גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ביה"ד הארצי: להסדיר תשלום "זמן המעבר" למטפלים סיעודיים

הכוונה לתשלום על הזמן שלוקח למטפל לעבור מבית מטופל אחד לאחר ● חרף קריאתו להסדרת הנושא, קיבל ביה"ד את ערעורם של תאגידי הסיעוד ודחה בכך את בקשת עמותת ידיד לאשר תביעה ייצוגית בגובה בין 105-184 מיליון שקל

בית הדין הארצי לעבודה הפך את החלטת בית הדין האזורי בירושלים לאשר הגשה של תובענה ייצוגית על סך של בין 105-184 מיליון שקל נגד 20 תאגידים סיעודיים, שעילתה תשלום עבור "זמן מעבר" בין מטופלים למטפלות ולמטפלים סיעודיים. בהקשר זה נציין כי "זמן המעבר" הוא רכיב תשלום אשר אינו מתוקצב ואינו משולם לאותם תאגידי סיעוד (המעסיקים את המטפלים והמטפלות) על-ידי המוסד.

אולם, אין זה סוף פסוק בסוגיה, כאשר בפסקה החותמת את פסק הדין ציינו שופטי בית הדין הארצי באמירה נורמטיבית כי הסוגיה שעוררה עמותת ידיד (שהגישה את הבקשה לאישור תובענה ייצוגית) בדבר תשלום "זמן מעבר" "ראויה לה להתלבן בין כל הגורמים הרלוונטיים, ובכללם בראש ובראשונה המוסד לביטוח לאומי, ששם לא למטרה להבטיח כי המטפלות... יועסקו בתנאי העסקה הוגנים".

כך קבעו שופטי בית הדין הארצי לעבודה, הנשיא (בדימוס) יגאל פליטמן, סגן הנשיאה אילן איטח (שכתב את פסק הדין העיקרי), השופט רועי פוליאק ונציגי הציבור רן קידר (עובדים) ואהוד פלד (מעסיקים).

בקביעתם זו הותירו שופטי בית הדין את מצבם של המטפלים על כנו, דהיינו שלא יינתן תשלום למטפלות ולמטפלים עבור הזמן שלוקח להם לעבור ממטופל אחד לשני.

עמותת ידיד: 23 אלף מטפלות ומטפלים שזכאים לתשלום "זמן מעבר"

בסוף חודש מאי 2016 היה ניתן לחשוב כי סוגיית תשלום "זמן מעבר" למטפלים ומטפלות נמצאת בכיוון אחר לגמרי.

בזמן הזה נשמעו קולות שמחה במשרדי עמותת ידיד, אשר נוסדה לפני כ-21 שנים במטרה לצמצם פערים חברתיים וכלכליים בחברה הישראלית. זאת, לאור החלטת בית הדין האזורי לעבודה בירושלים (כבוד הנשיאה השופטת בדימוס דיתה פרוז'ינין) לאשר את בקשת העמותה להגיש תובענה ייצוגית בסך מאות מיליוני שקלים נגד 20 תאגידי הסיעוד הגדולים במדינה, ובהם מטב, דנאל, אתגר, "בבית" - בגין אי-תשלום למטפלות הסיעודיות בעבור זמן המעבר ממטופל למטופל.

לפי טענת העמותה, שיוצגה בהליך על-ידי עו"ד אסף פינק, תאגידי הסיעוד מעסיקים מעל ל-100 אלף מטפלות ומטפלים, מתוכם כ-23 אלף זכאים לתשלום "זמן מעבר".

בנוסף החליט בית הדין להורות על צירופו להליך של המוסד לביטוח לאומי. זאת, לאור בקשת תאגידי הסיעוד ומהנימוק כי המוסד הוא צד דרוש לבירור השאלות העולות בהליך.

כל הצדדים להליך הגישו על החלטה זו ערעור לבית הדין הארצי לעבודה.

בפסק דין מתאריך 1.5.18 קיבל כאמור בית הדין הארצי את ערעור תאגידי הסיעוד (20 חברות ועמותות) נגד אישור התובענה הייצוגית נגדם, תוך שהוא קובע כי מוסד התובענה הייצוגית איננו הפלטפורמה הראויה לבירור סוגיה חשובה זו, וראוי כי זו תוסדר על-ידי המוסד לביטוח לאומי.

העמותה טענה כי לאשר את בקשת האישור משני טעמים, מרכזי וחלופי. הראשון והעיקרי - היות זמן המעבר בין מטופל אחד למשנהו "זמן עבודה", כהגדרתו בחוק שעות עבודה ומנוחה. השני והחלופי - בהינתן כי הזמן שבין מטופלים אינו "זמן עבודה", אלא זמן פיצול בין שעות העבודה אצל מטופל אחד ושעות עבודה אצל משנהו, זכאית המטפלת לתשלום בעד "זמן המעבר" בהיקש מהזכאות של עובד ל"שעת כוננות".

בית הדין הארצי דחה את טענות העמותה וקבע כי נוכח חוסר היכולת לקבוע כלל אחיד בהתייחס לכלל חברי הקבוצה ונסיבותיהם הייחודיות והקונקרטיות של כל מטפל ומטפלת (ובמקרים מסוימים אף בנסיבות הנוגעות ליום עבודה מסוים), נראה על פני הדברים "שיש אפשרות סבירה כי התובענה הייצוגית תידחה".

זאת, קבעו השופטים, בין אם "נשקיף" על הסוגיה כזמן עבודה (כמשמעו בחוק שעות עבודה ומנוחה), ובין אם נשקיף עליה במונחים של "שכר ראוי". כפועל יוצא מקביעה זו, קבע בית הדין כי השאלה המתעוררת אינה מתאימה להתברר במסגרת תביעה ייצוגית, וכי לאור הצורך בקיום "משפט זוטא" (משפט קטן בתוך משפט גדול) לכל אחד ואחת מהמטפלים והמטפלות, בירור התביעה במסגרת זו לא יהיה יעיל.

כמו כן, בית הדין דחה את ערעורה של העמותה על החלטת בית הדין האזורי כי נדרש לאתר מטפל או מטפלת, ולו אחד שיוגדר כתובע ייצוגי, מכיוון שהעמותה לא יכולה לשמש כתובע מייצג בתובענה זו.

בית הדין דחה את טענת העמותה בדבר הקושי לאתר תובע ייצוגי, לאור הקושי של עובדים להגיש תביעה נגד מעסיקיהם בתקופת העבודה. בהקשר זה נקבע כי "אין לקבל טענה שלפיה אפריורית, למטפלות, לרבות מטפלות לשעבר", קיים קושי מכוח חוק תובענות ייצוגיות להגיש תובענה ייצוגית נגד מעסיקותיהן.

בית הדין הארצי קבע כי "התשובה ביחס למעמדו של פרק זמן שחולף בין פרקי זמן של עבודה בשירות המעסיק לא יכולה להינתן אפריורית ובמנותק מהתשתית העובדתית והמשפטית הנוגעת לכל מקרה ומקרה".

חרף קבלת ערעור תאגידי הסיעוד, בית הדין הארצי דחה את ערעור המוסד לביטוח לאומי על צירופו להליך, תוך שהוא קובע כי נוכח ההשלכות האפשריות שיש לקביעה זו על המוסד, ונוכח תפקידו המרכזי בכל הנוגע להעסקתן של המטפלות ולתנאי ההעסקה, המוסד הלאומי הוא צד נדרש להליך כדי להכריע בו בשלמות וביעילות.

בהקשר זה קיבל בית הדין הארצי את קביעות בית הדין האזורי כי נחיצותו של המוסד להליך היא בין היתר מהסיבה שהמוסד הוא זה שמכתיב את תנאי העסקתן של המטפלות.

בית הדין הארצי הביע את צערו לכך שהצדדים ליחסי העבודה הקיבוציים בענף הסיעוד לא השכילו להגיע לכדי הסכמה עם המוסד לביטוח לאומי (המוסד), הביע את תקוותו שהניסיון הקרוב יעלה יפה וקרא כאמור למוסד להסדיר את הנושא בהקדם האפשרי.

עמותת הסיעוד "מטב" ו"בבית" יוצגה בהליך על-ידי עו"ד שמואל סודרי ממשרד יואב לוי; עו"ד דן פרידמן ועו"ד ישי מאירסדורף ייצגו את חברות הסיעוד; ועורכות הדין אפרת לבנוני וויויאן קליין ייצגו את המוסד לביטוח לאומי. 

לדברי דורון רז, יו"ר איגוד נותני שירותי הסיעוד, "החלטת בית המשפט לדחות את התובענה הייצוגית עושה צדק עם תביעה שלא היה לה בסיס מלכתחילה. חברות ועמותות הסיעוד מעניקות מזה למעלה מ-30 שנים טיפול סיעודי על-ידי כ-100,000 מטפלים ומטפלות מסורים, שאנו מעריכים ומוקירים את עבודתם. מטפלים אלה, שרובם ישראלים, מטפלים בכ-170,000 קשישים זכאי חוק הסיעוד. אנו שמחים שבית המשפט הכיר בכך שתנאי שכרם של המטפלות והמטפלים נקבעים על-ידי המוסד לביטוח לאומי. אנו, חברות הסיעוד, נברך על כל שיפור שיעשה הביטוח הלאומי בתקצוב שכרם של המטפלים והמטפלות".

עוד כתבות

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

וול סטריט סגרה את הרבעון הראשון הטוב ביותר מאז 2019; מדד S&P 500 שבר שיא חדש

שיא חדש גם לדאו ג'ונס ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" אין מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

ניסאן X-TRAIL / צילום: יח''צ

המכונית של ניסן שמוכיחה: שוק הבנזין עדיין חי ובועט

ניסאן X-TRAIL, הטורבו-בנזין החדשה של ניסאן, מוכיחה שגרסאות הבנזין לא אמרו את המילה האחרונה: היא זריזה, נוחה ומרווחת

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

ישראל תקפה בשדה התעופה בסוריה / צילום: נלקח מרשתות חברתיות לפי סעיף 27 א' לזכויות יוצרים

חיזבאללה מפרסם את שמותיהם של 5 מפעילי הארגון שנהרגו בחלב

בין ההרוגים בתקיפה בנמל התעופה בחלב ישנם גם חיילים מצבא אסד, דווח כי מערכות ההגנה האווירית הופעלו • מוקדם יותר נפצעו 2 בתקיפה שיוחסה לישראל באזור דמשק • דובר צה"ל עדכן כי בכיר חמאס חוסל בפעילות בבית החולים שיפא ● עדכונים בולטים

הפגנה הקוראת לשוויון בנטל. בלי נתונים מסולפים / צילום: שב״פ sha_b_p@

אותה אוזלת היד מאפשרת למגזר גדול לא לשאת בנטל וחונקת אותנו בפקקים

משבר הגיוס הוא משבר המטרו: שניהם יחד הוא אותו כישלון תשתיות ענק, של התחבורה המקרטעת פה ושל יסודות המדינה המתפוררים אחרי 76 שנותיה ● הסטטוס קוו מת. הגיע הזמן להיפרד מפתרונות הישראבלוף

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

דובר צה''ל, תא''ל דניאל הגרי / צילום: דובר צה''ל

דובר צה"ל: בכיר בחמאס חוסל בביה"ח שיפא

נזק נגרם לחצר בית בשלומי אחרי רצף אזעקות בגליל המערבי • דיווח: ישראל תקפה אזור פעילות של חיזבאללה בדמשק, 2 נפצעו • בית הדין בהאג הורה לישראל להכניס סיוע לעזה ללא הגבלה • מוקדם יותר: פצוע בינוני בפיגוע ירי בכביש 90 מצפון ליריחו • עדכונים שוטפים

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד