גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חצי מדינה להוט, חצי מדינה לבזק: תוכנית החלוקה של הסיבים האופטיים

פריסת הסיבים האופטיים ברחבי המדינה מתעכבת בגלל חוסר כדאיות כלכלית של חברות התשתית ● כעת, משרד התקשורת בוחן מודל לפיו הן יקבלו בלעדיות באזורים מסוימים לתקופה מוגבלת, במטרה לאפשר להן להחזיר בבטחה את ההשקעה הכבדה

סיבים אופטים / צילום: שאטרסטוק
סיבים אופטים / צילום: שאטרסטוק

בכירי משרד התקשורת מוטרדים מאוד בימים אלה ממשבר התשתיות הקשה שבו שרוי שוק התקשורת. במשרד מבינים שכדי לבצע פריצת דרך ולעמוד בדרישות העתידיות, חייבים לקדם במהרה את פריסת הסיבים האופטיים לבתים. קצב הפריסה הנוכחי איטי למדי, ולחברות אין מספיק תמריצים לעשות כן, בטח כששוק התקשורת כולו מצוי במשבר.

במסגרת הניסיונות למצוא פתרון שיקדם את הפריסה, בוחנים במשרד התקשורת להעניק תמריצים לחברות התשתיות העיקריות, בזק והוט. הסיבה היא שקברניטי המשרד מבינים שאם לא יחול שינוי בקרוב מאוד, החברות לא ישקיעו משאבים נוספים בפריסה, והתוצאה תהיה העמקת פערי התשתיות בין ישראל למדינות המתקדמות.

המתווה המסתמן, שעוד צפוי לעבור שינויים, הוא לבצע חלוקת אזורית בין בזק להוט (שמחויבת בפריסה אוניברסלית) לתקופת זמן מוגבלת מראש. כך, הן ייהנו מבלעדיות בתקופה זו, מה שיאפשר להחזיר את ההשקעה ביתר קלות.

מה עומד מאחורי הרעיון הזה? ישראל בסופו של יום היא שוק קטן. פריסה של מספר חברות בכל בניין עשויה להיות לא כלכלית לאף אחת מהן. בבניינים גבוהים עם עשרות דיירים זה אולי ריאלי, אבל לא כך הדבר כשמדובר בבניינים נמוכים או צמודי קרקע.

סיבה נוספת לכך שהפריסה הופכת אפילו לכלכלית פחות היא שבישראל אסור למפעיל לדרוש מלקוח להתחייב לתקופת זמן, אפילו לכזו שתאפשר למפעיל להחזיר את ההשקעה. המשמעות היא שחברת תשתיות יכולה לפרוס תשתית לבניין, אך הלקוח יחליט אחרי תקופה קצרה לעבור לחברה אחרת, וזאת אחרי שפרסו אליו סיב אופטי בעלות שיכולה להגיע לעשרות אלפי שקלים.

וכל זה עוד לפני שהזכרנו את השוק הסיטונאי. מדיניות השוק הסיטונאי במתכונתה הנוכחית הופכת להיות אבן נגף משמעותית בדרך להתפתחות השוק. לפי מתכונת זו, חברת התשתית תהיה מחויבת למכור את התשתית שלה למתחרה חדש, ברגע שפרסה את התשתית, מבלי שהמתחרה יישא בעלויות ההשקעה שלה.

בנוסף לכך, המשרד צריך לקחת בחשבון שבינתיים הוא מעניק ל-IBC (מיזם הסיבים האופטיים על תשתית החשמל) את הזכות לפרוס סיבים באזורי ביקוש בלבד, ולא לחייב אותה לפרוס גם באזורים פחות משתלמים מבחינה כלכלית.

המשמעות היא שפרטנר וסלקום יהיו יכולות דרך המיזם להתחרות בבזק ובהוט באזורי השמנת, ובעיקר היכן שיש מגדלים גבוהים כמו שהן עושות היום, בזמן שחברות התשתית הוותיקות יהיו חייבות לפרוס בפריפריה הרחוקה. שם כמובן עלויות הפריסה הן הרבה יותר גבוהות כי יש מיעוט של בניינים רבי קומות.

כרגע לא רואים את האור בקצה המנהרה. מדובר כאמור בבעיה מורכבת, ועד יחול שינוי מקיף ברגולציה, קשה לראות כיצד הוט ובזק נכנסות לפרויקט שעלותו מוערכת במיליארדי שקלים. וזה אומר שמשבר התשתיות בישראל רק ילך ויחמיר.

משק מודרני מחייב את הגדלת רוחב הפס למשתמשים באמצעות סיבים אופטיים, אך בתנאים הקיימים היום אי אפשר לבצע את ההשקעה הנדרשת. חלוקה לאזורים תוך הבחנה בין פריפריה למרכז יכולה להקל במעט, אך ספק אם בזק והוט יוכלו לקבל אותה כתנאי פתיחה.

בתקופה הקרובה המשרד מתכוון להוציא את המדיניות לשימוע ציבורי ולקבל הערות בטרם יקבע את מדיניותו הסופית. שוק התקשורת כולו נמצא במשבר, והבעיה הופכת למורכבת יותר ויותר על רקע העובדה שענף הסלולר נמצא במשבר חריף, ועד שלא תיפתר הבעיה שם, יהיה קשה לחברות להתמודד בשתי הזירות במקביל. 

זה הזמן לצעדים לא שגרתיים | פרשנות

כולנו אוכלים היום את פירות הבאושים של מדיניות השוק הסיטונאי שהנהיג משרד התקשורת עוד מתקופת השר גלעד ארדן. הכוונה המקורית של השוק הסיטונאי הייתה לעזור לפרטנר ולסלקום להשיג דריסת רגל משמעותית בשוק ולהגביר בכך את התחרות, אך במבחן התוצאה אנו עומדים מול שוקת שבורה. הרפורמה הזו הובילה להפסדים כבדים, לשחיקת רווחי החברות ולצמצום השקעות בתשתיות חדשות.

מנגד, יקומו ויגידו התומכים במדיניות זו, במידה רבה של צדק, כי בלעדיה לא הייתה היום תחרות בטלוויזיה. אפשר להתווכח על כך בלי סוף, אך בשורה התחתונה שוק התקשורת היום נמצא במשבר מפני שלחברות התקשורת (מלבד בזק) פשוט נגמר הכסף.

"קבוצות התקשורת" שהמשרד ייצר (סלקום, פרטנר והוט) פשוט לא מצליחות להתמודד עם הכאוס שנוצר בשוק התקשורת כולו. מצד אחד ענף הסלולר ממשיך להישחק, ומצד שני הכניסה לטלוויזיה ולשוק הקווי במסגרת השוק הסיטונאי לא מצליחה לפצות על השחיקה בסלולר. היא מחייבת השקעות שלחברות פשוט אין מאיפה לגייס. 

כמה נקודות על רפורמות שפועלות לטווח הקצר בלבד, תשתיות מיושנות ורגולטורים שצריכים לשנות גישה:


1. מי זוכר היום את הטענות של פרטנר וסלקום שהזהירו את שר התקשורת דאז, משה כחלון? הן אמרו לו שלא ניתן לרסק את השוק הסלולרי מצד אחד, ומצד שני לא לאפשר להן במקביל להיכנס לשוק הקווי. כשהן אמרו את זה, הן הוקעו. היום מתברר שהיה צדק רב בטענותיהן. כן, וגם לנו העיתונאים יש חלק בכך. 

משרד התקשורת גם התעכב ולא איפשר בזמן לפרטנר ולסקום נגישות מלאה לתשתיות של בזק והוט. בכך הוא הפר לחלוטין את האיזון בשוק. ספק גדול אם כניסה מוקדמת יותר לשוק הטלוויזיה ויישום רפורמת השוק הסיטונאי היו כלכליים לפרטנר ולסלקום, אך בטוח שזה היה מקל עליהן להתמודד ביתר קלות עם השחיקה בשוק הסלולרי. על זה נאמר הניתוח אולי הצליח אבל החולה מת (או בינתיים גוסס).

2. כעת, המשרד שובר את הראש כדי למצוא פתרונות למשבר העמוק ששוק התקשורת נמצא בו. אין מודל כלכלי להשקעות בתשתיות במדיניות של שוק סיטונאי, ואין לחברות הסלולר מקורות להשקיע בדור חמישי. שני הנושאים כרוכים זה בזה. 

3. כל עוד רשות ההגבלים העסקיים ומשרד האוצר לא יגיעו למסקנה שהמשבר בשוק התקשורת הוא אמיתי וגורר את ישראל לפיגור שיהיה קשה מאד להדביקו, לא יתרחש שינוי בשוק. בסוף זה יקרה, האוצר ורשות ההגבלים יתעשתוויבינו שבשוק עם שישה מפעילים סלולריים ועוד 2-3 מפעילים וירטואליים, אי אפשר לייצר תשתית תקשורת מתקדמת.

4. ומה לגבי חלקם של ההנהלות ובעלי המניות, והעובדים? השבוע פרסמנו על כך שסלקום הייתה הראשונה להעז להרים דגל ולהגיד בשם כל התעשייה - אנחנו במשבר שאי אפשר להסתיר יותר. אם המצב כה קשה, אין ברירה, חייבים ללכת לצעדי התייעלות קשים.

5. ספק אם יש פתרון נראה לעין לבעיות בשוק התקשורת. צריך להגיד את האמת, הבעיות מחייבות פתרונות ברמה של שינוי מבני שקשה לראות אותו מתרחש, במיוחד בשנת בחירות. משרד התקשורת לא יכול להוציא שחקנים מהשוק. חזי בצלאל יכול להמשיך (דרך We4G) לגרור את המחירים למטה עוד הרבה זמן תחת הסכם איחוד הרשתות עם סלקום. גם אלקטרה צריכה יכולה להמשיך לחיות איתה עוד הרבה זמן תחת אותו הסכם איחוד רשתות עם סלקום.

המשמעות היא שאם מניחים לתחרות לעשות את שלה, אז צריך להמתין שאחת החברות תקרוס או שיהיו חברות שינסו להתמזג. צעד כזה יעמיד שוב במבחן את מדיניות האוצר ורשות ההגבלים לפיה יש לאפשר לחברות לקרוס ולא לאשר מיזוגים, זה חלק מהתפתחות התחרות בשוק. זה תהליך שיכול לקחת הרבה זמן, שכאמור אין לנו. כל העולם מתקדם לסיבים אופטיים וישראל עדיין מקרטעת.

6. אבל להתייאש זו לא תוכנית פעולה. צריך לחשוב יצירתי ומחוץ לקופסא, בניגוד למה שעושה כיום משרד התקשורת. יש שם אנשים מוכשרים וטובים שבקיאים היטב בשוק, אבל המסגרת לא תאפשר להם לחרוג ממה שהם יודעים ורגילים. זה הזמן להוביל מהלכים לא שגרתיים על ידי אנשים מחוץ למערכת. בין אם מדובר בצוות של מומחים חיצוני שצריך לייעץ למנכ"ל משרד התקשורת, בין אם דרך ועדה חיצונית, משהו חייב להשתנות אם רוצים תוצאות שונות. הקיבעון הנוכחי הוא הרסני לנו. 

עוד כתבות

חברת הייעוץ מקינזי / צילום: Shutterstock, T. Schneider

בגלל פרשת האופיואידים: מקינזי תחת חקירה פלילית בארה״ב

משרד המשפטים בארה"ב חוקר את העצות שנתנה החברה ליצרניות אוקסיקונטין ומוצרי אופיואידים אחרים

אפל. החברה המבטיחה של 2024? / צילום: Shutterstock

"תהיה הפתעת השנה": זו המניה המומלצת ביותר של בנק אוף אמריקה

המכירות נופלות, היא לא נמצאת בשוק הבינה המלאכותית, ומתחילת השנה מנייתה איבדה 10.7% ● למרות הכול, בבנק אוף אמריקה מאמינים שענקית הטכנולוגיה אפל צפויה להתאושש בחצי השני של השנה

ישראל אלמסי, יו''ר ומנכ''ל ארגון ידידים / צילום: יונתן בלום

עם 800 מתנדבים בדרכים, הוא דרוך לעזור לכם במקרה של פנצ'ר

כשישראל אלמסי קיבל לידיו את עמותת ידידים, שמספקת עזרה וחילוץ בכביש, במוקד ישב אדם אחד ● כיום היא ערוכה לטפל ב-800 פניות במקביל, ובמלחמה גם הפכה לכוח מסייע ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס  

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון, אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה, אפי סנדרוב, המנהל המיוחד שמינתה רשות שוק ההון / איורים: גיל ג'יבלי

המנהל הממונה מצא: בסלייס לא החזירו ללקוחות 2 מיליון שקל

מבדיקת המנהל המיוחד שמונה לסלייס, עולה שחברת ניהול הקופות לא השיבה למבוטחים את כספם כפי שחויבה ע"י רשות שוק ההון, בגין ניהול לא תקין ● עוד התגלה שהסכומים שצריכים להיות מוחזרים גבוהים יותר ● אסף גולדברג, שעמד בראשות החברה: "לא נגרמה פגיעה בעמיתים"

מה צפוי בדוחות מטא? / צילום: Shutterstock

מניית מטא מתרסקת ב-10% למרות נתונים חזקים, ואלו הסיבות

מטא, שמנייתה עלתה בכ-45% מתחילת השנה, היכתה את התחזיות בתוצאותיה הכספיות הן בשורת הרווח והן בשורת ההכנסות ● האנליסטים היו אופטימיים לגבי הדוחות הערב אך התחזית שפרסמה החברה להמשך השנה אכזבה את המשקיעים

תערוכת הרכב בבייג'ינג, לפני שנתיים / צילום: ap, Andy Wong

החל מ-170 אלף שקל: הרכבים שיוצגו השבוע על הבמה החשובה בעולם ובקרוב יגיעו לישראל

כלי רכב חדשים יוצגו על בימת התערוכה הבין־לאומית מהחשובות בעולם שנפתחת השבוע בבייג'ינג, ואמורים לבסס החל מהשנה את אחיזתה של סין בשוק הרכב האירופי והישראלי ● בדקנו מי עשויים להגיע לישראל כבר בעתיד הנראה לעין

אוהלי המחאה הפרו־פלסטינית באוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Caitlin Ochs

הקמפוסים בארה"ב רותחים, ובישראל חוששים מגל חרמות

ההפגנות האנטישמיות והאנטי ציוניות ברחבי הקמפוסים בארה"ב, ובראשן בקולומביה, הגיעו לשיא עם סגירת שערי האוניברסיטה שבלב מנהטן וכבר עכשיו הן זולגות מעבר למדשאות והופכות לגל חרמות לא מוצהר על חוקרים ישראלים ● "הממשלה צריכה להתעורר לפני שייווצר פה נזק בלתי הפיך", אומרת פרופ' מלאת שמיר, סגנית נשיא אוניברסיטת תל אביב לבינלאומיות

צילומים: יריב כ''ץ (ידיעות אחרונות), יח''צ, shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המילון העכשווי של ענף השיווק, הפרסום והמדיה

גלובס מציג את המושגים, האנשים, הרשתות והחברות שמסעירים בעת הנוכחית את אנשי השיווק, הפרסום והמדיה ● מהאחים אמיר והשרים ניר ברקת ושלמה קרעי, דרך האיום הסיני משיין - ועד רשתות המזון שעשו עלייה והבינה המלאכותית שכולם מתאמצים לייצר איתה מציאות חדשה

מטבע דני עתיק. האוסף של ברון מוערך בכ-72 מיליון דולר / צילום: Shutterstock, ABARONS

בעשרות מיליוני דולרים: אוסף המטבעות העתיק שעומד למכירה

מתוך חשש לעתיד התרבות הדנית, יצרן החמאה לארס אמיל ברון, שאסף מטבעות, מדליות ושטרות חוב אסר על מכירתם במשך מאה שנים ● כעת האוסף מותר למכירה והוא שווה סכום עתק

אילוסטרציה: shutterstock

עזבה את הדירה לפני תום מועד השכירות. האם המשכיר יכול לפדות את צ'ק הביטחון?

השוכרת טענה כי הדירה אינה ראויה למגורים עקב חוסר בידוד ורטיבות, ולכן היא יכולה לעזוב את הדירה ללא התראה מוקדמת ● המשכיר ניסה לפדות את צ'ק העירבון הפתוח על מלוא שכר הדירה לתקופת החוזה ● מה קבע בית המשפט?

הבורסה בוול סטריט / צילום: Unsplash, Ahmer Kalam

נעילה ירוקה בוול סטריט; מניות השבבים קפצו

הנאסד"ק קפץ ב-1.5% ● אירופה ננעלה במגמה חיובית ● נעילה מעורבת באסיה, מדד ההנג סנג זינק בכ-1.9% ● מחירי הנפט עלו ● הביטקוין עומד על כ-66.27 אלף דולר למטבע ● מחיר הזהב נחלש בכ-1% ● מדד מנהלי הרכש במגזר הייצור בארה"ב ירד והוביל לירידה בתשואות האג"ח הממשלתיות

מפגינים פרו פלסטינים באוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Lev Radin

ההפגנות הפרו-פלסטיניות באוניברסיטאות העילית בארה"ב צוברות תאוצה

כניסתו של פרופסור שי דוידאי, ישראלי המרצה באוניברסיטת קולומביה, נחסמה ● עשרות נעצרו באוניברסיטת ייל לאחר שהקימו מחנה אוהלים בקריאה לשחרור עזה

שכונת אשכול ברובע שדה דב / הדמיה: משרד האדריכלים תכנון נוף

בשווי מעל 100 מיליון שקל: עיריית תל אביב מוכרת מגרש ענק בשדה דב

עיריית תל אביב מוכרת מגרש בן כ-4 דונמים בשכונת אשכול בצפון העיר, ששוויו הוערך בכ־115 מיליון שקל ב־2021 ● רמ"י ומשרד השיכון פרסמו מכרזים להקמת מעל 8,000 יח"ד ברחבי הארץ ● והוועדה הארצית לתכנון ולבנייה אישרה תוכנית ראשונה לפינוי-בינוי בעתלית ● חדשות הנדל"ן

הרש גולדברג פולין

מחאה ספונטנית בירושלים אחרי פרסום הסרטון של הרש החטוף

המוחים יצאו לרחובות בקריאה להחזרת החטופים • מקור ביטחוני: צה"ל מוכן מיד להתחיל במבצע ברפיח • ביידן חתם על סיוע לאוקראינה וישראל בשווי עשרות מיליארדים • שר הביטחון גלנט: מחצית ממפקדי חיזבאללה בדרום לבנון חוסלו, החצי השני מתחבא • פגיעה ישירה בשני בתים באביבים, קרוואן אחד נשרף - אין נפגעים בגוף ● עדכונים שוטפים

פליטים עזתים ברפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

וול סטריט ג'ורנל: כך תיראה הפעולה הישראלית ברפיח

בוול סטריט ג'ורנל מדווחים כי ישראל נערכת לפעולה ברפיח ומפנה אזרחים לקראת מבצע צבאי ● עפ"י ההערכות, מבצע הפינוי צפוי להימשך כשבועיים עד שלושה שבועות ויתבצע בתיאום עם ארה"ב, והלחימה תיארך כשישה שבועות

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם

הפגנה מחוץ לאוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Cristina Matuozzi

"אני זועם, זה לא ייאמן מה שקורה באוניברסיטת קולומביה"

כשהמחאות האנטי־ישראליות בקמפוסים בארה"ב רחוקות מלדעוך, חוקרים יהודים וישראלים מאוניברסיטאות העלית מאחדים כוחות כדי להגיב באופן יצירתי בכל הזירות - האקדמית, המשפטית והכלכלית ● "זו חזית כמו כל חזית במלחמה", הם אומרים בשיחות איתם

מסילת 431. 6 ק''מ של גשרים / צילום: ענת דניאלי לב

30 ק"מ ב-4 מיליארד שקל: זה יהיה אחד הפרויקטים התקדימיים בישראל

מסילת הרכבת 431, שאמורה לחבר את ערי השפלה ומישור החוף הדרומי עם מודיעין וירושלים, הולכת ונבנית בימים אלה מעל המכוניות הנוסעות בכביש ● האתגרים הטכנולוגיים והמחסור בפועלים מחייבים פתרונות יצירתיים

כוחות צה''ל ברצועת עזה / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: רס"ל במיל' סאלם אלכרישאת נפל בצפון הרצועה

אלכרישאת, גשש בן 42 מאבו רובייעה, נפל בקרב בעזה ● דובר צה"ל לעזתים שבבית לאהייא: "עזבו את האזור מיד" ● צה"ל תקף בדרום לבנון; רקטות שוגרו למרחב מרגליות שבאצבע הגליל ● שני בכירי חיזבאללה חוסלו בדרום לבנון בתגובה על הפלת הכטב"ם הישראלי אתמול ● לפחות שתי מטרות יורטו בשמי נהריה ● כל העדכונים

יהודה זיסאפל ז''ל וזהר זיסאפל ז''ל / צילום: כדיה לוי, איל יצהר

"לא היו להם יאכטות ומטוסי פאר": לאן פניה של אימפריית ההייטק שהקימו האחים זיסאפל

האחים יהודה וזהר זיסאפל היו מאבות ההייטק המקומי ● הם הלכו לעולמם בתוך פחות משנה והשאירו מאחור את קבוצת רד בינת, הכוללת עשרות חברות ● גלובס שוחח עם מקורבים, בכירים בתעשייה וקולגות, וצלל להיסטוריה ולעתיד של אחת מאימפריות ההייטק הראשונות בישראל: "הם עבדו עד הימים האחרונים, אך לא מינו דור המשך מקצועי שיכול לקחת את זה הלאה"