פרס נובל לכלכלה ניתן היום לשני כלכלנים אשר פיתחו תיאוריות המקשרות בין הכלכלה המסורתית לבין תחומים אשר לפני כן לא נחשבו כחלק אינטגרלי מן הכלכלה המסורתית: הממשק בין הכלכלה לטבע, והממשק בין כלכלה לרעיונות חדשים.

הזוכים הם פרופ' וויליאם נורדהאוס מאוניברסיטת ייל ופול רומר מאוניברסיטת ניו יורק, אשר שימש עד לאחרונה ככלכלן הראשי וסגן נשיא הבנק העולמי.

על פי ועדת הפרס, מחקריו של נורדהאוס הראו מהי הדרך הכי יעילה לטפל בבעיות שנובעות משינויי האקלים וספציפית פילטת גזי חממה.

מחקריו של רומר הניחו את הבסיס ל"תיאוריית הצמיחה החדשה". תיאוריה זו עוסקת באופן שבו השקעה במו"פ מעודדת צמיחה, ומדגישה את התפקיד של מוסדות מסודרים להשקעה במו"פ. רומר הוא גם אבי רעיון "ערי האמנה" (Charter Cities), אשר יקומו באזורים לא מיושבים ויתנהלו ללא חוקים המגבילים צמיחה. רומר אף פועל להביא רעיון זה מן התיאוריה אל הפועל.

"המחקרים של הזוכים השנה, נוגעים לסוגיות הכלכליות הבוערות ביותר של זמננו: כיצד ניתן ליצור צמיחה בת קיימה בעולם גלובאלי, תוך דאגה לאיכות החיים של האוכלוסייה העולמית", קבעה ועדת הפרס. "השאלה כיצד מתמודדים בני האדם עם משאבים מוגבלים, היא שאלה שהייתה תמיד בלב הכלכלה. הטבע והידע תמיד הוכרו על ידי הכלכלה כמשאבים במחסור. למרות זאת, כלכלנים לא הרבו לחקור את האופן בו הכלכלה, הידע והטבע משפיעים אלו על אלו".

הבחירה בנובליסטים הללו מסמלת התייחסות של ועדת הפרס לנושאים חברתיים המעניינים את הציבור הרחב, כגון אקלים, חדשנות וצמיחה בלתי שוויונית בין מדינות העולם, אולם שני החוקרים הם גם כלכלנים במובן הקלאסי, אשר בנו מודלים מספריים שלוקחים בחשבון יחסי עלות תועלת כלכליים בין פתרונות שונים ומתייחסים לצמיחה כלכלית כערך.

האיש שחזה 25 שנה קדימה

במשך כמאה שנים, הכלכלה העולמית צמחה בקצב גבוה וקבוע יחסית - כמה אחוזי צמיחה בשנה, המצטברים לצמיחה יוצאת דופן לאורך חיי אדם אחד. בני האדם במדינות שבהן מתרחש רוב המחקר הכלכלי, למדו לצפות לצמיחה כזו. ואולם לאורך ככל ההיסטוריה האנושית, הצמיחה לא הייתה כל כך גבוהה או קבועה. קצב הצמיחה גם שונה דרמטית ממדינה למדינה. אם כן, מה משפיע על ההבדלים הללו?

התשובה הקלאסית של הכלכלה היא שינוי טכנולוגי, אך התפיסה הייתה כי שינוי טכנולוגי מגיע מחוץ לכלכלה, וחודר לכל הגורמים במערכת הכלכלית באותו הזמן ובאותה המידה.

פול רומר הרחיב את הרעיון הזה כאשר טען בתחילת שנות ה-80 כי הטכנולוגיה לא רק מתפתחת באופן עצמאי ורק אז מוטמעת לתוך הכלכלה, אלא היא עצמה תוצאה של מאמץ מכוון של תאגידים ושל מדיות. רומר (63) הוא כלכלן אמריקאי, פרופסור בבית הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת ניו יורק. את הדוקטורט שלו קיבל מאוניברסיטת שיקגו.

עד לתחילת 2018 שימש רומר ככלכלן הראשי של הבנק העולמי, אך עזב כשנה לאחר מינויו על רקע חילוקי דעות עם עובדיו.

הוא ניבא בשנות ה-80 את הצמיחה למשך 25 שנה קדימה - ודייק למדי. לעומת המודלים שהיו פופולאריים טרם זמנו, רומר לא הניח כי מדינות עניות יותר יצמחו בהכרח בקצב מהיר יותר. למעשה, נקודת ההתחלה של מדינות, בעת כתיבת הניבויים של רומר, בקושי ניבאה היכן יהיו בעוד מספר שנים. רומר ניבא כי הגישה לטכנולוגיה חדשה תשפיע בצורה שונה על הצמיחה של כלכלת כל מדינה - וניבוייו היו קרובים יותר למציאות.

כשל שוק שזיהה רומר הוא שרעיונות חדשניים מתוגמלים בחסר על ידי הכלכלה, ולכן יש צורך במוסדות שיעודדו אותם. מחקרי המשך הראו כי לפעמים עידוד יתר של רעיונות חדשים, חונק את הרעיונות הטובים ביותר ואינו תמיד מועיל לכלכלה.

עוד רעיון שפותח על ידו בשנים האחרונות הוא "ערי האמנה", שכוונתו ערים שאינן נשלטות על ידי המדינה בה הן נמצאות, אלא על בסיס חוק משלהן. המקור הרעיוני לערים הללו, כך הוא סיפר בעבר, הוא הדוגמאות של הונג קונג ושנזן. הרעיון הוא לייצר "עיר סטארט אפ", כלומר לנסות רעיונות חדשים באופן ניסיוני, בלי להידרש לבירוקרטיה רבה כדי לשנות מצב קיים ומבלי להילחם עם התושבים הקיימים של עיר, אשר אינם בהכרח מעוניינים בשינוי.

לערי האמנה יגיעו רק מי שמוכנים להתנסות במה שמציעה אותה עיר. "הרעיון בר ביצוע משום שהיום, יותר מאי פעם, ישנו ביקוש למגורים בעיר", אמר בראיון למגזים iMoney. "אנשים שמעוניינים ברפורמה יכולים לעבור לגור שם ומי שלא מעוניין, לא חייב. כך אנחנו משיגים רפורמה בלי כפיה".

החוקר שהיה היועץ של קרטר

הזוכה השני הוא ויליאם ד. נורדהאוס (77), כלכלן אמריקאי מאוניברסיטת ייל. נורדהאוס החל את עבודתו בתחום בדיקת ההשפעה האפשרית של שינויי האקלים ושל מדיניות ממשלתית על שינויי האקלים בשנות ה-70. זו הייתה הפעם הראשונה שבה החלו חוקרים, שאינם כלכלנים, להביע חשש מההשפעה של צריכת אנרגיה על ידי הציבור על האטמוספירה ועל ההתחממות הגלובאלית.

הוא לקח על עצמו משימה מורכבת, של ניתוח הקשר בין התנהגות אנושית לבין האקלים. קשה לתאר מערכת נתונים מורכבת מזו, ובנוסף למורכבותה, היא כוללת גם לולאות פידבק כאשר האקלים משפיע על בני האדם שמשפיעים על האקלים וחוזר חלילה, ואת כל ההשפעות הללו יש למדל. בתקופה בה החל נורדהאוס לתכנן מודל כזה, כוח החישוב היה מוגבל ובוודאי שלו היו מערכות לעיבוד "ביג דאטה".

בכל זאת טען נורדהאוס את המודלים שלו בנתונים אמפיריים ובתיאורי מנגנונים מפיזיקה, כימיה וכלכלה. הוא פיתח מודלים פשוטים, אך מנבאים, להערכת ההשפעה של התנהגות אנושית על האקלים, ולהיפך. מודלים אלה מאפשרים לראות כיצד מערכות אלו יתפתחו נגד זו בעתיד, בהינתן שינויים קלים בתנאי הפתיחה.

על בסיס המודלים הללו הוא החל לחקור את המשמעות של התערבויות ממשלתיות שונות. הוא זיהה מהי רמת פליטות הגזים שממקסמת את העלות מול התועלת עבור הכלכלה העולמית. בעקבות זאת הוא בנה מודל שהראה כי מיסוי של גזי חממה שיושת על ועל ידי כל המדינות בבת אחת, הוא הדרך האפקטיבית ביות להילחם בגזי החממה. המודל אף זיהה את גובה המס או הקנס האפקטיבי, ברמת הדיוק המאפשרת על בסיס מודל שבכל זאת מהווה קירוב ולא כל המידע המוזן אליו הוא מידע מושלם.

הוא נולד בניו מקסיקו ואת הדוקטורט שלו קיבל מ-MIT. לקראת סוף שנות ה-70, היה אחד מיועציו הכלכליים של הנשיא האמריקאי ג'ימי קרטר. לפני כשמונה שנים שימש גם כחבר במועצת המנהלים של הבנק הפדרלי בבוסטון. נורדהאוס היה מתנגד בולט למלחמה שהוביל נשיא ארה"ב לשעבר ג'ורג' בוש בעיראק. הוא טען עוד במהלכה שהמלחמה היא איוולת כלכלית וכי ההוצאות שיושתו על הציבור האמריקאי גבוהות מדי.

נורדהאוס ידוע גם בביקורת שיש לו על האופן שבו בנוי מודל החשבונאות הלאומית, והוא פירסם ב-2004 ספר עם שני כלכלנים נוספים שבהם הציג מודל אלטרנטיבי שכולל למשל גם את ההשפעות על הסביבה. זאת לא הפעם הראשונה שהוא מאתגר את נתוני המקרו שעליהם שמים דגש, ושכבר ב-1972 פירסם מאמר ביחד עם עמיתו ג'יימס טובין שבו הציעו השניים להתמקד במדידה של רווחה בת קיימא כאינדיקטור למצבה של כלכלת המדינה.

"כלכלה בלי הגבלת זמן"

אסף רזין, פרופ' לכלכלה באוניברסיטת תל אביב, מסביר כי המחקרים של שני הזוכים משלימים אחד את השני להבנה טובה יותר של הצמיחה הכלכלית. "רומר הביא מבחינה תיאורטית להבנה של איך מתקיימת צמיחה כלכלית בכלכלה שחיה אינסוף שנים ושיש בה כוחות שיוצרים תשואה עולה לגודל. ככל שהכלכלה יותר גדולה מבחינת היקף כושר הייצור, כך גם שיעור הצמיחה שלה גבוה יותר. נורדהאוס היה הראשון שיצר את המערכת הכלכלית שעוסקת בהתחממות גלובלית, ואיך הצמיחה הכלכלית משפיעה ומושפעת על ידי מה שקורה בסביבה האקלימית. בשני המקרים אנחנו מדברים על עולם כלכלי בלי הגבלה של זמן, להרבה שנים - רומר על האופן שבו הצמיחה מזינה ומחזקת את עצמה ונורדהאוס על הנזק שיכול להיגרם מכושר ייצור גדול יותר ומצמיחה כלכלית מבחינה פליטת גזי חממה וייצור סביבה רעילה לאנושות.