גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

5 דרכים לקרר את המרחב העירוני לפני שהתושבים נמסים

הערים כבר עכשיו חמות בערך בעשר מעלות מהאזורים שסביבן, ובעולם מחפשים דרכים יצירתיות להוריד את הטמפרטורות באי החום העירוני

עיר קרח בחארבין, סין / צילום: SHUTTERSTOCK
עיר קרח בחארבין, סין / צילום: SHUTTERSTOCK

גלי החום של אוגוסט בתל אביב, בלונדון, בפריז וברוב ערי אירופה, הדהימו אותנו, אבל זה לא רק מזג האוויר - הסביבה העירונית עצמה מגבירה את החום הקיצי.
כלי רכב בפקקים פולטים חום. מזגני אוויר פולטים אוויר חם. בטון ואספלט על כמעט כל משטח קולטים ופולטים את קרני השמש. החלל בין בניינים גבוהים לוכד את החום ברמת הרחוב. כל הגורמים הללו תורמים למה שנקרא "אי חום עירוני", האפקט שגורם לכך שהטמפרטורה בעיר גבוהה לעתים בשמונה מעלות צלזיוס ביחס לסביבה הפתוחה מסביב.

התגובה של כולנו היא להפעיל את מיזוג האוויר (להוציא אולי את האירופים שההמצאה הזו לא כבשה אותם עדיין), אבל כך נוצר מעגל הקסמים השלילי של מרחב חיצון מחומם למען פנים מצונן, ובהוצאה משמעותית. מיזוג האוויר מהווה כעת כחמישית מצריכת החשמל של בניין עירוני ממוצע, ואם נחבר אותו בכל העולם, נקבל פי 2.5 מסך השימוש בחשמל בכל אפריקה. בפלורידה לבדה, מצאו חוקרים בארה"ב, תופעת אי החום אחראית להוצאה עודפת של 400 מיליון דולר על מיזוג.

וזו רק ההתחלה, מאחר שראינו שהאירופים, בייחוד הספרדים והאיטלקים, אבל גם תושבי בירות היבשת הקלאסיות, מתחילים לחשוב ברצינות על מיזוג אוויר לימות החמה. סוכנות האנרגיה הבינלאומית כבר מעריכה שהאנרגיה הנחוצה לצינון בניינים תשלש את עצמה עד שנת 2050 - עלייה שתשתווה לביקוש הנוכחי לחשמל בארה"ב ובגרמניה ביחד.

גלי החום הורגים יותר מכל אסון טבע

הערים הלוהטות באופן לא מידתי אינן רק אתגר אנרגטי. בסופו של דבר, מדובר על מצבי חיים ומוות. כאשר הטמפרטורות עולות על 25 מעלות, יש עלייה במקרי המוות והשבץ. בארה"ב, גלי החום הורגים יותר אנשים בהשוואה כל אסון טבע אחר. בבריטניה, מקרי מוות שקשורים לטמפרטורה חמה צפויים לגדול ב-257% עד שנת 2050 וב-535% עד שנת 2080. במוסקבה, 11,000 בני אדם מתו בגל החום של 2010.

אם כן, השאלה היא איך אנחנו מפחיתים את גלי החום העירוניים בעיקר בעולמנו המפותח, לא רק במרחבים הסגורים בבניין אלא גם במרחב החיצון. ובכן, יש כמה דרכים לעשות את זה, ובתוך כך גם ליצור סביבת מגורים, עבודה ומשחק אטרקטיבית יותר. העיתון "גרדיאן" מציג במוסף "ערים" שלו ארבעה פתרונות אפשריים כאלו.

1. גנים בשמיים, עצים על הקרקע 

כל מי שחוסה בצל עץ באוגוסט מבין את זה מיד: צמחייה היא כלי נשק רב עוצמה במאבק בחום העירוני. וזה לא רק הצל, לא גם ההתעבות: המים שמתנדפים מעלי העץ מצננים האוויר מסביב. 

ערים רבות מכירות בערך הפארקים והעצים לצינון עירוני, שלא להזכיר את רווחת התושבים הפסיכולוגית, אבל רק מעט ערים אימצו את הירוק כמו סינגפור. עיר מדינה זו השיקה את מיזם "עיר הגנים" שלה ב-1967, שהקיף שתילה מאסיבית של עצים ויצירת פארקים חדשים. כשהאוכלוסייה גדלה והבניינים גבהו, ההתמקדות עברה ל- skygardens שכוללים גנים אנכיים לגובה וגגות ירוקים.

סינגפור מטפחת היום 1,000 דונם של גנים גבוהים כאלו, עם תוכניות להגדיל את השטחים בעוד 2,000 דונם עד 2030, שטח שדומה לריג'נט פארק בלונדון. תקנות הבנייה מחייבות גנים כאלה: החוק דורש שכל בניין חדש יכיל אזורים ירוקים בגודל המגרש שעליו נבנה הבניין. זה יכול להיות על הקרקע או באוויר, ולעתים תכופות מדובר על מרפסות ירק אלגנטיות, גגות עם גנים מוצלים וקירות ירוקים אנכיים, שיכולים להפחית את הטמפרטורה ב-2-3 מעלות.

Gardens by the Bay, סינגפור, אחת החממות /  צילום: Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

בטורונטו אמנם קר רוב השנה, אולם הקיצים הולכים ומתחממים. מגזין Nature מדווח כי שם דורשים מבניינים חדשים בני 6 קומות ומעלה ושטח גג של יותר מ-2,000 מ"ר, לכסות 20%-60% משטח הגג בצמחייה. מאז 2010 התווספו בעיר 260 גגות ירוקים בשטח כולל של 196 אלף מ"ר. 

אולי תגידו, לא חוכמה לגדל גגות ירוקים במדינות שבהן יורד גשם רוב השנה, אבל גם בישראל מוכת הבצורת כבר יש ניצנים לגגות ולקירות ירוקים. אחד הבולט שבהם הוא הקיר המזרחי של בניין חברת צ'ק פוינט בתל אביב, שנועד לווסת בעזרת צמחייה את הטמפרטורה בבניין, להצל מפני השמש, ולצמצם את צריכת האנרגיה - וההשקיה נעשית בעזרת מי המזגנים.

באוסטין שבטקסס, שם חם מאוד חודשים ארוכים בשנה, החליטה העירייה על נטיעה של 3,600 עצים בכל שנה, ועל כך ש-50% משטחו של כל מגרש חניה יהיה מכוסה בצל עצים בתוך 15 שנה. בסידני שבאוסטרליה יש כבר יותר מ-100 בניינים עם גגות ירוקים, שגם מקררים את הבניין עצמו וגם מפחיתים את מיזוג האוויר שהוא דורש ובכך מקררים גם את הסביבה.

2. גגות דוחי קרינת שמש

כדי שהערים שלנו יהיו צוננות יותר אנחנו צריכים גם לשנות את החומרים שהן בנויות מהם. החומרים הדומיננטיים בסביבה עירונית הם כהים וקשים - בטון, אספלט, ריצוף מדרכות וטיילות. רובם סופגים ולא דוחים את קרינת השמש. לפי מרכז המחקר הקואופרטיבי האוסטרלי למגורים של פחמן נמוך, ביום חם עשויה טמפרטורה של אספלט להגיע ל-67 מעלות צלזיוס, וטמפרטורה של גג בניין רגיל להגיע ל-50-90 מעלות.

ב-1995, בגל החום הבלתי רגיל בשיקגו, גגות בניינים שחורים הוכרו בגורם סיכון לתמותה של דיירי הבניין.

בדרך הטובה ביותר להתגבר על זה היא להשתמש בציפוי קריר, כלומר אספלט בהיר או צבע לבן לכבישים וגגות, שפולט את אנרגיית השמש אל מחוץ לעיר.

יוזמת "הגגות הקרירים של ניו יורק", לדוגמה, כבר כיסתה יותר מחצי מיליון מ"ר של גגות בצבע לבן מחזיר שמש, וחסכה לפי אומדן 2,282 טון של פחמן דו חמצני בשנה בהפעלה של מזגני אוויר. הגג הקריר מותקן בחינם בבנייני ציבור, בבניינים של מלכ"רים ובדיור בר השגה. בבניינים אחרים העיר מציעה את עבודת ההתקנה/צביעה בחינם, והדיירים משלמים רק על החומרים.

זה אולי נשמע פשוט, אבל התוצאות יכולות להיות משמעותיות - מחקר של נאס"א הראה שהטמפרטורה של גג לבן יכולה להיות נמוכה יותר ב-20 מעלות צלזיוס בהשוואה לגג שחור ביום החם יותר של קיץ ניו יורקי.

מחקר של המרכז הלאומי למחקר אטמוספרי בבולדר, קולורדו, מצא שאם כל הגגות בערים הגדולות היו נצבעים בלבן, זה היה יכול להקטין בשליש את אפקט אי החום העירוני. 

בלוס אנג'לס האתגר הוא הכבישים, לא הגגות. יותר מ-10% משטח העיר הוא אספלט שחור, שסופג 95% מאנרגיית השמש, ותורם מאד לחום העירוני. העיר מגיבה בצביעת כבישים בחומר איטום לבן על יכול החזר קרינה גבוהה, במחיר של 40,000 דולר למייל (1.6 ק"מ). מדידות ראשונות העלו הפחתה של טמפרטורה בכמה מעלות.

3. מים מים בששון

מים משמשים זה מאות שנים ככלי לצינון של ערים. ארמון אלהמברה בגרנדה ממאה ה-14, למשל, מכיל חצרות עם מזרקות ובריכות, והתנדפות מים מהן ציננה את האוויר האנדלוסי החם. עיר מודרנית יכולה לחדש את המסורת הזו ולהרבות בבריכות, מזרקות, ממטרות ו"מכונות ערפל" או מתזי טיפות כדי לצנן סביבה חיצונית.

העיר צ'ונקינג ידועה כאחת מ"שלושת הכבשנים" בדלתא של נהר היאנגצה, בזכות עונות הקיץ החמות והארוכות שלה. כדי לספק דקות של הקלה, העיר עושה ניסוי במתזי מים בתחנות אוטובוס. ריסוס רסיסי מים הללו יכול לצנן בחמש עד שבע מעלות צלזיוס את האוויר ואת הנוסעים הממתינים בתחנה.

גם ביפן השיטה הזו נהוגה בטוקיו ובערים אחרות עוד מהמאה ה-17. שילוב מים עם אסטרטגיות אחרות של צינון עירוני יכול להניב הפחתת טמפרטורה משמעותית. אוניברסיטת ניו סאות וויילס וחברת המים של סידני באוסטרליה חקרו את אפקט החום במערב סידני, שבה הטמפרטורה יכולה להיות במקרים רבים גבוהה ב-6-10 מעלות צלזיוס בהשוואה לאזור החוף של העיר במרחק 15 ק"מ. הממצאים הראו שהוספת רכיבי מים וציפוי קריר יפחיתו את האנרגיה שדורשים המזגנים ב-29%-43% ואת הטמפרטורה הממוצעת הכללית ב-1.5 מעלות. מדידות ליד מתקני מים היו נמוכות בעד 10 מעלות, לפי המחקר.

4. צל דינמי

אחד האתגרים בשמירה על סביבה מצוננת הוא חזיתות או קירות הזכוכית של הבניינים. חלונות רבים מאפשרים חדירת אור טבעי נעים ונוף מדהים, אבל הבניין גם לוכד חום לא רצוי בקיץ, ולא שומר עליו בחורף. אפשר בנקל לתכנן מערכות הצללה להגנה על בניינים מהשמש, אבל כדאי לתכנן מערכות שנעות יחד עם מסלול השמש ומתאימות למזג האוויר המקומי.

דוגמה קיצונית אך מרהיבה היא באבו דאבי, שבה טמפרטורת הקיץ מגיעות ל-48 מעלות, וצריך להגן על הבניינים משמש המדבר האכזרית. מגדלי אל-באחר בעיר לקחו השראה ממתקן הצללה שידוע בשם מאשרבייה. לפי המסורת באזור, אלו מסכי עץ עם גיאומטריה מוסלמית שמאפשרת חדירת אור אך מגינה מפני להט השמש. הגרסה המודרנית במגדלי אל באחר נעה במשך היום ויוצרת פסאדה דרמטית ומסתגלת, שמפחיתה את פליטת הפחמן הדו חמצני של הבניין ב-20%.

המערכת מפעילה 1,049 מצללים מתומנים, שנפתחים ונסגרים כמו פרחים. התנועה היא בעקבות השמש. חלקי הבניין שתחת קרני השמש הישירות מוצללים, ונפתחים לקליטת אור טבעי כשהשמש ממשיכה לנוע.

5. תכנון עירוני נכון

לתכנון הרחובות יש תפקיד מכריע באפקט אי החום העירוני, שגורם לכך שיש הבדלים משמעותיים בין ערים. יש ערים, כמו ניו יורק ושיקגו, שבנויות בצורות של גריד שתי וערב, ולעומתן ערים כמו לונדון או בוסטון, שהמבנה שלהן מאורגן פחות. מחקר שפורסם במגזין  Physical Review Letters מצא שערים בעלות מבנה מאורגן יותר, נוצר חום רב יותר מאשר בערים ה"מבולגנות" יותר, משום שהבתים מקרינים את החום ישר לבית שמולם. אחר ממחברי המחקר, רולנד פלנק מ-MIT, אמר: "כך אפשר להחליט איך לתכנן שכונות חדשות. נניח, באריזונה שהיא מקום חם ממילא, אין טעם לתכנן גריד, אולם בקנדה שממילא קר בה, מוטב לתכנן גריד כדי לשמור על החום". עוד אפשרות שקשורה לתכנון שכונות חדשות היא להשאיר מסדרונות אוויר לנתיבי הרוח הטבעיים.

עוד כתבות

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

יזמיות המגורים מדווחות על עלייה בקצב מכירת הדירות בחודשים האחרונים / צילום: שלומי יוסף

דוחות חברות הנדל"ן מגלים: "המשבר ההיסטורי" נמשך בקושי חודשיים

למרות נבואות הזעם והמחסור המתמשך בעובדי בניין בצל המלחמה, יזמיות המגורים מדווחות על התאוששות ● מחודש דצמבר נרשמת עלייה בקצב מכירת הדירות, לא נרשמים עיכובים במסירות, לפי בכירים בענף רוב אתרי הבנייה חזרו לעבוד, ואפילו מדד המניות הענפי רושם תשואת שיא

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?