הדייר שסירב להשתתף בתמ"א 38 ונתבע על סך 3 מיליון שקל

מאחורי המונח "דייר סרבן" לא מסתתרים רק שכנים תאבי-בצע • תושב אזור נאלץ למכור את הדירה שלו מפני שחשב שהיזם לא מציע לדיירים מפרט מספק: "יצאתי עם טעם מר מאוד בפה, התלונות שלי לא היו קנטרניות, ובסך-הכול רצינו להיות חלק מהפרויקט. ליזמים יש יותר מדי כוח" • סיפורי תמ"א, סדרת כתבות וידאו חדשה

דיירים סרבנים נחשבים בדרך-כלל לאלה שתוקעים מקלות בגלגלי הפרויקטים להתחדשות עירונית, כדי לקבל יותר ממה שהשכן קיבל. כיום, אם 80% מדיירי הבניין הסכימו לתהליך של תמ"א, ניתן חוקית לתבוע את הדיירים הסרבנים שנחשדים בתאוות-בצע.

אבל לא תמיד תאוות-הבצע היא שמניעה את הסרבנים: רבים חוששים מהפרידה מהדירה הישנה, מהמעבר למגורים בשכירות ומהחשש מהאיתנות הכלכלית של החברה היזמית.

משפחת שפיר היא אחת מאותן משפחות שהוגדרו כ"דיירים סרבנים", ואף הוגשה נגדם תביעה. יצחק שפיר, בן 70, בעלים של דירה ברחוב קפלן 3 באזור, מתחם שיועד לפרויקט פינוי-בינוי, מספר כי הוגשה נגד משפחתו תביעה על סך 3 מיליון שקל, וזאת משום שסירב לחתום על הסכמתו לפרויקט. חלק מטענות המשפחה היו שהיזמים אינם מוסרים מפרט טכני מספיק מפורט על-פי משרד השיכון, ושהם לוקחים לעצמם את כל השטח הציבורי והפנימי, למעט שטח הדירות, כולל בנייה של בית כנסת במקום הישן על חשבון הדיירים.

גם על גובה הערבות שמשאיר היזם הייתה למשפחת שפיר ביקורת: הקבלן, לדברי המשפחה, הניח ערבות על סך 642,000 שקל בלבד, ולא סכום של 1.6 מיליון שקל כפי שמקובל על-פי ניתוח עסקאות עכשוויות באזור. מלבד זאת קבלה משפחת שפיר על כך שלדיירים אין ייצוג משפטי משלהם, שהיזמים מערבבים במכוון בין שטח ברוטו של הדירה ושטח נטו ומציגים אותו כנטו לדיירים, וגם על כך שבמקום פינוי-בינוי הפרויקט הפך לבינוי-פינוי - כלומר כל הדיירים עוברים לבניין חדש שמוקם במתחם, ולמעשה יגורו באתר בנייה גם כשזה יקום וגם כשישפצו ויבנו מחדש את הבניין בו הם גרים עכשיו.

"דייר לא נולד סרבן", אומרת ח"כ רחל עזריה מסיעת כולנו. "היזם מגיע לבניין כשנוח לו, אבל הדיירים באמצע החיים, לא בטוח שהם רוצים בכלל שינוי. הם בגילאים שונים ובתקופות אחרות של החיים. לא פעם זה לא דייר סרבן אלא דייר שחושש מהשינוי. אם לוחצים אותו, אז הוא עשוי להיות סרבן. אנחנו עכשיו רוצים למצוא כמה שיותר כלים ופתרונות כדי שלא יהפכו לסרבנים".

תיקון לחוק הדייר הסרבן שיזמה ח"כ עזריה עבר לאחרונה את אישור הכנסת. החוק, שייכנס לתוקפו בעוד כ-3 חודשים, מחמיר את הטיפול בדיירים סרבנים מצד אחד, אך מנגד מחייב את היזם לשקיפות מלאה כלפי הדיירים כבר מתחילת התהליך וכן וקובע התייחסות שונה לדיירים קשישים, הכוללת בין היתר הצעת פתרונות דיור חלופיים.

"שיעור הקשישים בפרויקטים של התחדשות עירונית כפול מזה שבאוכלוסייה הרגילה", מסבירה ח"כ עזריה. "הגענו להסכמה על כמה חלופות שהיזם יצטרך להציע לדייר הקשיש כפתרונות לפני שיהיה אפשר להגדיר אותו כדייר סרבן ולפעול נגדו משפטית. יש שיתוף-פעולה בנושא עם משרד המשפטים, רשות המסים והרשות להתחדשות עירונית, וזה חשוב מאוד".

"התחדשות עירונית זה העתיד", אומרת ח"כ עזריה, "וחייבים לקדם את זה. אבל צריך לשנות גישה בכל הנוגע לבעלי הדירות. זו לא חוכמה רק לרוץ ולהקים את הפיגומים, אלא קודם כל צריך לשבת ולדבר עם האנשים. ההוכחה הכי טובה שהדרך הזו נכונה היא העובדה שיזמים טובים נחשבים אלה שאין להם מתנגדים בפרויקטים, שיש מאה אחוזי חתימות, כי הם יודעים איך להתנהל".

במקרה של משפחת שפיר, החוק החדש כבר לא יעזור: יצחק שפיר מספר כי החליט למכור את הנכס שלו במחיר נמוך ממחיר השוק - 1.1 מיליון שקל - ולא ללכת לבית המשפט. "יצאתי עם טעם מר מאוד בפה", הוא מסכם. "התלונות שלי היו הגיוניות ולא קנטרניות, ובסך-הכול רצינו להיות חלק מהפרויקט, אבל הדיירים פה אפילו לא יודעים מה מגיע להם. הם פשוט מפחדים ואומרים תודה על הכול. אני חושב שהכוח שיש היום ליזמים הוא יותר מדי גדול". 

מהיזם המבצע את הפרויקט לא התקבלה תגובה.