גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בשורה לדירקטורים: ביהמ"ש מצמצם התערבות בהחלטותיהם

המחוזי בת"א דחה בקשה לאישור תביעה נגזרת בסך 50 מיליון שקל נגד נושאי משרה ודירקטורים בחברת אינטרקולוני, שהייתה בעבר בבעלות סוחר השלדים ירון ייני ● זאת, לאחר שנקבע כי אין להתערב "בשיקול-הדעת העסקי" של הדירקטוריון, שסירב להגיש תביעה נגזרת בשם החברה נגד דירקטורים שכיהנו בה, על רקע עסקאות של החברה בנווה צדק

השופטת דניה קרת-מאיר / צילום: איל יצהר
השופטת דניה קרת-מאיר / צילום: איל יצהר

נמשכת מגמת צמצום ההתערבות של בתי המשפט בהחלטות דירקטוריון שלא להגיש תביעות נגזרות - היינו תביעות המוגשות בשם החברה נגד נושאי משרה בה ו/או דירקטורים שלה ו/או בעל השליטה בגין פעולות שביצעו שלכאורה פגעו בטובת החברה.

בית המשפט המחוזי בתל-אביב דחה בסוף השבוע בקשה לאישור תביעה נגזרת בסך 50 מיליון שקל נגד נושאי משרה ודירקטורים בחברת אינטרקולוני, שהייתה בעבר בבעלות סוחר השלדים, ירון ייני. זאת, לאחר שנקבע כי אין להתערב ב"שיקול-הדעת העסקי" של הדירקטוריון, שסירב להגיש תביעה נגזרת בשם החברה נגד דירקטורים שכיהנו בה, על רקע עסקאות שביצעה החברה במתחם "טווארס" בנווה צדק.

מדובר בפסק דין המהווה המשך לפסיקת העליון לאחרונה, שצמצמה משמעותית את ההתערבות בשיקול-הדעת העסקי של הדירקטורים בעת החלטה שלא להגיש תביעה בשם החברה. השופט יורם דנציגר קבע כי "כלל שיקול-הדעת העסקי", המקנה מעין "חסינות" למקבלי החלטה מפני הטלת חבות בגין הפרת חובת זהירות, חל גם על החלטה להפעיל או לא להפעיל את כוח התביעה של החברה על רקע בקשה של בעל מניות.

בפסק הדין של בית המשפט המחוזי בעניינה של חברת אינטרקולוני מיישם בית המשפט את ההלכה, וקובע כי בעת שדירקטוריון שקל את כל השיקולים הרלוונטיים בעת קבלת ההחלטה והתייעץ עם הגורמים המשפטיים, וכן מדובר בבקשה להגיש תביעה נגד צד ג' (ולא נגד אותם דירקטורים מכהנים שקיבלו את ההחלטה או מקורביהם) - אין כל סיבה לחשוד במניעיהם של הדירקטורים שסירבו להגיש את התביעה.

אופציה לרכישת מקרקעין

במוקד הבקשה לאישור התביעה הנגזרת עמדה חברת אינטרקולוני, חברה לבנייה שהייתה בשליטת ירון ייני באמצעות חברת גילאון השקעות (החזיק 39%), עד שזו נקלעה להליכי פירוק; משה גבריאל (11%); וורדה בורשטיין (9%). אינטרקולוני החזיקה באמצעות חברה-בת וחברה-נכדה בקרקע בתל-אביב בשווי העולה על 200 מיליון שקל. החברה-הנכדה הייתה בעלת זכות להירשם כבעלים של נכס מקרקעין הידוע כמתחם "טווארס" - קרקע בשכונת נווה צדק שבדרום תל-אביב בשטח של כ-4,500 מ"ר.

בבקשה להגיש תביעה נגזרת נגד החברה שהגיש בעל מניות מיעוט בה, נטען כי במקום לפעול להשגת המירב מן הנכס שבנווה צדק עבור חברות הקבוצה, בוצעה עסקת פתלתלה רוויית ניגודי עניינים. בבקשה נאמר כי מדובר במקרה חמור של העברת סכומי-עתק הנובעים ממכירת נכסי קבוצת חברות אל מנהליהן, בעלי השליטה בהן וגורמים קשורים.

במוקד התביעה עמדה מכירת הזכויות במתחם "טווארס" לחברת ליבר טאוור. בין בעלי מניותיה של ליבר טאוור נמנה מנכ"ל אינטרקולוני באותה עת, משה גבריאל. ביולי 2010, זמן קצר לאחר השלמת גיוס כספים בהנפקת זכויות, הודיעה אינטרקולוני כי החברה-הנכדה שלה מנהלת משא-ומתן עם קבוצת רוכשים, שעמה נמנה גבריאל, למתן אופציה לתקופה של 3חודשים, הניתנת להארכה ל-3 חודשים נוספים, לרכישת הנכס.

כבר באותו יום נחתם הסכם האופציה שלפיו ישולם לחברה הנכדה סכום של 7 מיליון שקל עבור האופציה, ואם תוארך האופציה ב-3 חודשים - ישולם סכום נוסף של 3 מיליון שקל. עוד נקבע בהסכם כי אם תמומש האופציה, יירכש הנכס תמורת סכום של 200 מיליון שקל בתנאים הקבועים בהסכם המכר שצורף להסכם האופציה. בהסכם האופציה נקבע כי במקרה של מימוש האופציה ישולמו לחברה הנכדה 20% מהרווחים שינבעו למקבל האופציה בקשר לפרויקט, כחלק ממחיר המימוש.

במסגרת הדיווח המיידי של אינטרקולוני דווח כי ועדת הביקורת ודירקטוריון החברה אישרו את התקשרות החברה-הנכדה בהסכם האופציה לטובת חברה שהמנכ"ל גבריאל נמנה עם בעלי מניותיה והוא מחזיק 60% מהון המניות שלה.

בתוספת להסכם האופציה הגיעו הצדדים להסדרים נוספים. בהמשך, בנובמבר 2010 פרסמה החברה דיווח מידי לפיו נמסר לה כי ליבר טאוור סיחרה את האופציה (העבירה את אופציית הרכישה) לחברת "אביב בנווה בצדק". לפי הדיווח, הצדדים סיכמו כי "אביב נווה צדק" תשלם סכום של 36 מיליון שקל לליבר טאוור בגין הסיחור, אם הסכם הסיחור ייכנס לתוקף. בנוסף לכך, סוכם כי תשולם לליבר טאוור תמורה "על-פי סך התקבולים בפרויקט". מגיש התביעה נגזרת טען כי לאחר חתימה על הסכם הסיחור רכשו מנהלי החברות ומקורביהם דירות בפרויקט מחברת אביב.

בהמשך, בישיבת דירקטוריון לקראת מימוש האופציה על-ידי "אביב בנווה צדק", החליטה אינטרקולוני לאשר את המרת הזכאות ל-20% מהרווחים בסכום של 9.5 מיליון שקל. ליבר טאוור התחייבה לשלם סכום זה בתנאים מסוימים ולהוסיף לסכום סך של כ-657 אלף שקל בגין עלות המימון בתקופת הארכת האופציה. באותו יום נחתם בין החברה-הנכדה של אינטרקולוני ל"אביב בנווה צדק" הסכם למכירת הנכס תמורת סכום של 200 מיליון שקל (הכולל את התשלום בגין האופציה) ותשלום חד-פעמי של 10.15 מיליון שקל.

עסקה בניגוד עניינים

בבקשה לנהל תביעה נגזרת בשם חברת אינטרקולוני נגד נושאי משרה בה על רקע אירועים אלה, טען המבקש כי עסקת מכר המקרקעין בנווה צדק בוצעה בניגוד עניינים. לדבריו, מהעובדות עולה כי לגבריאל - שהיה עד סמוך לביצוע העסקה חבר דירקטוריון ובזמן ההתקשרות כיהן כמנכ"ל אינטרקולוני - ניתנה אופציה לרכישת נכס ששוויו עצום באמצעות חברת ליבר טאוור שבשליטתו.

המבקש ציין כי לא ברור מדוע מבין כל הרוכשים הפוטנציאליים הוענקה האופציה דווקא למנכ"ל החברה. המבקש הדגיש כי הדברים חמורים אף יותר, לאור העובדה כי חודשים ספורים קודם לכן התפטר גבריאל מכהונתו כדירקטור בחברה. לו היה עדיין מכהן כדירקטור, היו רואים בעסקה כעסקה חריגה אשר טעונה אישור האסיפה הכללית של החברה. לדברי המבקש, ייתכן כי גבריאל התפטר במטרה לעקוף את הצורך באישור. עוד טען המבקש כי ההתקשרות בעסקת אופציה מעצימה את ניגוד העניינים: ככל שערך הקרקע עולה, יש לגבריאל אינטרס לממש את האופציה, ואילו לחברות הקבוצה יש אינטרס כי האופציה לא תמומש.

כמו כן נטען כי כאשר ניתנה האופציה, איש לא התכוון כי גבריאל יסחר אותה לצדדי ג' ויפיק רווחי-עתק. למרות זאת, סיחרו גבריאל וליבר טאוור את האופציה תמורת 36 מיליון שקל, בתוספת "תמורה נוספת על-פי סך התקבולים בפרויקט" שהיקפה איננו ידוע.

בבקשה הנגזרת נטען עוד כי גבריאל ניתב את העסקה אל אפשרות זו כדי להרוויח סכומי-עתק שהחברות יכולות היו להשיג לעצמן, וכי הדירקטורים שאישרו את העסקה ראו את הדברים לנגד עיניהם, היו מודעים להם, אך בפזיזותם התירו לדברים להתרחש.

עוד הוסיף המבקש כי ייני הפר את חובת האמונים שלו כלפי החברות בכך שרכש דירה בפרויקט והעמיד עצמו במצב של ניגוד עניינים. לאחר מכן המשיך ייני והפר את חובת האמונים כאשר פעל לאישור הארכת האופציה ושינוי התנאים. לדבריו, גבריאל וייני לא מסרו מידע מלא בדבר העניין האישי שלהם ושל מקורביהם.

סבירות שיקול-הדעת העסקי

הנתבעים בתביעה בנגזרת היו משה גבריאל, שכיהן ב-2010-2011 כמנכ"ל אינטרקולוני וכחבר דירקטוריון בחברה-הבת ובחברה-הנכדה שלה; ירון ייני, שכיהן כיו"ר דירקטוריון החברה וכדירקטור בחברה-הנכדה, ואף היה בעל השליטה בחברה באמצעות חברת גילאון השקעות, אך ההליכים נגדו עוכבו לאחר שניתן נגדו צו כינוס נכסים; ושורה של דירקטורים שאישרו את העסקאות וכן סירבו לבקשה להגיש תביעה נגזרת נגד הדירקטורים שכיהנו לפניהם ונגד נושאי המשרה בחברה בגין העסקה. במקור הוגשה התביעה גם נגד אנשי העסקים עדי ודוד עזרא, שהיו בעלי השליטה בחברה-הנכדה של אינטרקולוני וכיהנו כחברי דירקטוריון בה, ואולם התביעה נגדם נמחקה בשלבים מוקדמים.

במהלך 2014 התחלפו כל בעלי השליטה והדירקטורים באינטרקולוני, למעט דירקטור חיצוני אחד. הדירקטורים שכיהנו בחברה במועד בו פנה בעל המניות לחברה בדרישה כי תוגש תביעה נגזרת על רקע עסקת נווה צדק, היו כולם דירקטורים חדשים ללא זיקה כלשהי לדירקטוריון הקודם.

באמצעות עורכי הדין אורלי טננבאום ודניאל לסרי ממשרד גורניצקי ושות' טענו הדירקטורים הנתבעים כי מדובר בעסקה שכל רכיביה נבחנו במספר מישורים במשך זמן ממושך על-ידי אורגנים מקצועיים ומנוסים אשר הפעילו שיקול-דעת עסקי נכון. עוד לטענתם, מבקש התביעה לא הראה כי קיימת הצדקה להתערבות בית המשפט בשיקול-דעת הנהלת החברה, וכי הדירקטורים זכאים ליהנות מהחזקה בדבר סבירות שיקול-הדעת העסקי.

דיון ותהליך מסודר

השופטת דניה קרת-מאיר קיבלה את טענות הדירקטורים. בית המשפט דחה את בקשתו של בעל מניות המיעוט לאישור הגשת התביעה הנגזרת, תוך שהשופטת מבססת חלק מרכזי בהחלטה על הקביעה כי אין להתערב ב"שיקול-הדעת העסקי" של הדירקטורים החדשים שסירבו להגיש את התביעה בשם החברה.

השופטת ציינה כי מדובר במקרה שבו נדרש דירקטוריון חדש להגיש תביעה נגד צד שלישי שאינו קשור אליו, ועל כן אין לחשוד כי החלטתו שלא להפעיל את כוח התביעה של החברה נגועה בכשל או בבעיית נציג. לכן, קבע בית המשפט, אין מניעה מלהחיל את כלל "שיקול-הדעת העסקי" על ההחלטה לדחות את דרישתו של המבקש להגיש נגזרת.

"אין לומר כי מדובר במצב הקלאסי שבו פונה בעל מניות לחברה בבקשה להפעלת כוח התביעה שלה נגד נושאי משרה מכהנים של החברה או נגד בעל שליטה, בגין נזק שנגרם עקב פעולות מסוימות שלהם המהוות הפרה של חובותיהם. במקרה כזה ההחלטה שלא להפעיל את כוח התביעה תהיה, כאמור, במרבית המקרים נגועה מראש בניגוד עניינים, שכן נושאי המשרה נדרשים לקבל החלטה על הגשת תביעה נגד עצמם או מקורביהם", ציינה השופטת. "במקרה שלפניי התחלפו בעל השליטה של החברה והדירקטורים עוד לפני קבלת מכתב הדרישה על-ידי המבקש... בעלי השליטה החדשים מכרו את השליטה ביולי 2016".

עוד ציינה השופטת קרת-מאיר כי לשם החלת כלל "שיקול-הדעת העסקי" יש לוודא כי מדובר בהחלטה שהתקבלה לאחר דיון שנסמך על תהליך מסודר ובהתבסס על מידע שעמד לנגד עיני הדירקטורים - ובמקרה שלפניה, נקבע, התקיימו גם תנאים אלה. זאת, לאחר שהדירקטוריון קיבל את ההחלטה שלא להיענות להגיש תביעה לאחר היוועצות עם עורכי דין חיצוניים לחברה - משרד ליפא מאיר ושות'.

"לעורכי דין אלה לא היה כל קשר עם בעלי השליטה והדירקטורים הקודמים", ציינה השופטת, והוסיפה כי אלה הגישו חוות-דעת מפורטת ויסודית שהיוותה את הבסיס להחלטה מודעת של הדירקטוריון.

מניעת תביעות סרק והצפה של בתי המשפט

בפסק הדין הדוחה את התביעה הנגזרת בפרשת אינטרקולוני הסתמכה השופטת דניה קרת-מאיר, בין היתר, על הכרעתו של שופט בית המשפט העליון בדימוס, יורם דנציגר. באחד מפסקי הדין האחרונים שנתן טרם פרישתו מהשפיטה לאחרונה, צמצם דנציגר את התערבות בית המשפט בשיקול-הדעת העסקי של הדירקטורים בחברות.

בפסק הדין נקבע כי כלל שיקול-הדעת העסקי חל גם על החלטה להפעיל או לא להפעיל את כוח התביעה של החברה על רקע בקשה של בעל מניות, כאשר השופט דנציגר מבחין בין שני מצבים עיקריים בהם פונה בעל מניות לחברה בבקשה להפעיל את כוח התביעה שלה:

המקרה הראשון הוא המקרה "הקלאסי" בו נדרשת חברה להגיש תביעה נגד נושאי המשרה של החברה - דירקטוריון החברה או המנכ"ל שלה - או נגד בעל השליטה בגין נזק שנגרם לחברה עקב פעולות מסוימות אשר לפי הנטען מהוות הפרת חובותיהם (בין חובת זהירות או חובת אמון כאשר מדובר בנושאי משרה ובין חובת ההגינות כאשר מדובר בבעל שליטה). במקרה זה, במרבית המקרים תהיה החלטת דירקטוריון החברה שלא להפעיל את כוח התביעה של החברה נגועה מראש בניגוד עניינים. 

המקרה השני - הנפוץ פחות - הוא מצב בו נדרשת החברה על-ידי בעל מניות להגיש תביעה נגד צד שלישי בגין נזק שנגרם לחברה בעילות שונות. במצב כזה אין להניח מראש,כי החלטת הדירקטוריון שלא להפעיל את כוח התביעה נגועה בכשל או בבעיית נציג.

בית המשפט קבע כי כאשר מביאים בחשבון את העובדה שתביעה נגזרת נועדה מראש להתמודד עם "בעיית נציג" של נושאי המשרה (נושאי המשרה לא יגישו תביעה נגד עצמם, ועל כן נפתחת הדלת לבעלי מניות להגיש תביעה נגדם בשם החברה), בשילוב העובדה שאישור להגיש תביעה נגזרת מהווה חריג לעיקרון האישיות המשפטית הנפרדת ולעיקרון אי-ההתערבות - המסקנה היא כי אישור תביעה נגזרת נגד צד שלישי צריך להיות חריג שבחריג.

בית המשפט העליון ציין כי כאשר מדובר בהגשת תביעה נגד צד שלישי, אין סיבה לחשוד בכשרות אופן קבלת ההחלטות על-ידי האורגנים המוסמכים של החברה.

עוד נקבע כי צמצום ההתערבות של בתי המשפט בהחלטה בדבר הגשה או אי-הגשה של תביעה, תסייע במניעת תביעות-סרק והצפה של בתי המשפט.

עוד כתבות

דובר צה''ל, תא''ל דניאל הגרי / צילום: דובר צה''ל

דובר צה"ל: בכיר בחמאס חוסל בביה"ח שיפא

נזק נגרם לחצר בית בשלומי אחרי רצף אזעקות בגליל המערבי • דיווח: ישראל תקפה אזור פעילות של חיזבאללה בדמשק, 2 נפצעו • בית הדין בהאג הורה לישראל להכניס סיוע לעזה ללא הגבלה • מוקדם יותר: פצוע בינוני בפיגוע ירי בכביש 90 מצפון ליריחו • עדכונים שוטפים

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

קריסת גשר פרנסיס סקוט קי בבולטימור / צילום: ap, Steve Helber

אמריקה סופקת כפיים וחוששת: עד כמה חסינים הגשרים שלה?

את הגשר בבולטימור הפילה ספינת ענק של 95 אלף טונות ● זו הייתה כנראה, אם כי לא בטוח, תוצאה בלתי נמנעת - הגשר קיבל ציון "מניח את הדעת" לפני שלוש שנים ● הנשיא ביידן רשאי לטעון שהשקעת טריליון דולר בשיקום תשתית מגינה על אמריקה מפני אסונות רבים כאלה

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

וול סטריט סגרה את הרבעון הראשון הטוב ביותר מאז 2019; מדד S&P 500 שבר שיא חדש

שיא חדש גם לדאו ג'ונס ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" אין מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר