה תימשך כל 2024"

בהודעה שלא מן המניין, הורידה החברה את הדירוג של ישראל מרמה של AA- ל-A+ ● התחזית להמשך נותרה "שלילית", כך שבחברה מאותתים שבעתיד הדירוג עשוי להיפגע שוב ● "רואים עלייה נוספת בסיכונים הגיאו-פוליטיים"

מסורק תת קרקעי ועד רחפנים: הכירו את 10 הסטארט-אפים המבטיחים לשנת 2024

גלובס בוחר את הסטארט-אפים המבטיחים של ישראל השנה ה-18 ברציפות: חברות הייטק הצומחות והמסקרנות ביותר, אלה שמייצרות אימפקט על תעשיות וצרכנים רבים, ונמצאות על המסלול הבטוח להנפקה ● הרשימה מתבססת על בחירות של קרוב ל-70 קרנות השקעה מקומיות וזרות מובילות בהייטק הישראלי ● החשיפה המלאה

חנות Hַ&O kids בקניון עזריאלי מודיעין / צילום: יח''צ

רשת H&O משיקה תת־רשת חדשה לאופנת ילדים, עם כ־20 סניפים

הרשת תאגד את המותגים האמריקאים Carters ,Oshkosh ו־Skip Hop ואת מותג הבית H&O Kid, ותציע אופנת ילדים מניו בורן ועד גיל 12 ● הקבוצה מתכננת לפתוח כ־20 חנויות בקונספט החדש, בעיקר בקניונים ובמרכזי קניות

בנק ישראל מכר 8 מיליארד דולר, אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

הדולר מזנק לשיא של חמישה חודשים. אלה הסיבות

המתיחות הביטחונית בין ישראל לאיראן לצד התחזקות הדולר בעולם הובילה לתיסוף חד מול השקל ● שער הדולר-שקל נסחר ברמה של כ-3.8 שקלים, שיא של חמישה חודשים

נטפליקס / צילום: Shutterstock, Vantage_DS

נטפליקס עקפה את הציפיות; המניה יורדת במסחר המאוחר

ענקית הסטרימינג דיווחה על הכנסות של 9.37 מיליארד דולר לעומת צפי של 9.28 מיליארד דולר ● הרווח זינק ב-86%, לעומת צפי לעלייה של 56% ● החברה הוסיפה כ-9.3 מיליון מנויים ברבעון, ב-80% יותר מהצפי ● למרות התוצאות המדהימות, התחזית המאכזבת של החברה מפילה את המניה במסחר המאוחר

ייפוי-כוח מתמשך. זה ההליך שיחליף אותו / אילוסטרציה: Shutterstock, REDPIXEL.PL

חקיקה חדשה: תומך החלטות לקשיש או בעל מוגבלות - במקום אפוטרופוס

השבוע נחקק המוסד של "תומך החלטות" ● מה זה אומר, מה ההבדל בין התומך לבין אפוטרופוס, ולמה בעצם צריך מינוי פורמלי מבית המשפט רק כדי לסייע לאדם קשיש או מוגבל?