גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ההצלחה של כחלון: דירה במחיר "סביר" טרם, אבל אנחנו בדרך

נכון לעכשיו תוכנית "מחיר למשתכן" היא סיפור הצלחה, למרות כל הביקורת ● הצלחה נמדדת לא רק במונחים כלכליים מידיים, אלא ביצירת השינוי בהלך הרוח של הקונים ושל המוכרים, ואת זה הצליח כחלון לייצר ● עם זאת, שר האוצר לא יכול להרשות לעצמו לנוח על זרי הדפנה ● כתבה שנייה בסדרה ● איך בוחרים מסלולי משכנתא (מחשבון)?

כאשר משה כחלון נכנס ללשכת שר האוצר, היה ברור שהוא הרים כמה דגלים, והחשוב שבהם מבחינתו הוא הורדת מחירי הדיור. לשם כך הוא ביצע רפורמה בכל מארג הסמכויות של משרד האוצר, משרד השיכון, רמ"י ועוד.

משה כחלון נכנס לתפקידו בדיוק כאשר ריבית בנק ישראל הורדה לשיעור הנמוך אי פעם (0.1%) ומאז נותרה בעינה.

ההתייקרות הדרמטית במחירי הדירות בעשור האחרון נבעה מהרבה סיבות, אבל שתי הסיבות המרכזיות הן:

ראשית, הריבית הנמוכה עד אפסית, שיש לה תכונה "מוזרה" שהיא מנפחת את ערכם של נכסים פיננסיים, בעיקר אגרות חוב, ונכסים ריאליים, דוגמת קרקעות ודירות. יחד עם ריבית נמוכה מאוד בפקדונות לטווח קצר, מגיעה גם ריבית נמוכה מאוד לטווח ארוך, והתוצאה - נוצרת כדאיות להוציא חלק מן הכספים שנמצאים בפקדונות, ליטול הלוואה לטווח ארוך - משכנתא, בתנאים נוחים מאוד - ולרכוש דירה, בין אם למטרת מגורים, ובין אם למטרת השקעה, בנכס "יציב" שיושכר וישמש כמקור הכנסה "יציב" שיסייע להחזיר את המשכנתא.

שנית, מחסור אמיתי בדירות שהיה קיים ערב הזינוק במחירים (2007/8) כתוצאה מחוסר איזון בין ביקוש לבין היצע, פועל יוצא של מחדל ממשלתי מתמשך, ומדיניות מיסוי מקלה על נדל"ן.

לתוך המציאות הבעייתית הזו נכנס כחלון לפני שלוש שנים.

מדד מחירי הדירות

האתגר: לעצור שור במרוצתו

משה כחלון נטל על עצמו לפני שלוש שנים סיכון גדול מאוד, שכן מחירי הדירות היו במצב של סחרור כלפי מעלה, ואין דבר קשה יותר מאשר לעצור שור במרוצתו. לבלום מגמה חזקה ולהפוך אותה, אין זה דבר של מה בכך. ובכל מקרה, זה לוקח את הזמן שלו, שלא תמיד חופף את הלו"ז הפוליטי. יתרה מזו, מרגע שהוא ריכז דה פקטו את כל הסמכויות בידיו, הרי שהוא לקח סיכון נוסף, שכן עם הסמכות באה האחריות, ובמצב כזה, במקרה של כישלון, לא יהיה לו את מי להאשים אלא את עצמו.

במהלך שלוש השנים האחרונות הוא ביצע שורה של מהלכים בתחום הנדל"ן, לרבות בנושא המיסוי, אך ללא ספק, גולת הכותרת של המדיניות שלו היא התוכנית "מחיר למשתכן". תוכנית זו זכתה למקלחת של צוננין, ועדיין זוכה לכך, מצד הכלכלנים ומצד הקבלנים. אלה וגם אלה טענו וטוענים שהיא אינה הפתרון, כי הפתרון מונח ביצירת היצע גדול, כאילו שזה לא מה שמבקש כחלון לעשות.

הביקורת על התוכנית באה מכמה כיוונים:

● היא תמשוך אוכלוסייה חלשה ותייצר בעתיד "סלאמס".

● היא נותנת סובסידיה לעשירים, שכן מי שאין לו הון עצמי, לא יוכל להגיע לדירה - טענה הפוכה מקודמתה.

● היא מעניקה סבסוד לקונים, אבל מה עם השוכרים?

● היא מייצרת ביקושים - טענה שבחלקה נכונה.

● היא מכוונת לפריפריה, ושם יש פחות צורך ופחות פוטנציאל להשפיע על המחירים באזורי הביקוש.

ואיזה "מסכנים" הקבלנים

ולקבלנים יש מנגינה קבועה: מחירי הדירות צפויים לעלות בשנה הבאה ב-5% או יותר. וכשאני שומע את יו"ר הקבלנים שעומד להיכנס לתפקידו, אומר שהקבלנים מרוויחים כיום פחות מאשר ב-2008, רחמיי נכמרים. זה אולי נכון לגבי קבלני ביצוע, אבל, כאשר אני מסתכל בדוחות הכספיים, ויתר על כך - בעליית מחירי המניות של חברות הנדל"ן והיזמיות בעשור האחרון - ברומטר טוב מאוד, אני מתחיל לבדוק, ואז מה מתברר? שמדד תשומות הבנייה עלה ב-10 השנים האחרונות ב-22% ואילו מחירי הדירות עלו ב-115%, וגם אם נביא בחשבון את מחיר הקרקעות שעלה מאוד, ונטה אוזן לחברות הבנייה שטוענות שמדד תשומות הבנייה לא משקף היטב את המציאות, עדיין ברור שהרווחים של חברות הנדל"ן היזמיות עלו, ועלו יפה. גם עבודה שנעשתה לאחרונה על ידי גלית בן נאים, מנהלת בכירה באגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, ממחישה זאת.

אחרי בדיקה כזו אני מתחיל להסכים עם כחלון שישנם גורמים אינטרסנטים רבי כוח שעושים הכל כדי לפגוע בתוכנית "מחיר למשתכן", והם לא רק הקבלנים אלא, למשל, גם חלק מראשי הערים שלא בלב חפץ נענים להסכמי גג.

העובדות עצמן מספרות סיפור אחר מאשר זה של הכלכלנים והקבלנים, והן מדברות בעד עצמן. קודם כל, עצם העובדה שזוגות צעירים רבים הגיעו, או יגיעו לדירה בהנחת מחיר משמעותית מאוד לגביהם, תוך הפסקת הספסור בקרקע שהייתה מנת חלקה של רמ"י/המדינה, זה כשלעצמו הישג. ואל יהיה זה קל בעיניכם. והעיקר: אחרי עלייה כמעט רציפה במחירי הדיור מאז 2007, ושגרמה להכפלה ויותר של מחירי הדירות, הושגה בשנה האחרונה התייצבות והתחלה של מגמת ירידה, מה שכל שרי האוצר שקדמו לכחלון לא הצליחו לייצר.

אם תוכנית "מחיר למשתכן" היא גרועה כל כך, לטענת המבקרים, כיצד השתנתה המגמה? והרי הריבית, שהיא אחד משני הגורמים הבסיסיים שעמדו ביסוד עליית המחירים, לא השתנתה. מה אם לא תוכנית "מחיר למשתכן", בליווי צעדים נוספים שנקט כחלון, הביא להיפוך המגמה?

אין מה למהר לקנות לנכדים

אבל מעבר להיפוך המגמה, יש אלמנט נוסף שהוא לא פחות חשוב:

משה כחלון הצליח לייצר לא רק שינוי במגמה של מחירי הדירות, אלא גם שינוי פסיכולוגי בהלך הרוח של ציבור הקונים והמוכרים, שהיו שבויים עד עתה במיתוס שהקבלנים מטפחים שמחירי הדירות יכולים רק לעלות, ולזה אני רוצה להתייחס, ואפילו בהרחבה.

בשוק הדיור, כמו גם בשוק המניות, יש חשיבות למרכיב הפסיכולוגי.

נכון, דירה היא לא מניה. בדירה גרים, אבל הטעות המרכזית של הכלכלנים שביקרו ומבקרים את כחלון היא ההתעלמות מכך שחלק מהביקוש לדירות נבע מתערובת של ספקולציות ושל חששות, ובמידה רבה הוא היה מלאכותי.

מבחינה זו של ההתנהגות האמוציונלית של הציבור, יש דמיון רב בין ההחלטה על קניית דירה לבין ההחלטה על קניית מניה.

בשני המקרים ההתנהגות הזו לא עולה בקנה אחד עם התפיסה הכלכלית המקובלת, כאשר דווקא עליית המחיר יוצרת מומנטום של קניות ומזינה, ולעיתים אף מאיצה, את המשך עליית המחירים.

עליית מחירי המניות גורמת לאנשים שכלל לא חשבו להשקיע במניות, ואף כאלה שנשבעו שלעולם לא ישקיעו שוב במניות, להתפתות ולהשקיע. כך גם בתחום הדיור. אנשים שלא חלמו להשקיע ברכישת דירה, שינו את טעמם, אם מתוך ספקולציה לשמה, ואם מתוך חשש אמיתי שהמחירים ימשיכו לעלות ויחרגו מתחום היכולת שלהם לרכוש דירה בעתיד. כך מצאו עצמם הורים או סבים לילדים / נכדים בגיל 15, מזדרזים ומקדימים את קניית הדירה היום, במקום בעוד 10 שנים, כאשר הצאצאים יהיו בגיל הנישואים. הלך הרוח הזה השתלט גם על משפרי הדיור. רבים מיהרו לקנות דירה מבלי למכור במקביל את דירתם.

את הלך הרוח הזה, שהכלכלנים לא מייחסים לו חשיבות, לפחות לא את החשיבות הראויה, הצליח כחלון לשנות.

הקושי למכור דירה מייצר לחץ על המוכרים. כאשר מדובר בדירה יד ראשונה, מדובר בקבלנים שיש להם עדיין "שכבות שומן" מ"שבע השנים הטובות", ולכן הם יכולים להרשות לעצמם עדיין לעמוד על המחיר ולתת הנחות דה פקטו בדמות שיפורים שונים בדירה, אך גם לגביהם יגיע "רגע השבירה", שכן עלויות המימון שלהם ומשך הבנייה יעשו את שלהם.

התוצאה היא שאורך חיי המדף של מכירת דירה עלה מאוד בתקופה האחרונה. אם בעבר הזמן הממוצע שחלף מיום שדירה הוצעה למכירה ועד שהיא נמכרה בפועל עמד על שבועות ספורים, והוא היה תלוי בעיקר במידת נחישותו של המוכר לקבל את המחיר שבו נקב, הרי שכיום הוא תלוי הרבה יותר ברצונו של הקונה.

גם סקר שנערך לאחרונה על-ידי לוי יצחק מצביע על כך ש"זמן המדף" עלה לאחרונה באופן משמעותי גם באזורי הביקוש כמו תל-אביב, רמת-גן, גבעתיים, וגם ובמיוחד בפריפריה.

משרד האוצר פיתח מדד של "סנטימנט המשקיעים" שבוחן כמה דירות נרכשות על-ידי משקיעים לעומת כמה דירות נמכרות על ידם בפרק זמן נתון. מדד זה מצביע על כך שאם בשנים הקודמות מספר הדירות הנרכשות עלה משמעותית על מספר הדירות שנמכרו (סנטימנט חיובי), הרי שבשנתיים האחרונות המגמה התהפכה, והיא מתחזקת (סנטימנט שלילי). חלק מזה, צריך לומר, מעט מוטה מאז ראשית 2018, בגלל השינויים במס שבח שמתמרצים מכירת דירות מצד משקיעים מוקדם יותר. ניתוח המגמות במדד מול מחירי הדירות, מצביע על מתאם חיובי חזק בין השניים.

ובעניין זה, אני חוזר על הצעתי להנפיק אג"ח צמודות למדד הדיור - שמעבר לתועלת האמיתית שהן תייצרנה, הן נותנות כלי יומיומי נהדר לאוצר למעקב ולניתוח הסנטימנט בשוק הדיור.

כאשר מדובר בדירה יד שנייה, התהליך כבר החל, כי יש לא מעט משפרי דיור, שכאמור, רכשו דירה ונכנסו להתחייבויות מבלי למכור את דירתם, ואלה הראשונים להיות לחוצים להתפשר על המחיר. וכמו בשוק המניות, במצב הזה, הקונים "יושבים על הגדר" וממתינים. שום דבר לא בוער. מסתבר שכשם שציפיות מגשימות את עצמן כאשר המחירים עולים, כך הן מגשימות את עצמן כאשר המחירים יורדים. זה סימטרי, גם אם לא באופן מושלם.

המחירים רק עולים? לא נכון

אז, לפני שנחליט שמחירי הדירות בישראל הם כרטיס בכיוון אחד של עליות, צריך לשים לב להתפתחויות הנוכחיות ולחזור לעובדות הבסיסיות.

ובכן, בכל עשור ב-6 העשורים האחרונים של מדינת ישראל (למעט הנוכחי, לפחות בינתיים) היו בין 3 עד 4 שנים של ירידה במחירי הדירות. למשל, בשנים 1997-2005 מחירי הדירות בישראל ירדו באופן ריאלי בין 25% ל-40%, כן - כולל בתל אביב.

נכון שמחירי הדירות בישראל עולים לאורך זמן, אבל הם לא עולים לנצח ושיעור העלייה שלהן הוא צנוע - ובינתיים הוא נמוך ממה שמעניקות אגרות חוב צמודות למדד המחירים לצרכן בימים כתיקונם (לא כיום). 

אז נכון, שהמגמה במחירי הדירות החלה להשתנות, ונכון שהיא יכולה להעמיק בתרחישים שונים שאינם תלויים בכחלון, דוגמת עלייה בריבית או מיתון במשק הישראלי בעקבות מיתון עולמי, אבל אם אנחנו לא רוצים לסמוך על התממשות אחד מהתרחישים האלה, שאינם בדיוק רצויים, ובוודאי לא על התרחיש השני, כדאי שלא "נירדם בשמירה".

אסור לשר האוצר כחלון לנוח על זרי דפנה. גם במהלך העשור האחרון של עליית מחירים, היו פרקי זמן של התמתנות ניכרת במגמה שלאחריה התחדשה העלייה המואצת במחירים. במצב הנוכחי יש עדיין סיכונים לא מעטים, הן בטווח המיידי והן בטווח הארוך. בטווח המיידי, מצד הביקוש במקרה של הקדמת הבחירות, ומצד ההיצע, אפשרות של ירידה בהתחלות בנייה מצד הקבלנים שכיום הם יותר זהירים מחשש שהם יתקשו בעתיד למכור את הדירות שבבנייתן הם התחילו היום.

לטווח הארוך יותר, צריך להביא בחשבון את הדמוגרפיה הישראלית. האוכלוסייה הישראלית היא בעלת פרופיל צעיר יותר מהרבה אוכלוסיות אחרות, עם שיעור ילודה גבוה במיוחד ושיעור גירושים גבוה. וכל אלה, יחד עם ישראל כמקלט ליהדות העולם, מייצרים לחץ טבעי לעליית מחירים. לכן צריך לנקוט כבר היום בכמה מהלכים הן בהשפעה על הביקוש והן, ובעיקר, בהשפעה על ההיצע.

מהם המהלכים העיקריים שיאפשרו את המשך המגמה של ירידת מחירים? על כך בכתבה הבאה. 

איך בוחרים מסלולי משכנתא (מחשבון)?

■ הכותב הוא בעלי בית ההשקעות מיטב דש. אין לראות באמור הצעהנאו ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/ או החזקה של ניירות ערך, והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.

עוד כתבות

הדולר מתחזק בחדות מול השקל

השקל נחלש בחדות מול המטבעות הזרים. אלו הסיבות

השקל נחלש בחדות הן מול הדולר והן מול האירו ● הכלכלנים הבכירים מסבירים כי מעבר למתיחות הגיאופוליטית מול איראן ולצד ההסלמה בצפון, גם גורמים בינלאומיים תורמים להיחלשות המטבע המקומי

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

הפגישה באתונה, החשש מטורקיה ומערכות ההגנה שיוון רוצה מישראל

מערכת ההגנה האווירית "ספיידר" של רפאל מספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, לרבות מל"טים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים ● ההתעניינות מצידה של יוון במערכת הגיעה לאחר שארה"ב הודיעה לאתונה כי אושרה להם מכירת 40 מטוסי קרב מדגם F-35

חשיפת הבעלים האמיתיים של חברה בע''מ בזמן גירושים / צילום: Shutterstock

העביר מניות לאחיו ללא תמורה, הגרושה תבעה מחצית. מה קבע ביהמ"ש?

האם מניות החברה שבבעלותו, שהעביר הבעל לאחיו במהלך הנישואים, נעשתה בתום-לב - או שמא מדובר בהעברה פיקטיבית לצורך הברחת החברה מאיזון המשאבים שנערך בין הבעל לאישה בעת הגירושים? בשאלה זאת דן בית המשפט לענייני משפחה בקריות במשך 12 שנה ● מה נפסק בסופו של דבר?

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בת"א; מניית בית זיקוק אשדוד זינקה בכ-9%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.7% ות"א 90 איבד מערכו 0.9% ● התנודתיות בשקל נמשכת ● בלידר שוקי הון מעדיפים את האפיקים הצמודים בטווח קצר-בינוני בשוק האג"ח בישראל ● מטא פרסמה את תוצאותיה הכספיות והמניה צללה במסחר המאוחר ● בבלומברד אודייר חיוביים לגבי המניות אמריקאיות, בדגש על אנרגיה ושירותים ● עונת הדוחות בוול סטריט תופסת תאוצה: הערב יפרסמו דוחות אלפאבית ומיקרוסופט

מדפי סופר. פתיחת שוק המזון ליבוא התקדמה חלקית / צילום: טלי בוגדנובסקי

פתיחת שוק המזון ליבוא: ההחלטה קודמה, אך הצלחתה חלקית בלבד

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם, בשיתוף המכון הישראלי לתכנון כלכלי: הגברת התחרות והסרת חסמי יבוא מזון

נתב''ג. השהייה נוספת של הקווים לתל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

חברות התעופה שמאריכות את ביטולי הטיסות לישראל

רוב חברות התעופה חזרו לפעול בישראל לאחר שהפסיקו את הטיסות בעקבות המתקפה מאיראן, אך עדיין יש כאלה שמהססות ● שתי חברות תעופה האריכו היום את תוקף השהיית הטיסות לארץ

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

היזמים מכרו את הסטארט־אפ לחברה הלוהטת בעולם. כמה יקבלו העובדים?

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר

השופט בדימוס איתן אורנשטיין, לשעבר נשיא בית המשפט המחוזי תל אביב / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין

אורנשטיין דחה בקשה להתפטר מבוררות המיליונים גרטנר-גרטלר

המיליארדר דן גרטלר ביקש לפסול את השופט בדימוס איתן אורנשטיין מתיק הבוררות בסכסוך עם האחים גרטנר, בנימוק שאורנשטיין סבור כי גרטלר הוא זה שעומד מאחורי חשיפת השיחות שלו עם יו"ר לשכת עוה"ד לשעבר אפי נוה, מהן עולה חשש ליחסי "תן וקח" בין השניים • אורנשטיין, שכבר כתב את פסק הבוררות, דחה את הבקשה

בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית לישראל / צילום: יוסף יהושע

בתעשייה האווירית רוצים לחתוך את הדיבידנד למדינה. הבעיה: הבונוס לעובדים ייתקע

אחרי שיא בהכנסות וזינוק ברווח הנקי, לגלובס נודע שבתעשייה האווירית יבקשו מרשות החברות לנצל את הכסף למחקר ופיתוח ● עד שלא יסוכם הדיבידנד למדינה, גם המענקים לעובדים בהקפאה

גיל שויד / צילום: כדיה לוי

צ'ק פוינט הציגה דוח חזק; אך התחזית מאכזבת

צ'ק פוינט עקפה את תחזיות האנליסטים בשורת הרווח וההכנסות ● החברה מפספסת את צפי האנליסטים לרבעון השני של השנה והמניה יורדת ● בחברה עדיין מחפשים מנכ"ל חדש שיחליף את גיל שויד

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

מסחר מסביב לשעון? בוול סטריט שוקלים שינוי קיצוני

בורסת ניו יורק שלחה סקר לסוחרים בנושא מפתיע במיוחד ● על פי דיווח בפייננשל טיימס, הבורסה בדקה מה דעתם על מסחר מסביב לשעון - 24/7, או 24 שעות בשבוע המסחר ● ומי מציע את זה כבר היום?

סאטיה נאדלה, מנכ''ל ויו''ר מיקרוסופט / צילום: Associated Press, Mark Lennihan

מיקרוסופט עקפה את הציפיות; המניה מזנקת במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו 61.9, ב-19% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ● הרווח למניה 2.94 דולר למניה, מעל הצפי ● המניה עולה ב-5% במסחר המאוחר

מארק צוקרברג / אילוסטרציה: גלובס

הסיבות לצניחה של מניית מטא למרות תוצאות חזקות, והחשש מאפקט דומינו שיגיע עד לגוגל

מטא אכזבה בגדול את המשקיעים עם תחזית פושרת לרבעון הבא, למרות שהכתה את התחזיות בשורת הרווח וההכנסות ● אוראל לוי, מור קרנות נאמנות: "השוק חושש שטרנד ה-AI לא מצליח לייצר הכנסות" ● וגם: למה אחרי פרסום הדוח של מטא צנחה מניית אלפאבית במסחר המאוחר ומי עוד צפוי להיפגע מאפקט הדומינו?

מנכ''ל מקורות עמית לנג ומנכ''ל איגודן דודו מחלב / צילום: מקורות

מקורות ואיגודן יקימו מרכז מחקר וחדשנות לאומי לתחומי המים

המרכז יוקם בחממה הטכנולוגית של איגודן שתוקם באזור ראשון לציון על פני שטח של כ-2 דונם ותכלול מעבדות, חדרי הדרכה וחממת מחקר לחוקרים מהאקדמיה ומהשוק הפרטי

שי ג'ינפינג, נשיא סין, עם מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן בבייג'ינג / צילום: Reuters, LEAH MILLIS

סין והמערב: בינתיים ממשיכים לדבר ולחרוק שיניים

מזכיר המדינה האמריקאי מגיע לבייג'ינג עם הפתעה לא נעימה: טיוטת סנקציות על בנקים סיניים, התומכים בתעשיית הנשק הרוסית ● איך לדבר עם סין? איך לחזות את מניעיה ומהלכיה? ומה לעשות במרגליה, ביישומוניה ובסטודנטים שלה? הדמוקרטיות המערביות מוסיפות להתלבט

רה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

ההצעה החדשה: 20 חטופים תמורת חזרה לצפון

גורם בכיר בממשל ביידן: יש עסקה על השולחן, בקרוב נדע יותר ● בכיר בזרוע המדינית של חמאס ל-AP: נניח את נשקנו אם תקום מדינה פלסטינית בגבולות 67' • צה"ל תקף הלילה מטרות חיזבאללה במרחב מרון א-ראס • דובר צה"ל: סרטון החטוף מהשבי - קריאה דחופה לפעולה • עדכונים שוטפים

מייסדי Deci / צילום: יח''צ

דיווח: אנבידיה בדרך לרכוש חברה ישראלית נוספת

חברת הסטארט-אפ דסי (Deci AI), אחת משלוש החברות הישראליות המפתחות מודלים של שפה, הוקמה לפני ארבע שנים בלבד וגייסה עד כה 55 מיליון דולר ● אמש רכשה אנבידיה את ראן איי.איי (Run:AI) הישראלית, בכ-680 מיליון דולר

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון, אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה, אפי סנדרוב, המנהל המיוחד שמינתה רשות שוק ההון / איורים: גיל ג'יבלי

המנהל הממונה מצא: בסלייס לא החזירו ללקוחות 2 מיליון שקל

מבדיקת המנהל המיוחד שמונה לסלייס, עולה שחברת ניהול הקופות לא השיבה למבוטחים את כספם כפי שחויבה ע"י רשות שוק ההון, בגין ניהול לא תקין ● עוד התגלה שהסכומים שצריכים להיות מוחזרים גבוהים יותר ● אסף גולדברג, שעמד בראשות החברה: "לא נגרמה פגיעה בעמיתים"

שכונת אשכול ברובע שדה דב / הדמיה: משרד האדריכלים תכנון נוף

בשווי מעל 100 מיליון שקל: עיריית תל אביב מוכרת מגרש ענק בשדה דב

עיריית תל אביב מוכרת מגרש בן כ-4 דונמים בשכונת אשכול בצפון העיר, ששוויו הוערך בכ־115 מיליון שקל ב־2021 ● רמ"י ומשרד השיכון פרסמו מכרזים להקמת מעל 8,000 יח"ד ברחבי הארץ ● והוועדה הארצית לתכנון ולבנייה אישרה תוכנית ראשונה לפינוי-בינוי בעתלית ● חדשות הנדל"ן

רחפן Autel EVO 2 Enterprise / צילום: Reuters, Steve Marcus

אלפי רחפנים מתוצרת סין בדרך לצה"ל. אלו החששות

אלפי רחפנים תוצרת DJI ואוטל הסיניות נרכשו כדי למלא את השורות בצבא, לאחר ערב רב של דגמים שהגיעו מתרומות ואנשי מילואים ● למרות האיסור בארה"ב ובעוד שצבאות מערביים חוששים מריגול סיני, בצה"ל מבהירים: "נעשו התאמות כדי לשמור על ביטחון המידע"