גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

זהירות, חשיפת יתר! הסכנות בהשקעה דרך מדדים

בזמן שכללי הרגולציה דואגים לצמצם סיכונים ספציפיים במניות בודדות, דווקא בהשקעה דרך מדדים, אשר לעתים קרובות יוצרת חשיפה גבוהה יותר למניה מסוימת מהשקעה ישירה, ההגנה על המשקיעים רופפת ● פוליסות חיסכון – הטבת מס לחוסכים

מנכ"ל אמזון, ג'ף בזוס / רויטרס
מנכ"ל אמזון, ג'ף בזוס / רויטרס

בחודשי הקיץ החמים צריך להקפיד על שתיה מרובה ולהתרחק ככל האפשר מפני השמש הישראלית הקופחת. בדיוק כפי שחשיפת מוגזמת לקרני השמש מסוכנת לעור גופנו, כך גם בעולם ההשקעות חשיפת יתר עלולה להזיק לתיק שלנו.

מי מכם שביקש לראות איך תופעה זו מומחשת במציאות, קיבל דוגמה טובה בתחילת החודש. ביום בהיר אחד מניית פייסבוק  צללה בכ-20% בשל האטה בצמיחתה ומחקה הון עתק למשקיעים שלה. למרות שמדובר בנזק רב לחוסכים ברחבי העולם, ברוב תיקי ההשקעות המוסדיים מיושמים כללים שנועדו למזער סיכונים כאלו, ולכן במבט ראשון פוטנציאל הנזק לציבור די מוגבל. יחד עם זאת, במבט מעמיק יותר התמונה משתנה.

בשנים האחרונות נוצרו כללי רגולציה ברורים למדי לגבי חשיפות יתר במוצרים פנסיוניים ופיננסיים. כך למשל, בקרנות הנאמנות בארץ קיימת מגבלה להשקעה בנכס מסוים (פרט לפיקדון ולאג"ח ממשלתי) מעבר ל-10% מסך הנכסים בקרן, ובקרנות הפנסיה ובקופות הגמל קיימת דרישה לבחון באופן קפדני ולאשר מראש בוועדת השקעות כל רכישה של מניה חדשה.

אולם, כאשר אותם גופים קונים מוצרי השקעה, כלומר, תמהיל מפוזר כביכול של נכסים פיננסים, הם אינם מחויבים לעמוד בכללים האמורים להשקעה בנכס בודד. במקרים רבים, אכן השקעה בתעודות סל או בקרנות נאמנות אינה טומנת בחובה סיכון ספציפי מסוים, אבל לעתים, תכופות למדי יש להדגיש, כן נוצרת חשיפת יתר למניה או מנפיק מסוים דווקא כתוצאה מהשקעה במוצרי מדד גלובליים. ולא מדובר במספר מצומצם של מדדים איזוטריים ונישתיים, אלא עם כאלה שניתן למצוא בהרבה מאוד תיקי השקעות, גם פרטיים וגם מוסדיים.

חשיפת המוסדיים הישראלים למניות בודדות דרך מדדים לעתים גבוהה משמעותית מהחשיפה הישירה

פייסבוק: החזקה עקיפה בהיקף גדול

לשם המחשה, נבחן את החשיפה העקיפה של משקיעים בארץ ובחו"ל לפייסבוק. מניית הרשת החברתית היא חלק מהותי במדדים מרכזיים כמו S&P 500 ונאסד"ק 100, אבל משקלה גבוה במיוחד במדדים סקטוריאליים כמו מדד התקשורת החדש של S&P וגם במדדים מתמחים, כמו מדדי רשתות חברתיות ומדד האינטרנט של Dow Jones.

נכון לסוף הרבעון הראשון של השנה, החזיקו הגופים המוסדיים הישראליים באופן ישיר במניית פייסבוק סך מצרפי של 943 מיליון שקל ובנוסף, קרנות הנאמנות המקומיות החזיקו במניה, נכון לסוף חודש מאי, סכום של 130 מיליון שקל.

כדי לאמוד את החשיפה העקיפה של הגופים המוסדיים (כולל קרנות הנאמנות) למניית פייסבוק, ריכזנו את 200 קרנות הסל הזרות עם החשיפה הגבוהה ביותר למניה זו ואת כל תעודות הסל הישראליות החשופות לפייסבוק. התוצאה המתקבלת ממחישה את הסיכון הממשי של יצירת חשיפת יתר לנייר מסוים.

משקל גבוה לענקיות הטכנולוגיה במדדים

הגופים המוסדיים בארץ חשופים למניית פייסבוק דרך קרנות סל (ETF) בהיקף כולל של 269 מיליון שקלים, כאשר החשיפה הגבוהה ביותר מגיעה מהחזקתם בקרן הסל VOO. מעבר לכך, הם חשופים בהיקף של 265 מיליון שקלים למניה דרך תעודות הסל הנסחרות בארץ.

כפועל יוצא של ההחזקה העקיפה בפייסבוק באמצעות מוצרי מדד סחירים בלבד, נוצרה למוסדיים חשיפה נוספת של יותר מחצי מיליארד שקל למניה זו. אם היינו מוסיפים את החשיפה העקיפה לפייסבוק דרך קרנות נאמנות אקטיביות בחו"ל, קרנות גידור ונגזרים כדוגמת אופציות, חוזים עתידיים וחוזי החלף על מדדים החשופים למניית הרשת החברתית, היינו מקבלים חשיפה של כמה מאות מיליוני שקלים נוספים.

אפשר אולי להתנחם בכך שלאור העובדה כי נתוני החזקות המוסדיים הזמינים ביותר מעודכנים לזמן של לפני מספר חודשים, כנראה שהצניחה שאירעה לאחרונה במניית פייסבוק הורידה את החשיפה בפועל של כספי המוסדיים למניה.

אמזון: החשיפה העקיפה כפולה מהישירה

עם כל הכבוד לסך ההחזקה העקיפה בפייסבוק, היא רחוקה מההחזקה העקיפה בחברה פופולרית נוספת - אמזון. הגופים המוסדיים הישראליים מחזיקים ישירות במניית אמזון  בכ-303 מיליון שקל וקרנות הנאמנות הישראליות מחזיקות בה בכ-123 מיליון שקל. על כן, באופן ישיר, חשיפת הגופים המנהלים את כספי הציבור נמוכה ביותר מחצי מהחזקתם במניית פייסבוק, אבל חשיפתם העקיפה גדולה בהרבה.

אמזון מהווה חלק מהותי מאוד ממספר מדדים, כמו מדד הנאסד"ק 100 (בו היא מהווה יותר מ-10%!) ובמיוחד מדדים שונים העוקבים אחר מניות צריכה, בהן מניית ענקית הקמעונאות המקוונת תופסת נתח של עשרות אחוזים במדד.

בשל כך, ההחזקה העקיפה של הגופים המוסדיים המקומיים במניה גבוהה מאוד. דרך קרנות הסל הזרות מחזיקים המוסדיים במניית אמזון בהיקף כולל של 486 מיליון שקל, כאשר החשיפה הגבוהה ביותר מגיעה מקרן הסל XLY ודרך תעודות הסל הישראליות מחזיקים המוסדיים במניה בהיקף של 418 מיליון שקל. בסך הכול מסתכמת החשיפה העקיפה למניית אמזון בסכום של 904 מיליון שקל, יותר מפי 2 מהחשיפה הישירה.

אפל: מעט החזקה ישירה, הרבה עקיפה

מניה נוספת המוחזקת באופן עקיף בשיעור גבוה מאוד אצל הגופים הישראליים היא זו של אפל, שנשקה לאחרונה לשווי שוק היסטורי של טריליון דולר. דווקא ההחזקה הישירה של הגופים המוסדיים באפל נמוכה יחסית ומסתכמת בסך הכול בכ-344 מיליון שקל. לעומת זאת, ההחזקה העקיפה גדולה באופן משמעותי - אפל  היא המניה הגדולה ביותר בכל מדד אליו היא שייכת, תופסת משקל של יותר מ-4% במדד S&P 500 וכמעט 12% ממדד נאסד"ק 100.

ההחזקה העקיפה של הגופים הישראלים במניית אפל מגיעה ל-637 מיליון שקל באמצעות קרנות סל זרות וב-620 מיליון שקלים נוספים באמצעות תעודות סל מקומיות. סך החשיפה העקיפה למניית אפל גבוהה מחשיפת המוסדיים דרך מוצרי מדד למניות כמו טבע, דיסקונט, מזרחי, עזריאלי ועוד.

גם במקרה של אפל וגם במקרים של פייסבוק ואמזון, החשיפה העקיפה גבוהה אף יותר כאשר מכניסים לחישוב גם חשיפה באמצעות מכשירים פיננסים פחות שקופים כמו קרנות נאמנות וקרנות זרות וכן, באמצעות נגזרים פיננסים, כמו חוזים עתידיים וחוזי החלף על מדדי מניות, שהפכו לנפוצים מאוד בשנים האחרונות בתיקי ההשקעות של המוסדיים הישראליים.

המספרים הללו ממחישים את אחת הבעיות הגדולות של ניהול ההשקעות בישראל. כל גוף המנהל כספי ציבור, בין אם מדובר בקרן נאמנות או קרן פנסיה, מחויב בדיון בוועדת השקעות על כל החזקה במניה או אגרת חוב ספציפית בתיק תוך קבלת גיבוי ההחלטה בעבודת מחקר (חיצונית או פנימית).

אולם, גופים אלו אינם מחויבים באנליזה על השקעות במוצרי מדד, אולי מתוך מחשבה שהחזקות אלה אינן יוצרות חשיפה מהותית למניה כזו או אחרת. כפי שניתן לראות מהמספרים שהוצגו לעיל, במקרים רבים הנחה זו שגויה.

אין שום סיבה שהשקעה במניה כלשהי במיליון שקלים תחויב בבדיקה מדוקדקת וברכישת מחקר מגוף חיצוני, בזמן שהשקעה של 20 מיליון שקל במוצר מדד שמניה אחת מהווה רבע ממנו לא תחויב בבדיקה דומה. 

■ הכותב הוא מייסד ומנכ"ל אינדקס מחקר ופיתוח מדדים בע"מ, המתמחה במחקר ופיתוח, חישוב ועריכת מדדי ניירות ערך למגוון צרכי השקעה. אין באמור ייעוץ/שיווק השקעות ו/או ייעוץ מס המתחשב בנתונים ובצרכים האישיים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא ואין באמור משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירת ני"ע או מוצר פיננסי כלשהו.

עוד כתבות

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

שר הביטחון יואב גלנט ורה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

רה"מ אישר: ראש השב"כ ייצא לשיחות בקהיר, ראש המוסד לקטאר

צה"ל מאשר: חיסלנו את סגן מפקד יחידת הרקטות והטילים של חיזבאללה ●  גורם אמריקני: ישראל שיתפה עם ארה"ב חלקים מסוימים מהתוכנית ההומניטרית שלה ברפיח  ● בין ההרוגים בתקיפה בנמל התעופה בחלב ישנם גם חיילים מצבא אסד, דווח כי מערכות ההגנה האווירית הופעלו • דובר צה"ל עדכן כי בכיר חמאס חוסל בפעילות בבית החולים שיפא ● עדכונים בולטים

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל

פליטים עזתים ברפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

המומחה שמסביר: למה החליטו בעולם שרפיח היא הקו האדום

פלישת צה"ל לרפיח, בין המעוזים האחרונים של חמאס בעזה, עומדת בלב הדיון על עתיד המלחמה ● "העיר הפכה לסמל של המצוקה הפלסטינית והפליטות בעיני העולם", אומר ד"ר הראל חורב, מומחה לחברה הפלסטינית ● בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע ישראל טועה בהתנהלותה ברפיח, מתייחס לפלונטר מול ארה"ב ומסביר מדוע חמאס ממשיך לסרב לעסקת חטופים

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

הפגנת חרדים נגד גיוס בני ישיבות,ירושלים / צילום: Reuters, Ammar Awad

מהתקציבים שייעצרו ועד לדיוני החירום באוצר: כל מה שכדאי לדעת על הצו הדרמטי בנוגע לחוק הגיוס

בהתאם לצו הביניים שהוציא בג"ץ, תקצוב הישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים ייעצר כבר בשבוע הבא ● בשלב זה, התמיכה בכ-44 אלף תלמידי ישיבות צפויה להיעצר ● באגף החשב הכללי במשרד האוצר, שאמונים על ביצוע התשלומים מתקציב המדינה, מתכוונים ליישם את הצו במועד ● איך זה יעבוד? גלובס עושה סדר

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין