גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"לחברות האשראי יש עודפי הון, השאלה אם יחלקו אותו"

כך אומר אבי בן נון מחברת מידרוג שבנתה מודל לדירוג חברות האשראי, לקראת הפרדתן מהבנקים ● בן נון הוסיף שהסיכון באשראי הצרכני עולה ● "היעילות התפעולית של חברות כרטיסי האשראי נמוכה" ● "הבעלים העתידיים ידרשו מהחברות להתייעל"

אחד השינויים המהותיים שישראכרט ולאומי קארד יצטרכו לבצע לאחר היפרדותן מבנק הפועלים ולאומי יהיה לגוון את מקורות המימון שלהם. כיום נהנות חברות כרטיסי האשראי ממקורות המימון הזולים והזמינים מהבנקים, באמצעותם הם מעניקים אשראי. מצב זה ייפסק לאחר שהבנקים ימכרו אותן. אחד הערוצים המרכזיים לגיוס חוב למימון הפעילות צפוי להיות שוק האג"ח. שר האוצר משה כחלון אף הודיע כי יאפשר לגופי האשראי החוץ בנקאיים לגייס 5 מיליארד שקל באג"ח, בעוד כיום ניתן לגייס רק מחצית מהסכום.

כחלק מההיערכות לכך שחברות כרטיסי האשראי יחלו לגייס חוב בשוק ההון, חברת הדירוג מידרוג הכינה באחרונה מתודולוגיה שעל בסיסה היא תדרג בעתיד את חוב החברות. מהמתודולוגיה שהגיעה לידי "גלובס" עולה מידרוג תבסס את דירוג החברות על שלושה נדבכים עיקריים: הפרופיל העסקי של החברה, פרופיל הסיכון והפרופיל הפיננסי.

התפתחות האשראי לעסקים

"אין כיום מודל דומה בעולם לפעילות של חברות כרטיסי האשראי בישראל למעט אולי אמריקן אקספרס", אומר בשיחה עם "גלובס" אבי בן נון, ראש תחום מוסדות פיננסים במידרוג. "ויזה ומאסטרקארד הן חברות שירותים, שעוסקות בעולם התשלומים. לעומת זאת, חברות כרטיסי האשראי עוסקות במקביל לפעילות בעולם התשלומים, גם בפעילות הכרוכה בסיכון אשראי. לכן לא קיימת היום מתודלוגיה מתאימה לדירוג חברות שכאלה".

"ניתן להניח כי הדירוג יהיה שונה מבנקים שכן בבנקים אנחנו לוקחים בחשבון פרמטר חשוב ולפיו המדינה תתמוך בבנק בעת משבר. מצד שני רמת המינוף של החברות נמוכה יותר מאשר בבנקים", אומר אבי בן נון.

במסגרת הכנת המתודולוגיה מצאו במידרוג כי יחסי ההון של חברות כרטיסי האשראי גבוהים משמעותית מהנדרש ברגולציה. כך למשל, לפי כללי בנק ישראל, על הבנקים וחברות כרטיסי האשראי צריכות להיות עם יחס הלימות הון ליבה של 8% לפחות (היחס בין ההון העצמי של החברה להיקף נכסי הסיכון שלה). בפועל יחס זה עומד בבנקים על 10%-11% ובחברות כרטיסי האשראי הוא מגיע ל14%-19%.

"אחת השאלות המעניינות היא מה יקרה לעודפי ההון בחברות. האם הן ישמשו לצורך צמיחה עתידית או יחולקו כדיבידנד. נראה שהתשובה לשאלה הזו תלויה לא מעט בזהות הבעלים החדשים", אומר בן נון ומציין כי לסוגיה זו יהיה משקל לא מבוטל בקביעת הדירוג של החברות.

התפתחות הכרטיסים

יהפכו לשחקניות משמעותיות

עוד מציין בן נון כי מסקנה נוספת שעולה מנתוני החברות היא היעילות החלשה שלהם. "היעילות התפעולית של חברות כרטיסי האשראי נמוכה. להערכתי, הבעלים החדשים ידרשו מהחברות להתייעל. בנוסף לכך המעבר לדיגיטציה והשיפור הצפויה בהכנסות בעקבות צמיחת השימוש בכרטיסי אשראי, יביא לשיפור ביחסי היעילות", הוא מעריך.

אחת המטרות בהפרדת חברות כרטיסי האשראי היא להפוך אותן לשחקן משמעותי בתחום האשראי הצרכני.

"בהשוואה לגורמי מימון חוץ בנקאיים אחרים, החברות משתייכות לצד הסולידי במפה. ככל הנראה אחת הסיבות לכך היא שחברות כרטיסי האשראי כפופות לכללים נוקשים יותר בתחום ההפרשות להפסדי אשראי", אומר בן נון.

הסביבה התחרותית רק תלך ותגבר

בן נון גם מתריע מפני העלייה בסיכון באשראי הצרכני, שתהווה חלק חשוב במודל הדירוג: "עולה שאלה לגבי רמת הסיכון. אנחנו רואים שההפרשות של החברות עולות, וחוק חדלות פירעון שנכנס באחרונה לתוקף עשוי לתמוך בהמשך העלייה הזו".

מידורג מתייחסת כמובן גם לפעילות הסליקה של החברות. מעבודת החברה עולה כי יש כיום כחצי מיליון בתי עסק בישראל, מתוכם 120 אלף מכבדים כרטיסי אשראי. "הסליקה הוא מקור הכנסות חשוב אך לא מהווה מקור צמיחה לטווח ארוך, בין היתר בעקבות שחיקה בעמלות. הסביבה התחרותית רק תלך ותגבר עם כניסתם הצפויה של מאגדים וסולקים חדשים", כותבים במידרוג. יחד עם זאת, במידרוג מעריכים כי "עסקים קטנים הם מגזר שלא מוצה ושקיים בו פוטנציאל רווח משמעותי".

עוד כתבות

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

פליטים עזתים ברפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

המומחה שמסביר: למה החליטו בעולם שרפיח היא הקו האדום

פלישת צה"ל לרפיח, בין המעוזים האחרונים של חמאס בעזה, עומדת בלב הדיון על עתיד המלחמה ● "העיר הפכה לסמל של המצוקה הפלסטינית והפליטות בעיני העולם", אומר ד"ר הראל חורב, מומחה לחברה הפלסטינית ● בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע ישראל טועה בהתנהלותה ברפיח, מתייחס לפלונטר מול ארה"ב ומסביר מדוע חמאס ממשיך לסרב לעסקת חטופים

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

וול סטריט סגרה את הרבעון הראשון הטוב ביותר מאז 2019; מדד S&P 500 שבר שיא חדש

שיא חדש גם לדאו ג'ונס ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" אין מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות