גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

יעד חדש לרשות המסים: יבואניות המותגים מחו"ל

לגישת הרשות, שווי התמלוגים המשולמים לבעל המותג בחו"ל צריכים להתווסף לשווי הסחורה המיובאת לצורך חישוב המכס ● באחרונה הגיעה איקאה ישראל להסדר שבמסגרתו שילמה תוספת מס של עשרות מיליוני שקלים, ודרישות דומות יצאו ליבואנים נוספים כמו ניו-באלאנס, H&M, פוקס ועוד

בניין איקאה בנתניה / צילום: בר אל
בניין איקאה בנתניה / צילום: בר אל

רשות המסים סימנה לאחרונה יעד חדש לגביית מס, בתקווה להכנסות של עשרות ואף מאות מיליוני שקלים נוספים לקופת המדינה מדי שנה: יבואני המותגים הבינלאומיים הגדולים בארץ. בימים אלה מתנהלים דיוני שומה רבים ומחלוקות מס בבתי המשפט סביב השאלה אם זכייני המותגים ישלמו מס גם על התמלוגים/דמי הזיכיון שהם משלמים לבעלות המותג בחו"ל.

ל"גלובס" נודע כי במסגרת המחלוקות הללו התנהלו דיוני שומה גם מול איקאה; ולאחרונה שילמה איקאה לרשות המסים כ-40 מיליון שקל תוספת מס, בנוסף למס הכנסה על הכנסותיה בארץ, בגין שווי התמלוגים שהיא משלמת למותג איקאה הבינלאומי. הסכום ששילמה איקאה מורכב הן מהסכום בגין המכס והן ממס הכנסה בגין התמלוגים ודמי הזיכיון.

אולם, איקאה אינה היחידה שעלתה על המוקד, ורשות המסים הציבה גם ליבואניות אחרות של מותגים בינלאומיים דרישת תשלום מס נוסף - שבמסגרתה שווי התמלוגים המשולמים לבעלי המותג בחו"ל מתווספים לשווי הסחורה המיובאת לצורך חישוב תשלום המכס הנדרש.

ל"גלובס" נודע כי בין רשות המסים לשלל מותגים מתנהלים כיום מגעים, דיוני שומה ואף הליכים משפטיים סביב אותה שאלה, ובין היתר מול סקאל, ניו-באלנס, H&M, חברות מקבוצת פוקס, ניופאן ועוד חברות רבות אחרות. חלק מהתיקים הסתיימו בפשרות בסכומים נמוכים (כמה מיליוני שקלים), ואחרים עדיין מתנהלים בבתי המשפט.

גורם ברשות המסים אמר ל"גלובס" כי הרשות שמה זרקור ענק על התחום, והגבירה את האכיפה סביב הנושא, כאשר ברשות מצפים להכנסות של בין 100 ל-200 מיליון שקל בשנה מהמס שיוטל על כלל החברות. הפער בין הסכומים נובע מכך שבחלק מהתיקים המתנהלים בבתי המשפט לא ברור לרשות כמה מס יפסק מתוך דרישותיה, וכן מתי יסתיימו ההליכים. מנגד, הפשרות הנסגרות והמדוברות במסדרונות הרשות בשנה האחרונה נעות בין סכומים של 2 מיליון שקל לעשרות מיליוני שקלים מחברות גדולות.

לדברי גורמים ברשות, ברשות המסים משתמשים היום ב"נשק" חדש לצורך האכיפה בתחום - פרויקט "שער עולמי" של המכס, שהודות לטכנולוגיה ולדיווחים המקוונים, מאפשר לרשות הצלבת נתונים במהירות ו"שליפת" היבואניות הרלוונטיות להם, וכל המידע שלהן במהירות. "זה שיפר את היכולת להצליב מידע בנודע ליבואנים ולזכיינים, ולנתח אותו, וכך גם להוציא דרישות מס לנישומים הרלוונטיים", אומר גורם ברשות.

הרקע להגברת האכיפה בתחום הן פסיקות של בתי המשפט מהשנים האחרונות, שבהן נקבע כי דמי זיכיון הנגזרים ממחזור המכירות וכן חלק מהתמלוגים שמשלמות החברות הישראליות למותגים הבינלאומיים - חייבים במס.

יבואני המותגים הבינלאומיים הגדולים בארץ משלמים לבעלי המותג לא מעט כסף עבור יבוא המותג ומכירתו בארץ. בין הסכומים הללו מועברים לבעלות המותגים דמי זיכיון הנגזרים ממחזור המכירות. על סכומים אלה ביקשה גם רשות המסים לגזור קופון, ודרשה מהיבואנים תשלום מכס בגינם. היבואנים הזדעקו ופנו לבית המשפט בבקשה לבטל את שומות המכס שהוציאה להם הרשות, וב-2016 ניתנו מספר פסיקות שהסדירו לכאורה את התחום.

אחת הפסיקות הללו הייתה פסיקה של בית המשפט המחוזי מרכז בלוד מספטמבר 2016, שבמסגרתה נקבע כי שווי התמלוגים המשולמים לבעלי המותג יתווסף לשווי הסחורה המיובאת לצורך חישוב תשלום המכס הנדרש. מנגד, נקבע בפסק דין של העליון מאותה שנה כי תמלוגים המשולמים על-ידי היבואן לבעלי המותגים מכוח הסכמי הזיכיון או השיווק אינם חלק מ"מחיר העסקה", ועל כן אין לגבות מכס בגינם. איך זה מסתדר? ההבדל בין שתי ההכרעות היה נעוץ בשאלה מי מייצר את הסחורות הממותגות - בעוד במקרה אחד בעלי המותג הבינלאומי ייצרו אותן, והזכייניות בארץ מכרו אותן; במקרה השני היבואניות הישראליות היו אחראיות גם על הליך הייצור, שניתק לכאורה חלק מהקשר בין התמלוגים לחברות הבינלאומיות. ההבדל הזה בעובדות אפשר גם תוצאות שונות בפסיקה בשאלת המס (ראו מסגרת).

סוגיית מיסוי סחורות מיובאות היא סוגיה רוחבית שיש לה השלכות על עסקיהם של בעלי מותגים בענפים שונים, ובהם ענף ההלבשה וההנעלה, ענף המזון וענף מוצרי החשמל. בימים שבהם שוק הקמעונאות, וענף האופנה בפרט, מצוי בקשיים קיומיים, ומדי תקופה קורסת חברת אופנה אחרת, מדובר במכה קשה לענף, שנדרש לשלם נתח נוסף מהכנסותיו לרשות המסים.

על רקע הפסיקות הללו קרו מספר דברים: רשות המסים גילתה כר מס חדש; וחלק מהזכייניות בארץ שינו את התנהלותן מול בעלות המותג הבינלאומיות, כדי להימנע מכניסה למסגרת המס. וזאת, באמצעות שינוי החוזה.

יש שליטה או אין?

מומחה המיסוי עו"ד יאיר בנימיני, מסביר כי "בית המשפט אמר שאם יש שליטה של בעל המותג הבינלאומי על תהליך הייצור ואם אתה לא עומד בתנאים שלו לייצור, בעל המותג יכול לשלול ממך את זכות הייצור - אזי, במקרה כזה, התמלוגים שמשלם היבואן הישראלי לבעל המותג הם חלק ממחיר המוצר וצריך לשלם עליו מכס.

אולם במקרים שבהם הייתה לזכיין אפשרות להשתמש בשם המסחרי של המותג, אבל כמעט לא היה פיקוח בפועל על אופן הייצור ועל איכות המוצרים, היבואן קנה זכות שימוש בשם, אבל כיבואן הוא יכול לעשות איתו ככל העולה על דעתו - באותם מקרים התמלוגים לא היו חלק מהמחיר לצורכי מכס. נקבע כי במקרים האלה על היבואן הישראלי לשלם רק על שימוש בשם ולא על תהליך ייצור, על מוצר ועל דגמים".

אולם, הנתח שרשות המסים רוצה לא מסתיים רק בשיעור המכס שיוטל על היבואן. גם מס הכנסה נכנס לחגיגה. לדברי עו"ד בנימני, "יש במקביל נושא של מס הכנסה על תמלוג. תמלוגים שגורם ישראלי משלם על שימוש בשם או בקניין רוחני, יש בדרך-כלל ניכוי במקור של מסים בישראל, בשיעור 25% מס הכנסה. במקרה שיש עמלות, אז בדרך-כלל משלמים את המס למדינות שיש איתן אמנה, ואז זה נע בין 5-15%, לפי האמנת המס הרלוונטית. היבואן הישראלי משלם את התמלוגים הללו על השימוש בשם המותג, אבל הרבה פעמים תמלוגים משולמים גם על שירותי פרסום ושיווק המוצרים בחו"ל. הטענה שעולה בחלק ממחלוקות המס כיום, היא ששירותי השיווק והפרסום הבינלאומיים שהמותג עושה בחו"ל לא קשורים למחיר המוצר. המחלוקות מול רשות המסים כיום הן רב מחלקתיות. גם מס הכנסה וגם מכס בחגיגה".

עו"ד אהוד קרונפלד, שותף במחלקת מיסוי עקיף במשרד איתן מהולל שדות, מסביר כי בשורה התחתונה מדובר בשאלה של שליטה. "באופן עקרוני נקבע בפסיקה שאת התמלוגים יש להוסיף למחיר המוצר לצורכי מס רק כאשר לבעל הזכות בקניין הרוחני, לבעל המותג הבינלאומי, יש את האפשרות לשלוט בתהליך הייצור, להשגיח עליו ולהשפיע עליו. כל המחלוקות שמתנהלות כיום מול רשות המסים סובבות סביב השאלה אם יש שליטה או אין שליטה, אם יש אפשרות לבעל המותג לפקח, להשגיח, לשלוט בתהליך הייצור - רק במקרה כזה צריך להוסיף את ערך התמלוגים למכס שמשולם על-ידי היבואן הישראלי".

על הרקע הזה, בשנה וחצי האחרונות שמו מע"מ ומס הכנסה - כל אחת מהזווית שלה - דגש על התחום והוציאו שומות לזכייניות שונות. הדיונים מתנהלים מול רשות המסים בשני מסלולים - מסלול הפשרה, ומסלול ההליכים המשפטיים, כאשר חלק מהחברות טוענות כי אין לחייב אותן במס שדורשת הרשות.

שינויים בחוזים

העובדה שרשות המסים החלה לגבות מס מיבואנים ישראלים גם עבור דמי הזיכיון שהם משלמים לבעלי מותגים בינלאומיים הובילה לכך שהיבואנים והזכיינים הישראלים החלו לפעול לשינויי החוזה שנחתם בינם לבין בעל המותג הבינלאומי - כפי שחושף בפני "גלובס" אחד מעורכי הדין של החברות שמנהלות דיוני שומה מול הרשות.

לדברי עוה"ד המייצג מספר זכייניות, "מה שעשו הרבה מהחברות לאחר פסיקות בית המשפט, זה שהן הלכו ושינו את ההסכמים שלהם עם בעל המותג הבינלאומיים, וכתבו אותם מחדש בצורה כזאת שלא ייראה שיש פיקוח של בעל המותג על תהליך הייצור, כי ברגע שבא בית משפט העליון ואמר אם אין פיקוח על תהליך הייצור - אז לא צריך לשלם מכס, אבל אם יש פיקוח על תהליך הייצור, אז כן צריך לשלם מכס - הוא נתן להן לכאורה איזה פתח מילוט.

"סביב 2016 כולם הלכו ותקנו את ההסכמים שלהם, ואמרו עכשיו נוכיח למכס שלבעל המותג הבינלאומי אין שליטה עלינו, והוא רק נותן לנו להשתמש בשם. מה שקורה בפועל מחוץ להסכמים - אם יש פיקוח או לא - לא רלוונטי, העיקר לכאורה שהם שינו את ההסכמים". רשות המסים לא מאוד התרשמה מההסכמים החדשים, ובחלק מהתיקים טענה לעריכת הסכם פיקטיבי או מלאכותי בניסיון להחמק ממס.

מרשות המסים נמסר בתגובה: "בשל חובת הסודיות אנחנו מנועים מלהתייחס לדברים".

מאיקאה לא נמסרה תגובה.

מחלוקת המס

1. יבואני המותגים הבינלאומיים הגדולים בארץ משלמים לבעלי המותג דמי זיכיון/תמלוגים הנגזרים ממחזור המכירות

2. רשות המסים דרשה מכס על סכומים אלה בטענה כי הם חלק מ"ערך הטובין" (הסחורה)

3. בית המשפט קבע כי במקרים בהם בעל המותג הבינלאומי "שולט" בהליך הייצור ומפקח על הזכיין הישראלי - יוטל מכס על דמי הזיכיון/תמלוגים

4. חלק מיבואני המותגים התפשרו עם רשות המסים (בהם איקאה); אחרים עדיין מנהלים דיוני שומה או הליכים משפטיים

5. חלק מיבואני המותגים שינו את החוזים מול בעלי המותג, כך שייראה שאין יחסי שליטה ופיקוח ביניהם; הרשות טוענת לחוזה פיקטיבי

שאלה של שליטה אפקטיבית על תהליך הייצור: מזארה ועד לי קופר

ההכרעות המשפטיות שהגדירו את הכללים שלפיהן תוכל רשות המסים בראשות ערן יעקב לגבות מס מיבואניות המותגים המובילים בגין התמלוגים/דמי הזיכיון שהן משלמות לבעלי המותגים הבינלאומיים, נקבעו במספר פסקי דין משנת 2016. אחד מפסקי הדין הכריע בתביעותיהן של שלוש יבואניות של מותגים מובילים בארץ, החברות "גוטקס אופנה" - המייבאת את המותגים "זארה" ו"פול אנד בר"; "אס.בי.אן הלבשה" - המייבאת את המותג "נאוטיקה"; וחברת "סופר ברנדס" - המייבאת את המותגים "ניין ווסט", "אן קליין" ו"איזי ספיריט". חברות אלה עתרו לבית המשפט נגד החלטת רשות המסים לחייבם אותן בתשלום מכס על התמלוגים שהן משלמות לבעלי המותג בחו"ל.

המחלוקת העיקרית באשר לדמי הזיכיון - המשולמים בהתאם להסכמי הזיכיון של החברות היבואניות עם בעלי המותגים - הייתה אם תשלומים אלה מהווים תמלוגים המתייחסים לסחורה המיובאת ומהווים תנאי למכירתם בישראל; או שמא מדובר בתמורה המשולמת על-ידי החברות עבור שירותי ניהול ושיווק שהיא מקבלת מבעלות המותגים. מענה לשאלה זו מהווה את התשובה גם לשאלה אם יש להוסיף לערך הסחורות שיובאו על-ידי החברות את התשלומים ששילמו לבעלות הסימן המסחרי בחו"ל.

הסחורות הנושאות את מותגי "זארה", "פול אנד בר", "נאוטיקה", "ניין ווסט", "איזי ספירט" ו"אן קליין" - מוצרי הנעלה והלבשה - מיובאות לישראל בהתאם להסכמי זיכיון בין החברות המייבאות אותן ובין בעלות הזיכיון (בעלות המותגים) ונמכרות ב"חנויות קונספט" ייעודיות. החנויות מוקמות ופועלות על-פי הנחיות מפורטות מטעם בעלות המותגים בכל ההיבטים השיווקיים והניהוליים, לרבות בחירת המיקום, העיצוב הפנימי והחיצוני, סוג הציוד, אופן סידור המוצרים הנושאים את המותגים על המדפים, מסעי הפרסום, שיטות המכירה ועוד. בהתאם להסכמי הזיכיון, משלמות היבואניות לבעלות המותגים דמי זיכיון הנגזרים ממחזור המכירות.

רשות המסים סברה כי על היבואניות לשלם מכס בגין דמי הזיכיון, בהיותם חלק מ"ערך הטובין" בהתאם להוראות פקודת המכס. מנגד טענו היבואניות כי התשלומים האמורים משולמים בגין השירותים השיווקיים והניהוליים שהן מקבלות מבעלות המותגים, ולכן אין להוסיפם לערך העסקה -ומשכך אין חבות במכס בגינם.

בית המשפט קיבל את עמדת רשות המסים וקבע, בין היתר, כי גם את התשלום בגין השתתפות בהוצאות פרסום, ששילמה אחת מהתובעות לבעלת המותגים בחו"ל, יש לכלול בערך העסקה - ובהתאם יש חבות במכס בגינו.

זיקה אפקטיבית

במקרה אחר שהוכרע בבית המשפט העליון בשנת 2016, ומכונה פרשת "לי קופר", אישר העליון את פסק דין של המחוזי מרכז, ביחס לחיוב דמי תמלוגים במכס. פסק הדין קבע עמדה שנוטה דווקא לטובת היבואנים. לפי פסק הדין, דמי תמלוגים המשולמים על-ידי היבואן לבעלי המותגים מכוח הסכמי הזיכיון או השיווק אינם חלק מ"מחיר העסקה", ועל כן אין לגבות מכס בגינם. ההבדל בין פרשת "לי קופר" לפרשת זארה היה בשאלה מי מייצר את המוצר. בפרשת לי קופר היבואניות ייצרו בעצמן את המוצר, כאשר בפרשת זארה המוצרים ייוצרו על-ידי החברות הבינלאומיות.

התובעות במקרה "לי קופר" היו יבואניות של מוצרי ביגוד ממותגים לישראל, הנושאים סימני מסחר כגון Rip Curl, Lee Cooper, דיסני, טום וג'רי, גארפילד ועוד. בעד הזכות לעשות שימוש בסימני המסחר, שילמו היבואניות הישראליות דמי תמלוגים לבעלות סימני המסחר בחו"ל, וזאת מכוח הסכמי זיכיון ושיווק שנחתמו ביניהן.

עם זאת, במקרה זה, הסחורה הממותגת אינה נרכשת ישירות מבעלות סימני המסחר, כי אם מוזמנת על-ידי היבואנים, באופן ישיר או באמצעות משרדי תיווך, ממפעלים שונים בסין. בעלות סימן המסחר אינן יודעות היכן מיוצרים המוצרים הנושאים את סימני המסחר, ולמעט בקרת איכות הנערכת על-ידן על המוצר הסופי, אין בידן שליטה ישירה על תהליך הייצור, במובן זה שאין להן אפשרות חוקית או מעשית להפסיקו במקרה של אי תשלום דמי התמלוגים על-ידי היבואן.

בית המשפט קבע כי יש לבסס שליטה של בעל סימן המסחר - של החברה הבינלאומית - בתהליך ייצור המוצרים, באופן שמאפשר לו ליצור "זיקה אפקטיבית" בין תשלום התמלוגים לבין תהליך הייצור של המוצרים. על-מנת שהתמלוגים יכללו במחיר הטובין לצורכי מכס, נדרש שתשלומם יהווה תנאי למכירה במישור היחסים שבין היצרן ליבואן (להבדיל ממישור היחסים שבין היבואן לבעל סימן המסחר).

אז כיצד נדע מתי תשלום התמלוגים הוא תנאי ליבוא? בסופו של יום הכל מתמצא בשאלה של שליטה. העליון קבע כי יש לבחון את מכלול הנסיבות של עסקת היבוא, ובין היתר צוין כי יש לבחון ראיות המצביעות על שליטה ישירה או עקיפה של בעל המותג ביבואן או בספק עשויות ללמד על היעדר אפשרות מעשית לרכוש את הטובין המיובאים מבלי להתחייב בתשלום תמלוגים או דמי רישיון; ראיות לכך שבעל המותג שולט בידע, בחומרים או ברכיבים הדרושים לייצורם של הטובין המיובאים ועוד.

נקבע כי ביחס למותגים "No Fear" ו"לי קופר", אשר יובאו על-ידי קונספט ומרוידקס, לא היה מקום לחייב את דמי התמלוגים במכס. ביחס למותגים אחרים, שלגביהם לא הביאו החברות ראיות מספיקות לגבי טיב מערכת היחסים המשולשת שבינן, היצרן ובעל המותג, דמי התמלוגים חייבים במכס.

פסק הדין חתם את הגולל בנוגע לשאלת החיוב במכס של דמי תמלוגים המשולמים לצד שלישי שאינו ספק הסחורה; והיווה את יריית הפתיחה לשלל שומות שהוצאו לחברות שונות במשק מאז, ועומדות בבסיס המחלוקות שנחשפות כאן היום.

עוד כתבות

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

ניסאן X-TRAIL / צילום: יח''צ

המכונית של ניסן שמוכיחה: שוק הבנזין עדיין חי ובועט

ניסאן X-TRAIL, הטורבו-בנזין החדשה של ניסאן, מוכיחה שגרסאות הבנזין לא אמרו את המילה האחרונה: היא זריזה, נוחה ומרווחת

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

ישראל תקפה בשדה התעופה בסוריה / צילום: נלקח מרשתות חברתיות לפי סעיף 27 א' לזכויות יוצרים

דיווח: לפחות 33 נהרגו בתקיפה ישראלית בחלב, בהם אנשי חיזבאללה ואזרחים

בין ההרוגים בתקיפה בנמל התעופה בחלב ישנם גם חיילים מצבא אסד, דווח כי מערכות ההגנה האווירית הופעלו • מוקדם יותר נפצעו 2 בתקיפה שיוחסה לישראל באזור דמשק • דובר צה"ל עדכן כי בכיר חמאס חוסל בפעילות בבית החולים שיפא ● עדכונים בולטים

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות