בנק הפועלים ממשיך לקדם את האופציות השונות לקראת היפרדותו הצפויה מחברת כרטיסי האשראי ישראכרט. ל"גלובס" נודע כי בימים אלה מתחיל הבנק, בניהולו של אריק פינטו, בסבב שיחות עם המשקיעים המוסדיים המרכזיים בשוק לקראת הנפקה אפשרית של החברה. עם זאת, לא מדובר ב'רוד שואו' העוסק בשיווק ישראכרט ובדיון של שווי החברה, אלא בשיחות כלליות יותר של הכרה לעומק של ענף כרטיסי האשראי בישראל והשינויים הדרמטיים הצפויים בו.
בבנק הפועלים החליטו לקיים את השיחות, מכיוון שאין כיום חברת כרטיסי אשראי נסחרת, והמשקיעים המוסדיים לא מכירים מספיק לעומק את ענף האשראי ואת השינויים הצפויים בו. כך, למשל, יוסבר בשיחות הנושא של יחסים בין מנפיק כרטיס אשראי למתפעל הכרטיס - סוגיה שהופכת משמעותית לאחר שהבנק (המנפיק) ייפרד מחברת כרטיסי האשראי (המתפעל). מהלך זה נועד לסייע לבנק להכין את הקרקע אם אכן ייצא בהנפקה.
על אף שמהלך זה מהווה צעד מקדמי לקראת הנפקת ישראכרט, עדיין אין זה ודאי שבנק הפועלים ינפיק את החברה. עוד נודע ל"גלובס" כי באחרונה קרנות ההשקעה, אדוונט ובייין, שהן המתעניינות המרכזיות ברכישת ישראכרט שיפרו את הצעתן לרכישת החברה. לפי הערכות, הקרנות מוכנות לרכוש את החברה לפי שווי הנע באזור ה-3.5 מיליארד שקל, הגבוה בכ-10% מההון העצמי של ישראכרט. עם זאת, ההצעה כפופה לתנאים שונים, ובהם מערכת היחסים והסכם התפעול שיהיו בין ישראכרט לבנק הפועלים, שהוא כיום מפיץ כרטיסי האשראי המרכזי שלה.
חלוקה כדיבידנד בעין
אפשרות נוספת שעומדת על הפרק היא חלוקת ישראכרט כ'דיבידנד בעין' (דיבידנד המשולם ברכוש ולא במזומן על־ידי חלוקת ניע בין בעלי המניות) לבעלי המניות של בנק הפועלים, ובראשם קבוצת אריסון המחזיקה ב-20% מהבנק. מהלך שכזה אם ייעשה, יהיה משולב ככל הנראה עם הנפקת החברה בבורסה, על מנת להנזיל את המניות.
האפשרות של חלוקה כ'דיבידנד בעין' אינה אטרקטיבית לבנק עצמו, וטובה רק לבעלי המניות שלו. זאת, מאחר שבמקרה של חלוקת המניות כ'דיבידנד בעין', הבנק לא ירשום רווח, ואף יספוג הפחתת הון (לעומת זאת במכירה או בהנפקה בשווי הגבוה מההון העצמי, יירשם רווח). היתרון המרכזי של מהלך שכזה הוא במהירות הביצוע שלו ובכך שאין תלות מצד הקונה.
על אף שכרגע ישנה לבנק הצעה טובה שגם תגלם לו רווח, אופציית 'הדיבידנד בעין' נמצאת עדיין על השולחן, ונחשבת כאופציה ריאלית. בבנק טרם החליטו באילו מהמסלולים לבחור, והם מקדמים את שלוש האפשרויות במקביל.
הסכם לחלוקת הכנסות
ישראכרט היא חברת כרטיסי האשראי הגדולה בענף, החולשת על קרוב למחצית משוק כרטיסי האשראי עם מחזור שימוש בכרטיסים העומד על כ-150 מיליארד שקל בשנה. החברה, המנוהלת ע"י רון וקסלר, נמצאת בתקופה מאתגרת. תקופת הביניים עד להפרדה מבנק הפועלים יוצרת פוטנציאל לניגוד עניינים וגורמת לא אחת למתיחות בין החברה לבנק (כשם שקורה בבנק לאומי ולאומי קארד). הסיבה לכך היא שלאחר ההפרדה מהבנקים חברות כרטיסי האשראי אמורות להתחרות בהם בעיקר בתחום ההלוואות. מנגד, הבנקים מנסים לפצות את עצמם על אובדן ההכנסות הצפוי כתוצאה מההפרדה, ולפתח בעצמם פעילויות שיתחרו בחברות כרטיסי האשראי, כגון פעילות אפליקציית התשלומים שלהם.
סוגיה משמעותית נוספת שנותרה פתוחה היא מה תהיה מערכת היחסים בין הבנק לישראכרט לאחר ההפרדה. נושא זה אמור להתבהר בהסכם התפעול בין הצדדים, שטרם נחתם. הסכם זה מסדיר את חלוקת ההכנסות בין הצדדים ונושאים נוספים הקשורים לפעילות המשותפת כגון הגישה שתקבל חברת כרטיסי האשראי ללקוחות הבנק.
במהלך של הנפקה ו/או חלוקת דיבידנד בעין של ישראכרט, לבנק הפועלים תהיה יותר שליטה בקביעת מערכת היחסים העתידית. לעומת זאת, בתרחיש של מכירת החברה לבעל שליטה (במיוחד אם מדובר בבעל שליטה חזק כמו הקרנות המתעניינות), הרי שהמו"מ יהיה מורכב יותר, והרוכשים ירצו לוודא שישראכרט לא תיחלש מול בנק הפועלים ביום שאחרי ההפרדה.
בנק לאומי כבר נפרד
הפרדת ישראכרט מבנק הפועלים נדרשת במסגרת חוק שטרום שחייב את הבנקים הגדולים למכור את חברות כרטיסי האשראי שבבעלותן עד ל-2020, אולם נראה שהבנקים ממהרים להשלים את ההפרדה לפני המועד שנקבע בחוק.
בעוד בבנק הפועלים עדיין עמלים על תהליך ההפרדה, בבנק לאומי כבר חתמו לפני כחודש על עסקה למכירת לאומי קארד. החברה נמכרה לקרן ההשקעות ורבורג פינקוס בסכום נאה של 2.5 מיליארד שקל, הגבוה ב-30% מההון העצמי של החברה.
ההסכם נבנה כך, שהקשר בין הבנק לחברת כרטיסי האשראי צפוי להישמר, ולבנק תהיה מוטיבציה לכך שהחברה תצליח. כך למשל, הבנק ייהנה מתוספת תשלום של מעל 200 מיליון שקל, אם יעמוד ביעדים מסוימים הקשורים בפעילות כרטיסי האשראי של לאומי קארד. כמו-כן, הסכם התפעול בין הצדדים נחתם לתקופה ארוכה של 10 שנים, מה שמבטיח יציבות וודאות בנוגע לחלוקת ההכנסות הצפויה ביניהם.
נציין כי ורבורג פינקוס נמצאת גם היא בימים אלה בשיחות עם המוסדיים הישראליים בניסיון לעניין אותם לרכוש 20% מלאומי קארד. זאת, לאחר שבנק ישראל פסל את האפשרות שלאומי ירכשו את המניות. כך שבימים אלה נכנסים המוסדיים בישראל לעולם כרטיסי האשראי, לקראת השקעה אפשרית בשתי חברות בענף.