גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הפסד משמעותי לתנובה: תיאלץ לחשוף את דוח מקינזי

הדוח נחשב לבסיס שעליו נשענה תנובה כדי להעלות את מחירי מוצרי החלב שלה ● ההחלטה ניתנה לאחר שלפני כחודש ניתנה החלטה הפוכה לחלוטין ע"י שופטת ביהמ"ש המחוזי בירושלים בתביעה ייצוגית אחרת המתנהלת נגד תנובה

קוטג' תנובה / צילום: תמר מצפי
קוטג' תנובה / צילום: תמר מצפי

תנובה תיאלץ לחשוף את דוח מקינזי, שנחשב לבסיס שעליו נשענה החברה כדי להעלות את מחירי מוצרי החלב לאחר רכישתה על-ידי אייפקס. זאת, במסגרת תביעה ייצוגית שמנהל נגדה בימים אל עו"ד אופיר נאור בטענה לגביית מחיר מופרז על הקוטג' בשנים 2008-2011 - כך קבעה היום (ג') שופטת בית המשפט המחוזי מרכז בלוד, אסתר שטמר. השופטת קיבלה את בקשתו של עו"ד נאור, המיוצג על-ידי עו"ד שחר בן-מאיר ועו"ד דוד דנינו, לחשוף את תכנו של הדוח, ולאפשר חקירת עדים עליו.

ההחלטה ניתנה לאחר שלפני כחודש ניתנה החלטה הפוכה לחלוטין על-ידי שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים, השופטת תמר בזק-רפפורט, בתביעה ייצוגית אחרת המתנהלת נגד תנובה בגין מחירם המופרז לכאורה של מוצרי חלב שונים, ובהם הגבינה הלבנה.

במסגרת התביעה בירושלים - אשר טרם אושר ניהולה כייצוגית, והיא מצויה בשלבי ניהול הבקשה לאישור - נדחתה בקשת התובע, ירון זליכה, לחשוף את הדוח. השופטת תמר בזק-רפפורט נעתרה לבקשת תנובה שלא לחשוף את הדוח קבעה כי הדוח יישאר חסוי. ואולם, היום כאמור, במסגרת תובענת "מחיר הקוטג'", החליטה השופטת כי אין סיבה מספקת לחסות את הדוח.

תנובה: דייג שמטרתו להציל את התביעה מכיליון

תובענת "הקוטג'" הוגשה לאחר שמחיר הקוטג' טיפס לכ-7 שקלים, עובדה שהולידה את "מחאת הקוטג'" בקיץ 2011. אחרי המחאה ירד מחיר הקוטג' ועמד על כ-6 שקלים בממוצע.

לטענת התובע הייצוגי, אופיר נאור, תנובה ניצלה את כוחה המונופוליסטי בשוק מוצרי החלב בכלל, ובקטגוריית גבינת קוטג' בפרט, כדי להעלות מחירים. באפריל 2016 קיבלה את הבקשה לנהל ייצוגית בעניין, תוך שהיא קובעת כי "קיימת אפשרות סבירה שהשאלה אם תנובה ניצלה לרעה את כוחה המונופוליסטי, בכך שגבתה בתקופה שבין מארס 2008 לבין יולי 2011 מחיר גבוה מ-6 שקלים לגביע קוטג', שהוא מחיר בלתי הוגן, תוכרע בתובענה לטובת הקבוצה (התובעת - א'ל"ו)".

ההחלטה שקיבלה שטמר היום משמעותית מאוד עבור התובעים, והיא סוללת את דרכם להוכחת תביעתם לכאורה.

ההחלטה התקבלה במסגרת בקשה שהגיש נאור באמצעות עו"ד בן-מאיר לזמן 15 עדים, 10 מתוכם בעלי תפקידים שונים בזמנים שונים בתנובה, שני עובדי מדינה (ברשות להגבלים עסקיים ובמשרד החקלאות ופיתוח הכפר) ו-3 עובדים בחברות ייעוץ כלכליות. בין העדים שהתבקש זימונם: מנכ"לי תנובה לשעבר, ליעד כהן, אריק שור וזהבית כהן; וכן עו"ד אורי שוורץ, ממלא-מקום הממונה על ההגבלים העסקיים; דנה מאור, מנכ"לית מקינזי ישראל; וד"ר יונתן קולודני, מנכ"ל מקינזי ישראל לשעבר.

נאור טען כי עדי תנובה נדרשים משום שתנובה עצמה נמנעה מלהגיש תצהירים של מי שמילאו תפקידים בכירים בחברה בתקופה הרלוונטית; והאחרים קשורים בהכנת שני דוחות מרכזיים בתביעה זו, "דוח מקינזי" ודוח "גיזה".

תנובה מצידה התנגדה לזימון כל העדים כולם, בטענה כי הבקשה מכבידה מאוד, כי מסרה כבר את כל הנתונים הרלוונטיים מבחינת טענות התובע, ועתה אין מדובר אלא בדייג שמטרתו להציל את התביעה מכיליון. לטענתה, התובע מבקש ללמוד באמצעות העדים על שיקולים שהובילו את תנובה לקביעת מחיר הקוטג', נושא שאינו רלוונטי לעילת התביעה. מכל מקום, נטען, משנמסרו הנתונים עצמם על מחירי הקוטג', שוב אין חשיבות לשיקולים שעמדו בבסיס קביעתם.

באשר לעדים שהתבקשו, נטען כי התובע אינו רשאי להזמין את בעלי התפקידים השונים בתנובה, שכן מדובר בזכותה של בעלת הדין להציג את עמדתה באמצעות מי שהחליטה. תנובה הוסיפה וטענה כי מדובר בניסיון פסול למקצה שיפורים ולעקיפת הליכי גילוי המסמכים שנערכו בתיק זה.

בקשר לדוח מקינזי טענה תנובה כי אין מדובר בדוח מסוים אלא בסדרה של מסמכים, וכי היא מסרה לידי בית המשפט את דוח מקינזי היחיד שנמצא ברשותה במסגרת הליך אחר שמתנהל באמצעות בא-כוח התובע (אותה תובענה ייצוגית המתנהלת בירושלים). טענות אלה הועלו על-ידי תנובה לאחר שטענה תחילה, במסגרת הליכי גילוי המסמכים בתביעה, כי אין בידה דוח של חברת מקינזי, כי אם סדרה של מסמכים. ואכן, במסגרת גילוי מסמכים הוחלט שלא לחייב את תנובה בחיפוש ועריכה של כל מסמכי מקינזי.

בתגובה לטענות החברה, כפר עו"ד נאור בטענת כי אין משמעות לשיקולים שהנחו את תנובה בקביעת מחירי הקוטג'. לדעתו, יש להם חשיבות רבה, ולצורך בחינתם יש לבחון את הדוחות שעליהם הסתמכו (בעיקר דוח מקינזי) ולבחון את הלך רוחו של כל נושא תפקיד בתקופה הרלוונטית. נאור סבור כי הוא זכאי לזמן לעדות כל מי מעובדי תנובה שלא יזומן על-ידה. עוד הוא טען כי אין מניעה בדין לבקש לזמן עדים לשם הצגת מסמך, גם אם היה כבר הליך גילוי מסמכים בתביעה.

השופטת שטמר החליטה שלא להכריע בשלב זה בשאלה האם ועד כמה יש צורך לבחון את שיקולי תנובה בקביעת מחירי הקוטג' בזמנים הרלוונטיים. "ככל שייקבע, כבקשת תנובה, כי אין להתייחס לנימוקים ולשיקולים אלא לנתונים המספריים בלבד, ודאי לא יהיה צורך בעדויות שתשמענה בדבר השיקולים", ציינה בהחלטה.

ואולם מנגד, השופטת נעתרה לבקשת עו"ד נאור לקבל לידיו את דוח מקינזי.

מסקנת דוח מקינזי היתה שניתן להעלות את המחיר ב-15%

דוח מקינזי נחשף לראשונה ב"גלובס" (בכתבות שפורסמו בשנים 2011-2014). כפי שפורסם, לאחר הרכישה ביקשה אייפקס לייצר רווחים מהירים ושכרה לשם כך את חברת הייעוץ מקינזי, שיחד עם הכלכלנית הראשית של תנובה, ד"ר שולה פסח, הגישו דוח בעניין מחירי מוצרי החלב. מסקנת הדוח הייתה שהביקוש לגבינה צהובה, גבינה לבנה וקוטג' קשיח, וניתן להעלות את המחיר ב-15% לפחות מבלי לפגוע בביקוש.

הדוח העסיק גם את מבקר המדינה, אשר במסגרת הדוח השנתי שפרסם באוקטובר 2010 קבע כי קיים כשל בעבודת רשות ההגבלים העסקיים בעניין אכיפת האיסור על ניצול מעמד מונופולין לרעה בדרך של גביית מחיר מופרז. המבקר ציין כי כשל זה "בא לידי ביטוי במלוא חומרתו" לאחר רכישת תנובה על-ידי קרן אייפקס, כאשר תנובה נסמכה על דוח ספציפי של חברת הייעוץ מקינזי (בשפה האנגלית, הנושא כותרת ותאריך מסוימים), ובו מידע שעל בסיסו היא ניצלה את כוחה המונופוליסטי והעלתה את מחירם של מוצרי מזון בסיסיים.

כחלק מהתייחסותו לדוח מקינזי, צטט המבקר מדוח מקינזי, שכותרתו הייתה "הגשמת מצוינות בתמחיר". כך, למשל, ציטט המבקר את המשפט הבא מהדוח: "ככלל, נראה כי צרכני מוצר מסוים הם, יחסית, לא רגישים לשינויים במחיר. העלאת מחיר של 10% תגדיל את רווחי קטגוריה זו ב-31 מיליון שקל... כאשר לוקחים בחשבון את ההשפעה המצרפית גם על הרווחים וגם על נתח השוק, נראה כי האופטימום להעלאת מחירי מוצרי המדף היא בין 10%-12%".

עוד צוין בדוח המבקר כי בספטמבר 2011 הגיע לממונה על ההגבלים דוח מקינזי, ובו מידע שעל בסיסו לכאורה ניצלה תנובה את כוחה המונופוליסטי והעלתה את מחירם של מוצרי מזון בסיסיים.

השופטת שטמר התייחסה להתעסקות הרבה בדוח, שנותר סמוי מן העין עד כה, וציינה "זו הפעם השלישית שבה נדרשת התייחסות לדוח זה. בעבר התקבלה עמדת תנובה, כי אין מדובר בדוח מרוכז אחד וכי הקושי בחיפוש החומר ובעריכתו עומד לרועץ בבקשה לגילוי הדוח. לאחרונה, כך הובהר על-ידי שני הצדדים גם יחד, הסתמך מבקר המדינה על מסמך מקינזי מסוים. מסמך זה מבקש התובע לגלות באמצעות העדים. משהתברר כי קיים מסמך מסוים, אין עוד רגליים לטענה כי יקשה על תנובה למצוא אותו מסמך. משהתברר כי בניגוד לדברי תנובה קיים מסמך מסוים, ולא נטען לחסיונו - ברי שיש להציגו לצד שכנגד".

השופטת התייחסה גם להחלטת בית המשפט המחוזי בירושלים שנעתר לבקשת תנובה שלא לחשוף את הדוח, אך ציינה כי המצב בתיק שבפניה שונה. "דוח זה הועמד לעיונו של בית המשפט המחוזי בירושלים אשר לבסוף החליט שלא לחייב את תנובה בגילויו. בניגוד למצב בתיק הנדון בבית המשפט המחוזי בירושלים, כאן עוסקים אנו בשלב שלאחר אישור התביעה הייצוגית, ועל כן חלים הכללים הרגילים בדבר רלוונטיות של המסמך לתביעה שלפניי, במסגרת זימון עדים".

עם זאת, השופטת קבעה כי אין מקום לזמן 3 אנשים שונים כדי להציג אותו דוח עצמו (עו"ד אורי שוורץ, ממלא-מקום הממונה על ההגבלים העסקיים; דנה מאור, מנכ"לית מקינזי ישראל; וד"ר יונתן קולודני, מנכ"ל מקינזי ישראל לשעבר), וכי על עו"ד שחר בן-מאיר לבחור אחד מבין השלושה.

בנוסף הגבילה את זימונם של עדים נוספים, כדי לא להכביד על ההליך, וקבעה כי אין לאשר בשלב זה הזמנת מי מן העדים נושאי התפקידים בתנובה. השופטת קבעה כי תוך 3 ימים מיום שיתקבלו תצהירי תנובה, יוכל בא-כוח התובע להזמין אחד העדים האחרים מטעמו.

בנוסף אושרה בקשתו של עו"ד שחר בן-מאיר לזמן לעדות אלכס שכטר שערך את דוח גיזה; וכן זימון יעל קחל, מנהלת תחום בכירה מחקר כלכלה ואסטרטגיה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר.

עוד כתבות

שי אהרונוביץ׳, מנהל רשות המסים / צילום: ניב קנטור

מס דירה שלישית חוזר לשולחן: "המערכות כבר מוכנות"

לדברי מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', המדינה צריכה ליצור אחידות ולהפסיק לשנות את שיעורי מיסוי הנדל"ן בתדירות גבוהה ● עוד הוא הוסיף כי צריך לחשוב על מס דירה שלישית: "מבחינתנו זה צעד נכון שיעלה בתקציב 2025"

דובר צה''ל, תא''ל דניאל הגרי / צילום: דובר צה''ל

דובר צה"ל: בכיר בחמאס חוסל בביה"ח שיפא

נזק נגרם לחצר בית בשלומי אחרי רצף אזעקות בגליל המערבי • דיווח: ישראל תקפה אזור פעילות של חיזבאללה בדמשק, 2 נפצעו • בית הדין בהאג הורה לישראל להכניס סיוע לעזה ללא הגבלה • מוקדם יותר: פצוע בינוני בפיגוע ירי בכביש 90 מצפון ליריחו • עדכונים שוטפים

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

קריסת גשר פרנסיס סקוט קי בבולטימור / צילום: ap, Steve Helber

אמריקה סופקת כפיים וחוששת: עד כמה חסינים הגשרים שלה?

את הגשר בבולטימור הפילה ספינת ענק של 95 אלף טונות ● זו הייתה כנראה, אם כי לא בטוח, תוצאה בלתי נמנעת - הגשר קיבל ציון "מניח את הדעת" לפני שלוש שנים ● הנשיא ביידן רשאי לטעון שהשקעת טריליון דולר בשיקום תשתית מגינה על אמריקה מפני אסונות רבים כאלה

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות