גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שכונה חשמלית: הפוטנציאל שמסתתר ברפורמה בחח"י

הרפורמה ההיסטורית שנחתמה מול חברת החשמל מחביאה פוטנציאל דווקא לשינוי התכנון העירוני בישראל, באמצעות תכנון שכונות שידעו לראשונה לצרוך ולייצר חשמל באופן כמעט עצמאי ● תל אביב, אילת וחדרה כבר בדרך לשם

הדמיית רובע הים בחדרה / הדמיה לייסטדרוף בן דיין
הדמיית רובע הים בחדרה / הדמיה לייסטדרוף בן דיין

מוקדם לדעת עד כמה הרפורמה בחברת החשמל תשנה את התעריף החודשי שאנחנו משלמים, אבל לפחות בשדה התכנוני טמונה בשורה של ממש. אמנם רשת ההולכה (רשת החשמל הבין עירונית) נותרה מונופול (כלומר תחנות כוח עצמאיות ייאלצו להתחבר דרך חברת החשמל), אולם רשת החלוקה (מה שמחבר את הבתים לחשמל) תעבור רפורמה שקטה - שעשויה לחולל שינוי דרמטי על תכנון הערים.

הסבר קצר: מקטע החלוקה (מה שיוצא מקווי המתח הגבוהים לתוך הערים), מחולק לשני מקטעים - מקטע החלוקה הראשי ומקטע האספקה, שברפורמה מיועד להפרטה מדורגת (עד 40%) והעברתו לידיים פרטיות. כבר כיום, קיבוצים, מושבים וקמפוסים תעשייתיים ומסחריים גדולים יכולים ליהנות מ"רישיון חלוקה", המאפשר למשל לקיבוץ לעשות חיבור רשמי אחד ולחלק לחברים באופן עצמאי. הרפורמה מציעה שגם המגזר העירוני יכלול הסדר דומה.

אמנם עדיין לא ברור בדיוק איך ימומש הסעיף - מי יקבל רישיון ואיך יתחרו החברות זו מול זו (מחיר תחרותי או מחיר קבוע ותחרות על איכות), אולם אין ספק שהסעיף השולי לכאורה בהסכם, פותח הזדמנות למהפכה אמיתית בתשתיות עירוניות בישראל. פתח לניהול המאפשר שיפור הקיימות, החוסן ויוקר המחיה.

ויש אפילו כבר כמה רשויות שנערכות לכך.

פאנל סולארי בברוקלין / צילום: The brooklyn microgrid

רשתות מבוזרות

התחום המדובר ביותר כיום בתחומי האנרגיה הוא רשתות מבוזרות, או במינוח המקצועי MicroGrid. רשתות אלה, כשמן, הן רשתות זעירות שבדרך כלל מבוססות על אנרגיות מתחדשות, ומאפשרות את חלוקת העיר באופן המאפשר לכל מקטע (שכונה, רחוב, רובע) לנהל את הצריכה והייצור באופן סמי-עצמאי (אין עצמאות מלאה מאחר והרשת תחובר לרשת החלוקה).

היתרונות לסוג כזה של רשת הנם רבים: הרשת מגדילה את החוסן של רשת החשמל, היא מעצימה את השימוש באנרגיות מתחדשות, אבל היא גם בעלת פוטנציאל כלכלי משמעותי לעיר ולתושביו, לאור מזעור המרחק בין ייצור אנרגיה וצריכתה, והיכולת לנהל את הביקושים ובכך להביא לצמצום כמות תחנות כוח. במקומות שבהם רשת החשמל הקיימת אינה אמינה (דוגמת אזורים בעולם המתפתח) או במקומות שבהם יש צורך להרחיב משמעותית את הרשת לאור גידול באוכלוסייה (למשל הכפלת ישובים לאור הסכמי גג), העלויות הנחסכות אדירות. לעניין זה העריך ה-IFC, (הארגון הכלכלי העולמי), שעלות חיבור צרכן לרשת קיימת (ובלתי אמינה ו/או עם רזרבות נמוכות) עולה פי 10 מאשר בניית רשת מבוזרת מקומית.

אחד הדוגמאות המסקרנות לרשת מסוג זה קיימת דווקא בברוקלין שבניו-יורק. פרויקט שמאפשר לחברים ברשת השכונתית למכור זה לזה את עודפי החשמל שלהם, תוך הבטחת אמינות המכירה באמצעות טכנולוגיית בלוקצ'יין. מיזם זה - The brooklyn microgrid, נולד לאור טראומת הסופה סנדי ב-2012 שהותירה מרחבים משמעותיים בניו-יורק ללא חשמל, עובדה שגררה הבנה שיש לייצר רשת חכמה ומבוזרת גם (ואולי דווקא) בעיר מתקדמת כמו ניו-יורק.

בעוד שמיזם זה מצוי בכותרות לאור מיקומו, ישנן דוגמאות לרשתות סחר מקומיות באנרגיה כבר מספר שנים גם בהולנד, באוסטרליה ולאחרונה אף באפריקה (אבל בעיקר במרחב הכפרי).

משרד האנרגיה והתשתיות כבר גילה סקרנות לסוגיה ואף מעודד פיתוח טכנולוגיות והתנסות בתחום (בימים אלה מוקם פיילוט בקיבוץ מעלה גלבוע בסיוע המשרד), אולם עד הרפורמה הנושא נותר על העץ בכל הנוגע למרחב העירוני. 

הסיבה נבעה מכך שנדרש מענה בשני תחומי רגולציה שונים - רגולציית האנרגיה (שזכה כעת לזריקת עידוד) ורגולציה מרחבית. אם עיר רוצה לנהל או לייצר תשתיות כחלק משכונה, צריך להגדיר שימושים, ייעודים, ולהסדיר את האופן שהתשתיות ישולבו במבנים ובמרחב הפרטי והציבורי, לרבות היחס בין התשתיות הללו לתשתיות אחרות ואופן ההתחברות למבנים ומבננים.

אולם בעוד שיש הרגל לאומי לאשר ורק לאחר מכן להיערך, הרי שלפחות שלוש רשויות בישראל כבר נמצאות בדרך לשם (ראו מסגרות). הייחוד בתכניות שבדרך הוא שהתשתיות "יצאו מהארון" בשלב מוקדם. אם עד כה, מתכנני התשתיות פעלו כבודדים במערכה וחיכו להשלמת התכנון על מנת לשלב את מרכולתם, תכנון זה מהווה גל חדש של תכניות שבהם מיקום התשתיות אמור להיקבע במקביל להחלטה על מיקום שצ"פים (שטחים ציבוריים) או מבני ציבור, כך שיהיו קרובים לצרכנים ולא רחוק מהם כפי שהעדפנו עד היום.

שלוש התכניות עדיין זקוקות לשיתוף פעולה מצד משרדי הממשלה השונים על מנת שיתממשו לאור חדשנותן, אולם אין ספק שללא פתרונות כאלה, המדינה תמצא את עצמה עם פערי תשתית עצומים לאור קוצרה של "שמיכת" התשתיות הקיימת, ועם עלייה נוספת במחירי הדיור שנובעים מהצורך לייצר שרידות למערכות הקיימות.

הרפורמה במשק החשמל מציעה התחלה של פתרון, אבל לטובת כך אנחנו זקוקים גם לרשויות שיהיו מוכנות לכך, כמו שלוש הערים הללו.

תל-אביב: השכונה העצמאית הראשונה

תל-אביב, מניפה כבר שנים את דגל החדשנות והקיימות. תכנית רובע צפון מערב העיר (תא3700), בתכנון קולקר קולקר אפשטיין, אושרה ב-2015 ונמצאת בשלבי התנגדויות לתכניות המפורטות הנובעות ממנה. השכונה, שאמורה לאכלס 12 אלף דירות, תהיה הראשונה בישראל לשאוף לעצמאות אנרגטית באמצעות ניהול אנרגטי, בנייה ירוקה, גיוון מקורות אנרגיה והקמת מתקני קירור רובעיים (לקירור מרבית מבני המגורים והמסחר בשכונה).

לצד השכונה העתידית, תל-אביב גם בוחנת בזהירות את התאמתה של שכונת מעוז אביב הוותיקה לעריכת פיילוט לניהול תשתיות עצמאית בשכונה קיימת. בעוד שבשלב זה יש חשדנות בקרב התושבים, יש תמימות דעים שייחודה של השכונה- הן מבחינת הקהילה והן מבחינה הגדרתה המשפטית כ"בית משותף" - הופך אותה לרלוונטית לחדשנות בתחומי אנרגיה ותשתיות, במהלך שיאפשר חסכון משמעותי בעלויות התפעול של הדירות בשכונה.

אילת: תשתית חכמה ואנרגיה מבוזרת

עיר נוספת הפועלת בנושא אנרגיה עירונית היא אילת, השותפה עם חבל איילות לניהול והקמת פרויקטי אנרגיה מתחדשת רבים ולעידוד חדשנות בתחום האנרגיה במרחב. בידודה של אילת, והעלות עצומה של מתיחת תשתיות עד אליה, מספקים פוטנציאל נהדר למציאות פתרונות חלופיים וחכמים יותר. 

שכונת הרודד, המתוכננת בימים אלה בצפון העיר, ביוזמת רשות מקרקעי ישראל ומשרד השיכון, אמורה לכלול קרוב ל-20 אלף יחידות דיור. בעוד שהמדיניות העירונית מכווינה לעיר חכמה ויעילות אנרגטית, חלק מהשכונה (פלחים 1-2 מתוך ארבעה) פועלות להטמיע מרכיבים שיאפשרו את הפיכתה לשכונה החכמה והירוקה של העיר, באמצעות שימוש מקסימלי באנרגיות מתחדשות, איחוד תשתיות במתחמי מגורים ושילוב תחבורה חכמה ופתרונות לפסולת. המתחמים בתכנון משרדם של קרט-שוורץ ואהוד בסט ובתכנון קיימות ותשתיות חכמות על ידי חברת יוזמות למען הסביבה (יחד עם הח"מ) יהיו הניצן לתכנון שמוביל משרד השיכון, שמבטיח לכלול תשתיות חכמות ואנרגיה מבוזרת.

חדרה: אי תשתיתי שיכיל את העומסים

העיר חדרה שחרטה על דגלה את המותג "חדרה- עיר עם אנרגיה" והייתה ראשונה להקים מבנה ציבור מאופס אנרגיה, הרימה את הכפפה להפוך את התכנון של שכונת רובע הים בחדרה, הממוקמת בין גבעת אולגה לתחנת הכוח, לשכונה חכמה ומקיימת עם דגש משמעותי לאנרגיה. השכונה מתוכננת ע"י לייטרסדורף אדריכלים ונמצאת בימים אלה לקראת הפקדה, כשהיא צפויה לכלול 10,000 יחידות דיור + בתי מלון ומסחר, עם עצמאות מרבית במתן מרבית השרותים והתשתיות. 

בדומה לשני התכניות האחרות, התכנית מסדירה ייצור וניהול מקומי של אנרגיה ותשתיות אחרות, אולם המניע כאן שונה. לצד הרצון לפעול בהתאם למיתוג, אגף ההנדסה ובעיקר אדריכלית העיר ליטל דורי-שלף, החליטו לפעול להקמת שכונה שתדע להכיל את העומסים הצפויים על התשתיות הקיימות והעתידיות. השכונה אמורה להיות מעין "אי תשתיתי" שיספק תוך מתן מענה למרב השרותים והתשתיות בתוך שטח התכנית, לרבות אנרגיה, ניקוז, ביוב, פסולת, ותחבורה ובעיקר האינטגרציה ביניהם.

רובע הים היא מקרה קלאסי שעשוי לחזור על עצמו בכל התכניות להרחבת ישובים, שבהם השכונות מעמיסות על תחבורה שכבר פקוקה, על מתקני מים, ניקוז וביוב שכבר נמצאים קרוב לניצולת המקסימלית, ועל הצורך לספק שרותים גם כאשר האכלוס הוא חלקי בלבד. בשונה מתא3700, הוחלט בחדרה לא לקבע טכנולוגיות או גדלים ושטחים מוחלטים לפי התכניות הזמינות כיום, אלא לייצר תכנון גמיש שיאפשר התאמה של הפתרונות למועד הפיתוח בפועל, תוך הגדרה של תפקוד רצוי וכללים מרחביים לטובת שמירה על איכות החיים ונוחות התפעול של מערכות אחרות.

■ הכותב אדריכל ומתכנן ערים, לשעבר מנהל אגף בכיר לבנייה במשרד הפנים ומנכ"ל SUITS - אסטרטגיות וטכנולוגיות לעירוניות חכמה.

עוד כתבות

נטפליקס / צילום: Shutterstock, Vantage_DS

נטפליקס עקפה את הציפיות; המניה יורדת במסחר המאוחר

ענקית הסטרימינג דיווחה על הכנסות של 9.37 מיליארד דולר לעומת צפי של 9.28 מיליארד דולר ● הרווח זינק ב-86%, לעומת צפי לעלייה של 56% ● החברה הוסיפה כ-9.3 מיליון מנויים ברבעון, ב-80% יותר מהצפי ● למרות התוצאות המדהימות, התחזית המאכזבת של החברה מפילה את המניה במסחר המאוחר

ניסוי שיגור בטילי SM-3 / צילום: Reuters, U.S. Navy/Handout

מספינה בלב ים: הכירו את המתחרה החדש של חץ 3

חברת עין שלישית ביצעה מסירה ראשונה של "חייל רפאים", רחפן זעיר בעל יכולות AI, שמטרתו לסייע לכוחות קרקעיים לגלות אויבים בשטח פתוח ● חץ 3 כבר אינו המיירט המבצעי היחיד מחוץ לאטמוספירה ● עשות אשקלון רוכשת את אי.די.סי ב-40 מיליון שקל  ● ארה"ב אישרה מכירה של מערכות תקשורת בסך כ־100 מיליון דולר לסעודיה, וחיל האוויר האמריקאי רוצה להקים טייסות שיורכבו ממטוסי קרב בלתי־מאוישים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מיכאל כגן / צילום: כדיה לוי

הדרך של מיכאל כגן ממשרד ישן ביקנעם לצמרת החברה הלוהטת בעולם

מיכאל כגן, סמנכ"ל טכנולוגיות עולמי באנבידיה, סיכם 25 שנה במלאנוקס עד שהחברה נמכרה לענקית השבבים ● "מצד אחד, רצינו לבנות חברה ישראלית, אך מצד שני הבאנו לארץ השפעה בינלאומית" ● בראיון בלעדי לגלובס, הוא מדבר על תחילת דרכו במלאנוקס, מתייחס לחשש מהיעדר תחרות בשוק שבבי ה־AI ונותן טיפ ליזמים צעירים בישראל: "אל תהיו כבולים לעבר"

סלט קרעי לחם ב''נעה אפייה מקומית'' / צילום: חיים יוסף

רגע לפני שנפרדים מהחמץ: מסעדה מעולה בהרי ירושלים שמנסה לחבר את כל המנות ללחם

"נעה אפייה מקומית" של אלדד שמואלי רק התחילה לרוץ והשף גויס למילואים ● עכשיו היא מתרוממת, והקו המנחה: מנות שהולכות טוב עם לחם, והלחם מצוין

דיקלה כהן שיינפלד, ראשת הסגל של נשיא המדינה / צילום: קובי גדעון, לע''מ

מהילדות בבית שמש והלימודים בפנימייה דתית, לפגישות עם הנשיא ביידן

אחרי אחד הנאומים של יצחק הרצוג, אי שם ב־2010, ניגשה אליו דיקלה כהן שיינפלד  וביקשה להתנדב אצלו ● גם היא לא האמינה ששנים אחר כך היא תקבל שיחת טלפון שתהפוך אותה לראשת הסגל של נשיא המדינה:"ברגעים היסטוריים, אני שואלת את עצמי איך הצלחתי להגיע לזה. בפעם הראשונה שלי בבית הלבן, הייתי צריכה לסגור פה פעור"

מאחורי הציפייה לאירועים שליליים / צילום: Shutterstock

מדעי האימה: מה קורה למוח שלנו כשאנחנו מחכים לטיל איראני, או אפילו לזריקה

לא נרדמתם בציפייה לטילים האיראניים? מחקרים שעוסקים בציפייה לאירועים שליליים מגלים מה מתרחש במוח בזמן המתנה מורטת עצבים, מה הקשר בין ציפייה לזריקה להתנהגות כלכלית לא רציונלית, וגם איך מתמודדים עם תחושת האימה וחוסר השליטה

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

מה מקור המילה דרדלה ואיזו מערכת הגנה אווירית של ישראל העליונה ביותר?

באיזה שנה הוקם סניף מקדונלד'ס הכשר הראשון, לאיזו מדינה הגבול הארוך ביותר עם צרפת ולמה שחקן ה-NBA החטיא השבוע זריקת עונשין בכוונה? • הטריוויה השבועית

חיים ילין / צילום: פרטי

"אני לא מוצא את עצמי בתל אביב": חיים ילין לא מפסיק להתגעגע הביתה

הוא היה בממ"ד 12 שעות רצופות, שמע את הערבית, ראה את המלחמה ● אבל איכשהו זה המקום היחיד שעדיין נותן לחיים ילין כוח: "אני נמשך לשם כמו מגנט" ● פרויקט מיוחד 

רחפן של Spear UAV / צילום: Spear UAV

"בעל 4 להבים מתוצרת ישראל": הרחפן שיכול לתקוף גם באספהאן

אחת מהאפשרויות שעלו היום, היא שישראל תקפה באיראן באמצעות חימוש משוטט של הסטארט-אפ התל אביבי "ספיר" (Spear UAV) - נשק בו היא משתמשת בזירות השונות של מלחמת "חרבות ברזל" ● כך משמש החימוש בעל יכולות AI את ישראל במלחמה

 

אחרי שבוע על המדף: בכמה נמכרה וילת יוקרה בהוד השרון?

בשכונת הדר בהוד השרון נמכרה וילת יוקרה בשטח בנוי של 280 מ"ר לאחר שעמדה כשבוע בלבד על המדף, תמורת 11 מיליון שקל ● "שוק היוקרה במצב קשה כרגע - הקונים מאוד בררנים כי יש להם היצע גדול" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון 

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

נאסד"ק ננעל בירידות יום שישי ברציפות; מניית אנבידיה צנחה ב-10%

ה-S&P 500 רשם את השבוע השישי ברציפות של ירידות - ברצף ההפסדים הארוך ביותר שלו מזה למעלה משנה, הנאסד"ק סגר יום שישי ברציפות של ירידות לראשונה מאז אוקטובר 2022 ● הדיווחים על תקיפה ישראלית באיראן שלחו את בורסות אסיה לירידות: הניקיי ננעל בירידה של כ-2.5% ושנזן ננעל בירידה של אחוז ● הזינוק במחירי הנפט התמתן ● בורסות אירופה ננעלו במגמה מעורבת

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' וראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: Reuters, RONEN ZVULUN

לא רק בגלל איראן: S&P קנסו את ישראל גם על סימני השאלה בתקציב הביטחון

אם עד לפני התקיפה האיראנית על ישראל עוד הייתה תקווה מסוימת במדינה שהדירוג הגבוה יישמר, זו התמוססה בשבוע האחרון עם התרחבות מפת האיומים ● אלא שלא רק האיומים על ישראל נלקחו בחשבון בהורדת הדירוג ● מה נכתב בין השורות של הודעת S&P והאם ישראל עומדת בפני סכנה של הורדה נוספת?

פעילות צה''ל במערב חאן יונס / צילום: דובר צה''ל

אזעקות הופעלו באשקלון, לראשונה מזה כשבועיים

שני טילי נ"ט פגעו במרחב קיבוץ יראון, לא היו נפגעים אך נגרם נזק ● ארה"ב מטילה עיצומים חדשים על איראן בעקבות המתקפה על ישראל ● בהודעת ביידן נכתב: "איראן ביצעה נגד ישראל את אחת ממתקפות הטילים והכטב"מים הגדולות שהעולם ראה אי פעם" ● גם האיחוד האירופי צפוי להטיל עיצומים ● שר החוץ האיראני נחת בניו יורק ● עדכונים שוטפים 

מייסדי טורק. מימין: אלדד לבני (CINO), לאוניד בלקינד (CTO) והמנכ''ל עופר  סמדרי / צילום: גיא חמוי

הטייס האוטומטי שרוצה להחליף את צבא מומחי הסייבר

האנליסטים במרכזי בקרת הסייבר של הארגונים הגדולים נאלצים להתמודד עם אלפי התרעות מדי יום, והטכנולוגיה של טורק מאפשרת להפוך את התהליכים לאוטונומיים למחצה • האם ה"טייס האוטומטי" של החברה יצליח לשלול איומים חמורים? ● הסטארט-אפים המבטיחים

שכונת עומרים באופקים. 45 דירות בפרויקט של בראל־סלעית בשכונה נמכרו מאז ה־7 באוקטובר / הדמיה: אול אין

הנתונים מגלים שהמסר ברור: התותחים לא עוצרים את המרוץ לדירה

אלפים ממשיכים להאמין בהשקעה בארבעה קירות שעומדים במוקד העימות והסכנה הכי גדולים כרגע במזרח התיכון, ומאות עסקאות נרשמו גם על הגבול עם עזה, בשדרות ובאופקים ● סיבות כלכליות יש, אך יותר מכל, החלום הנדל"ני של עם ישראל עדיין בועט

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / צילומים: AP, Shutterstock

אוקראינה על סף ייאוש וחור שחור ישאב אותנו ממרחק 2,000 שנות אור

אוקראינה מפתחת קנאת ישראל - גם היא רוצה קואליציה שתציל אותה מטילים באמצע הלילה ● הבריטים קובעים לוח זמנים להפסקה לאומית של העישון ● האקלים יעלה הרבה כסף, והמדינות העניות ייפגעו יותר ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

איל וולדמן / צילום: פרטי

איל וולדמן מגלה: "עברו עליי ימים כואבים וקשים מאוד"

"אני כל הזמן חושב מה דניאל הייתה עושה, איך זה היה אם היא הייתה פה עכשיו", מספר איל וולדמן על בתו דניאל שנרצחה בנובה. מאיפה הוא שואב כוח? ● פרויקט מיוחד 

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: יוסי זמיר

משרד הכלכלה מציג: כשאין יעדים, אין כישלונות

במקום לעמוד ביעדים, משרדי הממשלה פשוט מוחקים אותם ● בפיקוד העורף שלפו הודעה לילית שהותירה את הילדים באוויר ● והמסעות לפולין התרוקנו מערך ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

עגלת קפה הקבינה בכפר הס / צילום: שני בריל

ארבע הצעות לטיולי יום שרק המקומיים מכירים - ומשהו טעים ליד: מדור מיוחד לפסח

תצפית מרהיבה אל המדבר בשקיעה, פארק שמרגיש כמו ההיי ליין בניו יורק, האחות הקטנה של מקדש הבשרים משוק הכרמל וקרם לימון ומסקרפונה לקינוח ● יצאנו לארבעה מקומות שונים בארץ כדי לשמוע מהתושבים מהי פינת החמד שרק הם מכירים ומה יש לאכול שם, שגם כשר לפסח

ספינה צבאית איראנית נעה במימי איראן לפני תחילת תרגיל ימי משותף של איראן, רוסיה וסין באוקיינוס ההודי / צילום: Associated Press, ASSOCIATED PRESS

בחשש רב: כך נערכה איראן למתקפה הישראלית

בטהרן איימו כלפי חוץ והזהירו מתגובת ישראל, אך ביצעו שורת מהלכים המעידים על החשש מתקיפה ● גם בחיזבאללה ובסוריה נערכו