התאימו עבורם את גודל הפונטים ואת הבהירות / צילום: Shutterstock
"הלו, את שומעת? ניסיתי להיפטר מהודעה שצצה על המסך ולחצתי 'כן', ועכשיו חצי מהמסך מוסתר על ידי פסים אפורים עם כל מיני שטויות, תעשי שזה יהיה כמו קודם", "הלו, את שומעת? נעלם לי הציור של ווטסאפ בטלפון, תעשי שזה יחזור", "הלו, את שומעת? נהיה לי מסך כחול, תעשי משהו".
הטכנולוגיה מתקדמת בקצב מהיר וההורים והסבים שלנו לא בהכרח יודעים להתמודד איתה. רובם אמנם מסתדרים עם אימייל בהצלחה גדולה יותר או פחות ("שומעת? מה הסיסמה שלי?"), עם פייסבוק ("שומעת? עשיתי לך לייק, ציפיתי שתתקשרי לומר 'תודה'") ועם פונקציות בסיסיות בסמארטפון ("שומעת? הלו? הלו, את שומעת אותי?") אבל פחות מבינים מה הבעיה בכך שהם מעבירים מצגות תמונות אינסופיות או הודעות שרשרת לא רלוונטיות.
ראוי להבחין: יש הבדל גדול בין התנהגות של בני 65, שכבר עבדו כמה עשורים עם מחשב, לבין בני 85, שמקישים על מקלדת המחשב באצבע אחת ולא בטוחים על איזה אייקונים ללחוץ בטלפון בעל מסך מגע. המדריך מיועד למקרים הקיצוניים יותר, אך כל אחד יוכל לשאוב ממנו משהו, כך שאם מצבכם קל יותר - מה טוב.
1. בחרו עבורם סיסמאות פשוטות
נכון, מלמדים אותנו שכדי להגן על השירותים השונים שאנחנו משתמשים בהם, צריך סיסמאות ארוכות ומסובכות. אבל אם ההורים שלכם לא משתמשים במנהל סיסמאות, עדיף להגדיר להם סיסמה שיהיה להם קל לזכור. אין הכוונה לסיסמה נוסח 'סיסמה1234', אלא לדוגמה 'AbaShelEinat' או, אם מדובר במחשב, סיסמה בעברית שנכתבת באותיות אנגליות, כמו 'TctAkGhb,' שהוא הכתיב ל'אבאשלעינת'.
2. הדפיסו דף שמרכז את כל הסיסמאות
כן, אני יודעת, עקרונית אסור לעשות את זה. ובכל זאת. להורים שלכם יהיה נוח יותר לראות מולם דף פיזי הכולל טבלה שמרכזת את שמו של כל אחד מהאתרים שאליהם הם נרשמו, שם משתמש וסיסמה. לא צריך למסגר את הדף ולתלות אותו בכניסה לבית, מספיק שהוא יהיה מונח במגירה או במקום בטוח אחר.
3. הכינו מדריכים מצולמים (סקרינקאסט) לשאלות נפוצות
בפעם החמישים שישאלו אתכם איך מדגישים טקסט, ייתכן שתרצו לתלוש את שערות רגליכם. הקדימו תרופה למכה והכינו מדריכים כתובים צעד אחר צעד לבעיות נפוצות,או מדריכים שבהם אתם מצלמים בווידאו את המסך ואת אופן הניווט בו עד לפתרון (Screencast-O-Matic הוא אחד הכלים לכך ויש רבים כמוהו). ישנם מספר שירותים המאפשרים לצלם את המסך בווידאו ולהעלות את הווידאו לערוץ יוטיוב נפרד, או לאחד מאתרי Wikihow (או, אם מדובר במדריך כתוב, תוכלו להדפיסו).
כך או כך, זיכרו לא לסבך את קרוביכם עם הגדרות או שמות, אלא התאימו את המדריך במילים פשוטות ודברו בשפה שלהם: במקום "להעלות קובץ" אימרו (או כתבו) "לחצו על הסימן של החץ למעלה", במקום "תיקייה", דברו על "המלבן הצהוב".
4. הנגישו עבורם את המחשב והטלפון
א. זמן התגובה הממוצע של מסכי מגע עומד על 0.7 שניות, זמן התגובה של בני 65 ומעלה הוא שנייה אחת. הגדירו את המסכים הביתיים (טלפון, טאבלט, עכבר מחשב) כך שיהיו קצת פחות רגישים, כדי למנוע מצב שבו קרוביכם לוחצים על אייקון כלשהו ופותחים יישום שלא התכוונו אליו, או כדי למנוע מצב שבו ידיהם רועדות והם אינם מצליחים לדייק את פעולתם.
ב. הגדילו את הפונטים במסכים, כוונו את עוצמת השמע, שנו את בהירות המסך כך שתכאיב פחות לעיניהם מחד, ומנגד - כך שלא יצטרכו להתאמץ יתר על המידה.
ג. אם הוריכם אינם שולטים באנגלית, הגדירו את שפת הממשקים בתוכנות לשפת האם שהם דוברים.
ד. צרו קיצורי דרך עם תמונת אנשי קשר נבחרים על מסך הבית בטלפון, כדי שיוכלו להתקשר אליהם בקלות (אגב, אם הם סובלים מאלצהיימר, תמונת פנים היא פתרון טוב, במקום לזכור שמות).
כשמדובר באפליקציות ששמן אינו אינטואיטיבי, צרו תיקייה ששמה מעיד על תוכנה ושימו בה את האפליקציה (לדוג', תיקיית "טקסי" ובה האפליקציה "מוני טוק - המוניות המפנקות של מוני").
באותו אופן, צרו קיצורי דרך על מסך המחשב כדי להקל עליהם להגיע למסמכים חשובים ולתיקיות, ותנו להם שמות אינטואיטיבים.
5. התקינו על המחשב כלי שליטה מרחוק
רובנו לא חיים בשכנות לקרובי משפחתנו, דלת מול דלת. כשהם מתקשרים נסערים וזקוקים לעזרה, לא תמיד יש באפשרותנו לנסוע לעזור, נסיעה שהיא לפעמים ארוכה מאוד. כלי שליטה מרחוק על המחשב של ההורים יאפשר לכם לפתור את רוב הבעיות שלהם בלי להגיע אליהם פיזית - ובלי להסתמך על התיאורים המבולבלים והלא יעילים שהם מספקים ("שומעת?..."). לחלופין, הפעילו "שיתוף מסכים" בסקייפ - לא חובה להפעיל את המיקרופון - כדי לראות מה הם עושים ומה הבעיה.
6. נקו את העקבות שהם הותירו אחריהם
התקינו על המחשב של ההורים אנטי-וירוס, והגדירו בו, לצד בדיקה קבועה, גם מחיקה תקופתית של היסטוריית הגלישה שלהם. הדבר קריטי במיוחד אם יש במשפחה אחיינים קטנים או נכדים שמשתמשים במחשב ושעשויים לפתוח אותו באתר האחרון שאליו נכנסו בני הגיל השלישי ושכולל תוכן למבוגרים בלבד.
7. התקינו במחשב ובטאבלט של הוריכם מנהל סיסמאות.
מוטב לפשט עבורם את התהליך: לכן, בכל מקום שבו הם יוכלו להתחבר אוטומטית - לכו על זה. לא, זה לא מחליף את דף הנייר עם הסיסמאות המודפסות - זה בנוסף.
8. סייעניות אישיות ואפליקציות שליטה קולית
עבור מי שמקלידים באיטיות או שידיהם רועדות, סייעניות אישיות דוגמת אלקסה וסירי הן הצלה של ממש. כמוהן גם כל אפליקציה שמאפשרת שליטה קולית בטאבלט ובטלפון - החל מהחיפוש הקולי של גוגל, עבור באפליקציות ספיץ'-טו-טקסט וכלה באמזון אקו.
9. קנו להם שעון חכם
בעיני רובנו זה מוצר מיותר ומסורבל, שמתאים רק לטקיז כבדים שרוצים להתממשק עם הכל, אבל דווקא משום כך למבוגרים זה יכול להיות כלי שימושי. חשבו על האפשרויות: לשעון יש GPS ונתוני מיקום (חשוב במיוחד עבור חולי אלצהיימר שעשויים ללכת לאיבוד), הוא מודד דופק ומדדי גוף נוספים, יכול לעקוב אחר תקופות ועוד. אה כן, וגם הקטע הזה שהוא מראה את השעה.
10. התקינו להם אפליקציות שימושיות
גט טקסי, שליטה על המזגן דרך הטלפון, הזמנה מקוונת של משלוח מהסופר, אפליקציות שמזכירות לקחת תרופות, טרו-קולר ושאר אפליקציות שמאפשרות לחסום מספרים מסוימים (למשל, טלמרקטינג וספאם. אתם לא רוצים שהם ייפלו קורבן להונאה), גוגל מאפס ואפליקציות לניווט בעיר, משחקים כמו ברידג' או שבץ נא, אפליקציות יוגה והתעמלות, אפליקציית תשלומים אינטואיטיבית וקלה, ועוד. למתקדמים: אפליקציה של הבנק ואפליקציית קופ"ח אונליין.
11. התאימו את סביבת העבודה
לפעמים למבוגרים ולקשישים אין מוטיבציה ללמוד את הקסם החדש הזה בגלל סיבה אחת פשוטה: לא נוח להם. הישיבה מול מחשב, שהפכה לנו לטבע שני, היא לא כזו עבורם; האותיות הזעירות של הטלפון גורמות להם למצמץ בחוסר אונים. הפכו את סביבת העבודה הפיזית לנעימה יותר: כרית שתרפד את משענת ואת מושב הכיסא, מגביה לרגליים, הגביהו את מסך המחשב כך שיהיה בגובה עיניהם ולא ייאלץ אותם להתכופף.
באותה הזדמנות, קנו להם טאבלט במקום מחשב או טלפון: טאבלט קל משקל הרבה יותר מאשר לפטופ; ניתן להגדיל בו את הפונטים, כך שהרבה יותר נוח לקרוא בו ספרים; האייקונים שלו גדולים ובולטים יותר; ניתן לשלוט בו באמצעות פקודות קוליות; ניתן לערוך בו שיחות וידאו בנוחות.
12. הסבירו להם כמה מכללי העולם החדש
הרבה מהתוכן חינמי וכמוהו אפליקציות - לנו זה נשמע טבעי, אבל להורים שלנו זה פחות מובן מאליו; למדו אותם שמכשירים הם ניידים: לא צריך לכבות את הטלפון בסוף כל יום, ומנגד - לא צריך להשאיר את הטלפון והלפטופ מחוברים לשקע כל הזמן - אפשר לטעון אותם פעם ביום-יומיים; אל תלחצו "כן" כשצצות מולכם פרסומות. אל. לא. פשוט לא. זה תמיד נגמר רע; אל תעבירו הודעות שרשרת או מצגות מלאות תמונות יפות - מותר ליהנות מהן בעצמכם, אנחנו נסתדר בלי; מותר לכם לעשות לנו לייקים בפייסבוק אבל בבקשה בבקשה אל תגיבו לחברים שלנו ואם אפשר, אל תכתבו לנו מול כולם "לבתי האהובה! מזמן לא נפגשנו, מקווים שלא שכחת אותנו. תרימי טלפון".
13. הצמידו RFID לחפצים שנוטים להיעלם
יש היום שלל אפליקציות שנועדו למצוא חפצים אבודים. היעזרו בהן: משקפיים, ארנק, מפתחות - הצמידו לכל אחד מהם שבב שיאפשר להוריכם למצוא אותם. זה נשמע כמו דבר פעוט מאוד ועבורם זו יכולה להיות הצלה של ממש.
14. נשמו עמוק, שחררו
זכרו: הם לא מתכוונים להזיק (רוב הזמן), לפעמים הם רק רוצים מכם יחס.