גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דרום תל-אביב כמשל

לא פשוט לטפל בבעיית הפליטים ובהזנחה בשכונות, אבל ישנם מודלים שהצליחו

הפגנה נגד גירוש הפליטים / צילום: Corinna Kern, רויטרס
הפגנה נגד גירוש הפליטים / צילום: Corinna Kern, רויטרס

מבקשי מקלט, מבקשי עבודה, פליטים, מסתננים (להלן "המבקשים") - לא משנה איך נקרא להם, הם מהווים בעיה. בשנים האחרונות הושקעו הרבה אנרגיה ויצירתיות בניסיון לגלגל את הבעיה לפתחה של מדינה אחרת, אבל לאחרונה נדמה שהמתווה היחיד שנשאר אולי ריאלי הוא "מתווה האו"ם", שמאפשר לישראל לגלגל חלק מהבעיה למדינות אחרות, אבל מחייב אותנו להתמודד עם אלפי אנשים שכן יישארו בארץ.

המצב בשכונות בדרום תל-אביב שהיה בעייתי ודרש טיפול ושיקום לפני בוא ה"מבקשים", הפך למשברי ככל שהחסמים שהציבה המדינה על פתרונות אחרים גרם להשתקעותם בשכונות אלו. ההערכות הן, שכשליש מ"המבקשים" חיים בשלוש שכונות בדרום תל-אביב.

לאחרונה נכתבה תוכנית מקיפה הנותנת מענה לשתי הבעיות הבוערות בדרום תל-אביב, בעיית "המבקשים" ושיקום השכונות. במצב שנוצר קשה לטפל באחת בלי לפתור את השנייה, ולכן לא משנה מה המוטיבציה המקורית, יש הכרח לטיפול בשתי הציפורים במכה אחת. התוכנית שזוכה לתמיכה נרחבת של עשרות מובילים מהמגזר העסקי, נכתבה בשיתוף עם מרכז רופין להגירה, מרכז הגר מאוניברסיטת תל-אביב, פעילים וארגוני חברה אזרחית.

התוכנית מושתתת על שתי הנחות מרכזיות. ההנחה הראשונה: "כל פיזור מרחבי מתוכנן של אוכלוסייה חייב לאזן בין האינטרס של המדינה ו/או היישובים הקולטים, לבין האינטרס של אוכלוסיית היעד. בהתבסס על הנחה זו, התוכנית מציעה יעדי פיזור ברורים, המונעים ריכוז של "המבקשים" ביישוב מסוים. יעדי תעסוקה המתייחסים למחסור בידיים עובדות בענפים כגון חקלאות, מלונאות ועוד. יעדי מגורים באמצעות טיפול מרוכז בשכירות בסיוע ארגוני חברה אזרחית. הבטחת שירותי בריאות, רווחה וחינוך, זכויות בסיס שיש אינטרס ברור לאוכלוסייה הקולטת, שה"מבקשים" הנקלטים בה יהיו מטופלים.

הנחת היסוד השנייה היא ש"דרום תל-אביב הוא מרחב במשבר - משבר מורכב, שמקפל בתוכו תופעות שנתפסות לעיתים כמנוגדות - לחצי פיתוח גדולים עקב העניין הנדל"ני שהאזור מגלם, לצד מצוקות חברתיות. ללא הבנה של מורכבות זו, פעולות שננקטות במקום זה עלולות להשיג תוצאות לא רצויות גם כאשר הכוונות הן לפעול ‘לטובת השכונות והתושבים המתגוררים בהן'".

בהתייחס להנחה זו, התוכנית מציעה פתרון שנקרא "שיקום מכיל". הרעיון הוא, לאפשר ליזמי נדל"ן לפתח את האזור ולמשוך אוכלוסייה חזקה בלי לגרש או לפגוע באנשים המתגוררים שם כיום. מאוד קשה לעשות זאת נכון. לא רבים המקומות שהצליחו, אבל הרווח מהצלחה הוא גדול לכולם. כדי לעשות את זה נכון, ממליצים כותבי התוכנית על מעורבות שכוללת טיפול בבעיות הבוערות של התושבים, כגון זנות, דרי רחוב, וסמים, לצד הסדרת התשתיות העירוניות המוזנחות.

במקביל, הם ממליצים כי תוכניות הפיתוח יתייחסו גם לשילוב התושבים בשכונות המשוקמות באמצעות פתרונות נרחבים של דיור ציבורי ודיור בר-השגה, חיזוק המסחר המקומי הוותיק, ושילובו במארג המחודש.

היופי בתוכניות של "שיקום מכיל" הוא, שהמימון הנדרש מגיע בחלקו הגדול מתקציבי הפיתוח, וכך במידה רבה אלו שיש להם, מממנים את אלו שאין להם. כל הפרדה בין הפיתוח לבין השיקום מעכבת את הפיתוח ודוחקת את העוני לשכונה חדשה.

התוכנית לא ממציאה את הגלגל, היא מאמצת מודלים בעיקר מגרמניה לטיפול ב"מבקשים" ומודלים מארה"ב ומאנגליה ל"שיקום מכיל". כי בלי שיקום, אין פיתוח, כמו שבלי דיור ציבורי ודיור בר-השגה לא תהיה הכלה. בלי תכנון המתייחס לתעסוקה הן בהיבט של שיקום השכונות והן בהיבט של "המבקשים" ההתדרדרות תהיה מהירה.

המפתח להצלחה הוא בהתייחסות הכוללת, בנתינת הסמכות והאחריות למינהלת אחת, להבטיח את שיתוף-הפעולה בין כל הגופים הנדרשים לפעולה. זה לא פשוט, זה דורש השקעה, תכנון וניהול, אבל זה אפשרי!

■ הכותבת היא סמנכ"לית פיתוח עסקי IBI. 

עוד כתבות

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

חנן מור, מנכ''ל קבוצת חנן מור / צילום: איל יצהר

הנושים זעמו, וחנן מור ידולל ל-1% ממניות קבוצת הנדל"ן שהקים

לפי הסדר החוב המתגבש, חנן מור יחזיק כ-1% ממניות החברה ● במקביל, יוקצה לנושי החברה, בעיקר בנקים וגופים מוסדיים, מניות שיהוו כ-96% מהון החברה

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

יזמיות המגורים מדווחות על עלייה בקצב מכירת הדירות בחודשים האחרונים / צילום: שלומי יוסף

דוחות חברות הנדל"ן מגלים: "המשבר ההיסטורי" נמשך בקושי חודשיים

למרות נבואות הזעם והמחסור המתמשך בעובדי בניין בצל המלחמה, יזמיות המגורים מדווחות על התאוששות ● מחודש דצמבר נרשמת עלייה בקצב מכירת הדירות, לא נרשמים עיכובים במסירות, לפי בכירים בענף רוב אתרי הבנייה חזרו לעבוד, ואפילו מדד המניות הענפי רושם תשואת שיא

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל