גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הקרב על מחיר מוצרי החלב המפוקחים: הכוח בידיים של תנובה

האתגר של מנכ"ל תנובה אייל מליס, כמו גם לעמיתו טל רבן בטרה, הוא גדול: שניהם צריכים "לרבע את המעגל", כלומר לשפר את שיעורי הרווחיות בכל פעילות החלב, זאת מבלי לאבד גובה ביחס למתחרות שלא יעשו זאת ומבלי ליצור תרעומת כנגדן ● פרשנות

בחודשים האחרונים משק החלב, שבדרך-כלל רחוק מהעין הציבורית ומכותרות העיתונים, סוער במידה יוצאת דופן. בצד אחד עומדות שתיים מהמחלבות הגדולות - תנובה וטרה; בצד השני, שר האוצר משה כחלון; ובאמצע - המאבק על הפער, או שמא נקרא לזה "חוסר האיזון", בין מחיר החלב הגולמי - חומר הגלם המרכזי שממנו מייצרים את מוצרי החלב שנמצא במגמת התייקרות - לבין המחיר של מוצרי החלב המפוקחים על-ידי המדינה. הדבר גורם לשתי המחלבות שהזכרנו לצאת למלחמה פומבית וחריגה מול המדינה. ומנכ"ל תנובה, אייל מליס, אף הגיע עד לכנסת והצהיר שמדובר בפגיעה מתמשכת בחברה בהיקף של קרוב ל-200 מיליון שקל עד סוף השנה. 

הקושי הנפשי של כחלון לייקר את החלב 

באופן היסטורי, בניגוד למרבית הענפים במשק, ענף החלב מאופיין על-ידי תכנון מרכזי ופיקוח: מחיר החלב הגולמי נקבע כאמור על-ידי המדינה, והיא גם זו שמחליטה על גובה מחירם של מוצרי החלב המפוקחים, הלא הם המוצרים הבסיסיים כמו הגבינה הצהובה, החמאה, הגיל והחלב הטרי. ואולם, בעוד שהמחיר לליטר חלב, זה שמשלמות המחלבות לספקיות (הרפתות), עודכן כלפי מעלה - מחיר המוצרים המפוקחים לא השתנה.

המגמות הללו יצרו שינוי במציאות. אמנם לכל המחלבות יש גם היצע מגוון של מוצרים לא מפוקחים שניתן לשנות את מחיריהם, מי יותר ומי פחות, אלא שהמחאה הציבורית טרפה את הקלפים בכך שהקשתה לייקר מוצרים באופן גורף והצריכה מאמצים שיווקיים כדי לגרום לציבור לרכוש מוצרים יקרים יותר. כך קרה, כפי שטוענות המחלבות, שהרווחיות נשחקה, כשמחיר חומרי הגלם התייקר, אך המחיר לצרכן לא זז.

אגב, ציינו קודם כי מי שקובע את המחירים המפוקחים היא המדינה. ליתר דיוק, מדובר במשרד החקלאות ובמשרד האוצר. לגבי אלה נציין כי בעוד שבתנובה, למשל, רצו שהמחירים המפוקחים יתייקרו בכ-4.1% - אנשי המקצוע במשרדים הממשלתיים השתכנעו והמליצו שיש מקום לייקר אותם בכ-3.4%.

אבל לא הפקידים הם אלה שמחליטים, אלא השרים: מצד אחד אורי אריאל שיושב במשרד החקלאות, ובצד השני כחלון באוצר. בחודשים האחרונים גילינו ודיווחנו כי השר אריאל השתכנע בצורך לייקר את המחירים המפוקחים, אך מנגד כחלון החליט שלא לתמוך בכך. מדוע? "אני במלחמת עולם מול תנובה בבג"ץ. קשה לי נפשית לייקר את החלב", אמר שר האוצר.

בעקבות זאת תנובה וטרה הגישו, כל אחת בנפרד, עתירה לבג"ץ בניסיון לשכנע את המדינה לפתור את הבעיה באמצעות ייקור של המחירים המפוקחים (או הוזלת המחיר של החלב הטרי הגולמי לפי טרה). בינתיים המדינה דחתה את הטענות, ובג"ץ צפוי להכריע בנושא בקרוב, כשברקע שר האוצר משדר כי לא ישנה את עמדתו. הוא לא יהיה זה שחתום על התייקרות של מוצר בסיסי לציבור.

מדוע תנובה לא מייקרת את שאר המוצרים? 

על-פניו מדובר בסוגיה פשוטה: המדינה ייקרה את מחיר חומר הגלם ולא איפשרה לחברה שמסתמכת על חומר הגלם הזה לייקר את מוצריה לציבור. וזה, לכל הפחות זה שוחק רווחיות, ואולי אף מעביר להפסד, כפי שהמחלבות שפנו לבג"ץ מרמזות. אלא שהמציאות מורכבת בהרבה: מצד אחד, כפי שכבר חשפנו ב"גלובס", המחלבות והרשתות הקמעונאיות הגדולות מוכרות מוצרי בסיס במחיר שנמוך מהמחיר המפוקח במסגרת מבצעים, כשכל אחד מהצדדים נושא בעלות ההנחה. אבל לא רק. בעוד שהמחלבות, ובראשן תנובה - השחקנית הגדולה בשוק המוצרים המפוקחים - מתלוננות שהן חייבות לייקר את מוצרי החלב הבסיסיים שהן מוכרות בגלל ייקור החלב הגולמי, הרי שהן לא נוגעות במחירי המוצרים האחרים שהן מייצרות מאותו חלב - מוצרי הפרימיום.

אם מחיר החלב הגולמי עלה, כפי שקרה לאחרונה באורז או בנייר שחומר הגלם שלהם התייקר ובהתאם גם מחירם לצרכן עלה, נשאלת השאלה מדוע תנובה לא מייקרת את שאר המוצרים? מדוע תנובה לא בולמת את הפגיעה ברווחיות, שלדבריה מסתכמת במיליוני שקלים בחודש, ומייקרת את המוצרים שבהם המדינה אינה מתערבת?

האם זה בגלל שבמוצרי הפרימיום קיימת תחרות - או שמא בגלל שמדובר במוצרים שהם עדיין רווחיים (למרות ההתייקרות), אפילו במידה שמאפשרת לעמוד בשחיקה מסוימת בהם?  

מחכה שיחליטו בשבילה 

בעבר, אומרים היום בענף המזון, היה הרבה יותר קל לייקר מחירים. מעבירים עדכון ומודיעים עליו לאחר מכן לרשתות השיווק. מאז חלו שני תהליכים: הראשון - התודעה הציבורית השתנתה. המחאה החברתית שהתרחשה בדיוק לפני 7 שנים הכניסה ללקסיקון הציבורי את ההבנה שמשהו לא טוב קורה בישראל בכל הנוגע ליוקר המחיה (זוכרים את מחאת הקוטג' או כמה שנים לאחר מכן את מחאת המילקי?). הדבר הוביל את רשתות השיווק ללחוץ על חברות המזון להוריד את המחירים כלפי מטה, והן כבר לא מקבלות התייקרויות באותה הקלות.

התהליך השני קשור בשינויים האדירים שבאו בעקבות המחאה. כמות המוצרים שבפיקוח התרחבה, ובמקביל - ובעידוד המדינה - התחרות הלכה והתעצמה. תנובה, שעד המחאה החברתית צברה עוצמה ודומיננטיות גם בהיקפי המכירות וגם בנתח השוק שלה, נאלצה, במקביל לזעם הציבורי, להתמודד גם עם התרחבות התחרות בדמות מחלבת טרה וגם עם יבוא של מוצרי חלב דוגמת גבינה צהובה שהמדינה החליטה לאשר. זאת, בין היתר בניסיון לבלום את כוחה האדיר של החברה בשוק. 

ואם הנימוקים שבגינם תנובה נמנעת מלייקר את מוצריה הלא מפוקחים הם תחרות או דעת הקהל, האם כשהמדינה תחליט לאשר לייקר את המוצרים המפוקחים היא תשמור על הקו הזה ולא תעלה מחירים במוצרים הלא מפוקחים, מוצרי הפרימיום? או שלמעשה היא רק מחכה לאישור משר האוצר כדי שתוכל לייקר את כל המוצרים שלה?

בעבר תנובה כבר עשתה זאת. מנבירה בארכיון של תנובה גילינו כי ב-2012 החליטה החברה לייקר את כל מוצריה הלא מפוקחים מהסיבה הזו בדיוק. "עליית המחירים נובעת מעליית מחיר החלב הגולמי בשיעור של 9.4% ומהתייקרויות עלויות הייצור בסך מאות מיליוני שקלים בשנה", טענה אז תנובה. 6 שנים חלפו, המנכ"ל השתנה, הנסיבות דומות - אך התוצאה, לפי שעה, שונה.

מדוע היא לא נוהגת כך היום? מוצרי הפרימיום הוא סגמנט תחרותי ורווחי מאוד. לא מן הנמנע שלתנובה פשוט יותר שמישהו אחר יוציא עבורה את הערמונים מן האש (שר האוצר במקרה הזה) ויכריח את השוק להתיישר ברמת מחירים גבוהה יותר. זאת, בתקווה להימנע מכעסם של הקמעונאים ושל הציבור, ומחשש לאבד גובה ביחס למתחרות אם אלה לא ייקרו את מוצרי הפרימיום שלהן. בפני תנובה גם ניצבת תחרות עזה מצד שטראוס שמקשה עליה להעלות מחירים. לאחר שהאחרונה הפכה למעצמה של חדשנות בקטגוריות הפרימיום, והיא פונה לקהלים מיוחדים שמחפשים פתרונות במוצרים מופחתי לקטוז או גלוטן. 

בינתיים הכדור נמצא בידיים של תנובה. האתגר למליס, כמו גם לעמיתו טל רבן בטרה, הוא גדול. שניהם צריכים "לרבע את המעגל", כלומר לשפר את שיעורי הרווחיות בכל פעילות החלב, זאת מבלי לאבד גובה ביחס למתחרות שלא יעשו זאת ומבלי ליצור תרעומת כנגדן. 

עוד כתבות

מירב בן ארי, יש עתיד טוויטר, 23.5.21 / צילום: שלומי יוסף

האם הרקע המקצועי של המפכ"ל המיועד של בן גביר חריג ביחס למקובל?

האם הרקע המקצועי של המפכ"ל המיועד אבשלום פלד הוא חריג? צללנו להיסטוריה ● המשרוקית של גלובס

חן אמסלם ודביר בנדק בקמפיין מזרחי טפחות / צילום: עופר חג'יוב

מזרחי טפחות משקיע את התקציב הגדול ביותר, ומתברג במקום השני בזכירות

הפרסומת הזכורה ביותר זה השבוע השלישי שייכת לבנק לאומי, עם גל תורן והשיר "יש מוצ"ש" - כך עולה מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הופעה קצרה של אירנה בקמפיין קטן ורזה מספיקה לשופרסל כדי להתברג בדירוג ולזכות באהדה

מטוס אל על / צילום: דני שדה

פעם בחצי שנה זה קורה: איך יראה היום שאחרי עדכון מדדי הבורסה?

השבוע תפרסם הבורסה את עדכוני המדדים שלה ולפי הערכות יצטרפו למדד 125 היוקרתי אל על ואלקטריון ● בפעם הקודמת ששתיהן נכנסו למדד אחרי זינוק חד במניות שלהן, הן צנחו בחדות ● "כך זה עובד בכל העולם", מסבירים בבורסה. אבל ספק אם ההיסטוריה תחזור על עצמה

איל וולדמן / צילום: פרטי

איל וולדמן מגלה: "עברו עליי ימים כואבים וקשים מאוד"

"אני כל הזמן חושב מה דניאל הייתה עושה, איך זה היה אם היא הייתה פה עכשיו", מספר איל וולדמן על בתו דניאל שנרצחה בנובה. מאיפה הוא שואב כוח? ● פרויקט מיוחד 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לראשונה בהיסטוריה: הממשלה אישרה קיצוץ בתקציב בניגוד לעמדת שר האוצר

הקיצוץ בתקציב, בהיקף של כ-225 מיליון שקל, אושר לדרישתו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, ובתום מאבקים בשבועות האחרונים מול שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ● הקיצוץ נועד למימון הקמת מתקני כליאה לאכלוס העצורים הביטחוניים הרבים שנעצרו מאז תחילת המלחמה

אילוסטרציה: shutterstock

החשש מחלחל לשווקים: פרמיית הסיכון של ישראל בשיא של 11 שנים, ומרווחי האג"ח ממשיכים להתרחב

מדד ה-CDS הישראלי, המגלם את עלות הסיכון שמדינת ישראל לא תצליח לשלם את חובותיה, עלה ב-18% בשבוע האחרון ● במקביל, המרווחים של איגרות החוב הדולריות של ישראל מול ארה"ב קופצים

פרויקט מתחם אילת של אאורה ברמת השרון / הדמיה: 3dvision ltd טרי די ויז'ן בע''מ

פינוי בינוי: אאורה שילמה היטל חריג עבור הדיירים לעיריית רמת השרון והם נדרשים להחזיר לה את הכסף

פרויקט הפינוי בינוי של אאורה במתחם אילת בשכונת מורשה, נבנה בשני שלבים ויכלול בסופו של דבר 687 יח"ד בשישה מגדלים עם שטחי מסחר ● כדי לא לעכב את הפרויקט וקבלת היתר הבנייה, החברה שילמה לפני כארבע שנים את התשלום וכעת מבקשת את הכסף ששולם בחזרה מהדיירים

יו''ר בית הנבחרים, מייק ג'ונסון / צילום: ap, J. Scott Applewhite

4 מיליארד דולר לכיפת ברזל: חבילת הסיוע האמריקאית בדרך להצבעה

בוושינגטון, סוגיית חבילת הסיוע לישראל, אוקראינה וטייוואן עשויה להתקדם כבר בימים הקרובים ● יו"ר בית הנבחרים מייק ג'ונסון בשיתוף רפובליקנים נוספים הציגו אמש חבילת סיוע הכוללת 26.4 מיליארד דולר לישראל ● דיווח: ארה"ב הסכימה לתמרון ישראלי ברפיח, בתמורה לתגובה לא נרחבת נגד איראן

עמיקם בן צבי, יו''ר דירקטוריון אל על / צילום: דוברות אל על

יו"ר דירקטוריון אל על נחקר בחשד למעורבות בפרשת שחיתות בנתיבות

משטרת ישראל אישרה כי עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, נחקר בחשד למעורבות בפרשה בתחום טוהר המידות שבה נחקר גם ראש העיר נתיבות, יחיאל זוהר ● בא כוחו של בן צבי, עו"ד נתי שמחוני: "מר בן צבי מכבד את רשויות אכיפת החוק, משתף פעולה באופן מלא והוא סמוך ובטוח כי בסופה של הבדיקה יוברר שלא דבק כל רבב בהתנהלותו"

בנק ישראל מכר 8 מיליארד דולר, אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

הדולר מזנק לשיא של חמישה חודשים. אלה הסיבות

המתיחות הביטחונית בין ישראל לאיראן לצד התחזקות הדולר בעולם הובילה לתיסוף חד מול השקל ● שער הדולר-שקל נסחר ברמה של כ-3.8 שקלים, שיא של חמישה חודשים

ניסוי שיגור בטילי SM-3 / צילום: Reuters, U.S. Navy/Handout

מספינה בלב ים: הכירו את המתחרה החדש של חץ 3

חברת עין שלישית ביצעה מסירה ראשונה של "חייל רפאים", רחפן זעיר בעל יכולות AI, שמטרתו לסייע לכוחות קרקעיים לגלות אויבים בשטח פתוח ● חץ 3 כבר אינו המיירט המבצעי היחיד מחוץ לאטמוספירה ● עשות אשקלון רוכשת את אי.די.סי ב-40 מיליון שקל  ● ארה"ב אישרה מכירה של מערכות תקשורת בסך כ־100 מיליון דולר לסעודיה, וחיל האוויר האמריקאי רוצה להקים טייסות שיורכבו ממטוסי קרב בלתי־מאוישים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

פרופ' יוסי מטיאס / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל יוסי מטיאס עובר לתפקיד בכיר בגוגל העולמית

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל ב-18 השנים האחרונות, פרופ' יוסי מטיאס, צפוי לעבור לעמק הסיליקון ולנהל מארה"ב את פעילות המחקר של גוגל העולמית

עומר אלפרן, מנהל השקעות ושותף בחברת רובי קפיטל / צילום: דין אהרוני רולנד

"עד עכשיו יזמי נדל"ן לא יצאו עם פרויקטים שכבר מוכנים, מכאן נראה מבול"

חברת המימון החוץ־בנקאי רובי קפיטל משיקה קרן השקעות שנייה, במטרה לגייס חצי מיליארד שקל לפחות ● עומר אלפרן, מנהל השקעות ראשי ושותף בחברה: "בקרוב הרבה מאוד יזמים בתחום ההתחדשות העירונית יוציאו הרבה מאוד פרויקטים לשוק"

עלות היירוט של ישראל של כמחצית מהמטח האיראני בסוף השבוע נאמדת ב-2.1 מיליארד שקל / צילום: Reuters, IMAGO/Bashar Taleb\ apaimages

הטקטיקה של רוסיה נגד אוקראינה ובעיית המיירטים שיכולה להגיע גם לישראל

המתקפה של איראן על ישראל מצביעה על הביקוש הגובר למיירטים ואת ההמתנה הארוכה עד להשגתם ● "אין ספק שהעומס על מלאי התחמושת עומד להיות בעיה, עבור כולם", אומר טום קראקו, מנהל צוות חשיבה אמריקאי בפרויקט הגנה מפני טילים במרכז למחקרים אסטרטגיים ובינלאומיים

איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו? / עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

לאמיצים בלבד: איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו

המתיחות בין איראן לישראל הביאה את מדדי הפחד בארץ ובחו"ל להיסחר סביב שיא של חמישה חודשים ● ממה מורכבים מדד הפחד הישראלי והאמריקאי? איך משקיעים בהם? ואיזה פרדוקס גלום בתוכם? ● גלובס עושה סדר

ייפוי-כוח מתמשך. זה ההליך שיחליף אותו / אילוסטרציה: Shutterstock, REDPIXEL.PL

חקיקה חדשה: תומך החלטות לקשיש או בעל מוגבלות - במקום אפוטרופוס

השבוע נחקק המוסד של "תומך החלטות" ● מה זה אומר, מה ההבדל בין התומך לבין אפוטרופוס, ולמה בעצם צריך מינוי פורמלי מבית המשפט רק כדי לסייע לאדם קשיש או מוגבל?

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: יוסי זמיר

משרד הכלכלה מציג: כשאין יעדים, אין כישלונות

במקום לעמוד ביעדים, משרדי הממשלה פשוט מוחקים אותם ● בפיקוד העורף שלפו הודעה לילית שהותירה את הילדים באוויר ● והמסעות לפולין התרוקנו מערך ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

בית חולים חדש ייבנה בבאר שבע / אילוסטרציה: Shutterstock

בית חולים ראשון בבעלות הקופות הקטנות: לאומית ומאוחדת יפעילו את בית החולים בבאר שבע

בית החולים שיבא יהיה שותף של הקופות בהקמת בית החולים ● הלו"ז להשקה מוערך בלפחות 8-6 שנים ותקציב ההקמה בלפחות מיליארד שקל ● בשבועות הקרובים צפויה להתקבל החלטת ממשלה התומכת בהחלטת משרדי הבריאות והאוצר שהתקבלה היום

כבר לפני חודשיים: איראן תירגלה שיגור טילים בליסטיים נגד בסיס פלמחים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: התרגיל הצבאי של איראן שהתקיים כבר לפני חודשיים, איראן מצליחה לשבור את האמברגו על הנפט וגוגל פיטרה עובדים שמחו נגד ישראל במשרדים בניו יורק ● כותרות העיתונים בעולם 

משרדי חברת השבבים TSMC, בטייוואן / צילום: ap, Chiang Ying-ying

התחזית האופטימית של ענקית השבבים מטייוואן: ההכנסות יזנקו פי 2

יצרנית השבבים TSMC הציגה דוחות רבעוניים חזקים ועקפה את תחזיות האנליסטים בשורת ההכנסות והרווח ● המומנטום החיובי צפוי להימשך כשעל פי ההערכות החברה צפוי להכפיל את הכנסותיה