גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המדינה: מו"מ עם השוטרים על תוספת שכר במיליארדים

באוצר מתנגדים למו"מ: התקציב ייפרץ, הגירעון יחצה את קו 3%  - סכנה לדירוג האשראי של ישראל ● התוספת תינתן לאחר שביה"ד חייב את המדינה לשלם גם לגימלאי השב"כ והמוסד את "תוספת היעדר ביטחון תעסוקתי" שניתנה ב-2006 לחיילי צה"ל ● החשש - כל זרועות הביטחון ירצו את התוספת

חילופי מפכלים במשרד רהמ בנימין נתניהו, השר  גלעד ארדן,  בנצי סאו , רוני אלשיך / צילום : חיים צח לע"מ
חילופי מפכלים במשרד רהמ בנימין נתניהו, השר גלעד ארדן, בנצי סאו , רוני אלשיך / צילום : חיים צח לע"מ

המדינה תפתח במשא-ומתן רשמי עם נציגי השוטרים והסוהרים על תוספות שכר במליארדים - כך מסתמן בדיונים שהתנהלו בשבוע שעבר בין משרד האוצר למשרד המשפטים. ל"גלובס" נודע כי במסגרת הדיונים הבהירו נציגי היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, כי אין מנוס מפתיחה במו"מ על תוספות השכר אולם באוצר עדיין מתנגדים לאפשרות זו. בכירים באוצר אמרו הערב (ג') ל"גלובס" כי בפני הממשלה עומדות שתי אפשרויות, להחליט על תשלום תוספות השכר ולפתוח במו"מ או להחליט על אי-תשלום התוספות ולעתור לבג"ץ נגד החלטת בית הדין הארצי לעבודה המכירה בזכותם של השוטרים והסוהרים לתוספות השכר.

בעקבות הדיונים שלח מנכ"ל האוצר, שי באב"ד, מכתב בהול למ"מ מנכ"ל משרד ראש הממשלה, יואב הורביץ, והתריע כי תקציב 2018 ו-2019 צפוי להיפתח אם הממשלה לא תכונס לקבל החלטה שתאפשר ליועץ המשפטי לממשלה לעתור לבג"ץ בניסיון למנוע את התוספות.

עד כה נכשל האוצר בניסיונותיו לכנס את הממשלה על רקע מסע לחצים שמפעילים גמלאים ובני זוג של אנשים המשרתים במשטרה, בשירות בתי הסוהר ובזרועות הביטחון האחרות, על ראש הממשלה, השרים, חברי כנסת ואישים מרכזיים במפלגות. ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון לא מרבים להתבטא בנושא, בעוד שהשר לביטחון הפנים גלעד ארדן כבר הכריז על תמיכתו בתביעות השוטרים ובמתן התוספת העומדת בממוצע על 7% מהשכר.

באב"ד פנה להורביץ לאחר שבשיחות שהתנהלו בשבוע שעבר דחה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, רז נזרי, את בקשת האוצר לעתור מיידית לבג"ץ בניסיון לעצור פסק דין, שמחייב את המדינה לשלם תוספת שכר לאנשי הקבע גם לגמלאי השב"כ והמוסד. ההערכה במדינה היא, שאם בג"ץ לא יתערב - ישמש פסק הדין תקדים עבור עשרות אלפי עובדים וגמלאים, ששכרם צמוד לשכר אנשי הקבע ובכלל זה שוטרים, סוהרים ואנשי זרועות ביטחון אחרות -שיקבלו את תוספת השכר גם מכאן ולהבא וגם רטרואקטיבית משנת 2006.

האוצר מעריך כי התשלום הרטרואקטיבי יעמוד על סכום של 7 מיליארד שקל והתשלום מכאן ולהבא יעמוד על סכום של 620 מיליון שקל לשנה. מעבר לכך, מדובר בהוצאה שצפויה לגרום לאוצר לחרוג ממסגרות התקציב - מגבלת ההוצאה ויעד הגירעון - ולסכן בכך את דירוג האשראי של ישראל, שהועלה רק לאחרונה על ידי סוכנות הדירוג S&P ונמצא בבחינה לקראת העלאה בסוכנות הדירוג מודי'ס.

"ברצוננו להבהיר שביצוע פסק הדין כאמור יוביל למעשה לפתיחה של תקציב המדינה לשנים 2018 ו-2019", כותב באב"ד להורביץ במכתב שהעתקו נשלח גם לראש הממשלה, "ומשמעותו הפחתה משמעותית בתקציבים המיועדים לרווחה, חינוך בריאות וביטחון. בנוסף לביצוע פסק הדין כאמור השלכה משמעותית על המגבלות הפיסקאליות של התוכנית התלת-שנתית לשנים 2020-2022".

ל"גלובס" נודע כי עמדת היועץ המשפטי לממשלה, שהוצגה על-ידי המשנה עו"ד נזרי, היא כי אין היתכנות משפטית לעתירה לבג"ץ כעת וכי היועץ המשפטי לממשלה יהיה מוכן לשקול מחדש את עמדתו רק אם הממשלה תקבל החלטה, שמשמעותה שתוספת השכר איננה חלק מהשכר של אנשי הקבע.

באוצר הודו כי נכשלו כל הניסיונות שנעשו עד כה לכנס את הממשלה לקבל את ההחלטה - על-רקע מסע הלחצים שמופעל על ראש הממשלה והשרים. לאור המצב, סוכם בישיבה כי במקביל לערוץ המשפטי תפעל המדינה בערוץ של ניהול סיכונים כלומר תפתח במשא-ומתן עם נציגי העותרים.

גמלאי השב"כ והמוסד עתרו לפני מספר שנים לבית הדין לעבודה בדרישה לקבל תוספת שכר המשולמת מאז 2006 לחיילי צה"ל בגין היעדר ביטחון תעסוקתי. התוספת בגובה 7.3% מהשכר הובטחה בזמנו על-ידי האוצר במסגרת הסכם, שבו הסכים הצבא לפיטורי אלפי אנשי קבע - מאחר שבצה"ל אין למשרתי הקבע אפשרות להתאגד. ואולם, בעת מתן התוספת לא נקבע כי מדובר בתוספת ייחודית לחיילי צה"ל ומשום כך דרשו לקבל אותה גם משרתים אחרים בזרועות הביטחון, ששכרם צמוד לשכר אנשי הקבע.

באוצר טענו כי המשרתים במשטרה, בבשירות בתי הסוהר ובגופי ביטחון אחרים נהנים בפועל מביטחון תעסוקתי מלא, אך למרות זאת ב-25 ביוני דחה בית הדין הארצי לעבודה ערעור שהגישה המדינה נגד פסק הדין וקיבל את עתירת הגמלאים. במקביל צריכה המדינה להודיע לבית הדין הארצי עד ל-6 בספטמבר מה עמדתה בנוגע לעתירה המקבילה שהגישו שוטרים וסוהרים.

כאמור, לדעת היועץ המשפטי לממשלה הדרך היחידה לנסות ולעצור את התשלום היא באמצעות קבלת החלטת ממשלה שתכיר בתוספת היעדר ביטחון תעסוקתי כתוספת קבועה לפי חוק שירות הקבע (גמלאות). ואולם כל ניסיונות האוצר להביא את הממשלה לקבל החלטה בנושא נדחו. 

פרשנות: נתניהו נכנע לעוד תוספת שכר שקרית / סטלה קורין-ליבר

משביתה לשביתה, מפרשה כלכלית אחת לשנייה, מבחירות לבחירות ומכניעה לכניעה, הולך ומתברר שראש הממשלה בנימין נתניהו הופך לקומוניסט האחרון שנותר ראש ממשלה בעולם המערבי. אין לו כוח ללחצים. אין לו כוח או הערכה למשה "הנדיב הידוע" כחלון, אין לו טיפת סבלנות לחברתיות המתיפייפת של אבי "חובב השביתות" ניסנקורן וועדי המונופולים שלו.

אז הוא מוותר. נכנע.

לנתניהו נגמר הרצון להילחם על תיקון כלכלת ישראל. איבד את הלהט ליישם את האג'נדה התחרותית שדגל בה. הותש משרי האוצר שלו. נוח לו, פוליטית ומדינית, לחגוג סימנים חיצוניים, כמו אבטלה נמוכה ודירוג אשראי גבוה. הוא מתעלם משלל הבעיות המבניות והנזקים ארוכי הטווח והמעמיקים שהקדנציה הנוכחית שלו גורמת למשק. שר האוצר נתניהו, 28.2.2003 - 7.8.2005 היה נלחם בראש ממשלה אם היה מחליט את ההחלטות שהוא עצמו עושה היום, אילו היה פותח במשא-ומתן כל-כך מיותר, לא צודק, לא ראוי. משא-ומתן פוליטי בריח בחירות.

החלטה מוזרה מתפתחת בפרשה המאוד-שקרית של השוטרים, שב"ס, מוסד, שב"כ ושירות בתי הסוהר. שאחריהם ירוצו לוחמי האש, אחר-כך עובדי מד"א ועוד ועוד ועוד... זאת החלטה הרבה יותר עקרונית מכל החלטה כלכלית שהתקבלה בשנים האחרונות. כל-כך עקרונית ומכרעת שהיא גם עלולה לפגוע ביהלום שבכתר של ראש הממשלה ושר האוצר: דירוג האשראי של ישראל.

אגב, עלות ההחלטה היא עשרות מיליארדי שקל, שיצטרפו בגאון ל-180 מיליארד שקל עלות שנתית של "השירות הציבורי", כ-700 אלף אישה ואיש, לא כולל כמה מאות אלפי פנסיונרים. וזאת מאחר שכללי ההצמדה בשכר בשירות הציבורי נשארו סובייטים מימי מסך הברזל: שכרו של זה צמוד לשכרו של ההוא שצמוד לזה, שצמוד להוא... בדיוק כמו קוביות דומינו שמתמוטטות אחת אחר השנייה.

מדובר בהחלטה לא צודקת וגם שקרית. וזאת מפני ששמשקרים כל האנשים והאיגודים של העובדים והגמלאים, שדורשים-לוחצים עכשיו לממש לטובתם את עיקרון ההצמדה ולתת גם להם (כמו שניתן לאנשי הקבע בצה"ל) את תוספת "היעדר ביטחון תעסוקתי" שתוסיף להם 7.3% לחודש בשכר ובגימלה, הנוכחית והעתידית. זהו שקר מאחר שיש להם - בהחלט יש להם - ביטחון תעסוקתי.

הגימלאים נהנים ממילא מהזרמה חודשית קבועה. העובדים הפעילים יודעים היטב שבשירות המדינה, בממשלה ובשירות הציבורי, לא מפטרים עובדים (אפילו לא את אלה שמזמן הפסיקו לעבוד). לכן לא מגיעה להם שום תוספת כספית על משהו שלא קיים - מיליארדים שיבואו הישר משכרם של עובדים, ממי שנדרש לכספי רווחה, בריאות, בתי ספר.

ברור שהדג מסריח מהראש. אבל סביר להניח שגם נתניהו לא באמת ידע מה קורה שם. גם לא שר האוצר ופקידיו. אפשר שאפילו שר הביטחון דאז לא ידע - אבל היה אמור, כמו הרמטכ"ל, לדעת על הזרמת הכסף השקרית והמופקרת בצבא - שזעזעה את שורת הדומינו הזו.

מי שכן ידע היטב ואף יזם את השקר, הם אנשי הכספים בצה"ל מאז 2006. באותה שנה, לאחר שהתגבשו תוכניות לצמצום מספר משרתי הקבע ומימוש האפשרות לפטר אותם במהלך החוזה התלת-שנתי או מייד אחריו, הוסכם לתת לאנשי הקבע תוספת של 7.3%. תוספת שכונתה "תוספת בגין היעדר ביטחון תעסוקתי". אבל איכשהו הצבא החליט להעניק את התוספת הזו גם לגימלאים שלו. למה? כי בצבא יש הרבה כסף ואפשר לחלק אותו בלי שאף אחד ידע על כך.

אין דרך לומר שהגמלאים סובלים מהיעדר ביטחון תעסוקתי מבלי לשקר. גם אין דרך בעולם לומר שגימלאי השוטרים, אלא ששובתים ומתעלפים מול הבית של כחלון או נתניהו, סובלים מהיעדר ביטחון תעסוקתי - גם זה שקר וכזב. גם את גימלאי השב"כ, מוסד, שב"ס ומשמר הכנסת אי-אפשר לפטר והם לא יהיו מובטלים - כי שכרם-גימלתם זורמת.

עכשיו נתקדם מגמלאים לעובדים פעילים. האם אפשר לפטר שוטרים פעילים? האם מערכת ההגנה של הוועדים מאפשרת להזיז מתפקידו סוהר בשירות בתי הסוהר?

אפילו כשברור שהם לא עובדים - אי-אפשר להזיז אותם. הם יסיימו את תפקידם בדיוק בשנת הגימלה הקבועה בחוק. יקבלו פנסיה, שתכלול גם תוספות מיוחדות שסודרו להם לקראת שנת הפרישה, וגם למשל תוספת ביגוד, למרות שהם לא זקוקים לביגוד שרד מיוחד בשנות הפנסיה. בכל מקרה: מהיעדר ביטחון תעסוקתי הם בטוח לא סובלים.

אז למה לתת להם? רק כי ראש הממשלה ושריו מתכוננים לבחירות? כי ראש הממשלה שכח את עקרונות הכלכלה שלו. כי השרים חיכו שהיועץ המשפטי לממשלה יחלץ אותם משפטית - והוא לא עושה את זה. 

ההחלטה כולה של נתניהו. רק הוא. גם הוא יודע שהדרישות שקריות. האם הוא מסוגל להחליט שהמשא-ומתן מיותר?

עוד כתבות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

שי אהרונוביץ׳, מנהל רשות המסים / צילום: ניב קנטור

מס דירה שלישית חוזר לשולחן: "המערכות כבר מוכנות"

לדברי מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', המדינה צריכה ליצור אחידות ולהפסיק לשנות את שיעורי מיסוי הנדל"ן בתדירות גבוהה ● עוד הוא הוסיף כי צריך לחשוב על מס דירה שלישית: "מבחינתנו זה צעד נכון שיעלה בתקציב 2025"

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?

דובר צה''ל, תא''ל דניאל הגרי / צילום: דובר צה''ל

דובר צה"ל: בכיר בחמאס חוסל בביה"ח שיפא

נזק נגרם לחצר בית בשלומי אחרי רצף אזעקות בגליל המערבי • דיווח: ישראל תקפה אזור פעילות של חיזבאללה בדמשק, 2 נפצעו • בית הדין בהאג הורה לישראל להכניס סיוע לעזה ללא הגבלה • מוקדם יותר: פצוע בינוני בפיגוע ירי בכביש 90 מצפון ליריחו • עדכונים שוטפים

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם