גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"ריח קפה במקום ליזול": מהפכת הדור השלישי של בתי החולים

האדריכל ארד שרון מתאר את מהפכת הדור השלישי של בתי החולים בארץ

בית חולים לילדים ברמבם / צילום: זאב ביץ
בית חולים לילדים ברמבם / צילום: זאב ביץ

"הקהל שעבורו נעשית האדריכלות של בתי החולים הוא קהל של כאב, של טראומות, של חרדות, לחץ נפשי. גם המשפחות וגם הצוות הרפואי והסיעודי - כל המערכת נמצאת בסיר לחץ. אני חושב שסבא שלי התחיל להבין את זה. אני, בקצה השני והפכתי את זה לאקטיבי".

משרד האדריכלים של ארד שרון אחראי לתכנון עיריית ראשון-לציון, ולשורה ארוכה של מבנים בבתי חולים מבנה הכניסה ומכון הלב בבית החולים איכילוב, בית החולים לילדים ברמב"ם, מבני מחלקות נשים ויולדות, אשפוז וכניסה בבית חולים סורוקה בבאר-שבע, המרכז הרפואי אסף הרופא ועוד.

הסבא שאליו הוא מתכוון הוא אריה שרון, "האדריכל של המדינה".

"סבא שלי, שלמד בבאוהאוס אצל האנס מאייר, שם הנושא החברתי היה חזק, בחר בבתי חולים כי זו מכל הנושאים שבהם אדריכלות מתעסקת, זו הייתה נישה שיכולה להשפיע על האדם. לקח לי הרבה זמן להבין את זה. יחד עם אידלסון הוא בנה את בית חולים בילינסון בפתח-תקווה, וב-1965 אבא שלי (האדריכל אלדר שרון) הצטרף ואז הם הקימו את תל-גיבורים (וולפסון), את סורוקה בבאר-שבע, את רמב"ם, את אסף הרופא בצריפין, את איכילוב ואת גהה.

"סבא שלי השתלט על נישה מאוד ספציפית באדריכלות שהייתה, אפרורית ואפילו מוזנחת בתודעה הציבורית".

הכניסה לאיכילוב / צילום: רונה ווטש

במה שונים בתי החולים שהוא תכנן מבתי החולים שאתה מתכנן?

"תוכנית האב הארצית שמה למטרה להשתלט על שטח, וסבא שלי מילא את הקונספציה הלאומית. הוא יישם את התפיסה הזאת גם בתכנון המרכזים הרפואיים. בסורוקה ובאיכילוב הוא מיקם את הבניינים הראשיים בשני הקצוות של המגרש וככה הוא תפס קרקע והשאיר מקום להתפתחות עתידית. אבא שלי מילא את המשבצת הזאת, ואני המשכתי למלא את החללים שביניהם.

"תמיד צריך איזון בין הרפואה - החללים הרפואיים כמו חדרי הניתוח, טיפול נמרץ, מחלקות אשפוז, כל הפונקציות המדויקות, לבין מה נשאר לאדם - ההמתנות, חללי מפגש, מסחר. בתקופה של סבא שלי, החללים הציבוריים היו מאוד מצומצמים. סבא שלי היה מאד פונקציונלי, 'form follows function'. לא היה אז הרבה כסף ולכן זה נחשב כבזבוז. בתכנון שלו היו מעט מאוד שטחים ציבוריים. החצרות היו מקומות המפגש. אבא שלי קצת שינה את זה ועשה חצרות פטיו. אני לקחתי את זה לקיצוניות יותר גדולה".

ומה ההבדל מבחינת החומרים?

"סבא שלי מיקם את הבניינים בכיוונים צפון-דרום, כי לא היה אז מיזוג אוויר, אבל אני השתחררתי מהנושא של האקלים כי גיליתי את החומרים החדשים, האקטואליים, שזה בעיקר זכוכית חכמה - כלומר, הדפסה קרמית על זכוכית שמונעת חדירה של שמש וסינוור. התחלתי בזה עם בניין הכניסה באיכילוב. הבניין מורכב ממשחק בין זכוכית ואלומיניום. בניגוד לכל התזות שמלמדים בטכניון, זה קיר מערבי שעשוי כולו מזכוכית.

"ריחות של קפה וקרואסונים ולא של ליזול"

"רוב בתי החולים, כמו בתי הספר ובתי הסוהר, סגורים בגדרות. מישל פוקו הגדיר אותם כהטרוטופיות. אני מוביל מהלך שבתי החולים יהיו פתוחים, כמה שאפשר, לרחוב. בבניין הלב באיכילוב, עשינו, יחד עם אדריכל רני זיס, שינוי ראשון מבחינת הממשק של המבנה עם העיר. יש שם גדר סימבולית מזכוכית בגובה נמוך וניתן להיכנס לבית החולים מהרחוב, דרך בית הקפה. יש ריחות של קפה וקרואסונים ולא של ליזול. למרות שיש באזור עוד בתי קפה, אתה יכול למצוא בבית הקפה של איכילוב גם סתם אנשים מהרחוב שבאים לשתות קפה. עד שאתה עובר את המפתן של הגלריה העירונית, אתה לא מרגיש שאתה בבית חולים.

"השארנו גם מקום להתפתחות. במרכז הלב באיכילוב, שגודלו כ-60,000 מ"ר והוא אחד ממבני הרפואה הגדולים בארץ, ניתן למלא את הקופסה לפי ההתפתחות הרפואית. בית החולים השאיר חמש  קומות ריקות להתפתחות עתידית. רק השנה התמלאו התכנים. בקומות התחתונות יש קרדיולוגיה, מעל יש מחלקות נוירולוגיות, פנימיות וגם מרכז אונקולוגי. כלומר, זה בניין אחד עם שלושה מרכזים רפואיים בתוכו. זו תפיסה מאוד חדשנית. להכניס בבניין אחד, עירוב שימושים. ברור שזה הרבה יותר קל להתמצא במרכז ורטיקאלי. במרכז רפואי על שטח גדול האדם קצת הולך לאיבוד".

ומה לגבי האדריכלות עצמה?

"אדריכלות צריכה לספר סיפור. זה לא הבניין שמספר את הסיפור ברטרוספקטיבה, אלא האדריכל. למשל, במרכז הלב, הרעיון היה לקחת קופסה מונוליטית ולחבר אותה עם מבנה איכילוב הישן, שסבא שלי בנה בשנות ה-60. התפר בין הבניינים, הממשק, הוא אטריום, חלל מקורה שמרכז את כל הפעילויות ומחדיר אור. אני רציתי שכל המערכות האדמיניסטרטיביות יצאו מהבניין הגדול ויעברו למרכז הלב לטובת שטחי אשפוז. דמיינתי שהפרופסורים יעברו ברמפות האדומות שמרחפות בחלל האטריום מבניין לבניין. אבל, הם לא רצו. ככה שבסופו של דבר הרמפות מחברות את אזורי ההמתנה. יש מתח פיגורטיבי בין המבקרים שיושבים בבניין הישן והחדש.

"מבחינת סגנון, רצינו ליצור מבנה אייקוני. החללים האדומים הם כמו חדרי הלב שפונים לעיר. בית החולים הוא לא רק מופנם, אלא משדר איזה חזון כלפי העיר.

רמב"ם בנינו את בית החולים לילדים על שם רות רפפורט, שמהווה את הפאזה הבאה בהתפתחות האורבנית של בית החולים. גם כאן יש מבנה מונוליטי, שבו יש שני חללי אטריום. בחלל התחתון יש את הכניסות הראשיות לבית החולים, וכאן יש גם מוזיאון, בית קפה ואולם הרצאות וגם מקשר עם המיון. באטריום העליון יש אזורי המתנה למרפאות החוץ של הילדים. לכל קומה יש תמה נפרדת - קומת הים, קומת השדה, האגם, הספארי.

האדריכל ארד שרון \ צילום: גליה גור זאב

"בסורוקה אנחנו מתכננים, יחד עם משרד מושלי אדריכלים, מרכז מחקר שישמש גם את בית החולים וגם את האוניברסיטה. הבניין הזה מעניין כי בחזית יש אלמנטים של הצללה. יש לו שתי כניסות. אחת מכיוון בית החולים והשנייה מכיוון שדרות רגר. יש פה מפגש בין בית החולים למחקר האוניברסיטאי".

אתה חושב שהאדריכלות שלך מקומית? מחוברת למקום?

"פטריק גדס רצה לעשות כאן עיר גנים סקוטית. סבא שלי למד בגרמניה והביא איתו דוקטרינות גרמניות. אנחנו מתייחסים יותר לתפיסה של הבניין ולצורך שיראה אייקוני, איך הוא ייראה מכיוון העיר. אני לא חושב שיש באמת אדריכלות מקומית. זה בליל של השפעות מכל מיני מקומות".

בנין מחקר בסורוקה / הדמיה: שרון אדריכלים

הסבא: מתכנן תוכנית המתאר הראשונה של ישראל

זו תקופה מרגשת עבור האדריכל ארד שרון. לפני כחודשיים נפתחה בביתן הלנה רובינשטיין במוזיאון תל-אביב תערוכה הסוקרת את פועלם של סבו, אריה שרון, "האדריכל של המדינה" וגם של אביו, האדריכל אלדר שרון. בשבוע שעבר נפתחה בגלריה של ארכיון עזריאלי, אף היא במוזיאון תל-אביב, תערוכה שסוקרת את האדריכלות שלו ובמקביל, יצא לאור ספרו "להציל את החולדה" המגשים את הפנטזיה של שרון להפוך לסופר והופך את ההיסטוריה הפרטית של משפחת שרון לפרוזה.

אבי השושלת, אריה שרון, למד בשנות ה-30 של המאה ה-20 אדריכלות בבית הספר המיתולוגי "באוהאוס", בדסאו, וכשחזר לארץ הפך לאחד מהאדריכלים המובילים כאן. לצד אדריכלות של מבנים (מעונות עובדים הו"ד, בית החולים בילינסון, קולנוע עמל בכפר-סבא) הוא עסק גם בתכנון ערים וריכז את צוות תוכנית האב הראשונה של מדינת ישראל, שהגדירה את מדיניות פיזור האוכלוסייה כיעד. בנו, אלדר שרון, למד אדריכלות בטכניון, והיה שותף לתכנון מבנים אייקוניים כמו עיריית בת-ים ובית דובינר ברמת-גן. הוא האחראי לתכנון של בנק ישראל בירושלים ובית החולים וולפסון.

ארד שרון סיים את לימודי האדריכלות באקדמיה המלכותית בלונדון (AA) ומאז מות אביו, בשנת 1994, הוא מנהל את המשרד המשפחתי.

עוד כתבות

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

הכפר פטריצ'ה באיטליה. ראש העיר מנסה למכור בתים באירו / צילום: Shutterstock

באיטליה מנסים למכור בתים באירו אחד. אז למה זה לא עובד?

ראשי עיירות קטנות באיטליה, שהתרוקנו מתושבים בשל מגמת עיור ארוכת־שנים, מציעים בתים למכירה באירו אחד בלבד, כאשר עלות השיפוץ מוטלת על הקונה ● התקשורת האמריקאית רווייה בסיפורים על בתים עתיקים שעברו שיפוץ והפכו לבתי נופש משפחתיים, אך בפועל, עסקי "הבתים באירו" עומדים בפני חסמים רבים

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות