הנקראות ביותר

איילת שקד: "אני סובלת מהתקפות פייק ניוז אישיות נגדי"

היא סומנה כמועמדת לניצחון בפריימריז בליכוד אם תעבור מפלגה. היו סקרים שנתנו לה יותר מנדטים מלנתניהו, אם תעמוד בראש הליכוד ● בשלב הזה היא אינה מתמודדת על ראשות הממשלה, ובונה על קדנציה נוספת כשרת המשפטים ● איילת שקד, מקום 2 בדירוג המשפיעות של "ליידי גלובס": "בתכנון שלי כעת נמצא חוק יסוד חקיקה. זה פרויקט גדול שאני אשמח להיכנס אליו"

שרת המשפטים איילת שקד / צילום: איליה מלינקוב
שרת המשפטים איילת שקד / צילום: איליה מלינקוב

הימים הם ימי אמצע אוגוסט הלוהט, שבהם מיטלטלת ישראל בין אפשרות להקדמת הבחירות לבין אפשרות למתקפה בעזה. כולם מנסים להרוויח זמן: החרדים בדילמת חוק הגיוס הבלתי נגמרת, הממשלה בדילמת עזה חסרת המוצא. שרת המשפטים איילת שקד, שבדיוק סיימה ישיבה בקבינט הביטחוני, מוכנה לכל תרחיש.

לקראת מה אנחנו הולכים, לדעתך?

"הסדרה ארוכת טווח עם שיקום זה לא יקרה, כי לא נאפשר שיקום בלי פירוז, וחמאס לא מוכן לכך, כי שלטונו נשען על הזרוע הצבאית. צריך להכיר בכך שההתנתקות הובילה להקמת ישות טרור, וחשוב ללמוד מכך לקח לבאות. המקסימום עכשיו זו הפסקת אש ממושכת".

היא יכולה לכלול את החזרת גופות החיילים?

"כרגע זה לא יכלול דבר מעבר לזה".

מה לגבי הבחירות, עד כמה את מעריכה שאנחנו קרובים?

"זה תלוי בליצמן ובליברמן במידה רבה, וגם בראש הממשלה. הרי אם בסופו של דבר הם לא יגיעו לנוסח מוסכם על חוק הגיוס, אפשר יהיה לבקש מבג"ץ דחייה נוספת, אבל הבנתי מראש הממשלה שאם בכל מקרה זה יוביל לבחירות, אז בואו נלך כבר עכשיו. לגבי הבית היהודי, לנו אין בעיה עם הנוסח הזה".

ביולי האחרון סימן אותה ח"כ דוד ביטן כמועמדת לניצחון בפריימריז בליכוד אם תעבור מפלגה. היו סקרים שנתנו לה יותר מנדטים מלנתניהו, אם תעמוד בראש הליכוד. אבל שקד יותר מדי רציונלית מכדי להסתנוור מסקרים. בשלב הזה היא אינה מתמודדת על ראשות הממשלה, ובונה על קדנציה נוספת בממשלה כשרה בבית היהודי.

לאיזה תפקיד את נושאת עיניים בקדנציה הבאה?

"אשמח להמשיך להיות שרת משפטים, ולהשלים דברים שככל הנראה כבר לא אספיק בקדנציה הזאת. חוץ מזה, יש עוד כמה משרדים שמעניינים אותי, אבל אני מעדיפה לא לפרט בשלב זה. מה שבטוח זה שהמדינה שלנו מאוד פתוחה למנהיגות נשית".

"ההסתה נגד השמאל היא באותה רמה כמו נגד הימין. אין שום הבדל". איילת שקד / צילום: איליה מלניקוב

השמאל היה צריך לתמוך

לא מפתיע ששקד רוצה להישאר במשרד המשפטים. פועלה שם הניב לה הצלחות רבות. הגם שהיא נעדרת השכלה משפטית, השתלטה שקד מהר, יחסית, על עולמות התוכן הרלבנטיים, במידה שהספיקה לה כדי לפעול למימוש האג’נדה של המפלגה. אולי זו השכלתה כמהנדסת מחשבים שאפשרה לה להנדס את תפקידה מהמסד ועד הטפחות באופן כה יעיל וממצה. אולי זה קור הרוח המאפיין אותה, שמאפשר לה להתעלם מהביקורות ולהמשיך ביעדים שקבעה לעצמה. מכל מקום, התוצאות לא איחרו לבוא.

השנה מינתה שקד כ-50 שופטים לערכאות השונות, והחודש היא צפויה למנות עוד ה-30. חוק 'מנהלי יו"ש' עבר בקריאה שנייה ושלישית, והצעת חוק הפללת צרכני הזנות עברה בוועדת השרים.

"את היעד מס’ 1 שלי, מינוי שופטים לבית המשפט העליון ולשאר הערכאות, הצלחתי להשיג. זה הדבר המרכזי ששמתי לי כמטרה. עשיתי עוד דברים חשובים כמו צמצום הרגולציה, רפורמת חדלות פירעון, הורדת העומס מבג"ץ והעברת הבג"ץים של יו"ש למינהלי ירושלים, אבל בלי ספק זה ההישג המרכזי שלי. כעת אחד הדברים הגדולים שבתכנון הוא חוק יסוד חקיקה. זה פרויקט גדול שאשמח להיכנס אליו".

הצעות לחוק יסוד החקיקה עולות ויורדות זה שנים. מטרת החוק להבהיר את סמכות הכנסת לחוקק חוקים, ולקבוע את התנאים המאפשרים לבג"ץ לפסול אותם. נוסח תזכיר החוק של שקד ושל שר החינוך נפתלי בנט קובע כי הוא יכלול את פסקת ההתגברות, הקובעת שהכנסת תוכל לחוקק מחדש, וברוב של 61 חברי כנסת בלבד, חוק שנפסל בבג"ץ. הנוסח גם קובע כי לא ניתן יהיה לפסול חוקי יסוד.

החוק שהצעתם מיועד להמשיך ולצמצם את כוחו של בג"ץ.

"זה יעשה סדר בין הרשויות, ובמובן מסוים יפסיק את המתח ביניהן אחת ולתמיד. צריך להחזיר את האיזון ביניהן ולשים גבולות לביקורת השיפוטית, כי האקטיביזם השיפוטי פוגע בדמוקרטיה. החוק הזה הוא פרויקט גדול שאני אשמח להיכנס אליו, לצערי בקדנציה הזאת כבר לא אספיק".

יש סיכוי שחוק הלאום ישתנה?

"החוק לא ישתנה. אני חושבת שהשמאל הציוני היה צריך לתמוך בו, אין אתו שום בעיה. יש בו מוסכמות יסוד שכולם תומכים בהן".

גם שוויון הוא מוסכמה ממגילת העצמאות, שעד לא מזמן היה נראה שכולם תומכים בה.

"לא ראיתי את הצעקה הגדולה כשלא הכניסו לחוק כבוד יסוד האדם וחירותו את המילה שוויון".

אולי ההבדל הוא שחוק כבוד יסוד האדם לא מתנגש בערך השוויון כמו שחוק הלאום עלול להתנגש בו, ולכן חשוב שערך זה יופיע בו בדיוק כמו שהוא מופיע במגילת העצמאות, שכותביה רצו להבטיח את זכויות המיעוטים.

"זה לא נכון, כי אין אף סעיף בחוק שפוגע בזכויות הפרט".

אבל זה יכול לשמש בסיס לאפליה גם של פרטים, למשל בסעיף ההתיישבות.

"מדינת ישראל מתקיימת על בסים שוויון אזרחי מלא, ולא שוויון לאומי. יותר מזה, הממשלה הזאת עשתה הכי הרבה למגזר הערבי ב-70 השנים האחרונות. אני אקריא לך ווטסאפ ששלח לי ח"כ עיסאווי פרייג’ (מרצ) השבוע: ‘הציבור הערבי קיבל מאיילת שקד בשלוש שנים יותר ממה שקיבל ממפא"י במשך 70 שנה’".

(פרייג' מסר בתגובה: "כמי שהיה שותף יחד עם השרה שקד בהליכים למינוי קאדית שרעית ראשונה, אני יודע שאת זה אי אפשר לקחת ממנה. אין אפילו ויכוח על כך שבשנים האחרונות חל גידול משמעותי בתקציבים שמעבירה הממשלה לחברה הערבית, אבל הבעיה הגדולה היא שכל המטעמים הללו מוגשים בצירוף שנאה והדרה וחוק הלאום, שכל תכליתו הוא לפגוע במעמד של אזרחי ישראל הערבים ובשפתם. אז עם כל הכבוד למעשים ספציפיים, הבעיה הגדולה עם הממשלה זו רוח הרדיפה וההשתקה שיוצאת ממנה").

מה הציבור הערבי קיבל ממך?

"אני שרת המשפטים הראשונה שבנתה בית משפט בעיר ערבית, טייבה. עד היום היה רק המחוזי נצרת".

ומה את משיבה לטענות שלפיהן מטרת חוק הלאום היא לספח בסופו של דבר 2 מיליון פלשתינים במעמד אזרחים סוג ב’, כדי שלא יאיימו על הזהות הלאומית של המדינה?

"זו דמגוגיה זולה וחוסר הבנה. חוק הלאום נועד לתת כלי בידי בית המשפט העליון לאזן בין זכויות אוניברסליות לזכויות לאומיות. הדוגמה הכי טובה זה חוק איחוד משפחות (הכוונה לניצול של סעיף איחוד המשפחות בחוק האזרחות, שבחסותו נקלטו בארץ פלשתינים תושבי הגדה המערבית ועזה, ר"ע)".

לאחר ההפגנה נגד חוק הלאום את צייצת בטוויטר 'השמאל הציוני היה צריך לתמוך בחוק הלאום, אבל כנראה אין כזה'. את באמת חושבת שאין יותר שמאל ציוני?

"אני לא רוצה להכליל. השמאל הציוני היה צריך לתמוך בחוק הלאום".

אבל בציוץ הכללת.

"השמאל לא היה כן עם עצמו. אין בחוק שום מוסכמה חדשה, ולכן הוא היה צריך לתמוך בו".

זה הופך אותו ללא ציוני?

"השמאל עשה טעות. אבל נכון, זה שמישהו לא תמך בחוק לא הופך אותו ללא ציוני. יש שמאל ציוני".

עד כמה את מודאגת מהשסעים בחברה הישראלית? השיח הולך ומקצין ועמו גם האלימות. המילה שמאלן הפכה שם גנאי.

"השיח המתלהם מטריד אותי מאוד. זה קיים גם בשמאל וגם בימין, הסתה פרועה. זה קורה הרבה בגלל הרשתות החברתיות. אני משתדלת להוביל קו ממלכתי, ולתת דוגמה ככל שניתן. כולנו סופגים את זה, וצריך להרגיע את השיח. אני עדיין לא מצאתי פתרון, חוץ מלדבר על זה. אני מנסה כעת גם להעביר את חוק הפייסבוק (שנתניהו מנע את קידומו, ר"ע), שיאפשר להסיר פוסטים שקוראים לאלימות ולטרור, ועם זאת לשמור על חופש הביטוי".

את חושבת שההסתה נגד השמאל היא באותה רמה כמו נגד הימין?

"לגמרי. אין שום הבדל. מספיק להיכנס ולראות את התגובות שהיו לתמונה שהעליתי עם בעלי לפייסבוק, או להקשיב לקריאות הנאצה שיש מפעם לפעם מתחת לחלון שלי".

"איך אני עומדת בלחצים? בקור רוח. האישיות שלי מאפשרת לי לא להילחץ". איילת שקד / צילום: איליה מלניקוב

המשטרה מגזימה

כהונתה של שקד במשרד המשפטים מתאפיינת בחתירה ליעילות המערכות הפועלות תחת המשרד. יעילות שלא אחת זוכה לביקורת, מתוך החשש שהמוטיבציה שלה, לפחות בחלק מהמקרים, אינה שיפור המערכות, אלא בעיקר קידום האג’נדה של סיפוח השטחים, כמו במקרה של חוק מינהלי יו"ש - שמעביר סמכויות בנושאי יהודה ושומרון מבג"ץ לבית המשפט המינהלי בירושלים, ואמור להקשות על הפלסטינים ולהקל על המתנחלים לתבוע בעלות על קרקעות.

לפני כחודשיים וחצי הציגה שקד בגאווה את עיקרי הרפורמות שהיא מבצעת במשרדה. מלבד יישום רפורמת חדלות פירעון, דיברה בהרחבה על קידום המאבק שלה בהלבנת הון, הכולל את שיפור היעילות בטיפול בתיקי שחיתות מורכבים ומשמעותיים בפרקליטות המדינה, ומאבק בפשיעה מאורגנת.

חילוט רכוש הוא אחד הכלים שמשמשים את המדינה במלחמתה בפשיעה המאורגנת וגם בהון השחור בעבירות צווארון לבן. הוא נועד להבטיח ששווי הרכוש שהולבן או שימש לביצוע העבירה יישלל מהעבריין. אלא שלא מכבר פורסם כי שווי הנכסים שחולטו זמנית בשנת 2017 על 704 מיליון שקל, אך רק 50 מיליון שקל חולטו סופית בתום ההליך המשפטי. הדבר מעלה תהיות באשר לעינוי הדין שנגרם לחשודים. אמנם קשה לחוש אמפתיה כלפי טייקונים החשודים בפלילים, כמו שאול אלוביץ' בעלי בזק, אך תפיסת כל רכושם לתקופה שיכולה להימשך שנים היא ענישה כלכלית, ויש לתת את הדעת האם אין בה בכדי לטשטש את עקרון חזקת החפות. מה עוד שעבור אנשי עסקים קטנים יותר זו עלולה להיות מכה אנושה.

יש לך הסבר מדוע סכום החילוט בפועל כל כך נמוך? האם זה לא משחק לידיהם של העבריינים והופך את הפשע למשתלם?

"חילוט הוא אמצעי אכיפה חשוב. על פניו נראה שהמשטרה תופסת בשלב ההתחלתי סכומים גבוהים מדי. אני רוצה להיות זהירה, קיימתי ישיבה עם פרקליט המדינה בשבוע שעבר, והוא עדיין צריך לבדוק כמה דברים. לי נראה שכמות התפיסה המוקדמת גבוהה, ושהמשטרה משתמשת בכלי הזה באופן מוגזם".

 

לא מתרגשת מהדרה

שקד זוכה לא אחת להתקפות ברשת. גם אם היא יחסית מורגלת להיות בקו האש, המשפחה שלה פחות. "באופן אישי יש המון הפגנות נגדי. רק לאחרונה מני נפתלי וחבר מרעיו הפגינו מול הבית שלי בטענה שאני פוגעת בשלטון החוק וצעקו לי 'חמורה' ו'פשיסטית'. אני יכולה לומר שזה היה מאוד לא נעים לילדים שלי. זה לא קשור לכך שאני אישה, אלא למהלכים שאני עושה. הילדים של השר בנט והשר ארדן סובלים גם הם לא מעט מהחשיפה של האבות שלהם".

איך את מרגיעה את הילדים כשההפגנות הן מתחת לחלון הבית?

"אני מלמדת אותם שזה חלק מהעבודה, שחלק מהחיים במדינה דמוקרטית זה להפגין נגד השלטון, והיום אני השלטון. הם תמיד שואלים אותי ‘אבל למה בקללות?’, ואני משיבה שמי שמפגין בקללות אלו אנשים לא טובים, ושיש הפגנות כמו, למשל, אלו של האבות הגרושים כל יום ראשון מחוץ לבית שלי, שהן עם תוכן ובלי קללות".

בעיני לא מעט פמיניסטיות שקד היא חידה. מצד אחד אישה חזקה ומצליחה שהעבירה לא מכבר בוועדת השרים לענייני חקיקה, שבראשה היא עומדת, את החוק שמגדיר צריכת זנות כעבירה מנהלית. מצד שני יש מי שיטען שהפמיניזם שלה עוצר בגבולות שהמגזר שהיא מייצגת מציב. כאשר מדברים אתה על תהליכים של הדרת נשים בצה"ל, היא מסרבת להתרגש.

צבר האירועים האחרונים, שבהם עשרות חיילים דתיים שהפנו גבם למדריכת צניחה בזמן תדרוך וסירבו להקשיב לה, חיילות שחזרו מאימון שטח וגילו כי חדריהן וחפציהן האישיים פונו לטובת חיילים דתיים, נדמה שכל אלו אינם מותירים עליה רושם. "הצבא עובר תהליך הפוך מהדרה. היום 72% מהתפקידים פתוחים לנשים, והנתון הזה נמצא רק בעלייה".

איך את מסבירה את האירועים האחרונים?

"צריך להבין שיש היום בצבא שתי מגמות מתנגשות. מצד אחד יותר חרדים מתגייסים, ומצד שני יותר תפקידים פתוחים לנשים. צריך לתת לחיים להתנהל, ולצבא בשטח לפתור את המקרים. בגלל הרשתות החברתיות כל אירוע שאפשר לפתור ברמה מקומית הופך לאירוע לאומי. אייזנקוט צלח אירוע לא פשוט, והצליח ליצור קונצנזוס סביב פקודת השירות המשותף. לי אין ספק שנשים ימשיכו להתקדם בצבא".

גם שתיקתה במקרה של ח"כ ניסן סלומינסקי, שנגדו נאספו עדויות של כ-20 נשים שטענו כי הטריד אותן מינית, זכתה לביקורת לא מועטה. המשטרה סגרה את התיק נגדו לאחר שהנשים סירבו להתעמת עם חוקרי המשטרה.

מדוע לא קראת לו להתפטר?

"אמרתי לאורך כל הדרך שמסוכן מאוד שפוליטיקאים יהפכו לשופטים ולתובעים. בדיוק לשם כך במדינה מסודרת יש מערכת אכיפת חוק ויש בית משפט. משפטים לא נערכים בפייסבוק. אני הראשונה לעמוד מאחורי כל מתלוננת כלפי כל אדם שפגע בה, כשהיא תנהל הליך מולו".

 

עדיין תוקפות

בכנסת הנוכחית נרשם שיא של 35 ח"כיות. יחד עם זאת, מספר השרות עדיין נמוך יחסית: רק ארבע נשים עומדות בראש משרד ממשלתי. שקד היא ללא ספק הבכירה שבהן, והאישה היחידה שחברה בקבינט המדיני-ביטחוני.

את מרגישה שאת מקבלת את המקום הראוי סביב שולחן הקבינט המדיני־ביטחוני?

"לחלוטין. אין שום הבדל ביני לבין השרים האחרים. כולם קשובים אליי ואל הגברים בחדר באותה מידה. חוץ מזה שהגברים לבושים בחליפות, ואותי המזגן מקפיא".

בכנסת יש סולידריות נשית?

"נשים עדיין תוקפות אחת את השנייה לא מעט, אבל גם יש סוג של אחווה חוצת מפלגות, ויש שיתופי פעולה, בעיקר בנושאים שקשורים למעמד נשים".

יכולה להיות כיום שרת ביטחון בישראל?

"אם אישה רוצה, היא בוודאי יכולה. יש שרי ביטחון שעשו שירות צבאי לא קרבי, או פחות קרבי מנשים, ומביאים ניסיון אזרחי. אין שום סיבה שאישה לא תמלא תפקיד זה. לי אישית אין רצון להיות שרת ביטחון. אני מאוד אוהבת את משרד המשפטים. זה משרד שמאפשר לי מוטת שליטה גדולה ורחבה".

כמהנדסת מחשבים, העולם הדיגיטלי לא זר לשקד. עוד בתחילת דרכה הציבורית היא ושותפה לדרך בנט השתמשו בפייסבוק כדי להקים את הארגון החברתי ‘ישראל שלי’. "היינו בין הראשונים שהבינו שניתן להניע קבוצה אידיאולוגית של אנשים דרך הרשת, אז אני שוחה בעולם הזה. אני לגמרי מבינה את עוצמת הכלי, ומשתמשת בו במינון. לא מצייצת על כל דבר".

ניתן לומר שהגולם קם על יוצרו והפייסבוק הפך היום כלי למניפולציה ופייק ניוז.

"יש פוליטיקאים שמחזיקים בוטים - אין לי הוכחות מיהם, אבל יש לי השערות - וזה איום ונורא ומפחיד, וצריך לטפל בזה. מהתקפות של פייק ניוז אני סובלת באופן אישי. בזמן האחרון הריצו בפייסבוק קטע שלי שאומר שצריך לסגור את פייסבוק וטוויטר. זה היה חלק מאייטם היתולי ויפה לפני שלוש-ארבע שנים בערוץ 10, שהתייחס להסתה ברשת. כמובן שלא הראו את כל האייטם, והתוצאה היא שאני מקבלת פניות מאנשים איך יכול להיות שאני רוצה לסגור את פייסבוק וטוויטר. דוגמה אחרת, כבר כמעט שנתיים מופצת גלויה עם ציטוט שמעולם לא אמרתי, שתוכנה שאני שוללת את זכויות ההומואים והלסביות. מנהלים נגדי קמפיין שקרי שאני הומופובית, ואין לי מה לעשות, כי אין לי את מי לתבוע דיבה. אני לא יודעת מי הפיץ את זה".

עד כמה את אישית פעילה ומעורבת ברשתות, קוראת טוקבקים?

"כמעט כל יום עולה משהו מטעמי לרשתות. טוקבקים אני לא מספיקה לקרוא, אבל הצוות מביא לידיעתי. האישור הסופי של ציוצים ופוסטים הוא שלי".

מה הקושי הגדול ביותר שנתקלת בו בתפקיד?

"להזיז את הגבינה. מדובר במערכת שהלכה בכיוון של אקטיביזם שיפוטי במשך 20 שנה, ואני מנסה להזיז את הספינה לכיוון שמרני יותר ומרוסן. זה מהלך קשה גם מול האנשים במערכות הקיימות, וגם מול התקשורת".

נראה שאחת הדרכים של שקד להזיז את הגבינה קשורה ביכולת שלה למזער דברים שאחרים רואים בהם סכנה, ולהקטין או להכחיש את חשיבותם. כמו בחוק הלאום או ביחסה להדרת נשים בצה"ל, היא נוטה לזלזל בחששות העולים בדרך כלל מהצד הליברלי. בצירוף נחישותה הרבה, יכולת זו ללא ספק מקלה עליה לצלוח היטב את החיים הפוליטיים.

חוק היועמ"שים שהיא מקדמת, שנועד לשנות את בחירת היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה, ואשר מנדלבליט הגדירו ‘חוק גרוע וסכנה לשלטון החוק’, הוא עדות נוספת לכך. "לא כצעקתה", טוענת שקד. "זה בסך הכול להעביר מינוי ממכרז לוועדת איתור, ודי בזה כדי לקומם עליי חלק נכבד מצמרת המשפט לשעבר, וממעצבי דעת קהל מהמגזר המשפטי והציבורי השמאלי. אני נאבקת בכוחות גדולים, אבל אלה דברים שאני מאמינה בהם".

איזו תובנה משמעותית הפקת בעשור האחרון?

"למדתי שבחיים יש הזדמנויות שחייבים לנצל. כשבנט החליט שאנחנו הולכים להשיג את משרד המשפטים חששתי מזה, כי פחדתי שיתפרו לי תיק. היה מוטו כזה שלשר משפטים מהימין יתפרו תיק, אבל התגברתי על הפחד. כנ"ל לגבי ההצטרפות לבית היהודי. הרבה אמרו לי שאין לי סיכוי, ושלא יקבלו אותי. אבל האמנתי בשותפות עם בנט, והלכתי על זה. בשני המקרים זו הייתה הזדמנות שהפכה להצלחה".

איך את מנהלת את הלחץ שהוא חלק בלתי נפרד מתפקידך?

"בקור רוח. האישיות שלי מאפשרת לי לא להילחץ, ולנהל את המשברים באופן שכלתני".

את ישנה טוב בלילה, לא משנה מה קרה במהלך היום?

"אני ישנה בלילה טוב מאוד. שבע שעות".

לפרויקט 50 המשפיעות של 'ליידי גלובס' לשנת 2018

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות