גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חשמל ב-2030: מה יקרה למשק וכמה אנרגיה יצרכו כלי רכב?

מסמך של רשות החשמל מספק תחזית לגבי משק החשמל בשנת 2030 ● עיקרי המסמך, שהגיעו לידי "גלובס", מצביעים על גידול שנתי של כ-2.7% בביקוש לחשמל ● הנעלם הגדול: כמה כלי רכב חשמליים יעלו לכבישים וכמה אנרגיה הם יצרכו

אסף אילת / צילום: רוני פרל
אסף אילת / צילום: רוני פרל

שיא הביקוש לחשמל בישראל צפוי לעלות עד סוף העשור הבא ב-52% מ-12,900 מגה-ווט השנה ל-19,600 מגה-ווט בשנת 2030. לצורך כך נדרשות השקעות מאסיביות במשק החשמל - מדובר על הקמה של 6700 MW של יחידות יצור קונבנציונליות בגז טבעי עד 2030. ההשקעה הכוללת שתידרש על ידי השוק הפרטי בתקופה זאת, לצורך הקמת מתקני יצור גז ומתקני אנרגיה מתחדשת, מוערכת בכ-55 מיליארד שקל. כך עולה ממפת הדרכים לתכנון מקטע היצור של משק החשמל בישראל שהגיע לידי "גלובס".

המסמך מתפרסם לאחר תקופה ארוכה של היעדר תכנון לטווח ארוך במקטע ייצור החשמל, ובעקבות ביקורת של מבקר המדינה על העדר תוכנית אב למשק החשמל. המסמך הוכן לקראת כנס של רשות החשמל שייערך ביום שלישי הקרוב והוא נכתב על ידי ד"ר נורית גל, סמנכ"לית חשמל ורגולציה יחד עם יוסי סוקולר, ראש תחום הסדרה, בסיוע עובדי הרשות.

המסמך מספק הצצה למשק החשמל של העשור הבא. לאחר קבלת התייחסות הציבור, שתתאפשר עד סוף יולי, הוא יועבר למליאת הרשות אשר תגבש המלצות לשר. ככל שמפת הדרכים תאושר על ידי שר האנרגיה היא תקבע את המועדים הרצויים לפרסום המכרזים להקמת התחנות. בהעדר תוכנית אב למשק האנרגיה, מדובר למעשה באינדיקציה היחידה שקיימת כיום עבור המגזר הפרטי לגבי פוטנציאל ההשקעה במשק החשמל ולכן יש למסמך חשיבות גדולה לקראת השינויים המאסיביים בעשור הקרוב.

מפת הדרכים אמורה להיכלל בתוכנית האב שיכין משרד האנרגיה. לפני שבועיים הוציאה רשות החשמל גם תוכנית הפיתוח של משק ההולכה - שיחד עם מפת הדרכים לתכנון מקטע הייצור אמור להשלים את החלק של תכנון ארוך טווח של משק החשמל, זאת כאמור בהעדר תוכנית אב מקיפה למשק זה.

התוכנית שהציגה רשות החשמל נועדה כדי להתאים את כושר היצור במשק לגידול הצפוי בביקוש: כושר יצור החשמל במשק יגדל מ-16,400 מגה-ווט כיום, ל-23,400 מגה-ווט בשנת 2030. על פי הערכות של רשות החשמל, עד שנת 2030 נדרשת הקמת תחנות כוח בגז טבעי בהספק מצטבר של כ-6,700 MW, מתוכם כ-3800 MW בגין גריטת תחנות קיימות ועוד כ-2900 MW בגין הגידול הצפוי של הביקוש.

מימוש ההשקעות הללו מהווה אתגר משמעותי, ולכן משק החשמל יידרש לקדם תוכניות סטטוטוריות בהספק גבוה יותר מהנדרש ב-20%, "על מנת להבטיח יתירות תכנונית". המשמעות היא שהרשות סבורה שמבחינה תכנונית נדרש תכנון של הספק נוסף כ-1500 MW - כלומר לצרכי תכנון יש לתכנן כנראה מתוך הנחה שבפועל רק 80% יקומו במועד המתוכנן.

עלייה ברמת החיים

על פי הרפורמה במשק החשמל, אשר אושרה לאחרונה בממשלה ולמעשה תחמה את היקף הייצור העתידי של חברת החשמל - מתוך הספק זה, חברת החשמל צפויה להקים כ-1200 MW, ויתר ההספק הנדרש (5500 MW) יוקם על ידי השוק הפרטי. זאת, בנוסף למכסות קיימות בהיקף של כ-1000 MW אשר פורסמו על ידי הרשות לשוק הפרטי להקמת פיקרים, מתקני יצור ברשת החלוקה ואגירה שאובה וטרם מומשו.

השקעות אלו נדרשות כדי לענות על הגידול הצפוי בביקוש לחשמל, וכן להחלפת גריטות של תחנות כוח המגיעות לסוף חייהם הכלכליים.

הביקוש לחשמל בישראל ממשיך לצמוח בקצב גבוה בהשוואה למדינות מפותחות אחרות בהן הביקוש לחשמל הינו שטוח ברובן - בשל תנאי האקלים של ישראל והצמיחה הכלכלית - ישראל מתאפיינת בקצב גידול האוכלוסייה גבוה (על פי הלמ"ס 1.8% בשנה) וכן כתוצאה משינויים הצפויים בשנים הקרובות: חישמול קווי הרכבת, החדרת רכבים חשמליים, הקמת מתקני התפלה נוספים, עלייה ברמת החיים ועוד.

ברשות החשמל מסבירים כי בעקבות היקף השקעה גבוה, הם לא פוסלים אפשרות שחלק מתחנות הכוח יוקמו על ידי יצרני חשמל זרים. לשאלת "גלובס" איך ייראה משק החשמל בסוף 2030, מסרו ברשות החשמל כי בניגוד למה שאנחנו מכירים היום, משק החשמל יהיה מבוזר הרבה יותר. בעוד לפני שנתיים - ייצור החשמל התבצע ברובו על ידי חברת החשמל וכמה יצרנים פרטיים, בשנת 2030 מצפה הרשות כי ייצור החשמל יתחלק בין 5-10 יצרני חשמל בגז, מלבד חברת החשמל.

בנוסף לתכנון הייצור במשק החשמל, בכוונת הרשות להקל על יצרני החשמל הפרטיים בנוגע לרגולציה. הרשות מתכננת "קביעת כללי העסקאות של מתקני היצור החדשים בגז באופן שיבטיח העמסה יעילה וודאות בהחזר ההשקעה וגיבוש הליכים תחרותיים להקמת המתקנים". בכוונת הרשות לפעול להקלה ברגולציה הקיימת, זאת בין היתר כדי להקל על כניסתם הפוטנציאלית של שחקנים זרים חדשים. המטרה היא להוריד למינימום את האינטרקציה מול חברת החשמל והרשויות השונות המעורבות בעת מתן האישורים.

הרשות תקדם את התכנון הסטטוטורי לשיחלוף ולהקמת מתקנים קונבנציונליים חדשים ומתקני אנרגיה מתחדשת בהיקפים הנדרשים. העבודה מפרטת חלופות לתכנון הספק זה באתרים הנמכרים במסגרת הרפורמה במשק החשמל, באתרים חדשים המתוכננים על ידי המדינה ובאתרים פרטיים.

לגבי רכב חשמלי מציינת רשת החשמל כי קצב חדירת רכבים חשמליים הוא אחד מגורמי אי הודאות המרכזיים בתחזית הביקוש, וכי יהיה צורך לעדכן את התחזית אם קצב החדירה של הרכבים החשמליים יהיה גבוה יותר. לאחר בחינת עומק של תרחישים שונים הניחה רשות החשמל כי בשנת 2030 יהיו בישראל חצי מיליון כלי רכב חשמליים, כאשר כיום נוסעים בכבישי ישראל כ-3 מיליון שקל. נציין כי להערכת שר האנרגיה, יובל שטייניץ, מספר כלי הרכב החשמליים יהיה גבוה יותר. שטייניץ אמר בעבר כי בשנת 2030 ייאסר יבוא של רכבים מנועי בנזין ודיזל לישראל.

תמהיל הדלקים ב-2030

רוב האנרגיה תגיע מגז

כדי להתוות את מפת הדרכים שתקבע את כושר ייצור החשמל שנדרש לטווח ארוך, ברשות החשמל בחנו שלוש תחזיות הביקוש לחשמל. תחזית אחת של חברת החשמל, תחזית של בנק ישראל ותחזית של BDO.

לפי התחזיות של חברת החשמל ובנק ישראל, הביקוש לחשמל צפוי לגדול בקצב שנתי של כ-2.7% ואילו ב-BDO, שנותנת ייעוץ לפורום יצרני החשמל הפרטיים, הניחו גידול של 3.8% בשנה, ללא הפלסטינים.

רשות החשמל אימצה את תחזיות הביקוש של בנק ישראל ושל חברת החשמל. עם זאת, הרשות אימצה את צורת החשיבה של BDO לפיה מתייחסים לביקוש בסיסי ועליו מוסיפים התייחסות לגורמים ספציפיים אשר תורמים לביקוש.

ברשות מציינים כי תוספת ההספק הנדרשת למשק עשויה להצטמצם כתוצאה מהצלחה במימוש יעדי ההתייעלות האנרגטית; התפתחות כושר יצור עצמאי ביהודה ושומרון ו/או בעזה; שילוב של יכולת אגירה במתקנים סולאריים אשר תגדיל את התרומה של מתקנים אלו להחלפת הספק קונבנציונלי; או כתוצאה מהתפתחות כלים אפקטיביים לניהול ביקושים בשעות השיא. לאור חוסר הוודאות בהתפתחות מגמות אלו, הרשות ממליצה להיערך להקמת מלוא ההספק הנדרש ולהקים את ההספק בפועל לפי הצורך.

בתחום האנרגיה המתחדשת, תוספת המכסה של 1600 MW שקבע שר האנרגיה צפויה לאפשר עמידה ביעד של 10% עד שנת 2020. לאחר מכן, תידרש תוספת הספק ממוצעת של כ-400 MW סולאריים בכל שנה על מנת לעמוד ביעד של 17% אנרגיה מתחדשת אשר נקבע לשנת 2030. כך שבשנת 2030 ההספק המצרפי של מתקני אנרגיה מתחדשת יגיע לכ-8,600 MW, מתוכם כ-7,500 MW מתקנים סולאריים, לעומת כ-1000 MW סולאריים המותקנים בישראל כיום.

באשר לתמהיל הדלקים, זה צפוי לכלול בשנת 2030 70% יצור בגז, 17% אנרגיה ממקורות מתחדשים ו-13% יצור בפחם. הגז צפוי להוות בעתיד 70%-80% מתמהיל הדלקים של משק החשמל הישראלי.

כדי ליישם מדיניות של סגירה או הסבת יחידות פחמיות יש לוודא כי קיבולת הגז לחוף מספקת, וכן להבטיח יתירות בהספקת הגז. ללא אוניה מגזזת, בתרחיש שבו ההספק הפחמי יוסב לגז, ייווצר בשנת 2030 מחסור שעתי בהספקת הגז אשר יבוא לידי ביטוי בכ-2-3% מהחשמל המיוצר בשנה. לאחר שנת 2030, ככל שלא ימצא פיתרון למגבלת הקיבולת, המחסור השעתי בגז יחמיר באופן משמעותי, כתוצאה מהגידול הצפוי בביקוש.

ביחס לעמידה ביעדים אליהם התחייבה הממשלה לקראת וועידת פריז (2015), עולה מהניתוח כי סגירת יחידות 1-4 והקמת ההספק המתוכנן של האנרגיה המתחדשת, צפויים לאפשר למשק החשמל לעמוד ביעד הפחתת הפליטות ל-7.7 טון לנפש (3.85 טון פליטות לנפש מיצור חשמל), על אף שקצב גידול הביקוש צפוי להיות גבוה מיעד ההתייעלות, זאת בהינתן המשך מדיניות הגבלת השימוש בפחם.

לדברי ד"ר אסף אילת, יו"ר רשות החשמל, "הרשות פועלת ליצירת אופק חדש וארוך טווח במשק החשמל. בין השאר המשק עובר לרגולציה מתקדמת יותר, הוצאו לשימוע תוכניות לפיתוח הרשת, נקבעה תוכנית מפורטת לעמידה ביעדי האנרגיות המתחדשות, וכעת מפורסמת תוכנית המפרטת את הצרכים ארוכי הטווח במקטע הייצור. ביחד עם השינוי המבני עליו החליטה הממשלה, אנו מאמינים שתהפוכות אלה יובילו למשק יעיל ותחרותי יותר, לרווחת צרכני החשמל והשחקנים במשק". 

עוד כתבות

תוכנית הכשרת הסייבר למפוני כפר עזה / צילום: CyberProof

החברה שמסייעת למפוני קיבוץ כפר עזה לעבור הסבה מקצועית לתחום הסייבר

בנק דיסקונט ועמותת אלו"ט חברו למיזם משותף בו ילדי המפונים במלונות ים המלח לקחו חלק בסדנאות ציור שבהן התבקשו לצייר בהשראת המילים "חופש" ו"תקווה" ● סטארט-אפ ההכשרות להייטק, Elevation, יאפשר למפונים לעבור הכשרות במטרה לספק להם עבודה והכנסה בתחום בניית האתרים ● ישראל מתגייסת

שיגור כטב''ם איראני / צילום: Reuters, dpa via Reuters Connect

בהשראת רוסיה: גילויים חדשים על התקיפה האיראנית וההצלחה הישראלית

התקיפה של איראן תוכננה באופן ששיחזר במובנים רבים כמה מן התקיפות הרוסיות הגדולות באוקראינה, וכללו תחילה נחיל כטב"מים שנועדו להציף את ההגנה האווירית ● החולשה של היכולת הצבאית הקונבנציונלית של איראן עלולה להוביל את מקבלי ההחלטות באיראן לאופציה הגרעינית

שיגור מיירט ה'חץ' במהלך המלחמה / צילום: דוברות משרד הביטחון

"הדבר הכי טוב שאנחנו מכירים בשוק": ההתעניינות במערכות היירוט הישראליות בשיא

ביצועי ההגנה האווירית בשבת זכו לסיקור תקשורתי באירופה, ולגלובס נודע כי בחברות הביטחוניות בישראל נרשמה התעניינות גבוהה מהרגיל בטכנולוגיות שלהן בימים האחרונים ● בגרמניה, המדינה היחידה שרכשה את חץ 3, היוו היירוטים הוכחה לכך שההשקעה הייתה נבונה. כעת עולה במדינה השאלה: "מתי כבר היא תגן עלינו?"

מטוס קרב F-15, ''רעם'' של חיל האוויר הישראלי שיצא למתקפה מול איראן / צילום: דובר צה''ל

"האריה האיראני שאג כמו חתול", ואלה הזדמנויות ההשקעה

ביום שאחרי המתקפה האיראנית נראה שהבורסה בתל אביב הגיבה במתינות, אבל לאן הולכים מכאן? ● מומחים מנתחים שלושה תרחישים אפשריים להמשך המערכה, איך יגיבו אליהם השווקים, ואילו נכסים יהפכו לאטרקטיביים?

לאן תגיע הריבית / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מה צפוי היום במדד המחירים לצרכן בישראל?

העונתיות במספר סעיפים מושכת את מדד המחירים לצרכן כלפי מעלה, והקונצנזוס הוא לקצב אינפלציה שנתי של 2.6% ● עם זאת, הסיכונים הגאו-פוליטיים, העלייה העולמית במחירי הנפט והפיחות בשקל עלולים להחמיר את המצב אף יותר

יאיר נחמד, מנכ''ל נאייקס ויו''ר הדירקטוריון / צילום: דוד זיסר

המנכ"ל שמכר מניות בעשרות מיליוני שקלים: "במבט לאחור עשינו דברים מסוכנים מאוד ברמה האישית"

יאיר נחמד הקים את חברת הפינטק נאייקס עם שני שותפים, הנפיק אותה בת"א לפי שווי של כמעט מיליארד דולר ובהמשך הוביל אותה לנאסד"ק ● הגיוס בנאסד"ק בוצע אחרי שהמניה עלתה בעשרות אחוזים מתחילת 2024 ● "לא רציתי למכור", טוען נחמד, "אני מאמין בחברה ולא רוצה למכור מניות. יכולנו גם לא להנפיק, אבל היו לנו סיבות"

את'ריום / צילום: Shutterstock

לראשונה, הונג קונג אישרה קרן סל העוקבת אחר האת'ריום

כשלושה חודשים לאחר אישור תעודות הסל על הביטקוין, הרשויות בהונג קונג הן הראשונות לאשר גם את האת'ריום ● גם בארה"ב הגישו בקשות להנפיק קרנות סל דומות, אך רק בסוף מאי תתקבל החלטה ● המטבע השני בגודלו עולה הבוקר ב-5%

מטוס של חברת איזי ג'ט / צילום: מיכל רז חיימוביץ

חברת הלואו קוסט הזו רק חזרה לישראל, וכעת חוסמת הזמנת כרטיסים עד אוקטובר

חברת התעופה איזי ג'ט הודיעה כי היא משהה את הפעילות בישראל עד 21 באפריל, אך באתר החברה לא ניתן להזמין כרטיסים עד אוקטובר ● וגם: אילו חברות זרות מחדשות את הטיסות לישראל?

דורון בלשר, מנכ''ל אורמת וסרגיי נובק, מנהל מחלקת תכנון ועיצוב מבני, אורמת בשיחה עם חזי שטרנליכט / צילום: כדיה לוי

הבכירים באורמת חושפים: "בונים על יחסים דיפלומטיים עם אינדונזיה"

מנכ"ל אורמת, דורון בלשר, ומנהל תכנון והנדסת צנרת בחברה, סרגיי נובק, השתתפו בכנס "מנהיגות צעירה" של גלובס אמש ● נובק סיפר על התמיכה שקיבל כשגויס למילואים לאחר ה-7 באוקטובר, ובלשר הוסיף: "היינו צריכים להתמודד עם 10% מגויסים מהמפעל ו־25% מהנדסים מגויסים"

בחינות הסמכה / צילום: אלון רון

תוצאות בחינת ההסמכה בראיית חשבון: הסטודנטים של מכללת ספיר בראש

מדובר בבחינת ההסמכה הראשונה שהתקיימה מאז פרוץ המלחמה ● הסטודנטים מהאוניברסיטה העברית נמצאים בתחתית הטבלה ● שיעור המעבר הכללי של כלל הנבחנים בבחינה עומד על 68%

מנכ''לית בול מסחר, אדוה עשור / איור: גיל ג'יבלי (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

מחזיקי אג"ח בול מסחר יזכו לתספורת, המנכ"לית לתגמול של מיליוני שקלים

שנה לאחר קריסתה הפתאומית של חברת האשראי החוץ-בנקאי, חושף מתווה הסדר החוב שלה כי מחזיקי האג"ח צפויים למחוק עשרות מיליוני שקלים ● מי שצפויה להוביל את ההסדר היא מנכ"לית בול מסחר, אדוה עשור, שתזכה לתגמולים המוערכים בכ-5 מיליון שקל בתקופת ההסדר

פרופ' רות פלאטו-שנער ואילנית אדסמן / צילום: איתמר מילרד, ניקי וסטפהל

כיצד שקל דיגיטלי יכול היה לסייע במלחמת "חרבות ברזל"

לשקל הדיגיטלי יש שלושה יתרונות אשר יכלו לבוא לידי ביטוי משמעותי במשבר הביטחוני והכלכלי הנוכחי: יעילות ביצוע תשלומים, הגשמת מדיניות ממשלתית וצמצום הסיכון של מימון טרור

אסדת נפט בטקסס, ארה''ב / צילום: Reuters, Carlos Kosienski

מחיר הנפט עלול להגיע ל־100 דולר לחבית ולתדלק את חששות האינפלציה

בארה"ב חוששים מעלייה מחודשת באינפלציה, לאחר שבשבוע שעבר מדד המחירים הפתיע לרעה בפעם הרביעית ברצף ● מחיר הזהב השחור טיפס לשיא של חצי שנה על רקע המתיחות הביטחונית, 90 דולר לחבית, ואסקלציה נוספת עלולה להחמיר את המצב ואת כאב הראש של הפד

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

החל מהחודש הבא: מחירי החלב בפיקוח עולים בכ-4.5%

החל מ-1 במאי ייכנס לתוקפו עדכון במחירי מוצרי החלב, שיעלו בשיעור של כ-4.5% ● אלה המוצרים שצפויים להתייקר בעקבות העדכון

ישי דוידי - מייסד ומנכ''ל פימי / צילום: יונתן בלום

פימי מכרה מניות של אורביט ב-100 מיליון שקל. אלה הרוכשים

הרוכשים העיקריים הם בתי ההשקעות מור ומיטב ● פימי מכרה את המניות אחרי זינוק של כ-37% במניה ותמשיך להיות בעלת השליטה בחברה ● התשואה של פימי על ההשקעה באורביט עומדת על 400%

מתן סמיש, רשא חולי ואילון לוי בפאנל בהנחיית נבו טרבלסי, גלובס / צילום: כדיה לוי

הצרכים, האתגרים והשאיפות: שלושה מנהיגים צעירים על במה אחת

בפאנל בהשתתפות נציגי הנבחרת לשנת 2024, מתן סמיש מלאומי סיפר על מהפכת השירות של הבנק, רשא חולי מדיפלסט סיפרה על אתגרי הניהול בתעשייה, ואילון לוי, דובר במערך ההסברה עד לאחרונה, דיבר על מצבה של ישראל בעולם

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת פתיחת המסחר בבורסה

יום המסחר בת"א צפוי להיפתח במגמה שלילית ● התנודתיות החריגה בשווקים לאור המתיחות בין איראן לישראל ממשיכה, וגם בשאר העולם אי הוודאות מורגשת ● אי.בי.אי מתייחסים לזינוק באגרות החוב הממשלתיות: "ניתן לנצל את עליית התשואות להארכה הדרגתית של מח"מ התיק" ● מדד המחירים לצרכן הפתיע לרעה, והסיכויים להפחתת ריבית הולכים ומתרחקים ● לאומי: "התנודתיות תימשך, בגלל רגישות מחיר הנפט למתיחות באזור" ● גלובס עושה סדר לקראת פתיחת המסחר בבורסה

קריית שמונה / צילום: אייל מרגולין

למשקיעים עם אורך נשימה: האם כאן מסתתרת ההזדמנות הנדל"נית הבאה?

פינוי התושבים מקריית שמונה הוביל לקיפאון בשוק הנדל"ן בעיר ● האם המלחמה יצרה הזדמנויות חדשות למשקיעים עם אורך נשימה?

האינפלציה בישראל מתחממת / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

האינפלציה מרימה ראש? מדד מרץ חם מהצפוי - קצב של 2.7%; מחירי הדירות ממשיכים לעלות

בקצב חודשי עלה המדד ב-0.6% • נתוני האינפלציה הפתיעו את התחזיות המוקדמות, שציפו לעלייה חודשית של 0.5% ועלייה שנתית של 2.6% ● מחירי הדירות ממשיכים לטפס ● מתן שטרית, הכלכלן הראשי של קבוצת הפניקס: "בנק ישראל ימשיך לנקוט משנה זהירות, ולכן הסיכויים להפחתת ריבית בהחלטה הקרובה נמוכים בשלב זה"

מייסדי סנאפי, חני גולדשטיין ודביר כהן / צילום: Elad Malka

הגיוס מגלה: השווי של הסטארט-אפ נחתך בחצי, אבל ההכנסות עלו

חברת הסטארט-אפ סנאפי, פלטפורמת המתנות לעובדים וללקוחות, השלימה סיבוב גיוס הון חדש בהובלת קרן קומרה ● הסיבוב בהיקף של 25 מיליון דולר משקף לחברה ירידת שווי, שנע כעת בין 180-200 מיליון דולר - כמחצית מהשווי הקודם שקיבלה החברה בשנת 2021