גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רשות ההגבלים בוחנת איך חוק המזון השפיע על התחרות

3.5 שנים אחרי שנכנס לתוקף ועל רקע הביקורת בשוק, רשות ההגבלים בוחנת כיצד השפיע החוק ששינה את מערכת היחסים בין הקמעונאיות לספקים ● חטיבת התחרותיות ברשות פנתה לאחרונה לרשתות הגדולות בדרישה שיעבירו לה נתונים

הממונה על ההגבלים העסקיים, עו"ד מיכל הלפרין / צילום: איל יצהר
הממונה על ההגבלים העסקיים, עו"ד מיכל הלפרין / צילום: איל יצהר

3.5 שנים לאחר כניסת חוק המזון לתוקף, רשות ההגבלים העסקיים בוחנת כיצד השפיע החוק על התחרות בענף, ואף החלה לאסוף נתונים עבור עבודת מחקר בנושא - כך נודע ל"גלובס". מדובר בחוק ששינה מקצה לקצה את מערכות היחסים בין הקמעונאיות לספקים בכל החזיתות, והייתה לו השפעה אדירה גם על האופן שבו מתנהלים השחקנים בענף המזון.

במסגרת המחקר, ל"גלובס" נודע כי חטיבת התחרותיות ברשות ההגבלים העסקיים, בראשותה של מיכל הלפרין, בוחנת נושאים שונים בחוק, ואף פנתה בימים האחרונים לרשתות הקמעונאות הגדולות בדרישה להעביר לה נתונים בנושא. בין הנתונים שנאספים בשלב הנוכחי: עלויות העמידה בחוק המושתים על הרשתות, נתונים בנוגע לניהול המדפים באמצעות פלנוגרמה (פריסת המוצרים על המדף) וסדרנות הספקים ועלות איסוף המידע שמחויב לעבור למאגר המחירים הממשלתי.

עוד נודע כי אחד הנושאים שייבחנו במסגרת המחקר הוא ההשפעה של המעבר לסדרנות עצמית. מדובר בנושא שהרשות עוסקת בו מתחילת שנות ה-2000, לאחר שמצאה כי הסידור על המדפים מושפע מתגמול שמקבל הסדרן מהספק וכך נוצר חשש לדחיקה של מוצרי ספקים אחרים, בעיקר קטנים יותר, מהמדפים. במסגרת החלטה של הממונה הקודם, דיויד גילה, שנכנסה לתוקף ב-2016, נאסר על ספקים גדולים לסדר מדפים ברשתות השיווק. ואולם, לפני מעט יותר משנה נכנס לתוקף תיקון זמני שקובע כי ספקים גדולים יוכלו לחזור ולסדר מדפים ברשתות הגדולות בתנאי שלא יחרגו מהפלנוגרמה, כלומר תכנון המדף שמוכתב על-ידי הקמעונאי.

ואולם, זו אינה הסוגיה היחידה שעוררה ועודנה מעוררת מחלוקת בקרב הגורמים השונים בענף הקמעונאות שקשורה לחוק המזון. גם נושא שקיפות המחירים הציף חילוקי דעות ביחס לשאלה האם הוא מיטיב עם הצרכנים או בעיקר עם הקמעונאים.

במסגרת חוק המזון נדרשים כל הקמעונאים הגדולים לדווח מדי שעה, כלומר בזמן אמת, את מחירי כל המוצרים שנמצאים על מדפי הרשת למאגר נתונים ממשלתי. כיום קיימות כמה חברות שפועלות בתחום ש'מתרגמות' את הנתונים הללו לצרכנים, דוגמת פרייסז ומיי סופרמרקט.

