גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"הביקורת על לימודי המשפטים במכללות היא עוד ניסיון לשמר את המקצוע בידי האליטות"

מהפכת המכללות הקפיצה את מספר הסטודנטים למשפטים פי עשרה בתוך כ-20 שנה, עד כדי טענות על הצפת המקצוע וניסיונות ריסון שנעשו בשנים האחרונות ע"י לשכת עורכי הדין • האם הלכנו צעד אחד יותר מדי? פרופ' יובל אלבשן, דיקן הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו, משוכנע שאסור לסגור את שערי המקצוע

טקס ההסמכה האחרון של לשכת עורכי הדין. / צילום: רפי קוץ
טקס ההסמכה האחרון של לשכת עורכי הדין. / צילום: רפי קוץ

בראיון שפורסם "בגלובס" בשבוע שעבר דיבר פרופ' אמנון רובינשטיין, שר החינוך לשעבר שעמד מאחורי "רפורמת המכללות" (ביחד עם פרופ' אמנון פזי), בשבחי הרפורמה ששמה סוף לשליטת האוניברסיטאות בהשכלה הגבוהה בארץ. רובינשטיין אמר כי "עד אז היה פה קרטל של אוניברסיטאות שגרם נזק אדיר לחברה".

לדבריו, "עד הקמת המכללות, קבוצה של פרופסורים קבעה את גורל החברה הישראלית, והכלכלה כולה". התחום שכנראה התחולל בו השינוי הגדול ביותר בעקבות הקמת המכללות, הוא לימודי המשפטים.

בעבר, קשה מאוד היה להתקבל ללימודי משפטים בארץ. כפועל יוצא מכך, רק מתי מעט הצליחו לרכוש את מקצוע עריכת הדין והפרופסיה של עורכי דין הייתה קטנה וסגורה ומסוגרת. בשנת 1990 החלו 410 סטודנטים בלבד שנה א' במשפטים, ועל כל מקום היו כמעט שלושה מועמדים שנותרו בחוץ. לשם השוואה, בשנת 2011 הגיע מספר הסטודנטים למשפטים לשיא - 16,450. מאז חלה ירידה קלה, אך עדיין מדובר בלימודים פופולריים במיוחד.

בתחילת שנות ה-90 היה ניתן לרכוש השכלה משפטית בארץ רק באוניברסיטה העברית בירושלים, באוניברסיטת תל-אביב, ובאוניברסיטת בר-אילן. למרות לחצים כבדים שהופעלו על האוניברסיטאות במטרה להגדיל את מספר הסטודנטים, בפקולטות טענו כי אין להן את התשתיות הדרושות.

כתוצאה מכך הובילו כמה חברי כנסת, ובהם רובינשטיין, תיקון בחוק לשכת עורכי הדין שקבע כי לבחינות ההסמכה יוכלו לגשת גם סטודנטים שסיימו לימודיהם במכללות למשפטים שהוכרו על-ידי משרד המשפטים. בכך הצליחו לעקוף את המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) שהתנגדה להכיר בלימודים במכללות האלה כלימודים אקדמיים. התיקון לחוק היה הבסיס לרפורמת המכללות שיצאה לדרך בשנת 1993.

בינתיים, ב-1992, נוסדה פקולטה למשפטים גם באוניברסיטת חיפה על-ידי קבוצת משפטנים. בראשם עמד פרופ' יצחק זמיר, לימים שופט בית המשפט העליון. זמיר חשב שהעובדה שאין שום פקולטה למשפטים מצפון לתל-אביב היא עיוות חברתי שחייב תיקון. בנוסף, באותו זמן היה בארץ מחסור גדול במשפטנים, וזמיר הכיר את הבעיה מקרוב. כשכיהן בתפקיד היועץ המשפטי לממשלה התקשה לגייס משפטנים לתפקידים ציבוריים נכבדים, וראה הכרח בהכשרת עוד משפטנים.

ביקורות על לימודי המשפטים

רפורמת המכללות פרצה את הסכר

הימים הללו חלפו. בעקבות "רפורמת המכללות" קמו עוד מכללות רבות שבהן כמעט כל אחד יכול ללמוד משפטים, אם רק ידו משגת לשלם את שכר הלימוד, שכן תנאי הקבלה הם קלים. בנוסף על ארבע האוניברסיטאות שהזכרנו קודם לכן, יש היום עוד לפחות שמונה מכללות למשפטים ובהן, מכללת ספיר, המכללה למנהל, המרכז הבינתחומי, המרכז האקדמי פרס, מכללת שערי משפט, הקריה האקדמית בקרית אונו, המרכז האקדמי למשפט ועסקים בר"ג, המכללה האקדמית צפת, מכללת נתניה, והמכללה האקדמית כרמל בחיפה.

זה המקום להזכיר שכדי לעבוד כעורך דין, אין די ברכישת תואר ראשון במשפטים וצריך גם לעשות שנת התמחות בעריכת דין ולעבור בהצלחה את בחינות ההסמכה של לשכת עורכי הדין. עם זאת, עד לפני כשלוש שנים, בחינות ההסמכה לעריכת דין היו בחינות שינון קלות מאוד, וכ-80% מהנבחנים הצליחו לעבור אותן בהצלחה בכל מחזור.

וכך, הקמת המכללות למשפטים הביאה להצפה של ממש בכמות תלמידי המשפטים וכמעט בהתאם גם בכמות עורכי הדין הפעילים בארץ. לפי ההערכה, יש בישראל כיום יותר מ-60 אלף עורכי דין פעילים שרבים מהם רכשו השכלה משפטית במכללות.

עם זאת, בשנים האחרונות, בעיקר מאז שאפי נוה נבחר לראש לשכת עורכי הדין בנובמבר 2015, בשל הצפת המקצוע, הבחינות הוקשחו ואחוזי המעבר צנחו. את בחינת ההסמכה האחרונה של לשכת עורכי הדין שנערכה ב-24 ביוני 2018, עברו בהצלחה רק כשליש מהנבחנים.

יתרה מכך, הפער באחוזי ההצלחה בבחינת ההסמכה בין בוגרי האוניברסיטאות לבין בוגרי המכללות היה אדיר. בעוד שכמעט 80% מהמתמחים שלמדו משפטים באוניברסיטאות עברו את הבחינה בהצלחה, רק כרבע מתלמידי המכללות הצליחו לעבור את הבחינה בהצלחה.

בעוד שאחוז העוברים מקרב מתמחים שלמדו משפטים באוניברסיטה העברית עמד על קרוב ל-80% וכשלושת רבעי מבין המתמחים שלמדו באוניברסיטת תל-אביב הצליחו בבחינה, כ-20% בלבד מקרב המתמחים שלמדו במכללת נתניה או במכללת כרמל צלחו את בחינת ההסמכה של לשכת עורכי הדין. חשוב לציין כי לאחר פרסום תוצאות הבחינה התקבלו השגות וערעורים על מספר שאלות, מה ששיפר במעט את הנתונים.

"המקצוע חייב לקבל דם חדש"

בראיון שנתן ל"גלובס" לפני כמה שנים, אמר פרופ' יצחק זמיר (שיסד, כאמור, את הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה) כי "רמתן של חלק מהמכללות למשפטים היא מאוד נמוכה, שלא לומר תת-רמה". זמיר ביטא בכך דעה של רבים. הוא הוסיף ואמר כי "עקרונית, הוראת משפטים צריכה להיות פתוחה לכל מי שרוצה. אבל אני שומע מורים שמלמדים גם באוניברסיטה וגם במכללה, והם אומרים שזה הבדל של 'יום ולילה'. התוצאה של המכללות היא שיוצאים לשוק עורכי דין ברמה נמוכה שיכולים לגרום נזק גדול. עריכת דין היא סוג של נשק, זה כמו לתת רישיון נהיגה למי שאינו יודע לנהוג".

עמדה שונה לחלוטין מציג פרופ' יובל אלבשן, דיקן הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו שבה לומדים מאות סטודנטים למשפטים בכל מחזור. אלבשן מתקומם על הדיבורים על ההבדלים בין תלמידי המכללות למשפטים לתלמידי הפקולטות למשפטים באוניברסיטאות.

"למכללות למשפטים מגיעים סטודנטים שלא יכולים להגיע לאוניברסיטאות, והם באים באופן בסיסי עם מחסור ביחס לתלמידי האוניברסיטאות. יש להם חוסר בהשכלה, מחסור במשאבי הזמן שלהם, מחסור בפניות ללימודים", אומר אלבשן.

אלבשן מבקר את הבחינות הקשות שמונעות מקהלים שלמים לזכות בהסמכה. "מדובר על חרדים, על ערבים, על סטודנטים בעלי משפחות ועל אנשים שהם באמצע קריירה אחרת. עכשיו, כשבחינת ההסמכה של לשכת עורכי הדין הופכת להיות לא נורמלית וצריך ללמוד אליה במשך ארבעה חודשים, הפערים ניכרים.

"הפער בין סטודנט בגיל 26 שלומד באוניברסיטה ונתמך על-ידי ההורים ויכול לפנות ארבעה חודשים מלאים כדי ללמוד לבחינה, לבין סטודנט שהוא בעצמו אב לארבעה או לחמישה ילדים והוא לא יכול להתפנות ללימוד לבחינה ויש לו משפחה לפרנס הוא עצום. בסופו של יום הבחינה הזאת חידשה את המחסום שהיה פעם. הבחינה נותנת כניסה לפרופסיה של עריכת דין לבני האליטה ועוצרת את כל האנשים שאנחנו הכי זקוקים להם שם. אנשים שבאים למקצוע עם ניסיון קודם. נשים, בני מיעוטים, חרדים".

שוק עריכת הדין הוצף בשל הקמת המכללות למשפטים. עורכי דין לא מצליחים להתפרנס ורמתם יורדת.
"הטענות על ההצפה כבר נשמעו בפלשתינה ב-1936. מבחינת עורכי הדין, ברגע שיש יותר מעורך דין אחד כבר יש הצפה. למי שחושב שהשוק מוצף ויש יותר מדי עורכי דין, אני מציע ללכת ללשכת ההוצאה לפועל ולראות כמה אנשים שם לא מיוצגים על-ידי עורך דין, ומוכנים שייצגו אותם תמורת אלף שקלים בחקירת יכולת של שעתיים.

"ביום שבו בלשכות ההוצאה לפועל יתמודדו שני עורכי דין על כל חקירת יכולת, אני אקבל שיש הצפה. בינתיים, אני לא רואה הצפה. יש אולי קושי לחלק מעורכי הדין להתפרנס. זאת לא סיבה מספקת לסגור את שערי המקצוע".

יש טענה כי תלמידי המכללות למשפטים מורידים את רמת המקצוע. ולראייה, יש היום הרבה יותר תביעות רשלנות נגד עורכי דין מאשר בעבר ורבים מהם למדו במכללות.
"הסיבה שבעבר לא היו תביעות רשלנות נגד עורכי דין היא שבעבר היו מעט עורכי דין, ואף עורך דין לא העז לתבוע עורך דין אחר. העובדה שיש תביעות רשלנות היא בעיניי אות כבוד למקצוע, והיא נובעת מזה שהמכללות הזרימו הרבה מאוד עורכי דין. כעת עורכי דין יודעים שהם לא חסינים ושאם הם ייצגו באופן רשלני, הם עלולים להיתבע".

טענה נוספת היא שיש זילות של מקצוע עריכת הדין. שעורכי דין מתבטאים בחוסר כבוד לשופטים ולמתדיינים ואיש לרעהו.
"חוסר הכבוד בבתי המשפט הוא חלק מהתרבות הכללית, ועורכי הדין שלמדו במכללות אינם אשמים בו. המשפט לא יוצר תרבות שונה. היום, מדברים בחוסר כבוד לראש הממשלה, ולשרים, וגם לעיתונאים וזה גם חודר גם לבתי המשפט. אין היום פרות קדושות בכלל. אין כבוד לא להורה בבית ולא לשופט באולמו. אגב, גם בעבר היה לעתים יחס לא נאות אבל לא הייתה תקשורת שנכנסה לבתי המשפט וביקרה וחשפה את זה לציבור".

פרופ' אלבשן מפנה אצבע מאשימה כלפי אלה שמבקרים את בוגרי המכללות: "כל הטענות ששומעים כאילו מהמכללות מגיע כוח אדם רדוד יותר, מקצועי פחות, עורכי דין שמתנהגים כמו בשכונה, נובעות מכך שיש מי שלא רוצה שאנשים שהתרגלנו לראות אותם בתא הנאשמים או בצד של הנתבעים, כעורכי דין שמייצגים בבית המשפט. יש אנשים שזה כנראה לא נוח להם או לא מתאים להם".

אתה מדבר מתוך פוזיציה. אתה מרוויח הרבה מאוד כסף בזכות זה שאתה דיקן של הפקולטה למשפטים הגדולה בארץ. כל מי שרוצה יכול להתקבל ללימודי משפטים אצלך בתמורה לשכר לימוד של עשרות אלפי שקלים בשנה. בכלל, תעשיית המכללות למשפטים היא תעשייה של כסף. 

"קודם כל זה נכון. אני מדבר מתוך פוזיציה. אני דיקן של הפקולטה למשפטים הגדולה ביותר ואני מאוד גאה בה. אני גאה שכמעט כל מי שרוצה נכנס לפה. אני רוצה לתת הזדמנות לכל מי שגדל איתי בשכונה ולא קיבל בעבר הזדמנות ללמוד. עכשיו, נכון גם שזו תעשייה שמטרתה כסף. אבל את אותם דברים שאני אומר לך היום אמרתי שנים רבות לפני שהגעתי למכללת אונו, כאשר הייתי באוניברסיטה העברית ובמקומות אחרים.

"המקצוע הזה חייב לקבל דם חדש. חייב לפתוח את השערים לאוכלוסיות שעד היום לא הגיעו אליו. זאת אמירה מתוך אידיאולוגיה ולא מתוך פוזיציה. אני שמח שהאידיאולוגיה הזאת מאפשרת לי להרוויח הרבה כסף, ואני לא מתנצל על זה".

ובכל זאת, אלבשן מדגיש כי "לימודי המשפטים זה לא לימודי עריכת דין". הוא חושב שצריך לעשות שינוי במתכונת שבה נערכת בחינת ההסמכה של לשכת עורכי הדין. "אנחנו מבקשים להוציא לשוק משפטנים. לגבי בחינת ההסמכה - אני בעד שבחינת ההסמכה של לשכת עורכי הדין תחולק לשני חלקים - שהחלק הראשון שלה יעשה כבר במהלך הלימודים, באמצע שנה ב' ללימודי המשפטים והחלק השני אחרי ההתמחות, כפי שנעשה היום.

"מי שלא יעבור את החלק הראשון שלה לא יוכל להיות עורך דין אבל הוא יוכל להמשיך ללמוד משפטים. בצורה הזאת, כל סטודנט יקבל חוות דעת בשלב מוקדם האם הוא יכול ללכת להיות עורך דין או לא. זה שינוי שאנחנו מקדמים ביחד עם שרת המשפטים, איילת שקד, וראש לשכת עורכי הדין, אפי נוה, ואני מקווה שהוא יקרה תוך שנתיים".

בחינת ההסמכה של לשכת עורכי הדין, כפי שהיא היום, נועדה להכשיל את הסטודנטים מהמכללות?
"בלי ספק, בחינת ההסמכה של עורכי הדין כיום נועדה להכשיל. אפשר לראות את זה במה שקרה אחרי הבחינה האחרונה. אחרי שהגיעו תוצאות הבחינה, ועדת הבחינות פסלה הרבה שאלות, אחר-כך קיבלו עוד ערערים של לא מעט אנשים שהצליחו לעבור בזכות עוד כמה נקודות. כלומר, ראית בלבול גם בקרב הוועדה הבוחנת עצמה.

"הכלל הראשון כשאתה כותב בחינה זה שאתה תדע מה אתה רוצה שיהיה בסופה. בחינה זה לא משחק. בחינה חייבת תוצאה סופית ידועה מראש. התנהלות לשכת עורכי הדין מלמדת שהם הבינו שהבחינה הופכת להיות משחק. הם לא ידעו מה נכון ומה לא נכון. מוכיח את הטענה הבסיסית שלנו כי זה נעשה כדי להכשיל וכדי למלא פונקציה אחרת - לסגור את שערי המקצוע בפני אלה שמאיימים לכלותו לכאורה. זאת אומרת לסגור את שערי מקצוע עריכת הדין בפני אלה שלומדים היום". 

עוד כתבות

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

דובר צה''ל, תא''ל דניאל הגרי / צילום: דובר צה''ל

דובר צה"ל: בכיר בחמאס חוסל בביה"ח שיפא

נזק נגרם לחצר בית בשלומי אחרי רצף אזעקות בגליל המערבי • דיווח: ישראל תקפה אזור פעילות של חיזבאללה בדמשק, 2 נפצעו • בית הדין בהאג הורה לישראל להכניס סיוע לעזה ללא הגבלה • מוקדם יותר: פצוע בינוני בפיגוע ירי בכביש 90 מצפון ליריחו • עדכונים שוטפים

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

שי אהרונוביץ׳, מנהל רשות המסים / צילום: ניב קנטור

מס דירה שלישית חוזר לשולחן: "המערכות כבר מוכנות"

לדברי מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', המדינה צריכה ליצור אחידות ולהפסיק לשנות את שיעורי מיסוי הנדל"ן בתדירות גבוהה ● עוד הוא הוסיף כי צריך לחשוב על מס דירה שלישית: "מבחינתנו זה צעד נכון שיעלה בתקציב 2025"

הפגנת חרדים נגד גיוס בני ישיבות,ירושלים / צילום: Reuters, Ammar Awad

מהתקציבים שייעצרו ועד לדיוני החירום באוצר: כל מה שכדאי לדעת על הצו הדרמטי בנוגע לחוק הגיוס

בהתאם לצו הביניים שהוציא בג"ץ, תקצוב הישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים ייעצר כבר בשבוע הבא ● בשלב זה, התמיכה בכ-44 אלף תלמידי ישיבות צפויה להיעצר ● באגף החשב הכללי במשרד האוצר, שאמונים על ביצוע התשלומים מתקציב המדינה, מתכוונים ליישם את הצו במועד ● איך זה יעבוד? גלובס עושה סדר

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

וול סטריט סגרה את הרבעון הראשון הטוב ביותר מאז 2019; מדד S&P 500 שבר שיא חדש

זהו הרבעון הטוב ביותר ל-S&P 500 מאז 2019 ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" אין מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

חנן מור, מנכ''ל קבוצת חנן מור / צילום: איל יצהר

הנושים זעמו, וחנן מור ידולל ל-1% ממניות קבוצת הנדל"ן שהקים

לפי הסדר החוב המתגבש, חנן מור יחזיק כ-1% ממניות החברה ● במקביל, יוקצה לנושי החברה, בעיקר בנקים וגופים מוסדיים, מניות שיהוו כ-96% מהון החברה

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו