גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המוסדיים מציגים: שינויים בהרגלי ההשקעה

שינויים חדים נרשמו בעשור האחרון בתמהילי ההשקעות של גופי החיסכון לטווח ארוך: ירידה חדה במשקל איגרות החוב הקונצרניות והממשלתיות לעומת עלייה חדה במשקל המניות בחו"ל, גידול ניכר ברכיב ההשקעות האלטרנטיביות, ובכלל זה במתן אשראי לא סחיר במקום אג"ח קונצרניות ● למדריך השקעה במניות

שינויים בהרגלי ההשקעה / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
שינויים בהרגלי ההשקעה / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

איגרות החוב הקונצרניות בישראל רשמו בחודשים האחרונים שינוי כיוון מהמגמה של שנת 2017, תוך פתיחת מרווחים בינן לבין איגרות החוב הממשלתיות, ובעיקר בדירוגים הנמוכים, קרי, תוך עלייה בפרמיית הסיכון.

התופעה הזו מאפיינת בעיקר את איגרות החוב בדירוגים נמוכים, בהן המרווחים נפתחו בצורה חדה יחסית. אחת הסיבות העיקריות לכך היא הפדיונות הגוברים בקרנות הנאמנות המתמחות באג"ח כללי (לרבות אג''ח חברות), שמאלצים את מנהלי הקרנות למכור חלק מאיגרות החוב שבאמתחתם. ייתכן שהציבור, לאחר תקופה ארוכה בה הבהבו "נורות אזהרה", הן מצד בנק ישראל והן מצד גורמים מקצועיים בשוק, החל להיזהר יותר מהמרווחים הנמוכים ששררו באפיק הקונצרני, ומאז תחילת השנה צמצם את החזקותיו בתחום. בשלושת השבועות האחרונים חלה אמנם התאוששות בשערי איגרות החוב הקונצרניות, אבל עדיין המרווחים היום גדולים יותר מאשר היו לפני כמה חודשים, ומסתמן קושי מסוים בהנפקות של אג"ח קונצרניות.

מנגד, לעת עתה לא מורגש ביקוש מכיוונם של גופיים מוסדיים המוכוונים לטווח ארוך שיהיו מוכנים לקלוט את הסחורה במרווחים הנוכחיים. נזכיר כי בשנים האחרונות משקל החזקות הציבור באג"ח קונצרני דרך קרנות הנאמנות ותעודות הסל יחד, עלה משמעותית לרמות של כ-60% מסך שווי השוק שלהן, בעוד שהגופים המוסדיים שכוללים את קופות הגמל, קרנות הפנסיה, חברות הביטוח והבנקים צמצמו את החשיפה לשוק הקונצרני המקומי. אם לפני עשור משקל האג"ח הקונצרני עמד על יותר מ-30%, הרי שכיום הוא עומד על כ-15%. עיקר הצמצום מתבטא בחשיפה לאיגרות חוב בדירוגים הנמוכים, כפי שעולה מן הגרף המצורף המתאר את התפלגות החוב הקונצרני לפי דירוגים. 

חלקם של האפיקים בתיק של המוסדיים

בגרף, הכולל את אפיקי החשיפה בקרב הגופים המוסדיים, ניתן לראות את השינויים בטעמם של המוסדיים לאורך זמן.

כך למשל, ניתן לראות את הירידה החדה בחשיפה לאפיק הקונצרני הסחיר המקומי בשנים האחרונות וגם את הירידה החדה בחשיפה לאפיק האג''ח הממשלתי מרמות של כ-25% בשלהי 2008 לרמות של כ-17% כיום. זאת, בשל התשואות הנמוכות לפדיון שמספק האפיק.

באפיק המניות, חלק גדול מהכסף המוסדי מופנה דווקא להשקעות בחו''ל המועדפות על פני השוק המקומי. בשל העובדה ששוק המניות המקומי פחות נזיל ופחות סחיר בעיקר בקרב מניות השורה השנייה והשלישית, הגופים המוסדיים מעדיפים להגדיל חשיפה מנייתית בבורסות בחו''ל, וכיום המשקל הממוצע של רכיב חו''ל מסך החשיפה למניות בתיקים המוסדיים עומד על כ-60% בעוד שרק כ-40% מושקע במניות בישראל, וזו מגמה שהולכת ותופסת תאוצה.

אם כן, עולה השאלה לאן הגופים המוסדיים, אלה שמקבלים הפקדות שוטפות ניכרות מן הציבור מידי חודש, מנתבים כיום את הכספים לטווח ארוך כאלטרנטיבה לשוק הקונצרני המקומי?

אחת האלטרנטיבות הפופולריות בקרב הגופים המוסדיים בשנים האחרונות, הינה השקעה בנכסים לא סחירים כדוגמת תחום ההלוואות הפרטיות בשוק האשראי החוץ-בנקאי, השקעה בקרנות השקעה, והשקעות ישירות בנדל''ן, השקעות שצוברות תאוצה אדירה בשנים האחרונות. 

התפלגות תיק הנכסים של המוסדיים

המלווים הפרטיים החדשים

בתחום ההלוואות הפרטיות, עד לפני שנים אחדות, שוק האשראי בישראל נשלט בעיקר בידי הבנקים, ושיעור ההשתתפות של גופים מוסדיים בשוק האשראי, קרי מתן הלוואות פרטיות, היה זניח. אם בשנת 2008, היקף ההלוואות הפרטיות שהעמידו הגופים המוסדיים עמד על כ-4 מיליארד שקל, הרי שנכון ליולי 2017 הוא נסק לכ-115 מיליארד שקל. בגרף המצורף ניתן לראות שאם בשנת 2012 אחוז ההלוואות הפרטיות מנכסי הגופים המוסדיים עמד על כ-4%, כיום המשקל כמעט והוכפל וחצה את ה-7.5%. זאת, תוך כדי גידול משמעותי בסך הנכסים המנוהלים על ידי הגופים המוסדיים. נזכיר כי הלוואה פרטית הינה הלוואה שניתנת "אחד על אחד" על ידי הגוף המוסדי לגוף עסקי, או הלוואה שניתנת על ידי קונסורציום של מספר גופים מלווים ללווה יחיד.

הלוואה מסוג זה אינה סחירה, בניגוד לאיגרת חוב קונצרנית בשוק הסחיר, ותנאיה אינם שקופים לעמיתי הגוף המוסדי.

היתרון מבחינת אותו גוף מוסדי במתן הלוואה פרטית טמון בכך שתמורת היעדר הסחירות הוא נהנה מפיצוי נאה בריבית שהוא מקבל. יתרה מכך: במרבית המקרים, המשקיע המוסדי גם מקבל מהלווה שעבודים/בטוחות ספציפיות, כדוגמת שעבוד על נכס נדל''ן, או שעבוד על תזרים מזומנים, (או על מניות וכו'), דבר שמהווה בטוחה יחסית חזקה להחזר הקרן במצב של חדלות פירעון. לעומת זאת, בדרך כלל החברות הלוות לא מספקות ביטחונות מסוגים אלה בשוק הקונצרני הסחיר. שני האלמנטים האלה - ריבית עדיפה וביטחונות - יוצרים עדיפות להלוואות הפרטיות מנקודת ראותו של הגוף המוסדי. 

התפלגות הרכיב הקונצרני בתיקים של כלל גופי הפנסיה, לפי דירוג האשראי

הבנקים יצאו, המוסדיים נכנסו

התאוצה הניכרת במתן ההלוואות הפרטיות מצד המוסדיים בשנים האחרונות נובעת ממספר גורמים:

ראשית, ההפקדות השוטפות שמקבלים הגופים המוסדיים מידי חודש בקרנות הפנסיה, ההשתלמות והגמל, מחייבות אותם לתור אחר תשואה ראויה עבור העמיתים. התשואות האבסולוטיות הנמוכות שניתן להשיג באיגרות החוב הקונצרניות הסחירות, הביאה את מנהלי ההשקעות לחפש תשואות עודפות באפיקים אחרים, וביניהם, אותן הלוואות אשראי פרטיות. בשלב זה, על אף פתיחת המרווחים הקלה באפיק הקונצרני הסחיר, עדיין המרווחים הנוכחים אין בהם כדי לגרום לגופים מוסדיים להגדיל את משקל החזקותיהם באפיק הסחיר על חשבון ההלוואות הלא סחירות.

שנית, בשל אימוץ כללי באזל 3 ודרישת המפקח על הבנקים להעלאה הדרגתית של יחס הלימות ההון עד לסוף שנת 2017 במטרה לחזק את יציבותם, הבנקים חיפשו וממשיכים לחפש, דרכים לצמצם את חשיפות האשראי שלהם לגופים עסקיים. את מקומם תפסו הגופים המוסדיים, בין אם בהלוואות ישירות מול אותם גופים עסקיים, ובין אם בסינדיקציה, קרי תוך שיתוף פעולה עם הבנק שחולק עם הגוף המוסדי הלוואה קיימת שנתן בעבר, או סל של הלוואות קמעונאיות, ובאופן זה הבנק משחרר חלק מנכסי הסיכון ממאזנו ומשפר את הלימות ההון שלו (היחס בין ההון העצמי לנכסי הסיכון).

מעבר לכך, גופים מוסדיים משתתפים בשנים האחרונות, לצד הבנקים, במתן אשראי לעסקאות בתחומי התשתיות, כדוגמת פיתוח מאגרי הגז, תחנות הכוח הפרטיות ועוד.

עבור גופים מוסדיים, שלהבדיל מהבנקים, לא סבלו בשנים האחרונות ממגבלות הון, אלא להיפך - מזרימה אדירה של כספים שדורשים השקעה, השקעות אלו בתחום הלא סחיר מאפשרות השגת גיוון לתיק והשגת תשואה עודפת עבור עמיתיהם.

מה עושים כש"גיור" הנכסים מתייקר?

מבחינת רכיב המט''ח, הרי שלאחרונה ניכרת הגדלה הדרגתית של הגופיים המוסדיים בחשיפה למט''ח. נזכיר כי בשל ההשקעות בחו''ל, מרבית ההשקעות של הגופים המוסדיים במניות, נדל''ן ואיגרות חוב, נקובות באופן אוטומטי בדולר. בשל העובדה שהתשואה שהמוסדיים מדווחים ונמדדים לפיה, היא תשואה שקלית, מרבית הגופים מגדרים את החשיפה המטבעית שלהם.

עד לאחרונה הם גידרו חלק מהותי מהחשיפה לדולר כדי לא להיות מושפעים מייסוף השקל. בשנה האחרונה, ה"גיור" של נכס דולרי לשקלי כרוך בעלויות שהתייקרו בצורה ניכרת, קרי, התשואה השקלית שהגוף המנהל יראה לנגד עיניו לאחר גידור האג''ח/המניה הזרה לתזרים שקלי, צפויה להיות נמוכה יותר מהאג''ח השקלי לאותו פרק זמן. הסיבה לכך נובעת מהעלייה בריבית בארה"ב והציפיות להעלאות ריבית בעתיד. כיום עלות הגידור לשנה היא יותר מ- 2.5%, מה שמביא לצמצום ניכר בגידור החשיפה לדולר בקרב גופים מוסדיים בשנה האחרונה, ותורם אגב כך לפיחות.

לסיכום, בעידן בו התשואות לפדיון באפיק הממשלתי והמרווחים בשוק הקונצרני הסחיר נמוכים, הגופים המוסדיים מחפשים אלטרנטיבות, ואחת מהן שזוכה לתאוצה לאחרונה הינה השקעה בנכסים לא סחירים כדוגמת הלוואות פרטיות, קרנות השקעה ונדל''ן ריאלי, שני תחומים אותם נסקור בכתבת המשך נפרדת. 

■ הכותבים הם יו"ר בית ההשקעות מיטב דש ומנהל השקעות בקופות הגמל והפנסיה של מיטב דש. אין לראות בכתבה המלצה או תחליף לשיקול-דעתו העצמאי של הקורא או הזמנה לבצע רכיה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות, ועשויים לחול שינויי שוק. 

עוד כתבות

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

פליטים עזתים ברפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

המומחה שמסביר: למה החליטו בעולם שרפיח היא הקו האדום

פלישת צה"ל לרפיח, בין המעוזים האחרונים של חמאס בעזה, עומדת בלב הדיון על עתיד המלחמה ● "העיר הפכה לסמל של המצוקה הפלסטינית והפליטות בעיני העולם", אומר ד"ר הראל חורב, מומחה לחברה הפלסטינית ● בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע ישראל טועה בהתנהלותה ברפיח, מתייחס לפלונטר מול ארה"ב ומסביר מדוע חמאס ממשיך לסרב לעסקת חטופים

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

הפגנה הקוראת לשוויון בנטל. בלי נתונים מסולפים / צילום: שב״פ sha_b_p@

אותה אוזלת היד מאפשרת למגזר גדול לא לשאת בנטל וחונקת אותנו בפקקים

משבר הגיוס הוא משבר המטרו: שניהם יחד הוא אותו כישלון תשתיות ענק, של התחבורה המקרטעת פה ושל יסודות המדינה המתפוררים אחרי 76 שנותיה ● הסטטוס קוו מת. הגיע הזמן להיפרד מפתרונות הישראבלוף

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם