גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם גם אתם סובלים מתסמונת המחסור בטבע?

מאז המהפכה התעשייתית האנושות הולכת ומתרחקת מהטבע, וחוקרים מובילים בעולם כבר מדברים על "תסמונת המחסור בטבע", שהופכת אנשים למאושרים פחות ● פרופ' טל סבוראי מאוניברסיטת בן גוריון, שחקר תמונות של טיולים ברשתות חברתיות, מסביר מה הופך גיחה לטבע למנוחה אמיתית ● וטיולי אקסטרים ויציאה לטיול עם הילדים לא ממש נחשבים

פרופ' טל סבוראי/ צילום: באדיבות טל סבוראי
פרופ' טל סבוראי/ צילום: באדיבות טל סבוראי

העתיד המדומיין שלנו מוצג כמעט תמיד כסטרילי. ככל שאירוע בסרט או בספר מתרחש בעתיד הרחוק יותר, כך הוא מנותק יותר מהטבע כפי שאנחנו מכירים אותו. מזג האוויר נשלט לגמרי, בתינו, הנטועים במרחב אורבני מנוכר, אטומים והנוף מוקרן על הקירות.

אם זהו העתיד שאנחנו מדמיינים, כנראה משהו באנושות שואף אליו, אחרת מדוע אנחנו מתרחקים והולכים מהטבע ככל שהשנים חולפות? כמו שיודעים חובבי יצירות של מדע בדיוני, הפיתוי שמציע העתיד הזה טומן בחובו גם סכנה לאומללות המין האנושי וכיליונו.

חוקרים מובילים בעולם כבר מדווחים על "תסמונת המחסור בטבע", שהופכת אותנו למאושרים פחות. הקשר עם הטבע הפך נושא למחקר דווקא משום שהיומיום המודרני גורם לרבים מאיתנו לוותר עליו בהדרגה. זה לא דבר חדש, כמובן, אלא תהליך המתרחש זה מאות אם לא אלפי שנים, ובאופן מואץ מאז המהפכה התעשייתית. עם כניסת הטלפונים החכמים לחיינו, הוא מתרחש ביתר שאת. גם אם נלך ליד עץ, לא בהכרח נבחין בו. כל דור גדל לתוך "נורמליות חדשה" שהטבע פחות ופחות נוכח בה. אומרים את זה כבר שנים רבות, וזה נעשה יותר ויותר נכון עם הזמן.

מפת החיוכים של בוסטון

החוקרים ג'ון זלנסקי ואליזבת ניסבת' מצאו שככל שנבדקים דיווחו על חיבור משמעותי יותר לטבע, הם דיווחו גם על שביעות רצון גבוהה יותר מחייהם. המחקר שלהם, שתוצאותיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Environment and Behavior, משחזר ממצאים קודמים בתחום, אך בכל זאת יש לו גם ייחוד: בניגוד למחקרים אחרים, הוא ניטרל סוגי חיבור נוספים - לבני אדם, לקהילה ולתעסוקה.

האזורים השמחים שזוהו בסביבת בוסטון

ידוע ממחקרים קודמים שככל שאדם מרגיש "מחובר" יותר לחיים באופן כללי, הוא גם שמח יותר, אולם מתברר שהחיבור לטבע מוסיף שמחה גם מעבר ל"מחוברות" הכללית. כלומר, גם אצל אנשים שמחוברים באופן כללי וגם אצל אנשים שאינם מחוברים בפרמטרים אחרים, החיבור לטבע מוסיף נדבך נוסף של שמחה.

חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון ניגשו לשאלה באופן אחר. הם השתמשו ברשתות החברתיות דווקא כדי לעקוף הטיות מחקר הנובעות מהצגת השאלה למרואיינים באופן ישיר. החוקרים חילצו תמונות מהרשתות החברתיות של אנשים המתגוררים בעיר בוסטון בארה"ב או בסביבותיה. בתמונות הללו, בדרך כלל האנשים נראו מבלים - באירועים חברתיים, באירועים הקשורים בעבודתם, באירועי ספורט וגם בחופשה בטבע. התמונות נבחנו באמצעות טכנולוגיה של למידת מכונה שנועדה לזהות חיוך, ולאחר מכן סומן המיקום המדויק שבו צולמה התמונה ונבדק הסיכוי להופעת חיוך באזורים פתוחים ובקרבת שמורות טבע לעומת המרחב העירוני.

ממצאי המחקר היו חד-משמעיים: הסיכוי להופעת חיוך גדל ככל שהאנשים המצולמים היו קרובים יותר לטבע.

פרופ' טל סבוראי היה ממובילי המחקר, לצד פרופ' איתי קלוג וד"ר מיכאל דורמן מהמחלקה לגאוגרפיה ופיתוח סביבתי, ופרופ' גולן שחר מהמחלקה לפסיכולוגיה. "המיקום המנצח במצעד החיוכים הוא בקרבת מקורות מים. אנשים שמחים ליד מקורות מים אפילו יותר מאשר במקום ירוק, אף שלרוב מזהים 'טבע' עם 'ירוק'", אומר פרופ' סבוראי. "המיקומים ה'ירוקים' היו במקום השני, ובמקום השלישי 'בנייה בלתי צפופה', כלומר אזור כפרי עם מעט בתים נמוכים פזורים".

ממצאים אלו שימשו את החוקרים לפיתוח מדד חדש של חשיפה לטבע המאפשר לבצע מיפוי מפורט בזמן ובמרחב של "אזורים חמים", כלומר, מוקדים מעוררי שמחה באזור בוסטון רבתי. אותם עקרונות ניתן ליישם למיפוי אזורים נוספים.

הצלחתם להבחין בין חיוך אמיתי לחיות מזויף?

"לא, אך אין לנו סיבה לחשוב שבטבע החיוכים מזויפים יותר, ולכן גם אם היה קצת רעש של חיוכים מזויפים בשתי הקבוצות, ההבדל עדיין כה גדול, שאי-אפשר להתעלם ממנו".

לשקם את הקשב בלי מאמץ

איך גורם לנו הטבע להיות שמחים יותר?

"יש שלוש תיאוריות מובילות שפותחו כדי להסביר זאת. התיאוריה הראשונה היא תיאוריית שיקום הקשב (Attention Restoration Theory), שפותחה על ידי רייצ'ל וסטפן קפלן בשנות ה-80 של המאה הקודמת. החוקרים הללו הראו שבעוד שבשגרת היומיום אנחנו מתאמצים למקד קשב במשימות שלפנינו, בעת החשיפה לטבע, אנחנו לא מתמקדים באופן מאומץ, אלא נמצאים במצב של התבוננות והפניית קשב לא רצונית, ללא מאמץ. המנוחה הזאת ממיקוד קשב מאפשרת לנו לשקם את מאגרי הקשב שלנו, וזה משמח אותנו. התיאוריה הזאת נתמכה במחקרים רבים לאורך השנים.

"נוסף על שמחה, יש למנוחה הזאת תועלות נוספות. לדוגמה, נמצא שקל לנו יותר לזכור מספר בן 7 ספרות לאחר שהייה קצרה בטבע".

לדברי פרופ' סבוראי, נמצא שהחשיפה לטבע מועילה לשיקום אחרי מחלות, כולל סרטן, וכן כטיפול במצבים נפשיים כגון חרדה או דיכאון.

אם המטרה היא להימנע מהצורך למקד קשב, האם שהייה בחדר ריק או סתם מנוחה בבית לא ישיגו אותו אפקט?

"שהייה בחדר ריק או בסביבה לא מונוטונית אחרת מעוררים רומינציות, כלומר מחשבות חוזרות ונשנות ב'לופים', לרוב בעלות תוכן שלילי, שאינן מועילות, ולא רק זאת, מקושרות עם חרדה ודכדוך. הטבע הוא בדיוק מספיק מעניין כדי למשוך את הקשב שלנו, אך בלי שנצטרך למקד אותו באופן אקטיבי. מחקרים מאוחרים יותר מצאו שהפעילות הטובה ביותר לבצע בטבע כדי לשקם את משאבי הקשב שלנו היא הליכה או משחק".

מהמחקר עולה שהזמן המועיל ביותר לבלות בטבע הוא סוף השבוע. אם עושים זאת במהלך שבוע העבודה, קשה יותר לשקוע בתהליך שיקום הקשב, משער פרופ' סבוראי. כמו כן, חשיפה לטבע בצהריים, אחר הצהריים או בערב יעילה יותר מאשר בבוקר. ייתכן שבבוקר עדיין לא צברנו מספיק עומס על מערכת הקשב כדי שיהיה מה לשקם. בבוסטון, מועיל לצאת לטבע באביב ובקיץ, יותר מאשר בחורף. אז היציאה לטבע היא מאמץ.

הקפלנים הגדירו ארבעה פרמטרים לחוויית טבע המאפשרת לנו לשקם משאבי קשב ולהרגיש טוב יותר. הראשון הוא היפעמות, כלומר, הטבע צריך למשוך את תשומת לבנו אך באופן שאינו דורש מאמץ. השני הוא ריחוק - הטבע צריך להיות מספיק רחוק מהבית, מבחינה תודעתית, כדי שנרגיש מנותקים ונוכל לשחרר את הגיגי היומיום שלנו, אבל "הריחוק הפיזי הוא לא אלמנט הכרחי", אומר פרופ' סבוראי. "אנחנו מוצאים שאנשים משחזרים משאבי קשב בים גם אם הוא נמצא במרחק כמה דקות מהבית, כל עוד הוא נחווה פסיכולוגית כסביבה שונה.

הפרמטר השלישי הוא המשכיות, כלומר, היכולת להתהלך בתוך יער או בחוף הים, וכך לגוון את הגירויים החולפים מול עינינו במידת מה אך לא במידה שתדרוש מיקוד קשב בסביבה חדשה לגמרי. הפרמטר הרביעי הוא התאמה, כלומר בחירה בסביבת הטבע החביבה על אדם מסוים.

זכר לימינו כציידים-לקטים

התיאוריה השנייה שמסבירה את האפקט המיטיב של הטבע היא תיאוריית הפחתת המתח (Stress Reduction). על פי תיאוריה זו, שפורסמה במאמר בהובלת החוקר רוג'ר אולריך, ולדברי פרופ' סבוראי היא "חביבה במיוחד על פסיכיאטרים ומדעני הטבע", המקור להשפעת הטבע הוא אבולוציוני. מאחר שבני אדם הם ציידים-לקטים במקור, כשהם רואים סביבה עשירה בצומח ובחי, משהו בהם נרגע, מתוך תפיסה לא מודעת שהם נמצאים בסביבה של שפע.

האדם המודרני אמנם קרוב יותר למזונו כשהוא חולף ליד מסעדה מוצלחת מאשר כאשר הוא נמצא ביער, אבל האבולוציה כבר הטמיעה בנו את הקישור בין יער ירוק או ים מלא דגים לבין הסבירות שלא נמות מרעב בקרוב.

לעומת זאת, אל מול מדבר או קרחון, אנחנו חווים יותר מתח. לא במקרה סביבות אורבניות מכונות לפעמים על ידי מתכנני ערים או חוקרי סביבה "מדבריות בטון". מבחינתם זו הגדרה נכונה יותר מאשר "ג'ונגל בטון", שכן אין ביניהן לבין השפע של הג'ונגל דבר.

"גם לתיאוריית הפחתת המתח הובאו תימוכין מחקריים רבים", אומר פרופ' סבוראי. "התיאוריה השלישית היא החדשה ביותר וזו שזכתה בינתיים בתמיכה המועטה ביותר, אבל גם היא קיימת. היא אומרת שאנחנו שמחים בטבע כי למדנו לשמוח בו. הלמידה החלה בתקופת המהפכה התעשייתית שבה הערים באמת היו מזוהמות ובלתי נעימות. מאז עובר המסר מדור לדור, שעיר היא שגרה וקפיטליזם ואילו טבע הוא בריחה, חופשה והנאה. אנחנו רואים את ההורים שלנו ואת הדמויות בסרטים נרגעים ונהנים בטבע, ומבינים שגם אנחנו צריכים לעשות זאת. ישנה איזו יראת קודש נלמדת ביחס לטבע".

לפרופ' גולן שחר, שותפו של פרופ' סבוראי למחקר, ישנה תיאוריה נוספת הוא מתכנן לחשוף בקרוב במלואה במאמר. בינתיים, הוא מוכן לספק רק קדימון: "אנחנו עומדים לעסוק בהאנשה של הטבע, בתפיסה שלו כגורם בעל רצון טוב ומיטיב".

גם חלון עם נוף יכול להועיל

הקשר בין שמחה לטבע נכון לגבי כל בני האדם או שיש הבדלים בין-אישיים?

סבוראי: "אין נתונים על זה כרגע, אך להערכתי אנשים שהם יותר ממוקדי מטרה זקוקים לטבע פחות, כי הם זקוקים פחות לשיקום הקשב. קל להם להמשיך להתמיד במשימות בלי להתעייף, והם מקבלים סיפוק שממלא אותם. אנשים שיותר קשה להם להקצות קשב באופן רצוני או שהקצאת הקשב נותנת להם ביומיום פחות סיפוק יזדקקו יותר לתהליך השיקום".

נציין שגם חוקרים המראים איכויותיו המשקמות של הטבע אינם טוענים שרק לטבע יש איכויות כאלה. בסביבה אורבנית, מוזיאונים, מנזרים ורובעים היסטוריים משפיעים עלינו באופן מעט דומה, ויתרונם הוא שהם לעתים קרובות נגישים יותר לאדם העירוני, לצד טבע עירוני כגון פארקים, גני שעשועים או גינות קהילתיות.

בכל מקרה, לא כל גיחה לטבע היא משקמת בהכרח. "כאשר יש משהו בגיחה לטבע שבעצמו יוצר מתח או מצריך הקצאת קשב, סביר להניח שלא יתרחש תהליך של שיקום", אומר פרופ' סבוראי. "למשל, אם יצאנו ליער בלילה חשוך ואנחנו במתח מכל רחש ותזוזה, לא נחוש משוקמים בסופו של דבר. אם יצאנו לטיול קמפינג עתיר לוגיסטיקה, ואנחנו מתישים את עצמנו בתהליכים של אריזה מינימלית והקמת אוהל מאפס ומדורה מאפס - יש לכך המון יתרונות אבל לא שיקום מערכת הקשב. אנשים שאוהבים סביבות קיצוניות או תנאים קיצוניים בטבע מפיקים ממנו הנאה אחרת מזו שאנחנו מדברים עליה. הם רואים בו אתגר ומשימה ולא חוויה משקמת.

"כמו כן, ילדים הם אחד הגורמים המובילים שמחייבים אותנו לקשב ממוקד. יש המון סיבות טובות לצאת עם ילדים לטבע, בין היתר חיזוק הגיבוש המשפחתי, ניתוק שלהם ממסכים (כל עוד לא סוחבים אותם לטיול) והרגלתם לטבע מגיל צעיר כך שיוכלו להשתמש במשאב הזה כדי להירגע, אבל שיקום מערכת הקשב באמצעות הטבע - את זה קשה לעשות עם ילדים, בעיקר קטנים, ולכן אם זו מטרתכם כדאי לבלות מעט בטבע בלעדיהם".

וקבוצות גדולות?

"לא בחנו זאת ישירות, אבל אני מעריך שהתנהלות בקבוצה גדולה גם היא דורשת מאמץ קוגניטיבי שעלול לחבל בשיקום מערכת הקשב. אם אתם בורחים לטבע בגלל חוויה של עומס גירויים ומתח נפשי בשגרה, עדיף לא לעשות זאת בטיול מאורגן, למרות ההקלה בכך שהטיול מתוכנן עבורכם. אלא אם כן, תוכלו לבלות גם זמן לבד או בקבוצה של 2-3 אנשים בלבד".

הכי טוב לבד?

"לאו דווקא. המחקר שלנו מראה שהחיוכים בקבוצות קטנות בטבע גדולים יותר מאשר לבד, אם כי זה יכול להיות עניין חברתי".

מה המינון המומלץ?

"גם על כך אני יכול לענות לא מניתוח מדעי של הנתונים אלא מהאינטואיציה שלי בעקבות שנים של עיסוק בתחום. התחושה שלי היא שלצאת לטבע במשך 10 דקות זה לא מספיק, ועדיף לצאת לגיחה של יומיים או שלושה, עד שבוע. מעבר לשבוע, לדעתי לא יהיה לכך ערך מוסף רב בתחום שיקום הקשב. לגבי התדירות, כמה פעמים בשנה לפחות, אולי יותר מכך. זה תלוי בעומס הכללי של החיים".

האם תמונה של טבע יכולה להועיל?

"על כך, למעשה, נערכו מחקרים רבים. אותו אולריך שהגה את תיאוריית הפחתת המתח פרסם מאמר בכתב העת Science, שצוטט אלפי פעמים ושוחזר, ובו הראה שחלון שנשקף ממנו נוף, גם אם האדם לא נמצא בפועל בטבע, מקצר את זמן ההחלמה ממחלות קשות. המאמר הזה נחשב בעל חשיבות מכרעת בתחום שלנו.

"תמונה של טבע נמצאה גם היא כמועילה, פחות מחלון לנוף, אך יותר מתמונות שאינן של טבע. משתמשים בכך בבתי חולים ובבתי כלא. הנה, כעת אני יושב בשדה תעופה בקנדה, מולי עץ מלאכותי, לידו ספסל עץ והתקרה מקושטת בעץ. ונעים לי יותר מאשר בקצה השני של השדה שעשוי כולו מבטון".

עוד כתבות

קריסת גשר פרנסיס סקוט קי בבולטימור / צילום: ap, Steve Helber

אמריקה סופקת כפיים וחוששת: עד כמה חסינים הגשרים שלה?

את הגשר בבולטימור הפילה ספינת ענק של 95 אלף טונות ● זו הייתה כנראה, אם כי לא בטוח, תוצאה בלתי נמנעת - הגשר קיבל ציון "מניח את הדעת" לפני שלוש שנים ● הנשיא ביידן רשאי לטעון שהשקעת טריליון דולר בשיקום תשתית מגינה על אמריקה מפני אסונות רבים כאלה

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

וול סטריט סגרה את הרבעון הראשון הטוב ביותר מאז 2019; מדד S&P 500 שבר שיא חדש

זהו הרבעון הטוב ביותר ל-S&P 500 מאז 2019 ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" אין מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

שי אהרונוביץ׳, מנהל רשות המסים / צילום: ניב קנטור

מס דירה שלישית חוזר לשולחן: "המערכות כבר מוכנות"

לדברי מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', המדינה צריכה ליצור אחידות ולהפסיק לשנות את שיעורי מיסוי הנדל"ן בתדירות גבוהה ● עוד הוא הוסיף כי צריך לחשוב על מס דירה שלישית: "מבחינתנו זה צעד נכון שיעלה בתקציב 2025"

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

הפגנת חרדים נגד גיוס בני ישיבות,ירושלים / צילום: Reuters, Ammar Awad

מהתקציבים שייעצרו ועד לדיוני החירום באוצר: כל מה שכדאי לדעת על הצו הדרמטי בנוגע לחוק הגיוס

בהתאם לצו הביניים שהוציא בג"ץ, תקצוב הישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים ייעצר כבר בשבוע הבא ● בשלב זה, התמיכה בכ-44 אלף תלמידי ישיבות צפויה להיעצר ● באגף החשב הכללי במשרד האוצר, שאמונים על ביצוע התשלומים מתקציב המדינה, מבהירים כי בכוונתם ליישם את הצו במועד ● איך זה יעבוד? גלובס עושה סדר

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול