גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מה הקשר בין תעשיית האוטו-טק הישראלית למלחמת הסחר?

מלחמת הסחר המתפתחת בין סין לארצות הברית פותחת הזדמנויות אסטרטגיות בפני ענף האוטו-טק הישראלי, אבל טומנת בחובה גם איומים ● כרגע ישראל פורשת שטיח אדום לסין וששה לשאוב השקעות ולמכור לה טכנולוגיות רכב עתידניות ורגישות, אבל לא בטוח כמה זמן אמריקה תעבור על זה בשתיקה

הרכב האוטונומי של באידו במבחן / צילום: יח" צ
הרכב האוטונומי של באידו במבחן / צילום: יח" צ

הביטוי "מלחמת סחר" עשוי להישמע כמו דרמטיזציה של תופעה כלכלית שכיחה, אבל כמו כל מלחמה  אמיתית, גם היא התנגשות מכוונת ואלימה שמטרתה לפגוע אסטרטגית בנקודות תורפה של הצד השני, להחליש אותו ולשבש את תוכניותיו. וכמו במלחמות אמיתיות, גם מלחמות סחר יוצרות הזדמנויות נדירות - וגם סיכונים - לצדדים שלישיים, שאינם מעורבים בה ישירות. במקרה של מלחמת הסחר בין ארצות הברית לסין, שהולכת ומחריפה בימים אלה, ישראל היא "צד שלישי" שנמצא בנקודה רגישה במיוחד.

כפי שכתבנו כאן לא אחת בעבר, ישראל נמצאת כיום בעיצומו של רומן לוהט וחסר תקדים עם סין ובמוקד שלו נמצאים המאמצים להפיכת ישראל לצומת מפתח בתוכנית "דרך המשי" של הממשלה הסינית לפתיחת ערוץ סחר ימי ויבשתי לאירופה ולמזרח התיכון. בשנה שעברה זרמו לכאן השקעות סיניות בהיקף של כ-16 מיליארד דולר וחברות ממשלתיות סיניות מעורבות בישראל בצורה עמוקה בכמה מהפרויקטים הגדולים והרגישים של תשתיות - כולל נמל אסטרטגי במפרץ חיפה, שינוהל על ידי חברה סינית במשך 25 שנה. כמעט מדי שבוע מבקרות כאן משלחות סיניות בכירות ומתקבלות על ידי בכירי השלטון המקומי במלל של התלהבות והתבטלות עצמית, שכבר מזמן חורג מקוד הנימוס הדיפלומטי המקובל.

הצד הצבאי של הטכנולוגיה

מדור הרכב אמנם אינו מסגרת להתעמקות בעתיד של מערכת היחסית המשולשת ישראל-סין-ארה"ב, וממילא עיקר ההשפעות של מלחמת הסחר הנוכחית יהיו ארוכות טווח. אבל אפשר להניח שההשפעה שלה על ענף האוטו-טק העולה ומתפתח שלנו תהיה קרובה ומוחשית הרבה יותר.

עד לאחרונה השחקנים הסיניים הפגינו מעורבות די מינורית בענף האוטו-טק המקומי, בוודאי ביחס לפעילות של חברות ומשקיעים מהמערב. התרחיש ההגיוני אומר שבעידן של מלחמת סחר, היקף ההשקעות הסיניות באוטו-טק הישראלי יגדל משמעותית ככל שמשקיעים סיניים ויצרני רכב יעבירו את מוקד העניין שלהם - מבחירה או בלחץ של הממשל אמריקני - מחברות בסיליקון ואלי לישראל.

התרחיש הזה כבר מתממש במידה מסוימת, אבל מי שמצפה לשיטפון בהשקעות הון-סיכון סיניות, שיוסטו מארצות הברית לישראל. יצטרך כנראה להתאים ציפיות. שחקן מרכזי בענף האוטו-טק המקומי, שמכיר היטב את השוק הסיני, אומר שהתמונה יותר מורכבת.

"הפתיחה המואצת של סין למערב יוצרת את התחושה שמדובר בכלכלת שוק חופשית. בפועל, למפלגת השלטון יש עדיין מעגלי שליטה גלויים וסמויים, שמגיעים לרבדים רבים בפעילות העסקית. הממשל הסיני 'רעב' כיום לטכנולוגיות שמוגדרות כאסטרטגיות, דוגמת AI (בינה מלאכותית), מעבדי על, הגנת סייבר, חיישנים מדור חדש וכו', במטרה לחזק את מעמדה של סין כמעצמה גלובלית. לפיכך, לצד השקעות הון סיכון 'רגילות', ויש כאלה, חלק מההשקעות האסטרטגיות של הסינים בטכנולוגיות עולות מנותבות מלמעלה לאפיקים ספציפיים, כאשר התמורה המבוקשת היא קבלת בלעדיות, ולעתים אף העתקת בסיס מו"פ וייצור לסין, של 'טכנולוגיות קצה'".

בנוגע לפוטנציאל שרואים הסינים בענף האוטו-טק הישראלי, קיימים שני רבדים בתוך התמונה הרחבה. ברובד הרחב והגלוי, שוק הרכב הסיני נמצא כיום בעיצומה של מהפכה תחבורתית, שמטרתה להפוך את התחבורה בכבישים לירוקה, בטוחה, יעילה וחכמה יותר - כלומר אוטונומית. המהפכה הזו מוכוונת ישירות על ידי הממשל המרכזי באמצעות תמריצים וסובסידיות ליצרנים וצרכנים, והיא מעניקה לחברות אוטו-טק ישראליות הזדמנות נדירה לנעוץ דגל בשוק הרכב הגדול והסוער ביותר בעולם. חתימת חוזה אספקה עם יצרן רכב גדול/בינוני אחד בסין יכול להביא למכירה של מיליוני יחידות בשנה.

הרובד השני, שאותו נמנעים להזכיר בענף, הוא רובד אבני הבניין הטכנולוגיות. מימוש חזון הרכב החכם והאוטונומי דורש כיום פיתוח של טכנולוגיות קצה חדשות ופורצות דרך, שלרובן יש פוטנציאל צבאי, לעתים ברמה האסטרטגית.

למה הכוונה? רכב אוטונומי, כפי שהוא מצטייר כיום, עתיד להיות אמצעי תחבורה בעל הנעה שקטה ויעילה, שבלבו ניצב מעבד-על ממוזער וחסכוני בחשמל, שמתפקד בתור "מוח מרכזי". בסיוע בינה מלאכותית, חיישנים אולטרה-מתוחכמים וארוכי טווח לכל מזג אוויר ותקשורת פנימית וחיצונית מהירה, שמוגנת מפני איומי סייבר, הרכב הזה יהיה מסוגל לקרוא את סביבתו המורכבת, למקם את עצמו ביחס לעצמים ולקבל החלטות עצמאיות בזמן אמת במטרה להגיע אל היעד בנתיב אופטימלי תוך התחמקות מאיומים. אבני הבניין הטכנולוגיות שנדרשות לצורך מימוש החזון, רלוונטיות וחיוניות באותה מידה ליצירה של נשק וחימוש אוטונומיים - קרקעי, אווירי או יבשתי - שפועל בשיטת "שגר ושכח". כל מומחה יגיד לכם, שזה העתיד של זירת הלחימה המודרנית בין המעצמות.

אם מביאים בחשבון שחלק לא מבוטל מטכנולוגיות הליבה, שהעניקו בשנים האחרונות תנופה לענף האוטו-טק הישראלי, נולדו בהשראת משאבי הפיתוח האדירים והשבחת המוחות של צה"ל ומערכת הביטחון (ועל טכנולוגיות מסווגות, כידוע, לא רושמים פטנטים...), אפשר להבין מדוע, תיאורטית, מעצמות זרות ושאפתניות עשויות לגלות עניין רב בידע הטכנולוגי המתקדם בתחום הרכב האוטונומי והנגזרות שלו, בעיקר בתחום החישה וה-AI, שקיים בישראל.

אמנם קיימים עדיין "קווים אדומים" ומערכי אבטחה, כולל כאלה שמעוגנים ביחסים עם ארצות הברית, שאמורים למנוע זליגה של טכנולוגיות רגישות. אבל כיום הקווים בין השוק האזרחי לשוק הביטחוני מטושטשים מאד והכסף הוא המלך.

היחסים עם סין ברתיחה

עם או בלי קשר לענייני ביטחון ולחומות הסחר והטכנולוגיה שבונה כיום ארצות הברית מול סין (ולהיפך), מערכת היחסים בין ענף האוטו-טק הישראלי לבין סין מבעבעת על אש גבוהה. בשבועות האחרונים נערכו בסין כמה כנסי משקיעים שהפגישו בין עשרות ומאות חברות היי-טק ישראליות, עם נציגות מכובדת לחברות מתחום הרכב, לבין אלפי חברות ומשקיעים פוטנציאליים מסין. בדצמבר אשתקד נחנכה שלוחה של הטכניון בגואנדונג וכמעט כל מחוז גדול בסין מציע כיום ליזמים ישראלים שטיח אדום של חממות ומרכזי פיתוח מושקעים ועתירי משאבים.

האחרון היה ראש עיריית שנחאי יינג יונג, שביקר בתחילת יוני ביקור "שקט" בישראל, בליווי בכירים ממפלגת השלטון. העיתונות הסינית דיווחה,שראש העירייה הביע את רצונו להקים ולממן פארקים של מחקר ופיתוח ישראלי בעירו - הצעה שזכתה לתמיכה נלהבת משר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס. העיתונות הסינית מדווחת, שאחת מהמטרות המרכזיות של הביקור הייתה חנוכה רשמית של העבודות על הנמל ה"סיני" החדש של חיפה, בליווי אזכור לקשר שלו לפרויקט "דרך המשי", אבל זה כבר סיפור לפעם אחרת.

במקביל הולכת ומתרחבת הנוכחות של חברות אוטו-טק ישראליות בתעשיית הרכב וה-IT הסינית, ואחד השיאים שלה הוא ההודעה של ענקית האינטרנט הסינית Baidu, חברה עם שווי שוק של כ-88.5 מיליארד דולר, על אימוץ הטכנולוגיות לאימות הבטיחות (RSS) והחישה של מובילאיי בפרויקט הרכב האוטונומי "אפולו", שבו משקיעה באיידו מיליארדים.

לאימוץ טכנולוגיית ה-RSS של מובילאיי - קיט חישה שכולל מערך היקפי של מצלמות ויחידת עיבוד, שנועד לתת לרגולטורים ולחברות ביטוח כלים לוודא שהרכב האוטונומי לא אחראי במקרה של תאונה - יש ערך סמלי חשוב, ועשויה להיות לו גם השפעה מסחרית חשובה כבר בטווח הקצר, בקשר לפרויקט התחבורה הציבורית האוטונומית של באיידו, שיושק כבר בשנה הבאה בסין וביפן. אבל החשיבות הגדולה ביותר של באיידו היא היותה "שומר השער" של כל תעשיית הרכב הסינית. דרכו תגיע הטכנולוגיה של מובילאיי לעשרות יצרניות רכב, ששותפות לתוכנית "אפולו" ומייצרות עשרות מיליוני כלי רכב בשנה.

אנחנו לא שוכחים לרגע שמובילאיי היא כיום חלק מאינטל, שהיא חברה אמריקנית שכפופה למדיניות להגבלת יצוא הטכנולוגיות הרגישות של הממשל האמריקני. אבל כאן דווקא המשולש המורכב ישראל-סין-ארצות הברית עשוי להתגלות כיתרון עסקי ולא כמכשול.

כך או כך, כפי שאמרנו בפתיחה, במלחמות סחר טמונות הזדמנויות אבל גם סיכונים. ההתלהבות שבה מסתער כיום ענף ההיי-טק הישראלי, והממשלה, על הפיתוי הכלכלי של סין מעידה איזה צד בסכסוך מועדף כרגע. אבל ספק שהמילה האחרונה לא נאמרה בנושא, ואין לנו אלא לצטט את תמצית מדיניות החוץ האמריקנית, שלא השתנתה בהרבה מאז הגדיר אותה רוזוולט במלים "דבר ברכות ושא עימך מקל גדול". 

עוד כתבות

בוריס ג'ונסון / צילום: רויטרס SIMON DAWSON

בוריס ג׳ונסון אחרי התבוסה בפרלמנט: ״אנסה להעביר את הסכם הברקזיט שוב בשבוע הבא״

הפרלמנט הבריטי הצביע בעד עיכוב נוסף בפרישה מהאיחוד האירופי ● חברי הפרלמנט הצביעו בעד תיקון שיאלץ את רה"מ לבקש עוד הערב מבריסל הארכה נוספת של שלושה חודשים ● ג'ונסון: "לא אדון בהארכה עם האיחוד האירופי, והחוק לא מחייב אותי לכך"

סוכה / צילום: שאטרסטוק

סוכת שלום כל השנה: אפשר לפתור את המתח בין החילונים לחרדים

רוב הישראלים מסורתיים וחובבים את היהדות אך מודאגים מאוד מהקונפליקט החילוני-חרדי ● מסתבר שניתן לפתור אותו, אך הוא דורש מאמץ משני הצדדים ● דעה

בנימין נתניהו / צילום: Ronen Zvulun, רויטרס

מה יקרה ב-48 השעות האחרונות לפני פקיעת המנדט והאם נתניהו ישלוף עוד שפן?

כל מי שמכיר את רה"מ יודע שהוא נוהג לשלוף שפנים מהכובע כשאף אחד לא מוכן • בהנחה שלא יקדים להחזיר את המנדט להרכבת הממשלה, גם הפעם כדאי להיות דרוכים עד הרגע האחרון • ומה הותיר נתניהו במשרד החוץ ● פרשנות

קאר שולץ, מנכ"ל טבע / צילום: שלומי יוסף

בדרך לפשרה: שופט זימן את מנכ"לי טבע וחברות התרופות האחרות לדיון לפני המשפט

שופט פדרלי זימן בכירים מהחברות על מנת לדון בפיצויים שהחברות מציעות ● טבע תשלם 29 מיליארד דולר, כחלק מהסכם הפשרה, בתרופות ובשירותי הפצה - כך על פי מקורבים לעסקה

לאגר אנד אייל   / צילום: אנטולי מיכאלו

“לאגר אנד אייל", בירות טובות במחיר מצוין. מתברר שאפשר

כשנפתח "לאגר אנד אייל" הייתי בטוח שלא יעברו כמה חודשים והוא ייסגר ● וראה זה פלא, המקום לא רק שורד אלא אף משגשג

יהודית ריכטר / צילום: שלומי יוסף, גלובס

במעמד שני נשיאים אמריקאים: יהודית ריכטר קיבלה פרס על פריצת דרך מ-MIT

במעמד שני נשיאים אמריקאים לשעבר קיבלה ד"ר ריכטר פרס על פריצת הדרך שחוללה בחיבור צעירים פלסטינים, ירדנים וישראלים דרך תוכנית "ניר - ביה"ס של הלב"

שחקני NBA / צילום: רויטרס

מלחמת הסחר בין סין לארה"ב מאיימת להטביע גם את ה-NBA

ציוץ אחד של הג'נרל מנג'ר של יוסטון רוקטס שהביע תמיכה במחאה בהונג קונג נגד השלטון בסין, הביא בן רגע למשבר חמור בין ה-NBA לבין המדינה שבה היא תולה תקוות כלכליות גדולות ● וליגת הכדורסל הטובה בעולם אינה לבד: עולם הספורט מושפע כעת יותר מתמיד מיחסים בינלאומיים ומשברים גיאופוליטיים

עמית גריידי / צילום: משרד השיכון

שליחותו של הממונה על חוק המכר? מכה נוספת לקבוצות הרכישה

שתי החלטות של הממונה על חוק המכר מהשבועות האחרונים מטלטלות שוב את תחום קבוצות הרכישה בישראל - ושוב עולה כי הנפגעים העיקריים יהיו ציבור הרוכשים ● דעה

הג'וקר/ צילום: באדיבות טוליפ-אינטרטיי

צפוי להפליא ולא אמין להחריד: ג'וקר קלף לא ממש מנצח

מבחינה טכנית, "ג'וקר" הוא סרט מרשים במיוחד ● מבחינה תוכנית, הוא קליפה ריקה

בני גנץ נואם לאחר פרסום תוצאות המדגם / צילום: כדיה לוי, גלובס

גנץ השיב בשלילה להצעת נתניהו: החזר את המנדט, המתווה שלך לא כולל התייחסות לטוהר המידות

גנץ ציין כי במתווה של נתניהו אין התייחסות לנושא טוהר המידות וכי ההצעה היא "דרך לחסינות"

עובדים בלי ביטחון תעסוקתי / צילום: שאטרסטוק

תעסוקה צופה פני עתיד: אלה השינויים ששירות התעסוקה צריך לבצע

היום יותר מתמיד על שירות התעסוקה לבצע התאמות לנוכח אתגרי שוק התעסוקה העתידיים ● אימוץ מודל גמיש וקשוב לצורכי דורשי העבודה מחד והמעסיקים מאידך הוא המפתח להיערכות עם אתגרי שוק העבודה הדינמי והמשתנה ● דעה

מארק הרד, מנכ"ל אוראקל המנוח / צילום: Robert Galbraith, רויטרס

מארק הרד, מנכ"ל חברת התוכנה אורקל, מת בגיל 62

הרד מונה למנכ"ל אורקל בספטמבר יחד עם צפרא כץ ● בעבר כיהן כמנכ"ל HP ועזב בשנת 2010 לאחר שערוריית הטרדה מינית

ארומה תל אביב / צילום: מתוך ערוץ היוטיוב של ארומה תל אביב

ויליגר: "מצרים על מחול השדים שנוצר וניסיונות השווא של ארומה ת"א להתנער מאחריות"

ממצאי בדיקת משרד הבריאות מנקים את האחריות מספקית הטונה ויליגר ● היסטמין הגבוה נבע מאופן הטיפול בטונה לאחר פתיחתה ● ארומה ת"א: "נעשה הכול על-מנת שתקלה מסוג זה לא תחזור" ● אדם נוסף הגיע לחדר מיון לאחר שאכל כריך טונה בקיוסק בנמל ת"א

ארומה תל אביב / צילום: מתוך ערוץ היוטיוב של ארומה תל אביב

מחוקקים, אל תצאו טונה! אין להקל ברגולציה על עסקי מזון

לאחרונה נעשו ניסיונות להקל ברגולציה על עסקי המזון ● חשוב שמקרה הטונה המקולקלת בארומה ת"א לא יסיט את הספינה לאחור ● דעה

7 כתבות הנדל"ן שעשו את השבוע / צילום: שלומי יוסף

דורי נכנעת, פלס נחשפת, אברהמי רוכשת. כותרות הנדל"ן לסוכות

בית המשפט אישר סופית למכור מגרש ברחוב הירקון לחברת יוסי אברהמי תמורת רבע מיליארד שקל, כיצד קרסה חברת דורי בנייה, באיזה עיר בנו הכי הרבה בתקופת כחלון כשר אוצר, והבתים שרכש אדם נוימן מייסד WeWork

ג'ונסון אנד ג'ונסון./ צילום:  רויטרס

שוב צרות בג'ונסון אנד ג'ונסון? החברה מודיעה על ריקול בארה"ב

הריקול יוגבל לאצווה אחת של בקבוקי טלק לתינוקות שיוצרו והופצו בארה"ב ב-2018

מאיר שמגר / צילום: איל יצהר, גלובס

מאיר שמגר – לוחם חירות ישראל כל חייו

ההגדרה שעמה נכנס לעולם המשפט השופט מאיר שמגר , נשיא בית המשפט העליון שהלך הבוקר לעולמו, היא גם זו שמגדירה אותו בצורה המדויקת ביותר: לוחם חירות ישראל ● אכן שמגר היה, לאורך כל חייו, לוחם חירות ישראל ● עם נקודה בין שתי המילים האחרונות ובלעדיה

נתיבי איילון, הנחל ומסילת הרכבת לפני ההרחבה / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

המקטע השלישי של פרויקט הנתיבים המהירים יוצא לדרך

במסגרת העבודות ייסלל נתיב נסיעה נוסף ממחלף קק"ל ועד למחלף שבעת הכוכבים בשני הכיוונים ● כמו כן ייבנו שני גשרים המחברים ישירות את הנתיב המהיר בכביש 20 לנתיב המהיר בכביש 5 ● הפרויקט צפוי להסתיים בשנת 2025

אלה אלקלעי / צילום: תמר מצפי

תשובה לשאלה של אתמול והתעלמות מהמצב של היום

אנחנו חיים בתקופה שבה הפרדיגמות שאפשרו ניהול תקין של החברה בעשורים החולפים הפסיקו להיות תקפים ● השאת רווחים איננה יכולה להיות התכלית החברתית הבלעדית של חברה עסקית ● דעה - בתגובה לעו"ד דוד חודק

ראש ממשלת בוריס ג'ונסון בהצבעת הפרלמנט אתמול / צילום: Jessica Taylor, רויטרס

דיון מכריע בפרלמנט הבריטי: האם לאשר הסכם ה"ברקזיט"

זוהי הפעם הראשונה שהפרלמנט הבריטי יושב בשבת מאז המלחמה עם ארגנטינה ב-1982 ● הסיכויים שהעסקה תאושר גברו בשעות האחרונות, אחרי שקבוצת האולטרה-שמרנים בתוך המפלגה השמרנית, שקראו ל"ברקזיט" נוקשה יותר והתנגדו לעסקה של תרזה מיי, הודיעו כי יתמכו בעסקה של ג'ונסון