גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מי מרוויח כשקופות חולים מתחילות לעבוד עם פייסבוק ואמזון?

אמזון נכנסת לתחום מכירת תרופות המרשם, ומעוררת דאגה שמידע רפואי רגיש יפסיק להיות פרטי ● גם גוגל ופייסבוק לוטשות עיניים לשוק הבריאות הרווחי, ומוצאות דרכים לעקוף את הרגולציה ● וזה עוד כלום לעומת מה שקורה בסין

PillPack / צילום: שאטרסטוק
PillPack / צילום: שאטרסטוק

לפני כחודש רכשה אמזון את סטארט-אפ מכירת תרופות המרשם אונליין PillPack. אמזון מתמחה באיסוף דאטה התנהגותי על הרכישות של משתמשיה כדי להציע להם מוצרים נוספים שירצו לקנות, והרכישה, במיליארד דולר, תחשוף את אמזון למרשמים של משתמשיה, מידע ממנו ניתן להסיק גם את מצבם הרפואי של מטופלים.

הרכישה הזו מתרחשת בעיצומה של תקופה שבה צרכנים ומחוקקים ברחבי העולם מודעים יותר לגבי המידע שהם מאפשרים לחברות טכנולוגיה לאסוף עליהם. הדחיפה לכך ניתנה בחודש מרץ, עם פרוץ משבר קיימברידג' אנליטיקה, שנגרם לאחר שדאטה שנאסף על 87 מיליון משתמשי פייסבוק נמכר, בניגוד לכללי פייסבוק, לחברת ייעוץ פוליטית. בהמשך, בסוף מאי, נכנסו לתוקף תקנות GDPR של האיחוד האירופי, הנוגעות לפרטיות באינטרנט, ואחריהן עברה חקיקה בנושא פרטיות הדאטה בקליפורניה (חקיקה שתכנס לתוקף ב-2020). לאור זאת, מובן החשש מכך שחברות טכנולוגיה יתאימו פרסומות לצרכנים בהתבסס על מידע מהסוג הרגיש ביותר - מידע רפואי.

הרגולציה תגביל, אבל אפשר להתחכם 

המומחיות של פילפאק היא לארוז אספקה חודשית של תרופות לחולים כרוניים: היא מבצעת משלוחי תרופות מרשם כשהכדורים ארוזים בהתאם לכמות של כל מנה, מתאמת חידוש מרשמים, ומוודאת שהמשלוח מגיע בזמן. השירות פעיל בכל מדינות ארה"ב מלבד הוואי. כיוון שאמזון ידועה יותר מכל קמעונאי אחר ביכולותיה הגבוהות לאסוף דאטה על לקוחותיה ולנתח את הרגלי הקנייה שלהם, כך שתוכל לצפות מה ירצו לקנות, חשיפתה למידע הרגיש מדאיגה. תארו לעצמכם למשל מצב בו אמזון תעשה שימוש ביכולותיה ובדאטה החדש שהיא יכולה לאסוף כעת, כדי להציע לאישה חולת סרטן לרכוש פאה.

חששות בנוגע לפרטיות של מידע רפואי בידיה של אמזון עלו כבר בסוף ינואר, כשהקמעונאית הכריזה על שותפות עם J.P. Morgan ו-Berkshire Hathaway כדי לתכנן שירות בריאות ל-1.2 מיליון העובדים של החברות, שסביר שיגיע בעתיד גם לציבור הרחב. פרופ' גלן כהן מבית הספר למשפטים של הארוורד, שמתמחה בחוקים מתחום הבריאות אמר אז לוושינגטון פוסט כי "לאמזון כבר יש כמויות עצומות של מידע עלינו. מה יקרה כשיתווסף אליהן מידע רפואי? הרבה אנשים כבר מודאגים מהשאלה למי יש גישה למידע הזה, וכניסת אמזון לתחום הבריאות רק מחמירה את הדאגה".

יש הסבורים כי אמזון לא תוכל להשתמש במידע הרפואי לצרכי שיווק בשל מגבלות רגולטוריות הנוגעות למידע רפואי. תחום האינפורמציה הרפואית, ושוק הבריאות בכלל נמצא תחת רגולציה כבדה בארה"ב. בעוד שמשווקים יכולים להחליף ביניהם באופן חופשי מידע על רכישות של לקוחות, על הפעילות שלהם אונליין ופרטים דמוגרפיים אודותיהם, פרטיות המידע הרפואי מוגנת ע"י חוק HIPAA של הממשל הפדרלי ובאמצעות תקנות נוספות. מתוקף החוק, חברות לא רשאיות למכור מידע רפואי לחברות אחרות, לשתף מידע רפואי אישי שמאפשר זיהוי או לשווק ללקוחות מוצרים בהתבסס על מצבם הרפואי. יש לציין כי החברות יכולות לעשות שימוש מסוים במידע, כשניתנת לכך הסכמה של המשתמשים.

עו"ד יהונתן קלינגר, המספק ייעוץ משפטי לחברות הייטק אמר כי "בזכות HIPAA, חברות לא יכולות להשתמש במה שמוגדר כמידע רפואי כדי להתאים פרסומות. לכן אני פחות חושש מהיכולת של אמזון לעשות זאת. אי אפשר יהיה לטרגט על סמך מרשם של תרופות".

אם אמזון תרחיב את פעולתה של פילפאק, היא ככל הנראה תפריד בין פילפאק לשאר האופרציה שלה, אחרת תצטרך להבטיח שכל החברה עומדת בסטנדרטים הפדרליים הנוקשים הנוגעים לשמירה על מידע רפואי, שנוגעים לאלמנטים רבים, מהאנשים שמקבלים גישה לדאטה ועד הדרך בה מצפינים סיסמאות.

בשל אותה רגולציה נוקשה, חברות אחרות בתחום הפרמה כמו CVS ו-Walgreens מסתמכות על שיטות פשוטות כמו כרטיסי מועדון כדי לאסוף דאטה על לקוחותיהם. CVS למשל מציעה חמישה דולר מתנה עבור כל עשר תרופות מרשם שנקנו ברשת, אך המידע שהיא משתפת עם הצד הקמעונאי של העסק נוגע למספר המרשמים בלבד ולא לסוגי התרופות.

אך לדברי חלק מהמומחים, יש גם דרכים "לעקוף" את החוק. "החוק לא מכסה מקורות רבים של דאטה רפואי שהטכנולוגיה של היום מייצרת, כמו ספרים שמישהו קונה בנושאים בריאותיים, או אפליקציות בריאות ופיטנס" אמר לוושינגטון פוסט פיטר סווייר, פרופסור למשפטים מהמכון הטכנולוגי של ג'ורג'יה שכיהן כמתאם חוק HIPAA בבית הלבן בממשל קלינטון. לדבריו, גם אם חברות לא אוספות או משתפות תיק רפואי, יש דרכים אחרות בהן ניתן להשתמש בהרגלים או היסטוריית הרכישות של אדם כדי להוציא מידע על בריאותו. לדברי כהן, חברות יכולות לשווק תרופות נגד שפעת לאדם שמשתמש במערכת מסוימת כדי לקבוע תור לרופא בתחילת החורף, או להמליץ על רופא מיילד למשתמשת שהזמינה לאחרונה בדיקת הריון וויטמינים מסוימים. בוושינגטון פוסט צוין כי חברות אף עלולות להשתמש בטכנולוגיית מאשין לרנינג כדי לצפות מי יחלה בסופו של דבר במחלה מסוימת. לאמזון כבר יש מידע מסוים לגבי מצבם הרפואי של לקוחותיה, שקנו דרכה תרופות ללא מרשם, ויטמינים וציוד רפואי. היא יכולה להסיק מה מצבם הרפואי של המשתמשים גם מהתנהגות של קונים, כמו הזמנה של טישיו במשלוח מהיר או בקשות מסוימות מהסייענית אלקסה.

יש כסף - מה לגבי אתיקה?

אמזון לא לבד ברצון להיכנס לתחום הבריאות, אחד הרווחיים בזירה העסקית. גם פייסבוק וגוגל, ענקיות טכנולוגיה שעיקר הכנסותיהן מגיעות מפרסום מותאם אישית בהתאם לדאטה שאספו על משתמשיהן, מנסות להיכנס לתחום ויכולות לעורר דאגות דומות.

בשנה שעברה פייסבוק רצתה לחלוק את המידע שגולשיה משתפים עם קבוצות תמיכה ואנשים קרובים, עם בתי חולים וארגוני בריאות, במטרה להבין מגמות בקרב הצרכנים. המהלך נעצר בעקבות מחאת צרכנים. פייסבוק תכננה גם לאתר מטופלים בודדים באמצעות ניתוח פוסטים. גם יוזמה זו לא יצאה לפועל נכון לעכשיו. גורמים בתחום הבריאות טענו שאת אותם אנשים ניתן לזהות בצורה פחות פולשנית מצד אחד, וכי מהצד שני - פוסטים בפייסבוק אינם נאמנים תמיד למצבו האמיתי של האדם. לפני ארבע שנים החברה הודיעה שתקים קהילות חולים ייעודיות באתר, אך גם הבטחה זו לא התממשה.

הפעילות העיקרית של פייסבוק כיום בבריאות היא גיוס מפרסמים מהתחום, כמו חברות תרופות ומכשור רפואי, לסייע להן לבנות מסר פרסומי אפקטיבי שעומד בדרישות רגולטוריות, ולחקור את הדאטה שהיא אוספת על משתמשיה כדי להבין את צורכי המטפלים והמטופלים.

לגוגל יוזמות שונות בתחום הבריאות, כמו חיבור עם איגוד הרפואה האמריקאי (AMA), כדי לעודד סטארט-אפים לפתח רעיונות לשיתוף מידע ממכשירים רפואיים שירוכז בגוגל קלאוד. חברת המחקר Verily של אלפבית בונה מאגר עצום של דאטה רפואי לשימוש חוקרים על 10,000 איש שהתנדבו לתרום אותו. לעומת זאת, מעבדת הבינה המלאכותית דיפמיינד, גם היא של אלפבית, קיבלה גישה לדאטה של 1.6 מיליון פציינטים מבתי חולים בבריטניה שלא היו מודעים לאיסוף המידע, כדי לפתח אפליקציה שתתריע על סכנת מוות בשל כשל בכליות.

אורן פירסט הוא יזם בתחום הבריאות הדיגיטלית, יו"ר ומייסד שותף של הסטארט-אפ Medivizor. מדיווייזור מפעילה מערכת שמספקת מידע רפואי מותאם אישי לגולשים, שהם לרוב חולים או בני משפחותיהם. פירסט מסביר כי המערכת מכסה את רוב המחלות הכרוניות הקשות, וכי משתמשי השירות, רובם מארה"ב, מקבלים אותו בחינם. לחברה יש גם לקוחות משלמים - חברות תרופות, חברות ציוד רפואי וארגונים למען חולים. "אנחנו עוזרים להם בין היתר בגיוס מועמדים לניסויים קליניים, ויצירת קהילות חולים" אמר פירסט והדגיש כי המידע של המשתמשים אנונימי, לא עובר לחברות התרופות וכי החברה מראה תכנים ממפרסמים רק למי שהסכים לכך. "המשתמשים שלנו לא מזדהים בשמם, הם רק נרשמים עם אימייל, שמבחינתי יכול להיות גם מחשבון שנפתח במיוחד עבור ההרשמה, עם שם פיקטיבי. המשתמשים שלנו ממלאים שאלון ממוחשב שיוצר עבורם פרופיל עשיר. בתום מילוי השאלון מוצג להם תקציר מחלה, שמכיל את מה שהמדע יודע היום לגבי הקייס הספיציפי שלהם. הם מקבלים אימייל נוסף בכל פעם שיש פרסום שרלוונטי לקייס שלהם. אם משתמש סימן שהוא מעוניין לקבל פרסומות, נשלח אליו גם תוכן ממפרסמים - אבל רק כזה שרלוונטי אליו, וכשמוצהר שהתוכן פרסומי. חברת התרופות לא תדע מי קיבל את הפרסום. אם חברה מחפשת מועמדים לניסוי שהוא מתאים אליו, נשאל את המשתמש אם הוא רוצה להתחבר לחברה, ורק אם הוא יאשר, תיווצר אינטראקציה בינו לבין החברה. המידע הרפואי הוא של הפציינט. לא שלנו ובטח לא של המפרסמים. יש לנו המון התייחסות לפרטיות".

פירסט מסביר כי "בארה"ב, כשפציינט מביע אישור לקבל הצעות מסחריות שמתאימות עבורו אין מניעה לעשות זאת. אם יש ניסוי קליני שמובא לידיעת פציינט ויכול להציל את חייו, אני לא רואה בזה משהו רע ואני לא מוצא בעייה אתית בפרסום חברת תרופות למשתמש מסוים, כל עוד הפציינט יודע שזו פרסומת. הנגשת מידע על מוצר או שירות רלוונטי לפציינט - זה חיובי וזו המשימה שלנו".

גם לגבי כניסת אמזון לתחום, פירסט אופטימי ואף רגוע. "יש צורך בשינוי במערך ההפצה והטיפול בנושא של תרופות בארה"ב ובמדינות אחרות. כניסה של גופים כמו אמזון, שהוכיחו את עצמם בתחומים אחרים, יכולה לעשות רק טוב. להערכתי, הכניסה שלהם לתחום נעשית בצורה זהירה מאוד ואני מאמין שאמזון תתנהל בצורה אתית".

היתרון של סין: אין חוקי פרטיות

גם בסין העניין של חברות טכנולוגיה בשוק הרפואי הולך וגובר. סטארט-אפים כמו WeDoctor ו-Good Doctor שואפים לשפר את השירות הרפואי בסין, בה יש מחסור ברופאי משפחה שמפנים לרופאים מומחים, ופעמים רבות אזרחים נאלצים לחכות בתורים ארוכים מחוץ לבתי חולים כדי לקבל טיפול. מחסור בבתי חולים ורופאים קיים בעיקר באזורים הכפריים, והביא לביקוש מוגבר לשירותי ייעוץ רפואי אונליין ששתי המתחרות מעניקות.

לפי בלומברג, לחברות כאלה יש חופש לאסוף דאטה של פציינטים ולהשתמש בה בקנה מידה שאין לו מקבילה ברוב העולם, מה שמעניק לחברות הסיניות יתרון על המתחרות. זאת מאחר שסין לא חוקקה חוקים להגנת המידע האישי של אזרחיה, ובונה בעצמה פרופילים בריאותיים על 1.3 מיליארד אזרחיה.

גוד דוקטור שייכת לחברת הביטוח Ping An. יש לה 33 מיליון משתמשים פעילים בחודש והיא מציעה שירותים רבים, כמו ייעוץ של רופאים באפליקציות ובאינטרנט, קביעת תורים אונליין, מכירת תרופות, תוספים ומוצרי קוסמטיקה אונליין. היא מאפשרת לתקשר עם רופאים באמצעות טקסט, תמונות או סרטונים, מציעה מאמרים בנושא בריאות ופורום דיונים. בנוסף, החברה מוכרת את מוצרי הביטוח של פינג אן לצרכנים סיניים אונליין.

WeDoctor גייסה השנה 500 מיליון דולר, שוויה מוערך ב-5.5 מיליארד דולר והיא מתכננת הנפקה בשנה הבאה. בפלטפורמה 27 מיליון משתמשים פעילים בחודש, ובין היתר השקיעה בה גם הענקית הסינית טנסט. ווידוקטור מפעילה ייעוץ ואבחון רפואי אונליין, סיוע בקביעת תורים ואף קליניקות פיזיות. בנוסף, היא מפתחת בינה מלאכותית שתסייע לגלות מחלות כמו סרטן צוואר הרחם מניתוח דאטה, משווקת רמקול חכם דרכו ניתן בין היתר לתקשר עם רופאים ומשפרת מערכות טכנולוגיות בבתי חולים.

הגישה של ווידוקטור לדאטה מגיעה ממספר מקורות, ביניהם מאות בתי החולים המחוברים לרשת שלה ומכניסים אינפורמציה למאגר שלה בהסכמת המטופלים. בבלומברג תואר כיצד החברה מייצרת פרופילים למשתמשים, ולאחר מכן מסווגת אותם לפי קריטריונים רחבים, כמו גיל, מין, מחוז או סימפטומים. ובעוד שהחברה מדגישה כי הדאטה שנאסף אנונימי והיא לא חולקת אותו עם חברות צד שלישי, היא משתמשת בסיווג שביצעה כדי לפרסם חברות תרופות וחברות ביטוח למשתמשים.

ואיך הרגולציה בארץ מגנה על הצרכנים מפני שימוש במידע הרפואי שלהם לצרכים מסחריים? "בארץ יש לנו את חוק הגנת הפרטיות שקובע ששימוש במידע על אדם שלא בהסכמתו ולא למטרה לשמה הוא נמסר, הוא אסור" מסביר קלינגר. "אם אני נותן לחברה מידע רפואי לצורך קבלת תרופת מרשם, אסור לה להשתמש בו כדי למכור לצרכן דברים אחרים. אם חברה יודעת שיש לי סוכרת, אסור לה למכור לי מוצרים משלימים על אף שהיא מוכרת לי אינסולין. בארץ קיים גם חוק זכויות החולה לפיו מוטלת על כל מטפל ועובד משרד רפואי חובת שמירת סודיות, והם יכולים למסור מידע רק לצורך הטיפול הרפואי, או אם יש הסכמה לכך, כשהסכמה בחוק הישראלי זה לא סימון של וי. היא צריכה להיות מודעת, כזו שניתנת בצורה מלאה אחרי שמסבירים לאותו אדם מה יהיה השימוש במידע. גם אם מישהו קיבל מידע רפואי מרופא או ממשרד הרפואי, למשל מחברה חיצונית שמטפלת במרשמים, חובת הסודיות משתרשרת הלאה אליו. לבסוף בארץ קיים חוק מידע גנטי שאוסר על טרגוטים גנטיים וקובע שאסור לחברת ביטוח לשלוח מטופל לבדיקת ד.נ.א, ולמנוע ממנו קבלת ביטוח מסוים על סמך התוצאה.

"אפילו אילו החוקים הללו לא היו קיימים בארץ, המידע שלנו היה פחות חשוף משום שסטארט-אפים ישראלים שואפים לפנות לחו"ל - בפנייה רק לשוק הישראלי אין היתכנות כלכלית. זו הסיבה שהם לא יפתחו משהו שחוקי רק בישראל, ולכן יתחשבו גם ב-HIPAA וברגולציות אחרות". 

עוד כתבות

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

וול סטריט סגרה את הרבעון הראשון הטוב ביותר מאז 2019; מדד S&P 500 שבר שיא חדש

שיא חדש גם לדאו ג'ונס ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" אין מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

חצי שעה של השראה. ערן גפן בשיחה עם ינון קוסטיקה / צילום: עומר הכהן, מנחם רייס

המייסד של החברה בעלת הצמיחה המהירה בעולם מגלה את הסוד

הסטארט-אפ הראשון שהקימו נמכר למיקרוסופט, חברת אבטחת הענן שלהם מכניסה 350 מיליון דולר בשנה, ורק החודש הם עשו עסקת ענק נוספת ● ינון קוסטיקה, שותף-מייסד ב-Wiz, בשיחה עם ערן גפן על הדרך שלו ושל שותפיו, שהתחילה על האוטובוס בדרך לבקו"ם, הרגע שבו הבינו איך הם הופכים את השוק והטריק שמאפשר להם לעבוד בצוות ● חצי שעה שלה השראה

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

מנות במחתרת התאילנדית / צילום: דניה ויינר

אחת המסעדות התאילנדיות הטובות בישראל מסתתרת בכלל בחצר של בית

עגלת קפה שמגישה מאפה פיסטוק נדיר, מרכז הוליסטי שגם הציניקנים יתמסרו לו, מיזם אמנות נשי ומסעדה שאפשר למצוא בה בננה לוטי משובחת ● יום בפרדס חנה כרכור

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

שר הביטחון יואב גלנט ורה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

רה"מ אישר: ראש השב"כ ייצא לשיחות בקהיר, ראש המוסד לקטאר

צה"ל מאשר: חיסלנו את סגן מפקד יחידת הרקטות והטילים של חיזבאללה ● בין ההרוגים בתקיפה בנמל התעופה בחלב ישנם גם חיילים מצבא אסד, דווח כי מערכות ההגנה האווירית הופעלו • מוקדם יותר נפצעו 2 בתקיפה שיוחסה לישראל באזור דמשק • דובר צה"ל עדכן כי בכיר חמאס חוסל בפעילות בבית החולים שיפא ● עדכונים בולטים

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

פליטים עזתים ברפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

המומחה שמסביר: למה החליטו בעולם שרפיח היא הקו האדום

פלישת צה"ל לרפיח, בין המעוזים האחרונים של חמאס בעזה, עומדת בלב הדיון על עתיד המלחמה ● "העיר הפכה לסמל של המצוקה הפלסטינית והפליטות בעיני העולם", אומר ד"ר הראל חורב, מומחה לחברה הפלסטינית ● בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע ישראל טועה בהתנהלותה ברפיח, מתייחס לפלונטר מול ארה"ב ומסביר מדוע חמאס ממשיך לסרב לעסקת חטופים