גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

העליון: אין לעקוף חסינות שיפוטית "לא מלמטה ולא מלמעלה"

הגנה הרמטית לשופטי ישראל: פסק דין חדש של העליון לא מותיר מקום לספק - לא ניתן להגיש נגד המדינה תביעה נזיקית בגין נזקים שנגרמו לבעל דין כתוצאה מטעות של ביהמ"ש ● ומה אם השופט הזיק לבעל הדין בזדון? שאלה זו נותרה ב"צריך עיון"

השופט מני מזוז / צילום: רפי קוץ
השופט מני מזוז / צילום: רפי קוץ

על כל בעל מקצוע, המעניק שירות לזולתו, מוטלת החובה לנהוג כלפיו במקצועיות וביושר, וכמובן, לא לגרום לו לנזקים. בעל מקצוע המפר חובה זו והמסב בעקבות זאת נזקים, צפוי שתוגש נגדו תביעה נזיקית, תביעה לפיצוי בגין הנזקים שנגרמו על-ידו.

גם על השופטים, כעל כל בעל מקצוע המעניק שירות, מוטלת החובה לעשות כן במקצועיות וביושר, ולא לגרום למאן דהו נזק שלא כדין. ובכל זאת, לא יעלה על הדעת מצב שבמסגרתו שופט יהיה נתון לתביעה נזיקית כל אימת שתחת קולמוסו תצא החלטה מוטעית שתגרום נזק למי מבעלי הדין שבאו בפניו.

הצורך בהבטחת העצמאות השיפוטית ואי-התלות של השופטים מוכר וידוע. כך גם החשש מפני חדירת שיקולים זרים למערכת השפיטה. ועוד: ככל ששופט יהיה נתון לתביעה משפטית שתוגש נגדו בגין החלטה שיפוטית שגויה שהסבה נזק, עלולה התביעה להתברר בפני שופט של ערכאה נמוכה יותר, ועליו יהיה לחרוץ את דינו של שופט בכיר ממנו. אלה אינם השיקולים היחידים המחייבים הענקה לשופטים של חסינות בפני תביעה נזיקית שכזו.

אך מה צריך להיות דינו של שופט שהוציא תחת ידיו החלטה שגויה, וזאת מתוך רשלנות חמורה ביותר? ומה אמור להיות דינו של שופט שנהג בחוסר תום-לב, ושההחלטה השגויה והמזיקה ניתנה על-ידו בזדון ומתוך כוונה להזיק? האם השיקולים המצדיקים הענקת חסינות כאמור תקפים גם למקרים שכאלה?

באחד מימיה האחרונים של שנת תשע"ח יצא תחת ידי בית המשפט העליון פסק דין עקרוני, אשר בו ניתנה תשובה לפחות לאחת משתי השאלות. לשופטים, כמו לעורכי הדין בישראל, מותר לשגות. אלא שבעוד שרשלנות רבתי של עורך דין, אשר לא הפעיל שיקול-דעת סביר, עלולה להביאו לשלם פיצויים בגין הנזקים שנגרמו כתוצאה מרשלנותו החמורה - השופטים חסינים גם מכך. לא רק הם חסינים. גם המעבידה שלהם - המדינה - חסינה. ומה הדין כאשר שופט נהג בזדון? שאלה זו נותרה ללא תשובה, ב"צריך עיון".

הוחזק במשמורת שנתיים ללא הצדקה

פסק הדין ניתן בערעורו של אזרח סודני, שנכנס לישראל שלא כדין ואשר במשך כשנתיים ימים הוחזק במשמורת בישראל שלא כדין, לאחר שאף אחד, גם לא השופט שהורה על "מעצרו", לא טרח לוודא את זהותו ואת ארץ מוצאו. רק לאחר שבדיקה כזו נערכה - כאמור, כשנתיים לאחר שהוא היה נתון במשמורת - התברר כי הוא אזרח סודני, וכי לאור מדיניות אי-ההרחקה שהייתה נהוגה בישראל לגבי אזרחי סודן, לא הייתה עילה להחזקתו במשמורת.

לאחר שחרורו הגיש האזרח הסודני, שיוצג בידי עו"ד וואסי אצ'נפה, תביעה נזיקית לפיצוי בשיעור מיליון שקלים. את התביעה הוא הגיש נגד גורמים רלוונטיים שונים, אך לבסוף נותרה המדינה כנתבעת, וזו הגישה, באמצעות עורכי הדין ישראל בלום ושרון מן אורין, בקשה לסילוקה על הסף של התביעה, וזאת מפאת החסינות השיפוטית שמעניק החוק.

"אין חולק כי חסינות זו (להלן: חסינות שיפוטית) מונעת הגשת תביעות נזיקיות נגד בתי משפט ובתי דין ושאר נושאי משרה שיפוטית, וכי דינה של תביעה כאמור הוא סילוק על הסף", פצח השופט מני מזוז בדיונו בשאלה אם נכון היה לסלק על הסף את התביעה. "עם זאת, אין הסעיף מספק מענה מפורש לשאלה, האם ניתן להגיש תביעה נגד המדינה בגין עוולה של נושא משרה שיפוטית ממלכתית", המשיך. הוא אזכר את ההלכה שנוסדה בתחילת המילניום, ושלפיה "לשון החוק איננה מונעת באופן עקרוני הגשת תביעה נגד המדינה בגין אחריות שילוחית למעשה רשלני של נושא משרה שיפוטית, אך יש לאפשר הליכה בנתיב זה רק 'במקרים קיצוניים מאוד של רשלנות בוטה מאוד'".

עוד לפני השורה התחתונה של פסק דינו של מזוז, עולה ממנו אי-שביעות-רצונו מהלכה זו. לא בכדי הוא אזכר את הביקורת שנמתחה על ההלכה מצדם של מלומדים ושל שופטים. לא בכדי הוא אזכר את ההצעות שהועלו לצד הביקורת, ושלפיהן החסינות השיפוטית תחול על פעולות שבוצעו בתום-לב, לרבות ברשלנות רבתי, אך לא על פעולות שנעשו בזדון.

"דומה כי הכרעה בסוגיה זו כרוכה בנקיטת עמדה בשאלה המשפטית-פורמלית באשר למהותה של החסינות השיפוטית הקבועה בסעיף 8 לפקודת הנזיקין - האם מדובר בחסינות מהותית או שמא בחסינות דיונית". משמעות ההבחנה האמורה נעוצה בכך ש"מקום שמדובר בחסינות דיונית, החסינות שוללת את האפשרות להגיש תביעה, אך החבות קיימת, ואילו בחסינות מהותית, האחריות עצמה נשללת".

על-מנת לגבש את עמדתו בשאלה זו, בחן מזוז את התכליות העומדות בבסיס החסינות השיפוטית, ושאל את עצמו האם הטלת אחריות על המדינה בגין עוולה שיפוטית, גם אם במקרים של "רשלנות רבתי" בלבד, מתיישבת עם התכליות של החסינות השיפוטית.

לתכליות שפורטו בראשית רשימה זו הוסיף מזוז תכליות נוספות שמצדיקות הענקת חסינות שיפוטית, וסיכם: "התכליות העיקריות שעומדות בבסיס מוסד החסינות השיפוטית הן: הצורך בשמירה על העצמאות השיפוטית ועל תפקודה התקין של מערכת השפיטה ומניעת השפעות זרות ושיקולים זרים העלולים לחדור להליך השיפוטי ולשיקול-הדעת השיפוטי ככל שנושא משרה שיפוטית יהא חשוף, במישרין או בעקיפין, לתביעת נזיקין בגין החלטותיו".

לדידו, "אינטרס ציבורי חיוני, שקשה להפריז בחשיבותו, ליצירת התנאים שיאפשרו לשופטים ושאר נושאי משרה שיפוטית לדון ולהכריע בסכסוכים לפי מיטב שפיטתם וללא חשש לחשיפה לתביעות מצד בעלי דין שההחלטה השיפוטית אינה מטיבה איתם. חשיפה כזו עלולה חלילה לפגוע או ליצור חשש לפגיעה באובייקטיביות של ההליך השיפוטי, וממילא לפגיעה באמון הציבור במערכת השיפוטית".

מזוז הביע דאגה מכך ש"פתיחת פתח לדיון במסגרת הליך משפטי נזיקי בהתנהלותו של נושא משרה שיפוטית ובהחלטותיו, ולקביעה לפיה נושא משרה שיפוטית פלוני התרשל בתפקידו, עלולה בהחלט לגרוע מיכולתם של נושאי משרה שיפוטית למלא את תפקידם החיוני ללא מורא וללא חשש ובאופן אובייקטיבי".

הוא הוסיף והדגיש כי "הנזק כתוצאה מהליכים כאלה הוא בראש ובראשונה מעצם ניהול ההליך לאורך פרק זמן (שבמקומנו אינו קצר כלל ועיקר), כאשר מעל ראשו של נושא המשרה השיפוטית מרחף החשד למעשי רשלנות במילוי תפקידו (וכל שכן מעשה של 'רשלנות רבתי'), כאשר מטבע הדברים ההליך ילווה בהד ציבורי נרחב; ואף אם התביעה תידחה בסופו של דבר, הנזק האישי והציבורי כבר נגרם".

"דרך קצרה להצפה של תביעות בגין רשלנות"

כל אלה הביאו את מזוז אל הקביעה, שלפיה החסינות השיפוטית שמעניק החוק היא חסינות מהותית. התוצאה מכך היא שלא ניתן לתבוע את המדינה באחריות שילוחית בגין עוולה שיפוטית. "מתן אפשרות לתבוע את המדינה בגין מעשיו של נושא משרה שיפוטית מהווה למעשה עקיפה של החסינות השיפוטית", ציין מזוז. "אם ניתן יהיה לעקפה ולהעמיד לבירור את השאלה האם נושא משרה שיפוטית פלוני התרשל במילוי תפקידו - על דרך של הגשת התביעה נגד המדינה. גם אם תביעה עקיפה כזו אינה חושפת את נושא המשרה השיפוטית לחיוב כספי אישי, עדיין עיקר הנזקים והחששות מקיומה של תביעה אישית ממשיכים להתקיים".

בשולי הדברים הטעים מזוז כי מבחן אחריות, כגון "רשלנות רבתי", "מקרים קיצוניים של רשלנות חמורה ביותר" או כל הגדרה דומה אחרת, "הוא מבחן שאין לו גבולות אנליטיים וסופו שיישחק ויתמסמס לרשלנות סתם... ומכאן ועד להצפה של תביעות בגין רשלנות שיפוטית, הדרך קצרה".

מזוז הדגיש כי הוא אינו מתעלם מן האינטרס של הניזוק, אשר נפגע כתוצאה ממעשה של נושא משרה שיפוטית, להיטיב את נזקו. אלא שלדידו, לא ניתן ליישב בין שני האינטרסים באופן המגשים את שניהם. הוא הוסיף והבהיר כי הוא בוחר שלא להכריע בשאלה "האם החסינות השיפוטית כוללת גם מעשים שנעשו על-ידי נושא משרה שיפוטית בזדון תוך שימוש לרעה בסמכות".

קביעותיו של מזוז הובילו אותו לדחות את ערעורו של האזרח הסודני ולהותיר על כנה את ההחלטה לסלק על הסף את תביעת מיליון השקלים שהוא הגיש נגד המדינה. השופטים יצחק עמית ויעל וילנר הסכימו עמו. עמית אף היה נחרץ עוד יותר מעמיתו מזוז, בקבעו כי החסינות של נושא משרה שיפוטית כנגד תובענה על עוולה שעשה במילוי תפקידו, היא חסינות "מהותית-מוחלטת-מלאה". עמית מזהיר כי "אין לעקוף חסינות זו לא מלמטה, לא מלמעלה ולא מהצדדים. אין לעקוף את החסינות במחי מקלדת בכתב טענות, באופן שכל רשלנות הופכת לרשלנות רבתי, רשלנות חמורה, רשלנות מובהקת, רשלנות בוטה מאוד וכיו"ב ביטויים" (רע"א 3359/18).

עוד כתבות

חבילת ממתקים של שטראוס / באדיבות חברת שטראוס

שטראוס יכולה לסמוך על השוק המקומי: הממתקים, החטיפים והקפה בארץ הם מגזר הפעילות הצומח ביותר שלה

יצרנית המזון שבבעלות משפחת שטראוס ממשיכה בשיפור רווחיה, שעלו ברבעון השלישי ב-6.5% ל-153 מיליון שקל, לצד עלייה של 4% בהכנסות, שהסתכמו ב-2.2 מיליארד שקל ● המניה עלתה ב-30% מתחילת 2019

גם בלי קסדה וגם שניים על קורקינט. / צילום: שלומי יוסף

רגולציה דווקא יש, אבל מי אחראי לאכוף את חוקי הרכיבה על הקורקינטים?

הדרך לחנך את הציבור לנסוע באחריות עדיין ארוכה, ובינתיים נמשיך לראות רוכבים חוצים באדום, נוסעים נגד כיוון התנועה ומרכיבים חברים • כתבה שנייה בסדרה

ניר חפץ / צילום: שלומי יוסף, גלובס

הותר לפרסום לבקשת "גלובס": דמות הקשורה לניר חפץ נחקרה ונשאלה שאלות חודרניות

החקירה, שאירעה לפני שחפץ חתם על הסכם עד מדינה, היא האירוע שאת צו איסור הפרסום לגביו הפר שר המשפטים אוחנה ● "גלובס" פנה לביהמ"ש בבקשה להתיר פרסום מבוקר שאינו פוגע בצנעת הפרט ● חפץ והפרקליטות מכחישים שהחקירה שימשה אמצעי לחץ פגום לחתימת ההסכם

גיימרית / צילום: Shutterstock

גוגל השיקה את הפרויקט השאפתני של גיימינג בענן ומפתחת 450 משחקים

מעתה יוכלו גיימרים לשחק במשחקים באיכות גבוהה בדפדפן כרום ובמכשירי פיקסל, ללא צורך בחומרה יקרה ומתקדמת ● השירות טרם זמין בישראל

בנימין נתניהו / צילום: רויטרס

היום הגורלי של ראש הממשלה נתניהו מגיע: מנדלבליט צפוי להודיע על הגשת כתב האישום

עוד היום או בימים הקרובים צפוי היועמ"ש אביחי מנדלבליט להודיע על הגשת כתב אישום נגד נתניהו בגין שחיתות ציבורית ● לראשונה בתולדותינו תופיע על מסמך משפטי רשמי הכותרת: מדינת ישראל נגד ראש ממשלת ישראל

בני גנץ / צילום: אמיר מאירי, גלובס

המנדט חזר לנשיא; גנץ: "לא נאפשר לנתניהו להצית מלחמת אחים"

(עדכונים שוטפים) - גנץ: "בכוונתי לנהל מו"מ ענייני מהיר ותואם לתוצאות כדי לכונן ממשלה שתוציא את ישראל מן השיתוק שכפו עלינו בוני הבלוקים" ● נתניהו לגנץ: "מוכן עוד הערב, ללא תנאים מוקדמים, להיכנס למו"מ להקמת ממשלת אחדות" ● ליברמן: "כל מה שקורה מוביל לבחירות"

הבורסה בתל אביב / צילום: שאטרסטוק

ירידות קלות במדדים בת"א בהמשך לירידות אמש בניו יורק

המדדים המרכזיים מאבדים 0.3% ● פז דיווחה אמש על ירידה של 7.4% ברווח הנקי ל-126 מיליון שקל ● אלבר סיכמה את הרבעון עם עלייה מתונה של 0.1% בלבד בהכנסות ל-778.2 מיליון שקל ● לאחר רצף עליות בוול סטריט, המדדים רשמו אמש את היום הגרוע מזה חודש

ערן יעקב/ צילום: ליאב פלד

מנהל רשות המסים: "אנחנו בפער של 2 מיליארד שקל מיעד גביית המס"

ערן יעקב אמר את הדברים בכנס לשכת סוכני הביטוח באילת ● יעד גביית המס השנה עמד על 317 מיליארד שקל, ולדברי מנהל רשות המסים, "לפי שעה נראה שאם נגבה 315 מיליארד שקל – זה יהיה הישג גדול"

טקס השבעת חברי הכנסת ה־22 / צילום: רפי קוץ

יועמ"ש הכנסת: "אחרי שיושגו 61 חתימות, מספיק רוב רגיל כדי לכונן ממשלה"

היועץ המשפטי לכנסת, עו"ד איל ינון, פרסם היום חוות-דעת משפטית לפרשנות סעיף 10 לחוק יסוד: הממשלה, הסעיף תחתיו יתנהל פרק 21 הימים האחרונים להקמת הממשלה ● לפי חוות-הדעת, חבר כנסת יוכל לחתום ליותר ממועמד אחד

עובדי חברת החשמל / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב

חברת החשמל רשמה רווח של 1.45 מיליארד שקל ב-9 החודשים הראשונים של השנה

את 9 החודשים הראשונים של 2019 סיימה חברת החשמל עם עלייה של 1 מיליארד שקל בהכנסות לעומת התקופה המקבילה ב-2018 ● החלטת הממשלה בדבר השינויים המבניים במשק החברה הביאו לרישום הוצאה בסך של כ-681 מיליון שקל

אפל מיוזק / צילום: שאטרסטוק

מרחיבה את רשימת ההאזנה: אפל מיוזיק מפתחת שירות לעסקים

לפי דיווח ב"וול סטריט ג'ורנל", אפל מפעילה גרסת פיילוט של השירות מזה חצי שנה, ונרשמו אליו 25 עסקים עד כה, בהם חנויות המותג ליווי'ס וחנות הכלבו היוקרתית הבריטית הרודס

סמסונג סאני / צילום: יחצ

ההסתדרות נערכת להחרפת המאבק בסאני; פנתה לנשיא סמסונג

לדברי ההסתדרות, המשבר בסאני-סמסונג נגרם נוכח גרירת הרגליים של ההנהלה במו"מ להסכם קיבוצי ראשון בחברה, תוך ביזוי מתמשך של נציגות העובדים וניסיונות להכשיל את התאגדותם בהסתדרות, וללא נכונות לקיום דיאלוג אמיתי בין הצדדים

הפגנה של "המרד בהכחדה" / צילום: NOAH BROWNING, רויטרס

סערה בגרמניה: אחד ממייסדי "המרד בהכחדה" המעיט בחשיבות השואה

בראיון עם השבועון הגרמני "צייט" אמר רוג'ר האלאם, אחד ממקימי הארגון הגלובלי, כי השואה אינה יוצאת דופן לעומת מקרים אחרים של ג'נוסייד

מפגינים בטהרן על העלאת מחירי הדלק. / צילום: רויטרס

טהראן מנסה לשכך את מהומות הדלק: מחלקת מענקי מזומנים לעניים ומארגנת הפגנות בעד המשטר

הממשלה העלתה את הסבסוד החודשי במזומן ב-13 דולר לנפש בחודש ל-60 מיליון איש מהמעמד הנמוך והבינוני ● לפחות 106 מפגינים נהרגו במהומות

אילוסטרציה: shutterstock

וול סטריט נסוגה מהשיא בצל הדיווח כי "השלב הראשון" של הסכם סחר לא יקרה השנה

המדדים המובילים בניו יורק נסוגו מהשיא בצל הדיווח שמאפיל על הציפייה להשגת הסכם בין סין לארה"ב ● בסנאט הועברה הצעת חוק התומכת במפגינים בהונג קונג, מה שהוביל את סין להאשים את ארה"ב בהתערבות בענייני פנים ● בורסות אירופה ננעלו בירידות ● הנפט קפץ

טרמינל 1 - צילום לפני אירוע פתיחה/ צילום: סיוון פרג'

טסים לחו"ל? טרמינל 1 בנתב"ג יהיה סגור מחר עד השעה 13:00

בעקבות תרגיל של חטיבת הביטחון בנתב"ג, בין השעות 08:00 ל-13:00 מחר כל הפעילות של טרמינל 1 תיעצר, והנוסעים יופנו להמראות מטרמינל 3

הנסיך אנדרו / צילום: רויטרס

הנסיך אנדרו פורש מפעילות ציבורית בשל פרשת אפשטיין: "מתחרט על הקשר עמו"

בנה של המלכה אליזבת השנייה, שספג ביקורת לאחר ששמו נקשר עם עבריין המין והמיליארדר האמריקאי ג'פרי אפשטיין, אמר כי הפרשה גרמה נזק לעבודת משפחת המלוכה בבריטניה ● אנדרו, שמכחיש כי נפגש עם נערה בת 17 לפני שני עשורים, אמר בהודעתו כי יסייע לרשויות שיחקרו את הפרשה

שלמה פילבר / צילום:  שלומי יוסף

פילבר על המניע להפוך לעד מדינה: "יכולתי לצאת זכאי, אבל אין לי 3 שנים מיותרות ולא 2 מיליון שקל מיותרים"

שלמה פילבר, לשעבר מנכ"ל משרד התקשורת, הוא עד מפתח בניסיון של הפרקליטות להוכיח את יחסי השוחד בין נתניהו לאלוביץ' ● אלא שפילבר טוען כי על אף שהונחה ע"י רה"מ לטפל בענייני בזק, הוא פעל באופן תקין

נשיא המדינה, ראובן ריבלין / צילום: מארק נוימן, לע"מ

החברה להגנת הטבע ביקשה, ובית הנשיא וחברת אינטל מפסיקים להשתמש בפלסטיק

בית הנשיא וחברת אינטל נענו לפניית החברה להגנת הטבע והארגונים הירוקים, והחליטו להפסיק את השימוש בכלי פלסטיק חד פעמיים • לעומתם, מרבית הגופים האחרים אליהם נעשתה פנייה לקראת ועידת האקלים הישראלית לא השיבו, ומקצתם טענו כי ייבחנו את הבקשה

מאות מפגינים מחוץ לישיבת הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה בירושלים נגד הפקת פצלי שמן בעדולם, 2014 / מגמה ירוקה

מדוע בעידן משבר האקלים ישראל עדיין מקדמת חיפוש של דלקים מזהמים?

עם כל הכבוד לחלום ישן נושן למציאת נפט כחול-לבן, האם מדינת ישראל צריכה לפתח מאגרי דלקים פוסיליים כשהמגמה העולמית היא מעבר לאנרגיות נקיות?