גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המוסד הרב-לאומי שמתקרב למשבר קיומי בגלל טראמפ

ארגון הסחר העולמי שהיווה גם הוא יעד למתקפה של הנשיא טראמפ נמצא בסיטואציה בלתי אפשרית, שמאלצת אותו לקבל החלטות שעלולות לשתק את אכיפת כללי הסחר בעולם

דונלד טראמפ / צילום: רויטרס
דונלד טראמפ / צילום: רויטרס

מבין כל המוסדות הרב-לאומיים שהוקמו לאחר מלחמת העולם השנייה, ושאותם תוקף כעת הנשיא דונלד טראמפ, נמצא ארגון הסחר העולמי בסיכון המיידי ביותר. הסלמת מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין בשבוע שעבר - טראמפ הבטיח סבב מכסי מגן נוסף בסך 200 מיליארד דולר על מוצרים סיניים, וסין איימה להשיב מלחמה - מהווה תזכורת לכך שמערכת הסחר העולמית מבוססת הכללים נתונה בלחץ חסר תקדים.

נאט"ו והאיחוד האירופי יכולים לעמוד טוב יותר במתקפותיו המילוליות של טראמפ, מכיוון שלמתקפות אלה אין שום השפעה ישירה על שיתוף הפעולה הצבאי הטרנס-אטלנטי או על תפקוד האיחוד האירופי. אך ארגון הסחר העולמי הפגיע יותר מתקרב במהירות לרגע בלתי הפיך של משבר. ארה"ב מאיימת לפרק הסדרים שבמשך שבעים שנה הגנו בהצלחה על הכלכלה העולמית ממלחמות סחר כאוטיות.

מה הצית את המשבר?

שני מהלכים מצדו של טראמפ הציתו את המשבר הנוכחי. הראשון היה החלטתו להשתמש בפטור שמעניקים לו טיעוני ביטחון לאומי כדי להצדיק הטלת מכסי מגן על פלדה ואלומיניום מיובאים, ואף לאיים בהטלת מכסים על מכוניות מיובאות. השימוש שעשה טראמפ בטיעון זה - אותו הטיעון שבו השתמשה רוסיה כדי להצדיק מגבלות על יבוא מאוקראינה - מציב את ארגון הסחר העולמי בסיטואציה בלתי אפשרית.

כעת חייב הארגון להחליט אם לתמוך באותן החברות - כולל האיחוד האירופי וסין - שטוענות כי מכסי מגן אלה הם פרוטקציוניזם לא חוקי. פירוש הדבר הוא שארגון הסחר יתיימר לומר לנשיא אמריקאי אילו אינטרסים ביטחוניים אמריקאיים הם לגיטימיים ואילו אינם כאלה. לחלופין, יוכל הארגון לתמוך בטראמפ, ופירוש הדבר הוא הענקת לגיטימציה לפרצה כל כך ענקית בכללי הסחר העולמי עד שלא ניתן יהיה יותר לאכוף כללים אלה.

המהלך השני הוא הימנעותו של טראמפ מתמיכה במינוי של שופטים חדשים לבית הדין לערעורים של ארגון הסחר העולמי, המשמש כפוסק הסופי בסכסוכי סחר בינלאומיים. בית דין זה אמור להיות מורכב משבעה שופטים, אך כעת מכהנים בו ארבעה בלבד. מספרם יירד לשלושה - המספר המינימלי לאיוש כל ערכאה שהיא - אם טראמפ יחסום את הארכת כהונתו של שופט שתקופת כהונתו הנוכחית תפקע בספטמבר.

אם טראמפ ימנע את הארכת תקופת הכהונה, בית הדין לערעורים לא יוכל לפסוק בסכסוכים שבהם קיים ניגוד אינטרסים אצל אחד מהשופטים. אם טראמפ ימשיך לחסום מינויים, בית הדין לא יוכל לפסוק בכל סכסוך שהוא החל באמצע 2019. מכיוון שמוגשים ערעורים על כ-80% מכל פסיקות הוועדות של ארגון הסחר, פירוש הדבר הוא שיתוק של כל מערכת ארגון הסחר העולמי בכל הנוגע לאכיפת כללי הסחר.

ייתכן ששני מהלכים אלה מצדו של טראמפ קשורים זה בזה. ממשלת סין מאמינה שטראמפ מנסה בכוונה לשתק את המערכת במטרה להוציא אל הפועל אג'נדה חד-צדדית ובלתי לגיטימית משל עצמו, לדברי מקור שמכיר את הלוך הרוח בממשלת סין. הסינים מעריכים כי מדובר באג'נדה רחבה הרבה יותר משימוש בטיעוני ביטחון לאומי ככיסוי למכסי מגן פרוטקציוניסטיים. ממשל טראמפ רוצה גם לשכנע את שותפות הסחר שלה להגביל את היצוא שלהן לארה"ב.

לשתק או להרוס?

אם האג'נדה של טראמפ היא פשוט לשתק את מערכת הסחר מבוססת הכללים, הנזק שייגרם לא יהיה קטלני. חברות ארגון הסחר יצטרכו פשוט לחכות עד שמחליפו של טראמפ ישחרר את החסימה על מינוי שופטים חדשים, ובנקודה זו יוכל בית הדין לערעורים של ארגון הסחר לטפל בכל הסכסוכים שיצטברו.

אך מה אם צודקים הטוענים שמטרתו האמיתית של טראמפ היא להרוס את ארגון הסחר העולמי? פקידים אומרים שחלק מהסיבות שמציינת ממשלת ארה"ב לחסימת המינויים לבית הדין של ארגון הסחר נראים כמו תירוצים. ארה"ב מתלוננת ששופטי ארגון הסחר חורגים דרך קבע מעבר לתחומי הסמכות השיפוטית שלהם, אך מדינות אחרות שחברות בארגון הסחר אינן מסכימות עם טענה זו. בנוסף, טראמפ יכול תמיד לחסום את מינוים של שופטים מסוימים, כפי שעשה פעם קודמו בתפקיד, ברק אובמה. בינתיים ממשיכה וושינגטון להציג התנגדויות אחרות, כולל הטענה - שצצה לפתע בתחילת החודש הנוכחי - שבית הדין לערעורים מתמהמה יתר על המידה בפרסום פסיקותיו.

אז מה ניתן לעשות כדי לשמור על המערכת מבוססת הכללים? חלק מהמדינות, בהובלת יפן, מבקשות לנהל ויכוח עם טראמפ ולהציע תשובות לתלונותיו, בתקווה למצוא פתרונות שישכנעו אותו לשחרר את החסימה. מדינות אחרות מוכנות לדון בחבילה רחבה בהרבה של רפורמות, כולל הרפורמה הגדולה הראשונה בספר הכללים של ארגון הסחר העולמי מאז 1995.

יש הצדקה למהלך כזה. הכלכלה העולמית השתנתה, וארגון הסחר העולמי התרחב הרבה מעבר למקורותיו כמועדון של מדינות בעלות השקפת עולם דומה, והפך לארגון שמקיף כמעט את כל המדינות בעולם. עם זאת, מודים פקידים שקשה מאוד לבצע שינויים משמעותיים בארגון של 163 מדינות שפועל על בסיס קונצנזוס.

לפיכך אין זה מפליא שנשמעות הצעות גוברות לפתרונות קיצוניים לשמירה על מערכת הסחר מבוססת הכללים. דיפלומטים אירופים הציעו להשתמש בסעיף 25 בהסכם ארגון הסחר העולמי, שמאפשר ליישב סכסוכים באמצעות ועדות בוררות במקום באמצעות ערכאות הערעור החסומות. אך ספק אם הוועדות האלה יוכלו לזכות ברמה מספקת של אמון שתשמור על קיום המערכת.

נשק יום הדין של חברות ארגון הסחר יהיה להשתמש בסעיף 9, שמאפשר הצבעה במקרים שבהם לא ניתן לגבש קונצנזוס, ומספק מנגנון לעקוף את זכות הווטו של ארה"ב. מהלך כזה יוביל לפרישת ארה"ב מארגון הסחר. השאלה היא אם חברות ארגון הסחר יהיו מוכנות להסתכן באפשרות כזו ואם ניתן בכלל לקיים מערכת עולמית מבוססת כללים ללא ארה"ב. 

מה יקרה אם ארה"ב תצא מארגון הסחר?

נניח שטראמפ יוציא את ארה"ב מארגון הסחר. ההשלכות על הכלכלה העולמית ועל כלכלת ארה"ב יהיו עצומות ויכללו צמיחה מופחתת של הסחר, שיבושים בעלי עלות גבוהה בשוק ובשרשרת האספקה, ואובדן מקומות עבודה ורווחים, בייחוד בתעשיות אמריקאיות שתלויות ביבוא וביצוא. חסמי הסחר שייווצרו כתוצאה מהמהלך יאלצו חברות אמריקאיות לצמצם את פעילותן או לעבור אל מחוץ לארה"ב. כמו כן יואץ הסחרור הכלכלי העולמי שיצרו מהלכיו של טראמפ בסוגיות הפלדה, האלומיניום, קנדה, מקסיקו, סין ואירופה.

אם לשפוט על בסיס שיטת ההליכה על הסף שטראמפ נקט עד כה בתחום הסחר, הוא מוכן להסתכן בתוצאות חמורות אלה. אך ייתכן שהוא אינו מודע לכך שאובדן התועלת של חברות בארגון הסחר יפגע בעסקים ובעובדים אמריקאים יותר משפגעו בהם עד כה מהלכי הסחר האחרונים שלו.

החברות בארגון הסחר העולמי מעניקה לסחורות ולשירותים שמיוצרים בארה"ב הגנה מפני אפליה בשווקים זרים. אם טראמפ יבטל את חברותה של ארה"ב בארגון הסחר, תהיה כל מדינה שחברה בארגון חופשייה מתוקף החוק הבינלאומי להפלות כרצונה נגד סחורות ושירותים אמריקאיים אם אין לה הסכם סחר חופשי עם ארה"ב.

בנוסף, נדרשות כל חברות ארגון הסחר להעניק זו לזו מכסי מגן נמוכים יותר ברמות שהוסכמו בארגון הסחר. אם ארה"ב תפרוש, יצטרכו יצואנים אמריקאים לשלם מכסים גבוהים משמעותית כמעט בכל מקום בעולם. מכסים גבוהים אלה יפעלו כבומרנג דרך שרשרות האספקה העולמיות ויצמצמו את תחרותיותם של היצרנים האמריקאים באמצעות הגדלת המחירים הסופיים שלהם.

עוד כתבות

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

הבורסה ננעלה בירידות; מדד הבנקים ירד ב-1.2%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.3% ● התנודתיות החריגה בשווקים לאור המתיחות בין איראן לישראל ממשיכה, וגם בשאר העולם אי הוודאות מורגשת ● אי.בי.אי מתייחסים לזינוק באגרות החוב הממשלתיות: "ניתן לנצל את עליית התשואות להארכה הדרגתית של מח"מ התיק" ● מדד המחירים לצרכן הפתיע לרעה, והסיכויים להפחתת ריבית הולכים ומתרחקים ● לאומי: "התנודתיות תימשך, בגלל רגישות מחיר הנפט למתיחות באזור"

לאה פרמינגר, סמנכ''לית השקעות, אלטשולר שחם / צילום: סם יצחקוב

אלטשולר בצמרת, מיטב בתחתית: אפיקי ההשקעה שמאחורי התשואות

לאה פרמינגר, סמנכ"לית ההשקעות החדשה של בית ההשקעות אלטשולר שחם, שחזר להצטיין בכל המסלולים: "החשיפה למניות פיננסים באירופה שיחקה לטובתנו" ● גם מור בלט לחיוב ברבעון, ואילו מיטב בתחתית ● מעל לכולם - הביצועים של מסלולי ה-S&P 500 שהניבו תשואה רבעונית של 12%

גיל שויד / צילום: גלובס

גיל שויד על הפרישה מתפקיד מנכ"ל צ'ק פוינט: "לא מתחרט על כלום, רוצה לבנות את המוצר הבא"

"אני גאה שצ'ק פוינט תמיד הייתה יציבה, לא הייתה שנה אחת שלא הרווחנו", כך אומר גיל שויד, מנכ"ל חברת הסייבר צ'ק פוינט ב-31 השנים האחרונות, בשיחה עם עורך ההייטק של גלובס, אסף גלעד, בכנס TECH IL של גלובס ● על השפעות המלחמה אומר שויד כי "הנזק המקומי הוא לא הבעיה, אלא הנזק שייגרם לטווח רחוק"

מנהלי חברות השבבים הגדולות על במה אחת: כנס TECH IL יוצא לדרך

כנס TECH IL של גלובס, שמתקיים היום, מאגד על במה אחת את היזמים, האנג'לים, קרנות ההשקעה והסטארט-אפים הבולטים בענף ההייטק המקומי ● מה חושבים מנהלי חברות השבבים הגדולות בעולם, העצות של המשקיעות הבולטות בישראל ואיך למקסם את החיבור בין חדשות ותעשיות ביטחוניות?

רחוב כנפי נשרים 24 בירושלים / צילום: דוברות עיריית ירושלים

רשות המסים שכרה מקומות חניה ל-17 עובדים. כמה היא משלמת?

מאז פרצה המלחמה, רשות המסים שוכרת חניה ל־17 עובדים ותשלם כ־180 אלף שקל עד סוף 2024 ● "העובדים הועסקו במוקד למתן מענה לצורכי המלחמה. עובדים אלו נדרשו להגיע בשעות הבוקר המוקדמות וסיימו את עבודתם בשעות הערב המאוחרות" ● נכון להיום רשות המסים שוכרת חניות מבעלי חניונים פרטיים ב־48 חניונים ברחבי הארץ

מפגינה באיסטנבול מניפה דגלי פלסטין בהפגנה למען עזה. בציבור הטורקי גוברות הקריאות לניתוק הקשרים הכלכליים עם ישראל / צילום: ap, Khalil Hamra

"מרמרה 2" ודיונים על הרחבת החרם: בטורקיה מחריפים את הטון נגד ישראל

ההחלטה של טורקיה לפגוע קשות בסחר עם ישראל נובעת גם מהאיסור הישראלי להצניח סיוע בעזה, אבל בעיקר מהדרתה מדיוני השיקום של עזה, שעשויים להכניס הרבה כסף למקורביו של ארדואן ● מהלומה נוספת לסחר עלולה להיגרם ממשט מתוכנן לרצועת עזה, שטורקיה תיטול בו חלק

ד''ר זיו קציר, ראש התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית ברשות החדשנות, בכנס TECH IL / צילום: תמר מצפי

זיו קציר: "בעולם מעריכים מאוד את הערך המוסף שאנו מביאים לתחום ה-AI"

ד"ר זיו קציר, ראש התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית ברשות החדשנות, הזהיר בכנס TECH IL של גלובס כי המרוץ העולמי לבינה מלאכותית מחריף: "כל מדינה מנסה לקחת את החלק הארי מהענף הצומח, ומי שלא רץ קדימה, משתרך מאחור"

מנכ''לית בול מסחר, אדוה עשור / איור: גיל ג'יבלי (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

המנכ"לית שתקבל מיליונים בזמן שמחזיקי האג״ח יחטפו תספורת

שנה לאחר קריסתה הפתאומית של חברת האשראי החוץ-בנקאי, חושף מתווה הסדר החוב שלה כי מחזיקי האג"ח צפויים למחוק עשרות מיליוני שקלים ● מי שצפויה להוביל את ההסדר היא מנכ"לית בול מסחר, אדוה עשור, שתזכה לתגמולים המוערכים בכ-5 מיליון שקל בתקופת ההסדר

חייל רוסי סוחב רחפן אוקראיני שתוקן ועודכן על ידי הצבא / צילום: ap, Russian Defense Ministry Press Service

איך נכשלו הרחפנים האמריקאים לחולל מפנה במלחמה באוקראינה?

רוב הרחפנים הקטנים של חברות אמריקאיות נכשלו בביצועיהם מול הטכנולוגיה הרוסית, ונחשבים כעת ליקרים ונוטים לתקלות ● בהיעדר פתרונות מהמערב, פנתה אוקראינה למוצרים סיניים זולים

מודעה המציגה נשק איראני ברחוב בטהרן, השבוע / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

סנקציות במקום תגובה צבאית ישראלית: זו התוכנית של אירופה להתמודד עם המשבר במזה"ת

מדינות המערב מנסות בימים האחרונים לגבש בקדחתנות עיצומים חדשים על הרפובליקה האסלאמית ● המטרה: לשלוח מסר מאוחד, אבל בעיקר לשכנע את ישראל למתן את תגובתה הצבאית ● השאלה העיקרית: האם אחרי עשורים של סנקציות טהרן תחדל להעביר כסף לטרור

נתב''ג / צילום: טלי בוגדנובסקי

המתקפה האיראנית יצרה "פקק" בנתב"ג: זה הפתרון של משרד התחבורה

בימי שגרה אין המראות מנתב"ג בשעות הלילה המאוחרות ● בליל המתקפה האיראנית המרחב האווירי של ישראל נסגר, ולמרות ביטולי הטיסות הרבים, עם חידוש הטיסות לישראל וממנה נוצר פקק ● במשרד התחבורה הנחו על פתרון ליומיים הקרובים

ג'ו וג'יל ביידן / צילום: ap, Manuel Balce Ceneta

הנתונים נחשפים: כמה מרוויחים ג'יל וג'ו ביידן בשנה?

הנשיא האמריקאי והגברת הראשונה דיווחו על הכנסה ברוטו של 619,976 דולר ב-2023 ● לפי אתר החדשות אקסיוס, בני הזוג שילמו 146,629 דולרים למס ההכנסה הפדרלי - מדובר בשיעור מס של כ-24% ● בניגוד לנשיא לשעבר דונלד טראמפ, ביידן מקפיד לפרסם את דוחות המס שלו מאז שכהונתו התחילה

מטוס של חברת איזי ג'ט / צילום: מיכל רז חיימוביץ

איזי ג'ט בהודעה דרמטית: מבטלת את הטיסות לישראל עד סוף אוקטובר

אתמול הודיעה איזי ג'ט על השהיה זמנית של הפעילות לתל אביב וממנה עד 21 באפריל, אולם כבר אמש באתר החברה לא היה ניתן להזמין כרטיסים עד אוקטובר. כעת הגיע האישור הרשמי ● וגם: אילו חברות זרות מחדשות את הטיסות לישראל?

יאיר נחמד, מנכ''ל נאייקס ויו''ר הדירקטוריון / צילום: דוד זיסר

המנכ"ל שמכר מניות בעשרות מיליוני שקלים: "במבט לאחור עשינו דברים מסוכנים מאוד ברמה האישית"

יאיר נחמד הקים את חברת הפינטק נאייקס עם שני שותפים, הנפיק אותה בת"א לפי שווי של כמעט מיליארד דולר ובהמשך הוביל אותה לנאסד"ק ● הגיוס בנאסד"ק בוצע אחרי שהמניה עלתה בעשרות אחוזים מתחילת 2024 ● "לא רציתי למכור", טוען נחמד, "אני מאמין בחברה ולא רוצה למכור מניות. יכולנו גם לא להנפיק, אבל היו לנו סיבות"

תשואות קרנות הפנסיה והגמל: מעל כולם בלטו שוב המסלולים העוקבים אחר מדד ה-S&P 500 / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

החודש החזק של קרנות הפנסיה וההשתלמות: אלו הגופים המצטיינים

קרנות ההשתלמות רשמו במרץ תשואה ממוצעת של 2.3% במסלול הכללי ו-3.8% במסלול המנייתי ● אלטשולר שחם הצטיינה בכל המסלולים בחודש החולף, מור בלטה בסיכום הרבעון ● וגם: התשואות החריגות של מסלולי ה-S&P 500

ערן רביד, CIO, מקורות / צילום: כדיה לוי

ערן רביד, CIO במקורות: "המשכנו לספק מים גם למוצבים בצפון שנפגעו קשות בלחימה"

בחברת המים הלאומית מקורות מספקים מים, גם בשעות משבר ● ערן רביד CIO במקורות, הוצנח לתפקיד יממה אחרי פרוץ המלחמה ● במהלך כנס TECH IL של גלובס הוא הציג את דרכי ההיערכות הטכנולוגית של החברה לזמני משבר

האלוף במיל' ישראל זיו / צילום: גיא חמוי

"אני מודאג": ישראל זיו מנתח - מה יקרה עם רפיח והאם נתקוף באיראן?

האלוף במיל' ישראל זיו, שכיהן בעבר כראש אגף מבצעים בצה"ל, עוקב בדאגה אחרי מהלך העניינים לאחר המתקפה האיראנית נגד ישראל ● "מבחינת ישראל, יש לה את הלגיטימציה לתקוף, אבל אני חושש שזו החלטה קצת נמהרת. יש לנו שתי חזיתות פתוחות" ● ומה הוא חושב שצריך לעשות ברפיח?

מארק קיובן / צילום: ap, Mark Schiefelbein

המיליארדר שהתחיל כמוכר שקיות אשפה חושף כמה מסים שילם ואומר: "אני שמח"

"אני משלם את מה שאני צריך. ארה"ב עשתה הרבה בשבילי, ואני גאה להחזיר לה במסים כל שנה", אומר המיליארדר מארק קיובן, שצפוי שלם מס של 275.9 מיליון דולר על הרווחים שלו ב-2023

שיחה משותפת בין אילנית אדסמן, ר' נבחרת ביטוח ופינטק, KPMG, לבין עופר גולן, מנהל תחום תשלומים, ניהול סיכונים וציות, KLMG / צילום: תמר מצפי, כדיה לוי

הבנקים המרכזיים מול השוק הפרטי: מי ינצח במרוץ על המטבע הדיגיטלי?

במסגרת כנס TECH IL של גלובס, אילנית אדסמן ועופר גולן, שני בכירים מפירמת KPMG, דנו במאבק החם על שוק התשלומים העתידי, שכולל מגוון הזדמנויות לצד לא מעט סכנות ● השניים שוחחו על היתרונות והחסרונות של מטבעות דיגיטליים בהנפקת בנקים מרכזיים

השופט בדימוס ד''ר עדי זרנקין / צילום: פאול אורלייב

בן הבורר הוא בכיר בחברה מתחרה - האם זו עילה לפסילתו?

ביהמ"ש דחה את בקשת קבוצת סיגמא לפסול את הבורר ד"ר עדי זרנקין, שופט בית המשפט המחוזי בדימוס, בשל טענה לחשש לניגוד עניינים, מאחר שבנו מכהן כבכיר ומחזיק במניות של חברה מתחרה לחברה שבלב המחלוקת