גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ביהמ"ש העליון עושה סדר בשאלת אופן מיסוי עסקאות בינ"ל

לידיעת חברות ההייטק בישראל שחברות-האם שלהן בחו"ל: השופט דוד מינץ דן בשאלת אופן מיסוי עסקאות בינלאומיות בין חברות קשורות והשית על חברות ההייטק הישראליות מס גבוה יותר

השופט דוד מינץ / צילום: אתר בתי המשפט
השופט דוד מינץ / צילום: אתר בתי המשפט

לידיעת חברות ההייטק בישראל שחברות-האם שלהן בחו"ל: כשחברה ישראלית מעניקה לחברה-האם שלה הממוקמת בארה"ב שירותים שונים, והרווח בגין מתן השירותים נמוך ממחיר השוק האופייני לעסקאות דומות, ההכנסה החייבת לצורכי מס תיקבע על-פי מחיר השוק של העסקה, ולא המחיר שנקבע בין הצדדים.

עוד נקבע כי אופציות לעובדים הן בגדר שיטת תגמול ומהוות על-פי טיבן הוצאות הכרוכות באספקת השירות, ומכאן בהפקת ההכנסה; ולפיכך, ככלל, יש לראות עלות זו כחלק מבסיס העלות במסגרת עסקה מסוג קוסט פלוס שניתנות לחברות-האם בארה"ב.

כך קבע השבוע (א') בית המשפט העליון, בפסק דין שעשה סדר בשאלת אופן מיסוי עסקאות בינלאומיות בין חברות קשורות. השופט דוד מינץ, בהסכמת השופטים ענת ברון ועוזי פוגלמן, אישר פסק דין של השופט מגן אלטוביה, שקבע לראשונה את אופן היישום של הוראות פקודת מס הכנסה הנוגעות לעסקאות בינלאומיות בין צדדים קשורים בהתאם להוראות סעיף 85א לפקודת מס הכנסה.

בית המשפט העליון דחה בפסק הדין את טענות החברות הבינלאומיות שהופיעו בפניו, לפיהן אופן החישוב שנקבע עלול לסכל את פיתוח תעשיית ההיי-טק בישראל. "לאורך הערעורים שזורה כחוט השני טענת המערערות כי פסיקתו של בית המשפט המחוזי משקפת מדיניות מיסויית שאינה נכונה ואינה נבונה, והיא עשויה לסכל את פיתוח תעשיית ההיי-טק בישראל. אלא שכידוע מקדמת דנא, בית משפט זה אינו בודק את תבונתה של מדיניות המס בישראל, ומלאכתו מתמצית בפרשנות הדין הקיים והמצוי, ולא בקביעת הדין הרצוי בעיני נישום זה או אחר", נקבע.

בפסק הדין נקבע כי "עסקה תיחשב ככזאת שנעשתה בתנאי שוק, אם מחירה ותנאיה לא חרגו מהטווח הרלוונטי הנלמד מחקר תנאי השוק - הטווח הבין-רבעוני או טווח הערכים, לפי שיטת ההשוואה שיושמה בנסיבות העניין. ככל שהעסקה הנדונה חורגת מהטווח, תחול עליה הוראת תקנה 2(ג) לתקנות מס הכנסה (קביעת שווי שוק), אשר קובעת כי 'ידווח מחיר העסקה על-פי הערך המצוי במאון ה-50 בטווח הערכים'. הווה אומר, העסקה תמוסה על-פי הערך החציוני של התפלגות מחיריהן של העסקאות הדומות הנבחנות במסגרת חקר תנאי השוק".

עוד צוין בפסק הדין כי "עסקאות בינלאומיות בין חברות בעלות יחסים מיוחדים מתאפיינות בכך שקיים קושי להעריך את המחיר הכלכלי האמיתי הגלום בהן. לפיכך, הטווח הרלוונטי נותן קשת של ערכים המספקים אינדיקציה סבירה למחיר השוק. דיווח החורג מטווח המחירים הסבירים או מטווח אורך הזרוע כאמור יגרור בעקבותיו מיסוי העסקה על-פי הערך החציוני. ערך זה נבחר כאינדיקציה טובה יותר ממדדים סטטיסטיים אחרים כדוגמת ממוצע, בהיותו רגיש פחות להשפעת הערכים הקיצוניים שבמדגם".

במסגרת חקיקת סעיף 85א' לפקודה נקבע המנגנון לקביעת מחירי העברה בעסקאות בינלאומיות בין צדדים קשורים; וזאת, במטרה למנוע הסטת רווחים מישראל למדינת נוחות אחרת. הסעיף קובע כי ככל שמחיר העסקה שנקבע בין הצדדים מושפע מהיותה בין צדדים קשורים, באופן שהרווח הנובע ממנה נמוך ממחיר השוק הנקבע בדרך-כלל לעסקה זהה שאיננה בין צדדים קשורים, "תדווח העסקה בהתאם לתנאי השוק ותחויב בהתאם". במקרה שהרווח הנובע מהעסקה נמוך ממחיר השוק האופייני לעסקאות דומות, תמוסה העסקה על-פי מחיר השוק שלה ולא על-פי המחיר בפועל. בסעיף נקבע עוד כי בהתאם לדרישת פקיד השומה, תידרש החברה הנישומה להמציא לו פירוט על אופן קביעת המחיר בעסקה. הכוונה היא להמצאת חקר שוק הקובע את מחירי השוק לעסקה בדרך של השוואה לעסקאות דומות.

בתקנות שווי שוק שתוקנו מכוח הוראות סעיף 85א' לפקודה, נקבעו שתי קבוצות עיקריות לחישוב מחיר העסקה. האחת - הקבוצה הישירה, שהיא קביעת מחיר שוק במישרין על-ידי השוואתו למחיר שוק בעסקאות דומות; והשנייה - הקבוצה העקיפה במסגרתה ייקבע מחיר השוק באופן עקיף על-ידי שימוש בשיעור רווחיות בעסקאות דומות. כך, במסגרת הקבוצה השנייה ניתן בעסקאות שירותים לאמוד את מחיר השוק בעקיפין, על-ידי מנגנון Cost פלוס המתבסס על שיעור הרווחיות המתווספת להוצאות הישירות.

העניין הגיע לבית המשפט העליון במסגרת שני ערעורים שהוגשו על החלטותיו של השופט מגן אלטוביה מבית המשפט המחוזי בתל-אביב, אשר התשתית העובדתית בשניהם הייתה דומה, כמו גם השאלות המשפטיות שמתעוררות בעקבותיה, באשר לאופן המיסוי של עסקאות בין חברות קשורות. בכל אחד מהמקרים דובר בנישומה שהיא חברת-בת ישראלית הנמצאת בבעלות מלאה של חברת-אם אמריקאית, כאשר חברת-הבת שימשה כמרכז מחקר ופיתוח עבור חברת-האם.

בין השתיים נחתם הסכם לפיו חברת-הבת תספק לחברת האם שירותי מחקר ופיתוח, כאשר התמורה בגין שירותים אלה תשולם בשיטת "Cost Plus" (קוסט פלוס) - סכום הכולל את עלות אספקת השירות (בסיס העלות) בתוספת רווח בשיעור קבוע מתוך בסיס העלות (הרווח). בנוסף, סוכם בין החברות כי חברת-האם תעניק לעובדי חברת הבת אופציות לרכישת מניות חברת-האם במחיר שנקבע מראש (Call Options). הקצאת האופציות נעשתה באמצעות הפקדתן בידי נאמן למשך תקופה של לפחות שנתיים, זאת במסגרת מסלול רווח הון בהתאם לסעיף 102(ב)(2) לפקודה.

המחלוקת בין החברות לפקידי השומה נגעה לבקשת החברות להשמיט את עלות הקצאת האופציות לעובדיהן מבסיס העלות אשר ממנו חושב הרווח. לעומת החברות, פקיד השומה סבר כי יש לכלול את עלות הקצאת האופציות בבסיס העלות. בנוסף הוא מצא כי עלות הקצאת האופציות אינה בגדר הוצאה המותרת בניכוי מהכנסתן החייבת.

עיקר פסק הדין של העליון סבב סביב מחלוקות אלה, ובמקביל התעוררה מחלוקת משמעותית נוספת בין הצדדים סביב שיעור הרווח המקובל בתנאי השוק.

השופט מינץ תחילה בשאלה המרכזית האם יש לכלול את עלות הקצאת האופציות לעובדי חברת-הבת בבסיס העלות שעל-פיו מחושב הרווח במסגרת עסקת קוסט פלוס; ואישר את כל קביעות בית המשפט המחוזי בעניין זה.

השופט מינץ ציין כי "בצדק קבע בית המשפט כי עלות הקצאת האופציות לעובדי חברת-הבת היא בגדר הוצאה בייצור הכנסה בראי סעיפים 17 רישא ו-32(1) לפקודה. אחת השיטות המקובלות שבהן חברות מתגמלות את עובדיהן היא באמצעות הענקת תגמול מבוסס 'מכשירים הוניים', ובכלל זה מניות, אופציות לרכישת מניות וכיוצא באלה. שיטת תגמול זו אוצרת בחובה יתרונות רבים: היא מהווה הטבה בשווה-כסף, ועל כן אינה מכבידה יתר על המידה על תזרים המזומנים של החברה המעסיקה; היא מספקת תמריץ לעובדים לפעול למען הצלחת החברה, על-ידי העצמת הזיקה בין הצלחתה - התלויה מטבע דברים גם בתפקודם של העובדים - לבין היקף התגמול שיינתן לאותם עובדים".

עוד הוסיף השופט כי "על דרך הכלל, אופציות מוענקות לעובדים כמרכיב בחבילת התגמול שלהם, במטרה כי יתלכד עניינם האישי עם עניינה של החברה. תכליתן של החברות הנישומות במקרה דנן היא לספק שירותי מחקר ופיתוח לחברות-האם. על כן, נראה על פניו כי האופציות הוקצו על-מנת לתמרץ את עובדי המחקר והפיתוח להעניק את השירותים האיכותיים ביותר שביכולתם לספק לחברת-הבת ובעקיפין לחברת-האם. ככל שהשירותים שיינתנו יהיו טובים יותר - כך יגדל ערכה של מניית חברת-האם, ובהתאם גם יגדל ערך ההטבה הגלומה באופציות שהוקצו לעובדי חברת-הבת. על כן, מנקודת מבט כלכלית מהותית מדובר בהוצאה בייצור הכנסה במישור חברת-הבת".

על כן, נקבע, חבילות התגמול שניתנו לעובדי המחקר ופיתוח של החברות-הבנות, בין אם בכסף ובין אם באופציות ומכשירים הוניים שווי-כסף, הן על-פי טיבן ומהותן הכלכלית בגדר הוצאה לשם הפקת ההכנסה ממתן שירותים. "עלות הקצאת האופציות, בהיותה חלק מהתגמול שניתן לעובדי החברות-הבנות, אינה אלא בגדר תשלום מראש של חלק מההוצאות הכרוכות באספקת השירות. לכן, אין הצדקה מהותית שלא לכלול את שווי האופציות האמורות בבסיס העלות לצורך חישוב הרווח המתאים", קבע מינץ.

המסקנה המתבקשת, קבע מינץ, היא כי אופציות לעובדים הן בגדר שיטת תגמול ומהוות על-פי טיבן הוצאות הכרוכות באספקת השירות ומכאן בהפקת ההכנסה. לפיכך ככלל, יש לראות עלות זו כחלק מבסיס העלות במסגרת עסקה מסוג קוסט פלוס.

עם זאת, ציין השופט, עצם הכללת עלות הקצאת האופציות בבסיס העלות, אינה מובילה לכך שפקיד השומה רשאי באופן אוטומטי להתערב בהסכמות הצדדים כפי שהתבטאו בדיווח על אודות העסקה. התערבות זו תתאפשר רק במקרה שבו לא עמד הנישום בנטל השכנוע להראות כי מחיר העסקה, הכולל את שווי האופציות, תואם את המחיר הנהוג בשוק בעסקאות דומות. ואולם, בערעורים שהגיעו אל שולחנו, ציין מינץ, נמנה המקרה בין אותם מקרים בהם הנישום לא עמד בנטל הבאת הראיה ובנטל השכנוע, הרובץ לפתחו על-פי סעיף 85א(ג) לפקודה ודיני הראיות. זאת, קבע השופט, מאחר ש"התזה המוצגת על-ידי הנישומות, לפיה אין לכלול את עלות הקצאת האופציות בבסיס העלות במסגרת העסקאות הנדונות מסוג קוסט פלוס - אינה מתיישבת עם חקרי תנאי השוק שהוגשו מטעמן".

השופט סיכם נקודה זו וקבע כי עלות הקצאת האופציות לרכישת מניות בחברת-האם לידי עובדי חברת-הבת היא הוצאה בייצור הכנסה על-פי סעיף 17 לפקודה, ומשכך ככלל היה מקום להתירה בניכוי; אף על-פי כן, הוראת סעיף 102(ד)(2) לפקודה מהווה הסדר ספציפי באשר להקצאת מניות ואופציות במסלול רווח הון השולל באופן מפורש את ניכויה של הוצאה זו.

עוד כתבות

משפחות חטופים חוסמות את כביש 1 בדרך לירושלים

משפחות חטופים חסמו את כביש 1: "כל חטוף חייב לשוב"

שרי החוץ של מדינות ה-G7: נמשיך לפעול למניעת הסלמה של הסכסוך בין ישראל לאיראן • הקרמלין: "קוראים לצדדים להפגין איפוק" • דיווח: ביידן שוקל לשלוח סיוע ביטחוני בסך מיליארד דולר לישראל • בפעילות סמוך לטול-כרם: ארבעה לוחמים נפצעו בינוני וקל, מפקד גדוד טולכרם של גא"פ חוסל • עדכונים בולטים 

שכונת בית וגן ירושלים / צילום: אוריה תדמור

לא תמיד ניתן להגיע לחלוקה שוויונית בפרויקט תמ"א 38

כל תכנון פרויקט מסוג תמ"א 38 כולל אילוצים תכנוניים, אולם בפרויקטים מסוג חיזוק ועיבוי, האילוצים התכנוניים רבים, שכן הבינוי נעשה על גבי הבניין הקיים, על מגבלותיו ● כך דחתה ועדת הערר המחוזית בירושלים התנגדות של שני דיירים לתכנון של פרויקט

רה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

"שחקנית מרכזית במזרח התיכון": למה הבכירים הישראליים מתייצבים לתדרך את התקשורת בארצות הברית?

משעות הבוקר המוקדמות, גורמים ישראליים בכירים מתייצבים בתקשורת האמריקאית כדי לתדרך על התקיפה באיראן ● כך בוחרים את גופי התקשורת מולם הם עובדים בארה"ב ומה הם מנסים להשיג?

שכונה ד' בבאר שבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

מתל אביב עד באר שבע: השכונות עם הכי הרבה שוכרים בארץ

אמנם שיעור הבעלות על דירות בישראל גבוה, אולם יש אזורים שבהם שיעור השוכרים עולה כבר על 50% ● נתוני הלמ"ס מגלים איפה השכונות המבוקשות וכמה זה עולה למשקיעים ● כתבה שנייה בסדרה

שאריות של טיל בליסטי שאיראן שיגרה לעבר ישראל / צילום: Reuters, Amir Cohen

בהשראת רוסיה: גילויים חדשים על התקיפה האיראנית וההצלחה הישראלית

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● התקיפה של איראן תוכננה באופן ששיחזר במובנים רבים כמה מן התקיפות הרוסיות הגדולות באוקראינה, וכללו תחילה נחיל כטב"מים שנועדו להציף את ההגנה האווירית ● החולשה של היכולת הצבאית הקונבנציונלית של איראן עלולה להוביל את מקבלי ההחלטות באיראן לאופציה הגרעינית

אסף זגריזק / צילום: כדיה לוי

הם איבדו קרובים, פונו מבתיהם או ראו את מפעל חייהם קורס: 13 אנשים מספרים מה נותן להם כוח

איל וולדמן מנסה להמשיך לבלות כי זה מה שבתו דניאל הייתה רוצה ● ירדן גונן, אחות של רומי החטופה בעזה, לובשת חולצת קשת בענן בימים קשים במיוחד ● חיים ילין ממלא מצברים רק בבית בבארי, למרות הזיכרונות השחורים משם ● ואבישג שאר-ישוב מחפשת קרני אור בצילומים שלה ● 13 אנשים משתפים מהי מכונת ההנשמה שלהם בחצי השנה האחרונה ● פרויקט מיוחד

מטה s&p בניו יורק / צילום: valeriy eydlin

חברת S&P הורידה את דירוג האשראי של ישראל: "המלחמה תימשך כל 2024"

בהודעה שלא מן המניין, הורידה החברה את הדירוג של ישראל מרמה של AA- ל-A+ ● התחזית להמשך נותרה "שלילית", כך שבחברה מאותתים שבעתיד הדירוג עשוי להיפגע שוב ● "רואים עלייה נוספת בסיכונים הגיאו-פוליטיים"

ספינה צבאית איראנית נעה במימי איראן לפני תחילת תרגיל ימי משותף של איראן, רוסיה וסין באוקיינוס ההודי / צילום: Associated Press, ASSOCIATED PRESS

בחשש רב: כך נערכה איראן למתקפה הישראלית

בטהרן איימו כלפי חוץ והזהירו מתגובת ישראל, אך ביצעו שורת מהלכים המעידים על החשש מתקיפה ● גם בחיזבאללה ובסוריה נערכו

עגלת קפה הקבינה בכפר הס / צילום: שני בריל

ארבע הצעות לטיולי יום שרק המקומיים מכירים - ומשהו טעים ליד: מדור מיוחד לפסח

תצפית מרהיבה אל המדבר בשקיעה, פארק שמרגיש כמו ההיי ליין בניו יורק, האחות הקטנה של מקדש הבשרים משוק הכרמל וקרם לימון ומסקרפונה לקינוח ● יצאנו לארבעה מקומות שונים בארץ כדי לשמוע מהתושבים מהי פינת החמד שרק הם מכירים ומה יש לאכול שם, שגם כשר לפסח

יודר שפריר וגיא ברון, מייסדי סקיילאופס / צילום: בן יצחקי

החברה שחוסכת זמן וכסף לסטארט-אפים: זה חביב הקהל בדירוג המבטיחים של גלובס

סקר חביב הגולשים באתר גלובס זכה בשבועות האחרונים לכ-30,000 צפיות וצבר אלפי הצבעות ● על התואר התחרו השנה 30 חברות צעירות שדורגו במקומות הגבוהים ביותר ע"י עשרות קרנות השקעה הפעילות בישראל ● מי זכתה במקום הראשון?

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: יוסי זמיר

משרד הכלכלה מציג: כשאין יעדים, אין כישלונות

במקום לעמוד ביעדים, משרדי הממשלה פשוט מוחקים אותם ● בפיקוד העורף שלפו הודעה לילית שהותירה את הילדים באוויר ● והמסעות לפולין התרוקנו מערך ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

דיקלה כהן שיינפלד, ראשת הסגל של נשיא המדינה / צילום: קובי גדעון, לע''מ

מהילדות בבית שמש והלימודים בפנימייה דתית, לפגישות עם הנשיא ביידן

אחרי אחד הנאומים של יצחק הרצוג, אי שם ב־2010, ניגשה אליו דיקלה כהן שיינפלד  וביקשה להתנדב אצלו ● גם היא לא האמינה ששנים אחר כך היא תקבל שיחת טלפון שתהפוך אותה לראשת הסגל של נשיא המדינה:"ברגעים היסטוריים, אני שואלת את עצמי איך הצלחתי להגיע לזה. בפעם הראשונה שלי בבית הלבן, הייתי צריכה לסגור פה פעור"

איל וולדמן / צילום: פרטי

איל וולדמן מגלה: "עברו עליי ימים כואבים וקשים מאוד"

"אני כל הזמן חושב מה דניאל הייתה עושה, איך זה היה אם היא הייתה פה עכשיו", מספר איל וולדמן על בתו דניאל שנרצחה בנובה. מאיפה הוא שואב כוח? ● פרויקט מיוחד 

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

נאסד"ק ננעל בירידות יום שישי ברציפות; מניית אנבידיה צנחה ב-10%

ה-S&P 500 רשם את השבוע השישי ברציפות של ירידות - ברצף ההפסדים הארוך ביותר שלו מזה למעלה משנה, הנאסד"ק סגר יום שישי ברציפות של ירידות לראשונה מאז אוקטובר 2022 ● הדיווחים על תקיפה ישראלית באיראן שלחו את בורסות אסיה לירידות: הניקיי ננעל בירידה של כ-2.5% ושנזן ננעל בירידה של אחוז ● הזינוק במחירי הנפט התמתן ● בורסות אירופה ננעלו במגמה מעורבת

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / צילומים: AP, Shutterstock

אוקראינה על סף ייאוש וחור שחור ישאב אותנו ממרחק 2,000 שנות אור

אוקראינה מפתחת קנאת ישראל - גם היא רוצה קואליציה שתציל אותה מטילים באמצע הלילה ● הבריטים קובעים לוח זמנים להפסקה לאומית של העישון ● האקלים יעלה הרבה כסף, והמדינות העניות ייפגעו יותר ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' וראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: Reuters, RONEN ZVULUN

לא רק בגלל איראן: S&P קנסו את ישראל גם על סימני השאלה בתקציב הביטחון

אם עד לפני התקיפה האיראנית על ישראל עוד הייתה תקווה מסוימת במדינה שהדירוג הגבוה יישמר, זו התמוססה בשבוע האחרון עם התרחבות מפת האיומים ● אלא שלא רק האיומים על ישראל נלקחו בחשבון בהורדת הדירוג ● מה נכתב בין השורות של הודעת S&P והאם ישראל עומדת בפני סכנה של הורדה נוספת?

סלט קרעי לחם ב''נעה אפייה מקומית'' / צילום: חיים יוסף

רגע לפני שנפרדים מהחמץ: מסעדה מעולה בהרי ירושלים שמנסה לחבר את כל המנות ללחם

"נעה אפייה מקומית" של אלדד שמואלי רק התחילה לרוץ והשף גויס למילואים ● עכשיו היא מתרוממת, והקו המנחה: מנות שהולכות טוב עם לחם, והלחם מצוין

עלי חמינאי, המנהיג העליון של איראן, בתפילת עיד אל–פיטר בטהרן / צילום: Associated Press

איך בוצעה התקיפה באיראן ומה היה היעד?

מהבסיס הצבאי שהותקף בוצעו במוצ״ש שיגורים לעבר ישראל ● איך ככל הנראה בוצעה התקיפה ומה יקרה עכשיו? ● וגם: התגובה בשווקים והקפיצה במחיר הנפט

אביב ומתיאו שפירא, אדיר טובי ורובי ליאני, חברת XTEND / צילום: כדיה לוי

עפים כמו פרפר, עוקצים כמו דבורה: הרחפנים שמשנים את תורת הלחימה

הרחפנים של אקסטנד הפכו פופולריים במלחמה בעזה, ואף הצילו חיים • עכשיו היא עובדת על מערכת משולבת שתיקח את יכולות הרובוטים קדימה ותסייע להם לפעול בצוות ● הסטארט-אפים המצליחים, פרויקט מיוחד

מייסדי טורק. מימין: אלדד לבני (CINO), לאוניד בלקינד (CTO) והמנכ''ל עופר  סמדרי / צילום: גיא חמוי

הטייס האוטומטי שרוצה להחליף את צבא מומחי הסייבר

האנליסטים במרכזי בקרת הסייבר של הארגונים הגדולים נאלצים להתמודד עם אלפי התרעות מדי יום, והטכנולוגיה של טורק מאפשרת להפוך את התהליכים לאוטונומיים למחצה • האם ה"טייס האוטומטי" של החברה יצליח לשלול איומים חמורים? ● הסטארט-אפים המבטיחים