גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עד כמה שרה נתניהו אכן מעורבת בפלילים בפרשת המעונות

בסוף השבוע הוגש כתב אישום נגד רעיית ראש הממשלה, לפיו שרה נתניהו פעלה, יחד עם עזרא סיידוף, להשיג במרמה מימון להזמנת מאות ארוחות ממסעדות בשווי כולל של למעלה מ-350,000 שקל ● האם מדובר אכן בזוטי דברים - או שרעיית ראש הממשלה "שקועה עד צוואר" בפלילים? ● ניתוח

שרה נתניהו ואביחי מנדלבליט / צילומים: אביב חופי ותמר מצפי
שרה נתניהו ואביחי מנדלבליט / צילומים: אביב חופי ותמר מצפי

"פרשת החמגשיות"- כך מנסה רעיית ראש הממשלה שרה נתניהו לצייר את כתב האישום שהוגש נגדה, בניסיון להקטין, ואפילו להגחיך, את הטענות שמעלה הפרקליטות נגדה בכתב האישום שהוגש ביום חמישי ומייחס לה עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ומרמה והפרת אמונים, ביחס להזמנת ארוחות לבית ראש הממשלה.

האמנם מדובר בכתב אישום "הזוי ומגוחך" כטענת באי-כוחה של נתניהו, ד"ר יעקב וינרוט, ד"ר יוסי כהן ועמית חדד, בתגובה ששלחו לכלי התקשורת עם הגשת האישום; שמא מרמה היא מרמה, ולא משנה אם מדובר בחמגשיות או בכסף במעטפה או כל טובת הנאה אחרת?

שאלת 400 אלף השקלים (סכום המרמה הנטען) היא האם הפרקליטות אכן תצליח להוכיח כי שרה נתניהו רימתה. התשובה לשאלה הזאת עוברת דרך שלל שאלות ביניים, ובהן האם אשת ראש הממשלה ידעה על האיסור להזמין ארוחות מוכנות ממסעדות במקביל להעסקת מבשלת במעון ראש הממשלה, מה היו טיב ההנחיות שהעבירה לסמנכ"ל מבצעים ונכסים במשרד ראש הממשלה, עזרא סיידוף, אשר קיבל את המימון להזמנת מאות ארוחות ממסעדות, האם הוצג מצג-שווא כדי להשיג את המימון, והאם הייתה שותפה למצג-שווא כזה?

המבוכה הלאומית הטבועה בעיסוק בארוחות של רעיית ראש הממשלה, בשעה שישראל מיירטת טיל פטריוט לעבר כלי טייס לא מזוהה שהתקרב לישראל מכיוון סוריה, נדחית היום כלאחר כבוד לטובת סימני השאלה והתהיות מה מצבה של שרה נתניהו, ומה הסיכויים שהתיק יסתיים בהרשעה על הזמנת אוכל בחמגשיות. 

מתוך כתב האישום נגד שרה נתניהו

1. אפשרות ראשונה: "דיבור" נוסף עם הפרקליטות

כפי שפורסם ב"גלובס", עורכי דינה של רעיית ראש הממשלה פנו לאחרונה ליועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, וניסו לשכנע אותו לוותר על העמדה לדין פלילי של שרה נתניהו ב"פרשת הזמנת הארוחות", ולחתום עמה על הסדר מותנה לפיו היא תחזיר למדינה כספים אך לא תועמד לדין. מלבד מנדלבליט, גם פרקליט המדינה שי ניצן, פרקליט מחוז ירושלים והפרקליטים המטפלים בתיק נכחו בפגישה שעסקה בנושא - אך הסכם לא הושג. הסכומים שביקשה הפרקליטות לא התקבלו על-ידי שרה נתניהו, וההצעות הנגדיות לא התקבלו על-ידי הפרקליטות.

למרות זאת, וחרף הגשת כתב האישום נגדה, לשרה נתניהו יש הזדמנות נוספת לנסות לסגור את הפרשה בהסדר ללא הרשעה פלילית וללא ניהול דיון אחד בתיק הפלילי. זאת, עד לשלב הקראת כתב האישום נגדה בבית המשפט בלבד.

עו"ד יעל גרוסמן, סנגורית מובילה בתחום עבירות הצווארון הלבן, מסבירה כי "מבחינת אסטרטגיה עדיין ניתן להגיע להסדר שעל-פיו המדינה תיסוג מכתב האישום ותוטל סנקציה כלשהי על שרה, כמו תשלום כספים לקופת המדינה ללא כתם פלילי או שירות לתועלת הציבור ועוד. זה יכול להתבצע עד שלב ההקראה, ולאחר מכן לא ניתן יהיה להימנע מהליך פלילי עד להכרעת הדין המזכה או המרשיעה או עד שיתקבל הסדר טיעון בין הצדדים. כרגע יש עוד זמן להידברות בין הצדדים והגעה להסדר מבלי שיתקיים כלל הליך פלילי, והאישום לכאורה יכול להיעלם כלא היה. היתרון של זה הוא שאין כתם פלילי".

יתרון נוסף של הידברות בשלב הזה היא מניעת הפארסה הצפויה של משפט שכזה, ועדויות על הזמנת ארוחות ומי אכל את העוף ביין אדום שהגיע למעון ראש הממשלה. וזה מבלי לדבר על מהם סיכויי ההרשעה עדיין. "צריך לצאת מנקודת הנחה שכתב אישום כזה, שנשקל על-ידי היועץ המשפטי לממשלה ושכל פרט מפרטיו נבדק על-ידי בכירי הפרקליטות, זה כתב אישום שהמדינה סבורה שהיא יכולה להגיע בו להרשעה", אומרת עו"ד גרוסמן.

גורמים שונים בקהילה המשפטית מעריכים כי ייתכן שהפרקליטות הגישה את כתב האישום גם כגורם לחץ שיוביל לכך ששרה נתניהו תשב סביב השולחן המשא ומתן לראשונה, תוך שהיא מכירה במעשיה ולא מתנערת מהם, ואז גם יתאפשר הסכם.

2. אפשרות שנייה: בית המשפט ינסה לסיים את החגיגה לפני שזו החלה

הסיבוב האחרון של השיחות בין הצדדים, כמו גם מספר שימועים והתכתבויות שעסקו בהזמנת הארוחות למעון ראש הממשלה בשלוש השנים שבהן מתנהלת החקירה, נגמרו ללא הסדר בין הצדדים. אז מה השלב הבא? בית המשפט יתערב.

"התיק הזה לא יגיע להכרעה", מעריך עו"ד גיל דחוח, מהסנגורים המובילים. "זה ייגמר בגישור או במעורבות של בית המשפט והפעלת לחץ על הצדדים לסגור את התיק". מה האינטרס של בית המשפט להפעיל לחץ לסיום התיק? לדברי עו"ד דחוח, מלבד קיצור הליכים וחיסכון זמן שיפוטי וכספים ציבוריים, יש פה בעיה של נראות. "בית המשפט יודע כבר שעלתה על השולחן הצעה לסגור את הסיפור בכך שאם היא משלמת 200 אלף שקל אז אין כתב אישום. החלטות שיפוטיות הרבה יותר יקרות מזה. אני מעריך שהיועמ"ש לא ירצה שיהיו דיונים סביב שאלות של אוכל. זה יכול להיראות לא טוב מבחינה ציבורית, להיתפס כשקיעה בבוץ".

לא מאוחר מדי לאחר שכתב האישום כבר הוגש?

דחוח: "יש הבדל בין לכתוב את זה בכתב אישום לבין חקירות עדים ועשרות עמודי פרוטוקול שבהם כל העדים נחקרים על איזה אוכל הוגש במעון ראש הממשלה, וממש נכנסים לצלחת או לחמגשית.

"היועמ"ש הלך פה על כל הקופה, הוא לקח את ההימור שלו, לא כי הוא ממש רצה אלא כי לא הייתה לו ברירה. מצד אחד הוא היה מוכן לסגת, אבל הם לא היו מוכנים לשלם את המחיר, אז הוא לקח את ההימור הגבוה ביותר, אבל בפועל הוא נגרר לבוץ למרות שניסה להימנע מזה".

הדיון בתיק הזה עלול להפוך מהר מאוד להצגה הטובה ביותר בעיר. הפן המשפטי יהפוך לשולי כמעט כאשר שורה של עדים יפרטו בפני הציבור מה היה לשרה נתניהו ולחבריהם של בני הזוג לנתניהו על הצלחת, כאשר סעדו במעון ראש הממשלה, כמה זה עלה, מי אישר את הסכום ומי ביקש דווקא את המנה הזאת ולא מנות אחרות.

"יהיו דיונים על דיונים על שאלות של נהלים סביב אישור ארוחות. יבואו מהוועדה שמאשרת את סכומי הכסף שמוצאים על ארוחות ויתחילו חילופי האשמות בין העובדים של משרד ראש הממשלה מי אמר מה; וכל זה יהיה ברקע של מלחמה בדרום - והפרופורציות יאבדו. בזמן שראש הממשלה עסוק במלחמה מתעסקים באוכל שלו, בכמה הוא אכל ואם זה יקר מדי או לא? מבחינה ציבורית זה יראה רע מאוד, וכל האפקט של המרמה מאוד יטושטש", אומר עו"ד דחוח. לדבריו, "יהיה קשה להסתכל על התיק הזה מבחינה משפטית טהורה, בין היתר בגלל שזו האסטרטגיה של ראש הממשלה להוציא את זה משם, ובית המשפט גם לא ייתן לזה להישאר שם יותר מדי בדיונים על דיונים שבהם סופרים מאות או אלפי שקלים על ארוחות. להערכתי השופט ישלח אותם מהר מאוד לגישור או משא ומתן, ויאמר להם 'תסגרו את זה'".

3. אפשרות שלישית: המשפט שיהפוך להצגה הטובה בעיר

אם השופט שאליו יגיע תיק הארוחות במעון ראש הממשלה יהיה שופט פעלתן (או ההרכב שידון בתיק, אם תתקבל בקשת הפרקליטות שהתיק יעבור להרכב של שלושה שופטים), אז הם יוכלו להמליץ על שיחות לסיומו בין הצדדים. אך לא כל השופטים נוטים לפתוח את המשפט בהמלצות מהסוג הזה לצדדים. חלק מהשופטים מעדיפים להתחיל לנהל את התיק ולהשאיר את ההחלטה אם כדאי לדבר לצדדים. ובכל מקרה, בסופו של דבר קיומו של הסדר תלוי אך ורק בצדדים ולא בשופט. הוא הרי לא יכול להכריח אף צד לחתום על הסדר. ואז נותרת בפני הצדדים האפשרות האחרונה והיא: קיומו של המשפט שיהפוך, ללא ספק, להצגה הטובה בעיר. לא רק בשל פרופיל הדמויות המעורבות בו, "הצבעוניות" של גברת נתניהו והעובדה שהיא דמות שנויה במחלוקת בציבוריות הישראלית, אלא גם בגלל הפיכתו הצפויה של המשפט לזירה פוליטית.

אם מזקקים את כל רעשי הרקע הללו, ובוחנים את הזירה המשפטית בלבד, לפרקליטות וגם לרעיית ראש הממשלה לא חסרות משוכות לעבור בדרך להרשעה או זיכוי - כל צד ומשאלות ליבו.

"מה שיקבע בסופו של דבר את גורלה הפלילי של שרה נתניהו זו מידת הידיעה שלה. אם המדינה תצליח להוכיח שהידיעה הייתה חד משמעית לכך שהליך הזמנת הארוחות למעון ראש הממשלה היה כרוך במצגי-שווא, אז אין כאן סיכוי לזיכוי", אומרת עו"ד יעל גרוסמן.

לדבריה, בעבר הרחוק היה קל יותר לנבחרי ציבור לטעון או להוכיח אי ידיעה בקשר להוצאות שהוצאו לטובתם, ואולם כיום קשה יותר להעלות טענות כאלה. "בשנת 97' זוכה בבית המשפט העליון יושב ראש הסוכנות היהודית ושגריר בוושינגטון לשעבר מעבירות של קבלת דבר במרמה ומרמה והפרת אמונים בנוגע לשימוש בכרטיסי אשראי של הסוכנות להוצאות פרטיות שלו, כיוון שלא הייתה לו המודעות הנדרשת לצורך הרשעה. הוא טען שהוא לא ידע שהחליפות וההוצאות הפרטיות שלו נמשכות מכרטיס האשראי הציבורי, שהוא היה עסוק מאוד ולא עסק בנושאים האלה. הטענה שלו התקבלה. אבל מאז המטוטלת נעה לכיוון של החמרה רבה יותר עם אנשי ציבור, ולא קל היום להעלות טענה שאדם לא היה מודע לשימוש בכספים ציבוריים לטובת צרכים אישיים".

במקרה של שרה נתניהו הדרך להרשעה עוברת דרך הוכחת המודעות שלה הן לנוהל שאוסר על הזמנת ארוחות ממסעדות כאשר יש מבשלת בבית והן לכך שהוצגו מצגי-שווא על-מנת לקבל מימון לארוחות המוזמנות חרף העובדה שישנה מבשלת במעון ראש הממשלה. המשוכה הזאת לא קלה למעבר, ואולם ייתכן שהנאשמים עצמם יקלו על עבודת הפרקליטות בעניין הזה - זאת, במקרה שינסו להפנות את האצבע המאשימה אחד כלפי השני.

עו"ד גרוסמן: "יש כאן שני נאשמים שכל אחד מהם יכול להטיל אחריות על השני - סיידוף ואשת ראש הממשלה. האחריות היא אישית על כל אחד, כך שיכול להית מצב שהם יזרקו אחריות אחד על השני. זה יועיל לתביעה ויזיק לשני הנאשמים או לאחד מהם. זה בולט בכתב האישום הזה כיוון שעולה השאלה מה הבין סיידוף מהדברים של אשת ראש הממשלה ובאיזו מידה הדברים היו ברורים לה ולו; האם הדברים נאמרו במפורש או ברמז? האם סיידוף הבין דבר מתוך דבר? האם אשת ראש הממשלה הייתה מודעת או לא מודעת לנהלים, לדרישות ולעובדה שכתוצאה מדרישה מסוימת שלה מישהו יצטרך להציג מצב כוזב? על רקע השאלות הללו קשה להאמין שהם לא יטילו אחריות אחד על השני".

עו"ד אורי קורב, מי ששימש כתובע במשפטו של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט וכיום סנגור פרטי, מסביר כי צפוי שהוויכוח בין הצדדים בתיק יהיה גם עובדתי וגם משפטי. "בפן העובדתי צפוי ששרה נתניהו תטען שלא הייתה מודעת לכך שקיים נוהל, וגם לכך שהיא מציגה מצגי-שווא; בפן המשפטי היא תטען שלא הייתה מרמה וכן תטען להיעדר קשר סיבתי בין קבלת הכסף למצג שהוצג לוועדה המאשרת את הסכום. עוד היא תטען שלהאשים אותה כשותפה של סיידוף לעבירה של הפרת אמונים זה לא רלוונטי, כיוון שאינה עובדת ציבור. צריך לבחון מה המשמעות הנגזרת מכך שאינה עובדת ציבור. הפרקליטות לא טוענת בכתב האישום שהיא עובדת ציבור, אלא שותפה של עובד ציבור שביצע את העבירה".

ושוב, כל המחלוקות הללו מובילות לצומת שבה סיידוף ושרה נתניהו מפנים אצבע מאשימה האחד כלפי השני; אבל הם מוגבלים גם במידת הטלת האחריות כי מדובר בחרב פיפיות שעלולה לפגוע בשניהם. "מתוך כתב האישום רואים שסיידוף נוהג לרמות לכאורה גם כששרה נתניהו לא מודעת למרמה, כי יש נגדו גם אישום נפרד שלא קשור אליה, ולכן היא יכולה לטעון שגם באישום המשותף שלהם הוא גילה יוזמה פרטית עצמאית. צפוי שהם ינסו לנהל את ההגנה בלי לפגוע אחד בשני אבל קשה להאמין שזה יחזיק מעמד הרבה זמן. נתניהו צריכה לטעון שאם הייתה מרמה היא לא הייתה מודעת לזה, אבל היא לא תרצה לעשות זאת חזיתית כדי שסיידוף לא יעיד נגדה. יהיה פה מתח בין הצדדים. המתח יהיה מצד אחד בין הגנה משותפת לבין ניסיון לטעון טענה חלופית שכל אחד מסיר אחריות מצדו ומעלה את הטענות כלפי הצד השני".

בימים האחרונים עולה גם הטענה שהסכום של האישום מגוחך, ולמה שרה נתניהו הייתה צריכה למעול בכספי מדינה בסכומים כאלה; ואולם, לדברי עו"ד קורב הטענה הזאת אינה עומדת במבחן המציאות ומשפטים קודמים. "400 אלף שקל זה לא עניין של מה בכך, כי זה יוצא מהקופה של המדינה. גובה הסכום והפעולה המתוכננת אלה הדברים הראשונים שמוזכרים כנסיבות מחמירות. המדינה מייחסת חומרה לגובה הסכום. והיו כבר כתבי אישום על סכומים נמוכים יותר".

ואולם, גם נוכח הטענות הללו עו"ד גיל דחוח עדיין לא משוכנע שיתנהל משפט. "בשורה התחתונה, מבחינה משפטית טהורה, גם אם הפרקליטות תצליח להוכיח שבני הזוג נתניהו חיו ברמת מחיה מאוד גבוה ובזבזו כספי ציבור, אז גם אז בית המשפט לא ירצה להכניס את זה להערכתי לשדה הפלילי, ויכול לומר שהיו הפרות משמעותיות, הפרות אתיות הפרות של נהלים או שזה בתחום של נציבות שירות המדינה. צריך לזכור שאת רוב האוכל אכלו אחרים, אז יהיה קשה לומר שהמרמה הייתה עבור שרה נתניהו".

בנוסף, להערכתו, הרשעה בתיק לא תתקבל בקרב הציבור. "גם אם בסוף יראה שבני הזוג נתניהו היו נהנתנים ופיזרו כסף על חשבון הציבור, ונניח שתהיה הרשעה, אז היא לא תתקבל בציבור, כי הציבור רובו יתפוס את ההרשעה כקטנונית. בעצם יתנו לנתניהו יותר כוח פוליטי אם רעייתו תורשע".

גם עו"ד סוזי ארניה, ששימשה כסנגורית של נשיא המדינה לשעבר משה קצב, סבורה שלא תהיה כאן הרשעה; אך, מסיבות אחרות. " אף אם תצליח התביעה לעמוד בנטל ההוכחתי הדרוש לצורך הוכחת הנטען בכתב האישום, ולצורך כך יש לבחון את מכלול הראיות, טיבן ומהימנותן ברף הראייתי הנדרש בפלילים - הרי שעסקינן ברעיית ראש הממשלה אשר נדרשת, מטבע הדברים, לארח את כל אותם מבקרי ראש הממשלה הרבים ובכבוד וזאת לצורך קידום האינטרסים של מדינת ישראל. בהתחשב בכמויות האירוח הנדרש במעמדה ובכך שזהו אינטרס של כל עם ישראל כי אלו יעשו ברמה הנאותה לבית ראש הממשלה, הווכחנות הזו על מנות הבישול שהוזמנו כנטען, הינה בושה, לכשעצמה; בפן המשפטי- עבירת קבלת דבר במרמה הינה עבירה הדורשת הוכחת יסוד נפשי של כוונה פלילית להונות ולרמות, תוך קבלת דבר אגב אותה מרמה. ספק גדול אם התביעה תצלח לעמוד בנטל להוכיח כי היא פעלה שלא בתום-לב ומתוך כוונה לרמות, וזאת מעל לכל ספק סביר".

עוד כתבות

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים תפסה מסמכים של שני עורכי דין וחטפה ביקורת חריפה משופטי העליון

במסגרת חקירה קיבל פקיד שומה חקירות מבימ"ש השלום צו חיפוש במשרד של שני עורכי דין ● השניים טענו כי המסמכים נתפסו ע"י צו של בימ"ש השלום בהליך פלילי, אבל רשות המסים העבירה את ערעורם לביהמ"ש המחוזי בהליכים אזרחיים ● ביהמ"ש העליון פסק כי רשות המסים לא יכולה לזגזג בין הליך פלילי לאזרחי

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

עובדים שהוצאו לחל"ת בענף התיירות עומדים להישאר ללא דמי אבטלה

במשרד האוצר הניחו שאין צורך בקביעת מודל חל"ת ארוך־טווח וסברו כי המלחמה תסתיים לפני שהעובדים ימצו את ימי האבטלה והחופשה שצברו ● כעת, עסקים רבים טרם התאוששו, כשהמצוקה הגדולה היא בענף התיירות

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

לקראת כניסה לישראל: משלחת של קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין נפגשה עם יבואנים

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

קריסת גשר פרנסיס סקוט קי בבולטימור / צילום: ap, Steve Helber

אמריקה סופקת כפיים וחוששת: עד כמה חסינים הגשרים שלה?

את הגשר בבולטימור הפילה ספינת ענק של 95 אלף טונות ● זו הייתה כנראה, אם כי לא בטוח, תוצאה בלתי נמנעת - הגשר קיבל ציון "מניח את הדעת" לפני שלוש שנים ● הנשיא ביידן רשאי לטעון שהשקעת טריליון דולר בשיקום תשתית מגינה על אמריקה מפני אסונות רבים כאלה

גל בר-דעה, מנכ''ל וואן זירו / צילום: איל יצהר

הבנק הדיגיטלי כבר שרף כ-800 מיליון שקל; המנכ"ל: "המשקיעים ימשיכו לתמוך"

לוואן זירו כבר יש כ-100 אלף לקוחות והמנכ"ל גל בר דעה מעריך כי "נהפוך לרווחיים כשנגיע ל-200 אלף לקוחות" ● את 2023 סיים הבנק של אמנון שעשוע עם הפסד של 357 מיליון שקל, אך בר דעה אופטימי:  "ההכנסה מלקוח יותר גבוהה ממה שחשבנו. אם נמשיך כך ונגביר פעילות אנחנו על דרך המלך"

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

יזמיות המגורים מדווחות על עלייה בקצב מכירת הדירות בחודשים האחרונים / צילום: שלומי יוסף

דוחות חברות הנדל"ן מגלים: "המשבר ההיסטורי" נמשך בקושי חודשיים

למרות נבואות הזעם והמחסור המתמשך בעובדי בניין בצל המלחמה, יזמיות המגורים מדווחות על התאוששות ● מחודש דצמבר נרשמת עלייה בקצב מכירת הדירות, לא נרשמים עיכובים במסירות, לפי בכירים בענף רוב אתרי הבנייה חזרו לעבוד, ואפילו מדד המניות הענפי רושם תשואת שיא

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי