המשבר בתעשיית הלוויינים המקומית: "הזנב לא יכשכש בכלב"

המדינה הנחיתה מכה על חלל תקשורת כשהחליטה להתקשר עם תע"א כדי לבנות לוויין כחול-לבן • בתעשייה טוענים כי זו תגובה לפגיעה של חלל בתעשיית הלוויינים המקומית כשרצתה לשתף פעולה עם לוראל האמריקאית • מקורבים לחלל: המדינה מנסה להפעיל לחץ, ההחלטה לא סופית

הדמיה של עמוס 8 / צילום: יח"צ
הדמיה של עמוס 8 / צילום: יח"צ

מבחינת חלל תקשורת , שמסרה הבוקר (ב') דיווח דרמטי לבורסה על הודעה שקיבלה מ"גורמים ממשלתיים" אודות כוונת המדינה להזמין מהתעשייה האווירית לוויין תקשורת חדש - הכתובת הייתה על הקיר: כבר לפני כשבועיים, במהלך דיון מעקב שקיימה ועדת המדע של הכנסת בעקבות המשבר בתעשיית לווייני התקשורת, הזהיר ח"כ יואב קיש (ליכוד) את נציגי חלל תקשורת כי החלטת החברה, להזמין את הלוויין עמוס 8 מחברת לוראל האמריקאית ולא מתע"א - עלולה להוביל להיקלעותה ל"ברוך" ובעיקר, להישארותה בלי אחד הלקוחות המרכזיים שלה - מדינת ישראל שרוכשת כ-30% מהשירותים שחלל תקשורת מוכרת.

בחלל לא התרשמו מהאזהרות, והתייחסו אליהן כאל אמירות פופוליסטיות: "אנחנו לא רואים ולא מרגישים שום איום או יכולת של מישהו לאיים עלינו", אמר בתגובה גורם שמקורב לחברה לפני כשבועיים.

ביממה האחרונה התברר שאיומים גם יכולים להתממש, וההודעה שחלל מסרה לבורסה מעידה על רצינות המדינה בכוונותיה לשגר לחלל לוויין תקשורת מתוצרת כחול-לבן, באופן שגם יבטיח את המשך עתיד תעשיית לווייני התקשורת בישראל - שמנוהל בתעשייה האווירית: בשבועות האחרונים, ועל רקע הודעת חלל כי התקשרה עם לוראל שתייצר עבורה את עמוס 8, התע"א הגישה למשרדי האוצר והמדע הצעה סדורה שכוללת מחיר, לוחות זמנים ומפרט טכני ללוויין תקשורת לאומי שיהיה פרי פיתוחה ומתוצרתה.

עלות הלוויין שתע"א מציעה למדינה הוערכה בידי גורמים מקצועיים בכמעט 200 מיליון דולר, כולל הפעלתו מתחנת קרקע ייעודית ביהוד, תחנה שממנה החברה מספקת שירותי הפעלה ללוויינים אחרים של חלל תקשורת.

לפי הודעת המדינה לחלל, הלוויין שייבנה בידי תע"א ימוקם בנקודת השמים W4, נקודת שמיים שיועדה מלכתחילה ללוויין עמוס 8 שאמור לשמש את חלל תקשורת. אם המדינה תממש את תוכניתה בנושא זה, הלוויין החדש שייבנה עבורה בידי תע"א לא ייקרא עמוס, וייבחר לו שם חדש.

ההחלטה של חלל תקשורת לרכוש את עמוס 8 מלוראל האמריקאית נומקה בעבר בידי החברה בלוחות הזמנים הקצרים לאספקתו, ביחס לאלה שעליהם התע"א מסוגלת להתחייב: משך הפיתוח והיצור של לוויין כזה בתע"א מוערך בכמעט 3 שנים - משך זמן שאין לחלל תקשורת וגם מחיר הלוויין שמציעה תע"א - גבוה משמעותית מזה שהציעה לו לוראל.

בתוך כך, בחלל לא אהבו את הלחץ שהופעל עליה במהלך החודשים האחרונים מצד משרדי הממשלה השונים להזמין את הלוויין העתידי שלה מתע"א. זאת, כשברקע אזהרות ואיומים מצד ראשי תע"א כי החלטה של חלל להתקשר עם יצרנית זרה בנושא זה - יוביל לסגירת תעשיית לווייני התקשורת שלה ולמקד את פעילותה בנושא הלוויינים - בתחום הצבאי. גורם שמקורב לחלל טען בימים האחרונים כי "יש לנו סיבות מדוע לא ללכת עם התע"א בתוכנית עמוס 8, והבכי והנהי של תע"א על כך שמהלכינו הורסים אותה - לא מעניינינו: תפקידה של המדינה לתמוך בתע"א ולא בקרנות הפנסיה וכספי המשקיעים בחלל. אין סיכוי שהמדינה תבנה לוויין בעצמה, המדינה היא לקוחה מרכזית של חלל במשך הרבה שנים - ותמשיך להיות. כל האיומים שמופנים כלפי חלל, אמורים להלחיץ אותה ולהוביל אותה לשולחן המו"מ כדי לעשות עסקה עם תע"א. במקרה הכי גרוע, אם המדינה תחליט שהיא לא לקוח של חלל - אין ספק שחלל תביא לקוחות אחרים במקומה".

רגע הפיצוץ של הלווין עמוס 6 בקייפ קנוורל שבפלורידה / צילום: רויטרס
 רגע הפיצוץ של הלווין עמוס 6 בקייפ קנוורל שבפלורידה / צילום: רויטרס

חלל מנסה לגיוס הון

מנכ"ל חלל תקשורת, דוד פולק, אמר לפני מספר ימים כי חלל כבר רכשה בעבר 4 לווייני תקשורת מתע"א - בסכום כולל של כ-2 מיליארד שקל. הוא הסביר כי בחר בלוויין שהציעה לוראל בשל "מחיר לא תחרותי" שהציעה תע"א. פולק הבהיר כי בעתיד, לקראת הצטיידות חלל בלוויינים נוספים, תע"א תוכל לחזור לתמונה ולהציע לוויינים מפיתוחה.

בשבועות האחרונים חלל הודיעה על יציאה לגיוס הון וחוב כדי לממן את עסקת עמוס 8, שמחירו 112 מיליון דולר. בדיון שהתקיים לפני כשבועיים בוועדת מעקב של ועדת המדע בכנסת, אמר נציג של החברה כי אם הגיוס ייכשל - ניתן יהיה לבטל את העסקה עם לוראל.

גורמים בכירים בתעשיית החלל שמעורבים בנושא אמרו היום ל"גלובס" כי להודעת המדינה עשויה להיות השפעה מהותית על מאמצי הגיוס של חלל, שכן במצב שבו המדינה תשגר לוויין לאומי - היא לא תצטרך כלל את השירותים של חלל ומכירותיה של האחרונה יפגעו קשות: "הלקוח המרכזי של חלל שהוא מדינת ישראל העביר לה מסר ברור שהזנב כבר לא יכשכש בכלב, שיהיה לוויין לאומי מתוצרת כחול-לבן, ועכשיו חלל תצטרך להחליט אם היא מצטרפת אליו או לא", אמר אחד הגורמים.

שביעות רצון בתע"א

הודעת המדינה על פיתוח ויצור של לוויין תקשורת לאומי התקבלה בשביעות רצון בתע"א. במהלך השנה האחרונה בכירי החברה הזהירו פעמים רבות כי יסגרו את פעילות לווייני התקשורת ושהמדינה, תאבד בשל כך מוקד ידע שערכו לא יסולא בפז: "אין ספק שמדובר בצעד חיובי מצד המדינה לשימור יכולות פיתוח ויצור בתחום לווייני התקשורת. זה לא מסוג ההחלטות שמתקבלות בקלות, ומושקעות בהן הרבה חשיבה, הבנה וניתוח של המשמעויות", אמר גורם בכיר שמעורב בתחום: "עם זאת, למרות הודעת המדינה עדיין יש גם למשרדי הממשלה השונים, גם לתעשייה האווירית ואפילו לחלל תקשורת עוד דרך לעבור ואין כאן סוף פסוק: את הכסף סופרים במדרגות, לא ברור כיצד תיעשה החלוקה התקציבית בין משרדי הממשלה השונים, ויתכן שעוד נמצא בהמשך הדרך את חלל תקשורת בתמונה", אמר הגורם.

המשבר בתעשיית לווייני התקשורת עלה לסדר היום הציבורי בעקבות פיצוץ בלוויין עמוס 6 שפיתחה ויצרה התע"א עבור חלל תקשורת. הלוויין התפוצץ על רקטת השיגור של חברת SpaceX כיממה טרם שיגורו לחלל מאתר השיגורים בפלורידה שבארה"ב - וזאת בעקבות תקלה במערכת השיגור.

ועדה מקצועית בראשות מנכ"ל משרד המדע, פרץ וזאן קבעה בעקבות המשבר כי על המדינה להקצות כ-70 מיליון שקל מדי שנה כדי לשמר יכולות ותשתיות בתחום תעשיית לווייני התקשורת - אולם מתווה זה לא התממש בפועל, בשל הקצאות חלקיות מצד משרדי הממשלה למטרה זו. 

דוד פולק / צלם: יחצ
 דוד פולק / צלם: יחצ

"לווייני התקשורת - צורך לאומי חיוני"

מאז הבוקר ועד לשעות הצהריים, וברקע הדיווח של חלל תקשורת לבורסה על הודעה שקיבלה מ"גורמים ממשלתיים" באשר לכוונת לבנות לוויין תקשורת ישראלי, ניכרה שתיקה מצד משרדי הממשלה. גורמים שמעורים בתחום טענו כי ההודעה לחלל לתקשורת נמסרה מצד המשרדים המעורבים בסוגיית לווייני התקשורת, ובכיריהם היו שותפים לדיונים בנושא ולתהליך קבלת ההחלטות. אלא שהמשרדים סירבו להגיב ולמסור כל התייחסות בנושא.

בתגובה להודעת חלל לבורסה, משרד המדע והטכנולוגיה הודיע בצהריים כי "הממשלה פועלת מאז דצמבר 2016 לקידום פיתוח ומימוש לוויין תקשורת בבעלות מדינת ישראל שייבנה בתעשיות החלל הישראליות. לאור החלטת חלל תקשורת לממש באופן עצמאי לוויין מתוצרת זרה, הממשלה הודיעה לה שהיא ממשיכה בעמדתה המקורית לגבי מימוש לוויין תקשורת מתוצרת כחול-לבן".

שם אמרו עוד כי "כוונת הממשלה ממשיכה את הקו שקבעה ועדת החלל בראשות מנכ"ל משרד המדע, פרץ וזאן שהמליצה כי המתווה המיטבי שלוקח בחשבון את כלל הצרכים אל מול העלות למדינה - הוא שימוש בלווייני תקשורת מסחריים מתוצרת ישראל והפעלתם באמצעות חברה ישראלית. מאחר שעלות לווייני תקשורת מתוצרת ישראל גבוהה יותר מעלותם בשוק העולמי - הוועדה קבעה כי יש צורך לגבש מתווה שיאפשר פיתוח תשתיות ויכולות לצורך גישור על פער העלויות".

בדוח הוועדה שבראשה עמד וזאן נכתב בין השאר כי "מערך של לווייני תקשורת מחזק את היתירות והביטחון התקשורתי של ישראל בעת חירום". עוד קבעה הוועדה כי "למדינה צורך חיוני ביכולות עצמאיות להשגת מידע ולהעברתו באמצעות לווייני תקשורת ישראליים".

מערכת הביטחון וצה"ל מפעילים מערך של לווייני ריגול, רובם מסדרת אופק שמפותחים ומיוצרים בתע"א. בשונה מלווייני מתקשורת - לוויינים אלה משוגרים לחלל מישראל.

למרות יכולותיה הנרחבות בתחום לווייני הביון, והביטחון היחסי לעתיד תעשייה זו בישראל, מערכת הביטחון מגלה עניין גם בפעילות לווייני התקשורת: גורם בעל מומחיות בתחום אמר כי "לווייני התקשורת מהווים עבור מדינת ישראל צורך לאומי - חיוני, כי אף אחד לא ירצה שחברה או מדינה זרה יראו את מה שקורה בתדרים המשמשים לקיום תקשורת במדינה, תעבורה של נתונים, תוכנית תדרים שלה והמקומות שאליהם 'מסתכל' הלוויין'. לא בכדי, גורמים מקצועיים בכירים מאד מעורבים בדיונים אלה, ויש להם הרבה מאד מה לומר בנושא".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988