עם זאת, לא ממש ברור האם הצרכנים משתמשים ונעזרים באפליקציות הללו ועד כמה הן שינו את הרגלי הקנייה שלהם, אולם מה שכבר ברור הוא שהן שינו את הרגלי הפעולה של הקמעונאים. אם בעבר רשתות גדולות כמו שופרסל, רמי לוי, מגה-יינות ביתן, ויקטורי ואחרות היו נדרשות להעסיק צוות של סוקרים שיגיע פיזית מחנות לחנות ויאסוף עבורן נתונים על מחירי מתחרים, בייחוד באזורי תחרות בהן פועלות רשתות מתחרות - הרי שהיום אין כל צורך בכך. הקמעונאיות כיום נסמכות על מאגר המחירים שמאפשר להן (בזכות האלגוריתמים החכמים) לשנות את התמחור בלחיצה.

כך למשל, קמעונאי ששוחחנו איתו ציין כי הוא בוחן את המחירים ומתכוונן עם רמת התמחור למחיר הנמוך ב-5% מהרשת המובילה במתחם, זאת כדי להיתפס בבדיקות ובהשוואות כזול יותר.

"עם החוק או בלעדיו היינו נהנים מתחרות"

יובל אליעז, ראש תחום תחרות והגבלים עסקיים ב-BDO, התייחס לבדיקה של הרשות בשיחה עם "גלובס" ואמר כי "מדובר בבדיקה מתבקשת 3.5 שנים לאחר כניסת החוק לתוקף. בעיקר מתבקש לברר איך השפיע החוק על התחרות בין רשתות השיווק ועל הספקים השונים ועל הכניסה של ספקים חדשים לענף. אני חושב שהבדיקה תגלה שהלחצים התחרותיים שמופעלים בענף הם כל-כך משמעותיים, שעם קיום החוק או בלעדיו היינו נהנים מהתחרות העזה ששוררת כיום בענף הזה".

אליעז מוסיף כי "החוק כיום מטיל עלויות משמעותיות על הספקים והרשתות, החל מהחובה לשלוח את הנתונים למאגר השקיפות, וכלה בעובדה שיבואנים צריכים להתאים את האריזות לחוק בארץ ולא כפי שזה באירופה".

נציין כי הלפרין מעולם לא נחשבה לתומכת נלהבת של החוק שנחקק טרום תקופתה, אך לאורך הדרך היא שידרה שהרשות תמשיך לאכוף אותו כל עוד הוא קיים. עם זאת, נראה כי לאורך זמן הרשות מנסה להבטיח ודאות גדולה יותר לשחקנים בשוק - בין אם באמצעות פטורים כוללים ובין אם על-ידי הבטחת ודאות רגולטורית גבוהה יותר לרשתות ולספקים דרך סידור המדפים. ואולם, אם הרשות תגלה שההשפעה של החוק אינה גבוהה, ניתן להעריך שנמשיך ונראה מאמצים נוספים להגברת הוודאות הרגולטורית.

בעבר אמר אייל רביד, בעלי רשת ויקטורי, בראיון ל"גלובס", כי מבחינתו מאגר המחירים הוא כלי לתיאום מחירים בחסות החוק. "באנגליה ביטלו את המאגר הזה בדיוק מהסיבה הזו", אמר אז וסיפר כי "הבוקר ספק מסוים שלח לי צילום מסך של מחיר של מוצר שבו רואים שכולם העלו מחירים, ורק אני לא. הוא אפילו לא צריך לכתוב מילה, רק להעביר לי את הצילום. ומה את חושבת שאני אעשה? גם אני אעלה את המחיר. למה שכולם יעלו ואני אשאר מאחור?". כיום רביד כבר התרגל למציאות של החוק ומתמודד גם עם היתרונות וגם עם החסרונות הגלומים בו.

תולדה של המחאה החברתית ב-2011

וכיצד נכנס החוק לחיינו? חוק המזון הוא תולדה של המחאה החברתית שהתעוררה ביולי 2011 בשל יוקר המחיה. במוקד המחאה עמדה אמנם גבינת הקוטג' ששימשה כסמל להתייקרות חסרת רסן, אבל היא השליכה על תחום מוצרי הצריכה כולו. החוק נחקק במטרה לעודד תחרות בין קמעונאים וספקים, ובכך להוביל להורדת מחירים.

התחרות, לפי החוק, תוכל להתקיים על רקע ריחוק מלאכותי במידה מסוימת בין רשתות גדולות (לפי החוק הוגדרו 20 רשתות) ובין ספקים שמוגדרים כגדולים, למשל בשורת התמחור, כך שהם מנועים מהעברת מחיר מינימום למוצריהם, או לגרום לסידור מדפים שיתעדף את מוצריהם. עוד קיווה החוק כי שקיפות מחירים לצרכן באמצעות מאגרי מחירים תוביל לתחרות. סעיף חשוב בחוק מתייחס לסמכות שהוא העניק לרשות ההגבלים העסקיים להטיל קנסות על המפרים.

מטרותיו של החוק, שנכנס לתוקף בינואר 2015, היו, בין היתר, לעודד תחרות בין קמעונאים וספקים באמצעות יצירת הפרדה - במידת האפשר - בין הקמעונאים לספקים הגדולים, הורדת מחירים בשוק המזון, חיזוק והבלטה על המדפים לספקים קטנים, צמצום כוחן של הרשתות הגדולות ושקיפות מחירים לצרכן על-ידי חובת דיווח מחירי מוצרים למאגר של המדינה.

נקבע כי ההחלטה מיהו ספק גדול תינתן בידי הממונה על ההגבלים העסקיים ברשימה שתדווח מדי שנה ותגדיר ספקים, כלומר יצרנים, מפיצים ויבואנים שמכרו בסכום של מעל מיליארד שקל בשנה לקמעונאים. הספקים הגדולים והרשתות הגדולות נדרשים לדווח מדי שנה לממונה על היקפי המכירות שלהם, והספקים לא יוכלו להתערב במחיר לצרכן שיקבע על-ידי הקמעונאי.

עד כניסת חוק המזון לתוקף, הספקים היו כוללים במחירונים לרשתות גם מחיר מומלץ לצרכן, אך במסגרתו נאסר עליהם לעשות זאת, למעט מקרים של הוזלה לצרכן.

ברשות ההגבלים אישרו את קיום המחקר ואת איסוף הנתונים.

מטרת חוק המזון:

■ הגברת התחרותיות בענף המזון ובתחום מוצרי הצריכה

■ הפחתת המחירים לצרכן

אמצעים:

■ הפרדה בין הספקים והקמעונאים הגדולים

■ איסור על ספק גדול לסידור מדפים שנותן עדיפות למוצריו והיצמדות לתכנון של הרשת

■ איסור לספקים לקבוע מחיר מינימום לצרכן

■ הקמת מאגר שקיפות מחירים עם חובת דיווח לרשתות

למעט במקרי הוזלה

עוד כתבות

רועי קדוש, סמנכ''ל ההשקעות בהכשרה ביטוח / צילום: שירעד שליט

הסמנכ"ל שמזהיר: "להוציא מהתיק את מניות גוגל או מיקרוסופט זו נאיביות"

רועי קדוש מהכשרה ביטוח מודה כי התמחור הגבוה בשווקים "בעייתי", וממליץ להשקיע במדדי וול סטריט במשקל שווה - כדי לנטרל את הדומיננטיות של מניות "שבע המופלאות" ● חלק מהכסף הוא מציע להשאיר כיום במזומן, כדי "לנצל הזדמנויות כשיגיעו ירידות"

מערכת חץ 3 / צילום: דוברות משרד הביטחון

הזמנות בשיא וביקוש מקומי: האם החברות הביטחוניות ירוויחו מהתקיפה האיראנית?

מערכות ההגנה האוויריות בישראל קיבלו חותמת משמעותית כאשר הדפו 99% מהאיומים במתקפה האיראנית ● כעת העניין במערכות מצד ממשלות מסביב לעולם מזנק, והביקושים עולים ● בתעשייה האווירית מרגיעים: "יודעים לתת איזון בין צרכי מדינת ישראל לבין הלקוחות"

שר המשפטים יריב לוין, יו''ר הוועדה לבחירת שופטים / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

המערכת קורסת תחת העומס, אבל הוועדה לבחירת שופטים לא מינתה שופטים

למרות שהייתה אמורה למנות שופטים לבתי המשפט המחוזיים בתל אביב, מרכז ולבית משפט השלום בירושלים, הוועדה לבחירת שופטים התכנסה אך לא בחרה שופטים חדשים ● השופטים בישראל דנים בעשרות ומאות תיקים בו זמנית, ובינתיים בתי המשפט נותרים במחסור גדול של שופטים וקורסים תחת העומס, כך שהציבור נפגע

יאיר נחמד, מנכ''ל נאייקס ויו''ר הדירקטוריון / צילום: דוד זיסר

המנכ"ל שמכר מניות בעשרות מיליוני שקלים: "במבט לאחור עשינו דברים מסוכנים מאוד ברמה האישית"

יאיר נחמד הקים את חברת הפינטק נאייקס עם שני שותפים, הנפיק אותה בת"א לפי שווי של כמעט מיליארד דולר ובהמשך הוביל אותה לנאסד"ק ● הגיוס בנאסד"ק בוצע אחרי שהמניה עלתה בעשרות אחוזים מתחילת 2024 ● "לא רציתי למכור", טוען נחמד, "אני מאמין בחברה ולא רוצה למכור מניות. יכולנו גם לא להנפיק, אבל היו לנו סיבות"

חן חיים, סמנכ''לית התפעול של חברת הרחפנים XTEND ליאור סגל, מנכ''ל חברת גילוי הרחפנים, העין השלישית, חגי בלשאי, מנכ''ל חברת הרובוטיקה הצבאית רובוטיכאן בשיחה עם אסף גלעד / צילום: כדיה לוי

"פרדוקס": מנהלי חברות הרחפנים חשפו – זו הסיבה שסין מנצחת אותנו

חן חיים, סמנכ"לית התפעול של XTEND, ליאור סגל, מנכ"ל עין שלישית, וחגי בלשאי, מנכ"ל חברת רובוטיכאן, השתתפו בפאנל בכנס TECH IL של גלובס ● הם שוחחו עם אסף גלעד על הלקחים מהמלחמה, ולאן מתקדמת טכנולוגיית הרחפנים

רז בכר, מנהל מיקרוסופט פור סטארט-אפ ישראל / צילום: כדיה לוי

רז בכר, מנהל מיקרוסופט פור סטארט-אפ ישראל: "המלחמה הציבה את ההייטק הישראלי בפני דברים שלא ראו קודם"

רז בכר, מנהל מיקרוסופט פור סטארט-אפ ישראל, אמר בכנס TECH IL של גלובס כי כלי הבינה המלאכותית מנוצלים היטב על ידי יזמים ישראלים ● בהתייחסו למלחמה בישראל סיפר: "במהלך המלחמה ציפינו לראות האטה, אבל נהפוך הוא - ראינו עלייה בקצב הבקשות לתכנית"

האלוף במיל' ישראל זיו / צילום: גיא חמוי

"אני מודאג": ישראל זיו מנתח - מה יקרה עם רפיח והאם נתקוף באיראן?

האלוף במיל' ישראל זיו, שכיהן בעבר כראש אגף מבצעים בצה"ל, עוקב בדאגה אחרי מהלך העניינים לאחר המתקפה האיראנית נגד ישראל ● "מבחינת ישראל, יש לה את הלגיטימציה לתקוף, אבל אני חושש שזו החלטה קצת נמהרת. יש לנו שתי חזיתות פתוחות" ● ומה הוא חושב שצריך לעשות ברפיח?

בצלאל סמוטריץ' ובנימין נתניהו / צילום: Reuters, RONEN ZVULUN

קרן המטבע חותכת בחצי את תחזית הצמיחה של ישראל ב-2024

בעוד בנק ישראל צופה צמיחה שנתית של 2%, תחזית הצמיחה של קרן המטבע לכלכלת ישראל היא 1.6% בלבד ● לפי הקרן, התחזיות של ישראל נמצאות בסיכון בשל המלחמה בעזה ● בניגוד לכלכלנים רבים, רואה הקרן כי האינפלציה בישראל תתמתן ותגיע ל-2.4% בלבד ● הצמיחה העולמית צפויה לעמוד על 3.2% בשנה הנוכחית

שרית פירון, ראש קרן ההשקעות Team8 capital וחמוטל מרידור, שותפה בקרן וינטג' בשיחה עם מיטל ויזברג / צילום: תמר מצפי

"הסנטימנט העולמי לא לטובתנו": שתי משקיעות ההייטק הבולטות בישראל מסבירות איך לגייס כסף באמצע המלחמה

שרית פירון, ראש קרן ההשקעות Team8 Capital, וחמוטל מרידור, שותפה בקרן וינטג', התייחסו בכנס TECH IL של גלובס לירידה בהיקף ההשקעות בהייטק בצל המלחמה ● פירון: "לאורך השנה-שנתיים הקרובות יש סיכוי שנראה משקיעים יוצאים מכאן" ● מרידור: "יש גם קולות בעדנו, משקיע אמר לי שהחברות הישראליות הן הכי טובות בפורטפוליו שלו"

מנכ''לית בול מסחר, אדוה עשור / איור: גיל ג'יבלי (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

המנכ"לית שתקבל מיליונים בזמן שמחזיקי האג״ח יחטפו תספורת

שנה לאחר קריסתה הפתאומית של חברת האשראי החוץ-בנקאי, חושף מתווה הסדר החוב שלה כי מחזיקי האג"ח צפויים למחוק עשרות מיליוני שקלים ● מי שצפויה להוביל את ההסדר היא מנכ"לית בול מסחר, אדוה עשור, שתזכה לתגמולים המוערכים בכ-5 מיליון שקל בתקופת ההסדר

אנדרו אביר, המשנה לנגיד בנק ישראל, בכנס TECH IL / צילום: כדיה לוי

המשנה לנגיד בנק ישראל: "לשקל הדיגיטלי תהיה השפעה על התחרות בבנקים"

אנדרו אביר אמר בכנס TECH IL של גלובס כי כי בשבועות הקרובים בנק ישראל יוציא לדרך פרויקט טכנולוגי משמעותי, כחלק מתהליך בחינת ההיתכנות להנפקת מטבע דיגיטלי ● לפי התוכנית של בנק ישראל, "השקל הדיגיטלי יהיה פלטפורמה לחדשנות"

רינת זילברשטיין, סגנית נשיא ומנכ''לית מרכז המו''פ של AT&T בישראל, בכנס TECH IL / צילום: כדיה לוי

סגנית נשיא AT&T העולמית: שלושה אנשים יושבים בחדר וממציאים מוצר שנוגע במיליוני אנשים - זה התבלין הסודי שלנו בישראל

רינת זילברשטיין, סגנית נשיא ומנכ"לית מרכז המו"פ של AT&T בישראל, אמרה בכנס TECH IL של גלובס כי מה שייחודי בדנ"א של ההייטק הישראלי הוא "הפיוז'ן שקיים פה בין סטארט-אפים לחברות גדולות, החינוך לטכנולוגיה, המיקס של חוש הישרדות ומנהיגות שמפתחים בצבא"

לאה פרמינגר, סמנכ''לית השקעות, אלטשולר שחם / צילום: סם יצחקוב

אלטשולר בצמרת, מיטב בתחתית: אפיקי ההשקעה שמאחורי התשואות

לאה פרמינגר, סמנכ"לית ההשקעות החדשה של בית ההשקעות אלטשולר שחם, שחזר להצטיין בכל המסלולים: "החשיפה למניות פיננסים באירופה שיחקה לטובתנו" ● גם מור בלט לחיוב ברבעון, ואילו מיטב בתחתית ● מעל לכולם - הביצועים של מסלולי ה-S&P 500 שהניבו תשואה רבעונית של 12%

רחוב כנפי נשרים 24 בירושלים / צילום: דוברות עיריית ירושלים

רשות המסים שכרה מקומות חניה ל-17 עובדים. כמה היא משלמת?

מאז פרצה המלחמה, רשות המסים שוכרת חניה ל־17 עובדים ותשלם כ־180 אלף שקל עד סוף 2024 ● "העובדים הועסקו במוקד למתן מענה לצורכי המלחמה. עובדים אלו נדרשו להגיע בשעות הבוקר המוקדמות וסיימו את עבודתם בשעות הערב המאוחרות" ● נכון להיום רשות המסים שוכרת חניות מבעלי חניונים פרטיים ב־48 חניונים ברחבי הארץ

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

סימנים ראשונים מעידים - תרחיש הבלהות של המשק עשוי להתממש

האינפלציה בפברואר הגיעה לקצב של 2.7% - מעל מהציפיות המוקדמות ● החשש המרכזי הוא ממגמה שלילית שתביא לחריגה מהיעד של בנק ישראל, כפי שצופים יותר ויותר גופים בשוק ● וכשזה המצב, קשה לראות את הריבית יורדת בקרוב

מנכ''ל שטראוס, שי באב''ד / צילום: איל יצהר

נפרדת מתחומים עם רווחיות נמוכה: אלה הפעילויות ששטראוס מתכוונת למכור

קבוצת שטראוס חוזרת להתמקד בפעילויות הליבה שלה ומעמידה על המדף את חלקה במפעל וכוורת יד מרדכי, את פעילות הירקות הטריים והמצוננים "טעם הטבע" ואת רשת קפה עלית

שיגור כטב''ם איראני / צילום: Reuters, dpa via Reuters Connect

בהשראת רוסיה: גילויים חדשים על התקיפה האיראנית וההצלחה הישראלית

התקיפה של איראן תוכננה באופן ששיחזר במובנים רבים כמה מן התקיפות הרוסיות הגדולות באוקראינה, וכללו תחילה נחיל כטב"מים שנועדו להציף את ההגנה האווירית ● החולשה של היכולת הצבאית הקונבנציונלית של איראן עלולה להוביל את מקבלי ההחלטות באיראן לאופציה הגרעינית

מדד ינואר-פברואר של 2024 קבע שיא חדש במחירי הדירות / אילוסטרציה: Shutterstock

מחירי הנדל"ן בדרך לשיא חדש, ואלה הדירות והמיקומים שהרוכשים מעדיפים

הירידות נמחקו לחלוטין, ומדד ינואר-פברואר של 2024 קבע שיא חדש במחירי הדירות ● עיון בנתונים מוצא כי בשלושת החודשים שבין דצמבר לפברואר השנה הוביל מחוז המרכז את עליות המחירים, עם 3.6% עלייה ● הבעיה המסתורית היא ההיצע 

ערן רביד, CIO, מקורות / צילום: כדיה לוי

ערן רביד, CIO במקורות: "המשכנו לספק מים גם למוצבים בצפון שנפגעו קשות בלחימה"

בחברת המים הלאומית מקורות מספקים מים, גם בשעות משבר ● ערן רביד CIO במקורות, הוצנח לתפקיד יממה אחרי פרוץ המלחמה ● במהלך כנס TECH IL של גלובס הוא הציג את דרכי ההיערכות הטכנולוגית של החברה לזמני משבר

מנהלי חברות השבבים הגדולות על במה אחת: כנס TECH IL יוצא לדרך

כנס TECH IL של גלובס, שמתקיים היום, מאגד על במה אחת את היזמים, האנג'לים, קרנות ההשקעה והסטארט-אפים הבולטים בענף ההייטק המקומי ● מה חושבים מנהלי חברות השבבים הגדולות בעולם, העצות של המשקיעות הבולטות בישראל ואיך למקסם את החיבור בין חדשות ותעשיות ביטחוניות?